גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גולדסטון 2? אין ממה להיבהל; צה"ל פעל בצורה ראויה"

שופט העליון בדימוס יעקב טירקל מתייחס לוועדת החקירה הבינ"ל לאירועי "צוק איתן" בראשות וויליאם שאבאס: "כיום צה"ל מקים צוותי חקירה ומתעד דברים לפני יישומם בשטח, כך שניתן להוכיח שהמטרות היו רק צבאיות וביטחוניות"

יעקב טירקל / צלם: יונתן בלום
יעקב טירקל / צלם: יונתן בלום

כבריטואל נושן, בכל פעם שישראל מסיימת פעולה צבאית, מכריזה מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה על הקמת ועדת חקירה לחקירת פשעי המלחמה שבוצעו לכאורה על-ידה. שלשום (ב') הודיעה המועצה על הרכב ועדת החקירה הבינלאומית שתחקור את פעולות ישראל במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, שהסתיים בתחילת השבוע. בראש הוועדה יעמוד וויליאם שאבאס, פרופסור למשפט בינלאומי ולזכויות אדם ממוצא קנדי. על הוועדה יהיה להגיש דוח למועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה במארס 2015.

בהודעה שמסר הנשיא התורן של המועצה נאמר כי "הוועדה תחקור את כל ההפרות של החוק הבינלאומי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים ובמיוחד ברצועת עזה, בהקשר של המבצע הצבאי".

מינויו של שאבאס לראשות הוועדה כבר זכה לביקורת ישראלית חריפה. דובר משרד החוץ, יגאל פלמור, ציין כי עמדותיו של שאבאס הן מוטות נגד ישראל, וכי מינויו מוכיח מעל לכל ספק שישראל לא יכולה לצפות לצדק מוועדת החקירה. לדבריו, הלכה למעשה, דוח הוועדה כבר נכתב וכעת רק נקבע מי יחתום עליו".

הקמת הוועדה מציבה בפני ישראל אתגר לא פשוט. כיצד להתייחס אל הוועדה? האם לתקוף אותה, או לשתף עמה פעולה? כדי להשיב לשאלות הללו יש לבחון קודם כל את מהותה וסמכויותיה של מועצת זכויות האדם של האו"ם. ד"ר תמר הוסטובסקי-ברנדס, מרצה למשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו, מציינת כי מועצת זכויות האדם היא גוף פוליטי, ולא משפטי, שחברות בו מדינות, שבלשון המעטה, לא לכולן יש רקורד מרשים של שמירה על זכויות האדם. "להבדיל מהחלטות העצרת הכללית או מועצת הביטחון, ההחלטות של מועצת זכויות האדם הן החלטות שיש הסכמה די רחבה בקרב משפטנים בינלאומיים שהן אינן נקיות משיקולים פוליטיים", אומרת הוסטובסקי-ברנדס. עם זאת, לדבריה, השאלה כמה ברצינות ייקחו את מסקנות הוועדה ויישמו אותן תלויה במידה רבה גם במוניטין של חברי הוועדה.

גם לדברי עו"ד יובל ששון, העומד בראש המחלקה למשפט בינלאומי פומבי וביטחוני במשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות', מועצת זכויות האדם היא גוף שיש עליו ביקורת עולמית ולא רק של ישראל. "באופן היסטורי סדר היום של הוועדה הזו מורכב מישראל ושאר העולם. בשנה שעברה המועצה כמעט לא התייחסה למה שקורה בסוריה, ששם מן הסתם יש הפרות חמורות של זכויות אדם מדי יום. בכל 'צוק איתן' מספר ההרוגים משתווה ליום אחד של המלחמה בסוריה".

"אנטישמיות מודרנית"

אל"מ במיל' עו"ד אילן כץ, מומחה למשפט בינלאומי וצבאי, ולשעבר סגן הפרקליט הראשי הצבאי בצה"ל, מציין כי "מספר מצומצם ביותר של ועדות הוקמו בעבר כדי לחקור התנהגות של מדינות שאינן ישראל, אבל הן לא זכו לרעש בינלאומי הדומה לעניינים שבהם מעורבת מדינת ישראל. אצלנו על כל דבר מקימים ועדה. זו, לדעתי, תוצאה של אנטישמיות מודרנית. מחפשים הצדקות לתקוף את היהודים על-ידי שימוש במשפט בינלאומי ובטענות שאנחנו פוגעים בזכויות אדם וכדומה. ועדות כאלה בדרך-כלל לא מתקיימות לגבי מקומות אחרים בעולם".

לדברי עו"ד ששון, למועצת זכויות האדם של האו"ם אין סמכויות וכמעט אין שיניים. הסמכות היחידה היא להקים ועדות למיניהן. "מצד שני לממצאים של הגוף הזה ולפרסומים שלו יש משמעות" הוא מבהיר. "דוח חקירה כזה נצרב הרבה פעמים בתודעה העולמית ובתודעה של מקבלי ההחלטות. הדבר הזה עלול ליצור כדור שלג שיביא לפעולה מצד גופים נוספים, למשל, מועצת הביטחון, שם אנחנו מוגנים בזכות הווטו האמריקאי במועצה. במקרה הזה יש להניח שיהיה לנו את המטרייה האמריקאית".

- האם ועדת שאבאס תקבל המלצות לגבי אישים ספציפיים?

הוסטובסקי-ברנדס: "הוועדה לא מקבלת החלטה על העמדה לדין בהאג. קיים כאן בלבול בציבור, וחשוב לומר שבית הדין בהאג הוא גוף נפרד שיש לו סמכות להעמיד לדין אנשים שעברו עבירות שמוגדרות בחוקת רומא כפשעי מלחמה. מה שיכול לקרות, וכבר מדברים על כך, הוא שהפלסטינים יבקשו להצטרף כחברים בבית הדין בהאג. אם הבקשה הזו תתקבל, אז התובעת הכללית של בית הדין תוכל לפתוח בחקירה בנוגע ל'צוק איתן' כדי לבדוק האם יש להעמיד לדין אנשים פרטיים; מצד שני, זה יחשוף גם את ראשי חמאס לחקירה, ולכן ספק אם הפלסטינים ילכו עם המהלך הזה עד הסוף. הוועדה כן יכולה לצאת בהמלצות, אבל אין לה סמכות להחליט על העמדה לדין".

- אם כך, לדוח הוועדה הצפוי אין כמעט משמעות מבחינת ישראל.

הוסטובסקי-ברנדס: "זה לא מדויק. קח, למשל, את דוח ועדת גולדסטון שנכתב על-ידי ועדה דומה אחרי מבצע 'עופרת יצוקה'. הדוח יצר תהודה ורעש בעולם הרחב וגם בישראל, והייתה לו השפעה".

אחת משאלות המפתח הן אם לישראל כדאי לשתף פעולה עם ועדת שאבאס. לדברי הוסטובסקי-ברנדס, זו החלטה אסטרטגית של המדינה שתלויה בין היתר במוניטין של מי שיושב בוועדה וביחסו לישראל. עם זאת, לדבריה, צריך לזכור כי כאשר ישראל לא משתפת פעולה, אז הדוחות מסוג זה נשענים על עדויות פלסטינים ועדויות של ארגוני זכויות אדם בלבד".

הפחד המיידי, שאת התופעות שלו אנחנו כבר רואים בשטח, הוא שברגע שיתפרסמו תוצאות של ועדת חקירה כזו, שמן הסתם לא יהיו אובייקטיביות, זה יפגע בתדמית של ישראל ויעורר מחדש גלי אנטישמיות. מה שלא יהיה, לא ניתפס לעולם כ'אנדרדוג' של המבצע. ה'אנדרדוג' הם הפלסטינים, וזה בכלל לא משנה איך חמאס התנהג. התמונות של ההרס מהרצועה עושות את שלהן, ולכן אנחנו יכולים לצפות לגלי שנאה בעולם בעקבות פרסום מסקנות הוועדה הזו".

"גלי שנאה בעולם"

לדברי עו"ד כץ, לוועדת החקירה יכולות להיות 3 תוצאות אפשריות. "התוצאה הראשונה היא שבעקבות הדוח יהיה אישום פלילי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראשי המדינה, גם בדרג הפוליטי וגם בשרשרת הפיקוד, ככל שמאשימים אותם לכאורה בביצוע פשעי מלחמה; הדבר השני, זה אישומים במדינות שהחוק המדינתי הפנימי שלהם מאפשר העמדה לדין של תושבי חוץ על ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה באשר הם התקיימו, ללא קשר למקום קיומם; והדבר השלישי הוא השלכות לא משפטיות שיש להקמת ועדה כזו ולפרסום מסקנות שליליות שלה לגבי ישראל, למשל עלייה באנטישמיות, החרמה של מדינת ישראל בכל מיני פורמים בינלאומיים, לרבות חרם אקדמי על מוסדות אונ' במדינת ישראל ועוד".

כץ סבור שהתרחיש האחרון הוא זה שממנו ישראל צריכה לחשוש יותר מכל. "אישום פלילי בהאג נראה לי חסר סיכוי לאור מעמדה הבלתי ברור של הרשות הפלסטינית ולאור זה שארה"ב מתנגדת נחרצות לאישומים כאלה. גם האפשרות של העמדה לדין במדינות שונות היא קטנה", הוא אומר. "הפחד המיידי, שאת התופעות שלו אנחנו כבר רואים בשטח, הוא שברגע שיתפרסמו תוצאות של ועדת חקירה כזו, שמן הסתם לא יהיו אובייקטיביות, זה יפגע בתדמית של ישראל ויעורר מחדש גלי אנטישמיות. מה שלא יהיה לא ניתפס לעולם כ'אנדרדוג' של המבצע, ה'אנדרדוג הם הפלסטינים', וזה בכלל לא משנה איך החמאס התנהג. התמונות של ההרס מהרצועה עושות את שלהן, ולכן אנחנו יכולים לצפות לגלי שנאה בעולם בעקבות פרסום מסקנות הוועדה הזו".

לדברי הוסטובסקי-ברנדס, לפי הדין הבינלאומי אין ספק שישראל מחויבת בעצמה לחקור מוות של אזרחים שנגרם בלחימה. היא מציינת שחלקו השני של דוח ועדת טירקל התייחס לשיטות החקירה הראויות, וכי יש שם המלצות על הצורך לחקור וכיצד לחקור. "ועדת טירקל, שהוקמה אחרי אירועי המרמרה, הוקמה על-ידי ישראל במידה רבה בשל ההשפעה שיצר דוח גולדסטון. בסופו של דבר אין מחלוקת שלישראל יש זכות להגן על עצמה, אבל השאלה היא האם היא שומרת מספיק על עקרון המידתיות בפגיעה ועל עקרון האבחנה בין מטרות צבאיות לאזרחיות".

"להשפיע ככל שניתן"

עו"ד יובל ששון מזכיר כי באופן היסטורי ישראל לא משתפת פעולה עם ועדות מן הסוג הזה. לדבריו, "הנימוק הוא שאנחנו לא מוכנים לשחק בפארסה, שבה ידינו כבולות מראש והתוצאה ידועה מראש". מצד שני, הוא מציין, יש קולות בישראל, גם בתוך משרד החוץ שאומרים שעדיף לנו לנסות להיות מעורבים כי גם אם נצליח להשפיע קצת זה שווה משהו. "ישראל אוספת את העובדות ונערכת, ואני חושב שזו גישה שלא צריך לטאטא אותה מתחת לשולחן. חשוב לזכור, למשל, שחודשים אחרי שפורסם דוח גולדסטון התבטא השופט גולדסטון בעצמו ואמר כי אם היה יודע את כל מה שלמד בדיעבד, הוא היה כותב את הדוח באופן שונה. לטעמי, למרות שמועצת זכויות האדם היא גוף ציני ומוטה, צריך למצוא דרך יצירתית כן להשפיע על דוחות הוועדה, ככול שניתן".

עו"ד כץ הרבה יותר חד-משמעי מחבריו באשר לשאלה אם ישראל צריכה לשנות ממנהגה הנושן ולשתף הפעם פעולה עם ועדת החקירה. "אנחנו צריכים ללמוד מלקחי העבר ולשתף פעולה באופן מלא עם דיוני הוועדה", הוא אומר. ואולם, שיתוף-הפעולה נחוץ בעיניו - לא כי הוא מאמין שיש בכוחה של ישראל לשנות את המסקנות - אלא במטרה לחשוף מאוחר יותר את חוסר האובייקטיביות של הוועדה. "שיתוף-הפעולה חשוב כדי לבסס יכולות לבוא לאחר מכן לבוא ולהראות שהוועדה לא התייחסה לנושאים שאנחנו הצגנו, לרבות לנושא של השימוש באזרחים כמגן אנושי על-ידי החמאס. אני מניח שהפעם הצבא יותר מתמיד, ולא רק הוא אלא משרד החוץ ומשרד המשפטים, ערוכים עם כל החומרים הרלבנטיים, ולכן ישראל צריכה לעשות הכול כדי להציג את עמדתה המלאה בפני הוועדה".

לדברי כץ, אי-שיתוף-פעולה עם הוועדה בגלל הטענה שהם לא אוהבים אותנו תהווה טעות אסטרטגית של המדינה. "רק לאחר שהוועדה תסיים את דיוניה נוכל באמת להוכיח - באמצעות החומרים שהיא עצמה תוציא - שאנחנו לא סתם טוענים שלא אוהבים אותנו. רק שיתוף-פעולה יוביל לכך שהטענות שלנו יתבססו על עובדות".

"בהלת-שווא"

ועדת טירקל, עליה חוזרים ומדברים המומחים למשפט בינלאומי הוקמה בעקבות הכשל בפעולת צה"ל בעת ההשתלטות על ספינת ה"מרמרה" הטורקית במשט לעזה במאי 2010. בחלקו הראשון של דוח הוועדה, נקבע שישראל פעלה כראוי במסגרת הטיפול במשט ולא הפרה את הדין הבינלאומי. לפני כשנה וחצי פורסם החלק השני הדוח, במסגרתו המליצה הוועדה לבצע שינויים דרמטיים בדרך קבלת ההחלטות בנוגע לחקירת תלונות על פשעי מלחמה שייטען כי מבצעים חיילי צה"ל.

בראשית השנה אישרה הממשלה הקמת צוות מיוחד ליישום מסקנות ועדת טירקל, בראשות מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יוסף צ'חנובר, ומי שמונה למצוא פתרון למשבר ישראל-טורקיה בעקבות המשט, וחבר בצוות המשא-ומתן לפיוס בין המדינות. לצוות המיוחד הקציבו 9 חודשים להעברת צעדים אופרטיביים ליישום החלקים מהדוח שייבחרו לכך.

מי שעמד בראשות הוועדה הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל. היום אמר טירקל ל"גלובס" כי במקביל להקמת צוות היישום של החלק השני של הדוח, "התחילו כבר להתבצע כל מיני פעולות וצעדים בשטח, שהם בכיוון של יישום המסקנות". לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בהתנהלות של צה"ל. "הצבא היום בודק יותר מאשר בעבר את פעולותיו, הוא מקים צוותי חקירה ומתעד את הדברים עוד לפני יישומם בשטח בפעילות מלחמתית. זה גם ברוח ההמלצות שלנו, וגם הכיוון שהצבא הישראלי פועל בו באופן כללי", הוא מציין.

- האם אנחנו צריכים לחשוש מוועדת שאבאס לחקר מבצע "צוק איתן"?

טירקל: "בעקבות ההתנהלות החדשה של הצבא, אני חושב שאין לנו ממה לחשוש בבואנו בפני הוועדה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם, ואין לנו סיבה להיות מוטרדים מעצם הקמתה. אנחנו מוכנים, ויש לנו הגנות טובות לקראת הדיונים בוועדה".

מדברי טירקל משתמע כי בניגוד למשתמע מעמדת משרד החוץ, הוא סבור שעל מדינת ישראל לשתף פעולה עם הוועדה. "אנחנו רק צריכים להגיש להם את התיקים שלנו לגבי כל מקרה ומקרה שבו נטען שפעלנו בניגוד לדין הבינלאומי או הפרנו זכויות אדם", הוא אומר. "הם טוענים שירינו על בית ספר במקום פלוני? אני מניח שלצה"ל יש דוח על המקרה הזה, שחלק ממנו מתעד את התהליכים וקבלת ההחלטות לפני שירו על בית הספר. לפחות ברוח ההמלצות שלנו, אבל גם לפני ההמלצות, הייתה בדיקה של כל אירוע שכזה בצבא, והיה צוות שנתן את הגיבוי המשפטי לפעולה הזאת וכל פעולה אחרת מסוג זה שהצבא מבצע בלחימה, ואת זה אנחנו יכולים להציג בפני ועדת החקירה שהוקמה. דהיינו, אנחנו נטען, ובצדק, וגם נוכל להוכיח כי לא ירינו בשרירות לב ולא ירינו בלי הבחנה ובלי בדיקה על מטרות בעזה. אז מראש יש לנו יכולת להתגונן בצורה נכונה וטובה".

לדברי טירקל, "התקשורת מבהילה את הציבור עם אמירות על דוח גולדסטון 2, אבל אין ממה להיבהל. אני אומר לאזרחי ישראל שאנחנו נבהלים לחינם בנושא הזה. הצבא הישראלי פעל ופועל בצורה ראויה במהלכי הלחימה שאני נחשפתי אליהם, ואני מניח שגם ב'צוק איתן' הפעולות היו ראויות ותואמות את הדין הבינלאומי. צה"ל יכול להוכיח בקלות, באמצעות התיעוד שיש לו לכל האירועים הנטענים נגדו, כי המטרות שלו היו רק צבאיות וביטחוניות".

גולדסטון: הדוח שהוליד את הטראומה

החשש הגדול של ישראל מוועדת החקירה שהקימה "מועצת זכויות האדם" של האו"ם נובע, במידה רבה, גם מטראומת דוח גולדסטון.

ב-3 באפריל 2009 מינתה המועצה ועדה בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון, לבדיקת פעילות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" בעזה, שהתנהל בינואר 2009. הוועדה חקרה גם את מעשי החמאס שהובילו למבצע.

הוועדה מצאה כי ישראל והחמאס פעלו באופן מכוון ושיטתי על מנת לפגוע באוכלוסייה אזרחית. זאת, בניגוד לדיני מלחמה המחייבים את הצדדים להבחין בין לוחמים לאזרחים, ולכוון את כל פעילותם נגד הכוחות הלוחמים, תוך ניסיון לשמור על חיי האזרחים ככל שרק ניתן. לפי גולדסטון, שני הצדדים נשאו באחריות להפרת דיני המלחמה הבינלאומיים.

הדוח היכה גלים בעולם, והוביל לגל של ביקורת בינלאומית על ישראל. העצרת-הכללית של האו"ם קראה לישראל לחקור את "פשעי המלחמה" שביצעה.

כשנתיים מאוחר יותר, ב-1 באפריל 2011 פרסם גולדסטון מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "שקילה מחדש של דוח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה". הוא הודה במאמר כי אילו ישראל הייתה משתפת פעולה עם עבודת הוועדה, ואילו "ידע אז מה שהוא יודע היום", מסקנות הדוח היו שונות, במיוחד ההאשמות נגד ישראל על ביצוע פשעי מלחמה.

עוד כתבות

קנצלרית גרמניה והזוג הנשיאותי האמריקני בטקס לציון 100 שנים למלחה"ע הראשונה / צילום: רויטרס

הידרדרות ביחסי גרמניה-ארה"ב: טראמפ הורה להוציא אלפי חיילים אמריקאים מהמדינה

אחת מהסברות לתזמון הנוכחי הוא כעס בבית הלבן על קנצלרית גרמניה, שסירבה להגיע באופן אישי לפסגת ה-G7 שתתקיים באמצע החודש בארה"ב● טראמפ איים לעשות זאת כבר בעבר, במהלך העימותים הכלכליים עם גרמניה ואירופה ועל רקע מלחמת הסחר וכן אי-נכונותה של גרמניה להגדיל את תקציב הביטחון שלה כחלק מנאט"ו

ניהול בימי קורונה

מחקר אחד בשבוע: איך מנטרלים סטריאוטיפים והטיות בלתי מודעות?

גם אנשים שמחשיבים את עצמם לנאורים, רציונליים ומודעים, פועלים לא פעם בהסתמך על דעות קדומות. כך אפשר להתגבר על זה

סניף איקאה אשתאול - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: שלומי יוסף, גלובס

איזה שיא נדל"ני נשבר השבוע והתסבוכת של איקאה באשתאול. כותרות הנדל"ן

איפה יפצו יזמי פינוי בינוי את השכנים במיליון שקל ומדוע ● מה עומד מאחורי התסבוכת של סניף איקאה החדש ● מכת הביורוקרטיה של היתרי הבנייה בישראל, ועסקת הנדל"ן של רומן אברמוביץ' שהדהימה את עולם הנדל"ן

דירת 3 חדרים בנהריה נמכרה ב-778 אלף שקל / צילום: יח"צ

באיזה סכום נמכרה דירת 3 חדרים בנהריה?

מדובר בדירת 80 מ"ר, בקומה ראשונה מתוך חמש, עם מעלית, מחסן וחניה

מאיר אלמלם, צלם אירועים מקריית מוצקין / צילום: תמונה פרטית

"אני במצב של שיתוק. וגם כשאני מסתכל קדימה, אני לא אופטימי"

מאיר אלמלם הוא צלם אירועים והבעלים של חברת "קליק צלמים" ● "למה הממשלה לא מפצה את בעלי העסקים על הנזקים במאי וביוני?"● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

זוג סיני מצטלם לתמונות חתונה בפארק העולמי בבייג'ינג / צילום: Ng Han Guan, Associated Press

גירושין בהקפאה: כך מתמודדים בסין עם משברי הזוגיות פוסט קורונה

לפי התקנה החדשה של הקונגרס הלאומי העממי בסין, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021, יישלחו זוגות הנרשמים לגירושים לתקופת צינון כדי לאפשר להם לשקול מחדש את הבקשה ולהתחרט

ההתנחלות אפרת ביו"ש / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

כמה ישפיע סיפוח? תלוי אם את ישראלית או פלסטינית

החלת החוק הישראלי על חלקים משטח C לא תהיה רק פעולה סמלית ● הניהול באמצעות צווים צבאיים יפנה מקום לרשויות אזרחיות, ולמשטר שבו קל יותר להפקיע קרקע פרטית ● ההשפעה על חיי היומיום תהיה מוגבלת אצל מתנחלים, אבל מהפכנית לפלסטינים במקרה שיקבלו תושבות

שי באב"ד / צילום: איל יצהר

"סגרתי לאנשים את העסק ביום אחד": מנכ"ל האוצר מסכם קדנציה סוערת בראיון מפויס

שי באב"ד, מנכ"ל האוצר היוצא, מודה בראיון פרידה שהסיוע שהמגזר העסקי נזקק לו בשל הקורונה לא הגיע בזמן, ומסכם קדנציה של עשייה ופעילות ענפה לצד עימותים ומאבקים, בטון מפויס ומפתיע ● "הלב שלי נמצא במגזר הציבורי, אשמח להיות מנכ"ל משרד הביטחון"

בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

שני ראשי ממשלה, שתי גרסאות: למה הם מתכוונים כשהם אומרים "תוכנית טראמפ"

פחות מחודש ליעד שהציב ראש הממשלה נתניהו ל"החלת הריבונות", וסימני השאלה הולכים ומתרבים: עד כמה גנץ ואשכנזי מכירים את המפות ומהן הזכויות שיקבלו הפלסטינים • וגם: איך שוב נגרר ניר ברקת לקרבות בוץ

איור של סצינה ממשפט דרייפוס / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

למה נתניהו משווה את עצמו לדרייפוס, ואיך זה קשור לטראמפ

עד כמה מופרכת קביעתו של ראש הממשלה כשהוא אומר לנו: "אני דרייפוס, הקורבן הגדול ביותר בעולם ב–244 שנות דמוקרטיה" ואיך זה קשור לטראמפ? שיעור ברפובליקה השלישית

מחאת המסעדנים שנפגעו ממגפת הקורונה מול הבונדסטג בברלין / צילום: DPA, Associated Press

השיטה הגרמנית להשתקמות מהקורונה: לשפוך כסף ומהר

גרמניה החליטה על חבילת תמריצים נוספת במסגרתה היא תוציא 130 מיליארד אירו שיתווספו ל־50 מיליארד אירו לעצמאים ובעלי עסקים – פי ארבעה משיעור ההוצאה כחלק מהתמ"ג בישראל ● זאת בנוסף להלוואות וערבויות בשווי 1.5 טריליון אירו לחברות גרמניות

תיבות דואר בבנין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

פס"ד: הזכות הבלתי רשומה גברה פעם נוספת על הנושה המעקל

דירה שהוענקה במתנה לא נרשמה על שם המקבל, ובכל זאת נקבע כי יש לו זכות בה ● הפסיקה עלולה להביא לפיחות נוסף במעמדו של מרשם המקרקעין

ניהול חדשנות בהייטק הישראלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מחקר: ישראל במקום השלישי בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים המובילים

סקר של חברת היעוץ הישראלית-שוויצרית StartupBlink מצביע על התחזקות של ישראל בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים העולמי מהמקום הרביעי למקום השלישי ● בדירוג הערים: תל אביב יורדת בדירוג מהמקום השישי לשביעי ● בייג'ינג ושנחאי מזנקות

אלפא ג'וליה וולוצ'ה 2020 / צילום: יח"צ

"רומיאו ויוליה" של עולם הרכב: אלפא רומיאו מציגה רומן בהמשכים

מכונית הספורט-סלון אלפא ג'וליה וולוצ'ה 2020 היא קלאסיקה מודרנית עם עיצוב שפונה לרגש והתנהגות דינמית, שכבר קשה למצוא כיום ● הגרסה המחודשת לא מיישרת קו עם הגרמניות באגף האלקטרוניקה אבל מדובר באופציה ייחודית

חנות כלבו בארה"ב שסגרה את שעריה בשל המשבר הכלכלי בעקבות המגפה / צילום: Jeff Roberson, Associated Press

אמריקה מציגה: הבלוף שרושש את מעמד הביניים

מיליוני אמריקאים ולפי הערכות שונות יותר ממחצית האוכלוסייה, חיים ממשכורת למשכורת ● רוב טריליוני הדולרים החדשים שהדפיס הפדרל רזרב בחודשים האחרונים הופנו להצלת בעלי מניות ובעלי חוב של החברות הגדולות ● ולמי לא נשאר?

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

בענף התעופה רוצים שיפסיקו עם החובה בבידוד לשבים מחו"ל. האם זה יעבוד?

הגישה הזהירה שבה נוקטים במשרד הבריאות מרמזת על כך שאיש לא ירצה להיות חתום על הסרת חובת הבידוד במידה וזו תביא לגל שני ● אבל בנתב"ג ובענף התעופה הישראלי מתחילים לאבד את הסבלנות

לן בלווטניק, בעלי כלל תעשיות / צילום: יח"צ

הכול בגלל מכתב? בלווטניק עצר הזרמת כסף ל"רשת 13"

בעל השליטה בערוץ היה אמור להזרים 15 מיליון שקל, שהיו מיועדים, בין השאר, לתשלום משכורות לעובדים ● ועד עובדי "חדשות 13" שלח השבוע מכתב לרשות השנייה, שבו התריע כי "רשת 13" משלב בניגוד לחוק תכנים המקדמים את תוכניות הערוץ בשידורי החדשות

בית עסק שנסגר במרכז תל אביב. יותר עסקים ייסגרו ב־2020 מאשר עסקים שיפתחו  / צילום: איל יצהר, גלובס

60 אלף עסקים בסכנת סגירה. עד לאן תוביל אותנו הקורונה הכלכלית?

ההערכות האחרונות שפורסמו על ידי ארגון להב מדברות על 60 אלף עסקים שייסגרו בעקבות משבר הקורונה, אבל החשש הוא שהנתונים יהיו גבוהים יותר • "גלובס" בעקבות הרשימה ההולכת ומתארכת של עסקים שהודיעו על סגירה, והדאגה מתגובת שרשרת שתשפיע על שוק התעסוקה

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

לאחר שנקבעה פגישה עם האוצר, ועד רש"ת הפסיק את השבתת נתב"ג

ועד העובדים מחה על כך שאין מתווה לתוכנית חזרה ואין אופק לפתיחת השמיים ● הפגישה עם שרי התחבורה והאוצר צפויה להתקיים ביום שני

סוחרים בוול סטריט / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות; מדד נאסד"ק נשק לשיא

המדדים דאו ג'ונס, ו-S&P 500 קפצו ב-3.15% ובכ-2.6%, בהתאמה ● כ-2.5 מיליון אמריקאים חזרו לשוק העבודה בחודש מאי ● ראלי בענף התעופה: מניית אמריקן איירלינס זינקה בכ-7% בואינג הוביל את העליות בדאו ג'ונס עם תוספת של 10% ● מחיר הנפט מתקרב ל-40 דולר ● הזהב יורד בכ-2.3%