גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גולדסטון 2? אין ממה להיבהל; צה"ל פעל בצורה ראויה"

שופט העליון בדימוס יעקב טירקל מתייחס לוועדת החקירה הבינ"ל לאירועי "צוק איתן" בראשות וויליאם שאבאס: "כיום צה"ל מקים צוותי חקירה ומתעד דברים לפני יישומם בשטח, כך שניתן להוכיח שהמטרות היו רק צבאיות וביטחוניות"

יעקב טירקל / צלם: יונתן בלום
יעקב טירקל / צלם: יונתן בלום

כבריטואל נושן, בכל פעם שישראל מסיימת פעולה צבאית, מכריזה מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה על הקמת ועדת חקירה לחקירת פשעי המלחמה שבוצעו לכאורה על-ידה. שלשום (ב') הודיעה המועצה על הרכב ועדת החקירה הבינלאומית שתחקור את פעולות ישראל במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, שהסתיים בתחילת השבוע. בראש הוועדה יעמוד וויליאם שאבאס, פרופסור למשפט בינלאומי ולזכויות אדם ממוצא קנדי. על הוועדה יהיה להגיש דוח למועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה במארס 2015.

בהודעה שמסר הנשיא התורן של המועצה נאמר כי "הוועדה תחקור את כל ההפרות של החוק הבינלאומי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים ובמיוחד ברצועת עזה, בהקשר של המבצע הצבאי".

מינויו של שאבאס לראשות הוועדה כבר זכה לביקורת ישראלית חריפה. דובר משרד החוץ, יגאל פלמור, ציין כי עמדותיו של שאבאס הן מוטות נגד ישראל, וכי מינויו מוכיח מעל לכל ספק שישראל לא יכולה לצפות לצדק מוועדת החקירה. לדבריו, הלכה למעשה, דוח הוועדה כבר נכתב וכעת רק נקבע מי יחתום עליו".

הקמת הוועדה מציבה בפני ישראל אתגר לא פשוט. כיצד להתייחס אל הוועדה? האם לתקוף אותה, או לשתף עמה פעולה? כדי להשיב לשאלות הללו יש לבחון קודם כל את מהותה וסמכויותיה של מועצת זכויות האדם של האו"ם. ד"ר תמר הוסטובסקי-ברנדס, מרצה למשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו, מציינת כי מועצת זכויות האדם היא גוף פוליטי, ולא משפטי, שחברות בו מדינות, שבלשון המעטה, לא לכולן יש רקורד מרשים של שמירה על זכויות האדם. "להבדיל מהחלטות העצרת הכללית או מועצת הביטחון, ההחלטות של מועצת זכויות האדם הן החלטות שיש הסכמה די רחבה בקרב משפטנים בינלאומיים שהן אינן נקיות משיקולים פוליטיים", אומרת הוסטובסקי-ברנדס. עם זאת, לדבריה, השאלה כמה ברצינות ייקחו את מסקנות הוועדה ויישמו אותן תלויה במידה רבה גם במוניטין של חברי הוועדה.

גם לדברי עו"ד יובל ששון, העומד בראש המחלקה למשפט בינלאומי פומבי וביטחוני במשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות', מועצת זכויות האדם היא גוף שיש עליו ביקורת עולמית ולא רק של ישראל. "באופן היסטורי סדר היום של הוועדה הזו מורכב מישראל ושאר העולם. בשנה שעברה המועצה כמעט לא התייחסה למה שקורה בסוריה, ששם מן הסתם יש הפרות חמורות של זכויות אדם מדי יום. בכל 'צוק איתן' מספר ההרוגים משתווה ליום אחד של המלחמה בסוריה".

"אנטישמיות מודרנית"

אל"מ במיל' עו"ד אילן כץ, מומחה למשפט בינלאומי וצבאי, ולשעבר סגן הפרקליט הראשי הצבאי בצה"ל, מציין כי "מספר מצומצם ביותר של ועדות הוקמו בעבר כדי לחקור התנהגות של מדינות שאינן ישראל, אבל הן לא זכו לרעש בינלאומי הדומה לעניינים שבהם מעורבת מדינת ישראל. אצלנו על כל דבר מקימים ועדה. זו, לדעתי, תוצאה של אנטישמיות מודרנית. מחפשים הצדקות לתקוף את היהודים על-ידי שימוש במשפט בינלאומי ובטענות שאנחנו פוגעים בזכויות אדם וכדומה. ועדות כאלה בדרך-כלל לא מתקיימות לגבי מקומות אחרים בעולם".

לדברי עו"ד ששון, למועצת זכויות האדם של האו"ם אין סמכויות וכמעט אין שיניים. הסמכות היחידה היא להקים ועדות למיניהן. "מצד שני לממצאים של הגוף הזה ולפרסומים שלו יש משמעות" הוא מבהיר. "דוח חקירה כזה נצרב הרבה פעמים בתודעה העולמית ובתודעה של מקבלי ההחלטות. הדבר הזה עלול ליצור כדור שלג שיביא לפעולה מצד גופים נוספים, למשל, מועצת הביטחון, שם אנחנו מוגנים בזכות הווטו האמריקאי במועצה. במקרה הזה יש להניח שיהיה לנו את המטרייה האמריקאית".

- האם ועדת שאבאס תקבל המלצות לגבי אישים ספציפיים?

הוסטובסקי-ברנדס: "הוועדה לא מקבלת החלטה על העמדה לדין בהאג. קיים כאן בלבול בציבור, וחשוב לומר שבית הדין בהאג הוא גוף נפרד שיש לו סמכות להעמיד לדין אנשים שעברו עבירות שמוגדרות בחוקת רומא כפשעי מלחמה. מה שיכול לקרות, וכבר מדברים על כך, הוא שהפלסטינים יבקשו להצטרף כחברים בבית הדין בהאג. אם הבקשה הזו תתקבל, אז התובעת הכללית של בית הדין תוכל לפתוח בחקירה בנוגע ל'צוק איתן' כדי לבדוק האם יש להעמיד לדין אנשים פרטיים; מצד שני, זה יחשוף גם את ראשי חמאס לחקירה, ולכן ספק אם הפלסטינים ילכו עם המהלך הזה עד הסוף. הוועדה כן יכולה לצאת בהמלצות, אבל אין לה סמכות להחליט על העמדה לדין".

- אם כך, לדוח הוועדה הצפוי אין כמעט משמעות מבחינת ישראל.

הוסטובסקי-ברנדס: "זה לא מדויק. קח, למשל, את דוח ועדת גולדסטון שנכתב על-ידי ועדה דומה אחרי מבצע 'עופרת יצוקה'. הדוח יצר תהודה ורעש בעולם הרחב וגם בישראל, והייתה לו השפעה".

אחת משאלות המפתח הן אם לישראל כדאי לשתף פעולה עם ועדת שאבאס. לדברי הוסטובסקי-ברנדס, זו החלטה אסטרטגית של המדינה שתלויה בין היתר במוניטין של מי שיושב בוועדה וביחסו לישראל. עם זאת, לדבריה, צריך לזכור כי כאשר ישראל לא משתפת פעולה, אז הדוחות מסוג זה נשענים על עדויות פלסטינים ועדויות של ארגוני זכויות אדם בלבד".

הפחד המיידי, שאת התופעות שלו אנחנו כבר רואים בשטח, הוא שברגע שיתפרסמו תוצאות של ועדת חקירה כזו, שמן הסתם לא יהיו אובייקטיביות, זה יפגע בתדמית של ישראל ויעורר מחדש גלי אנטישמיות. מה שלא יהיה, לא ניתפס לעולם כ'אנדרדוג' של המבצע. ה'אנדרדוג' הם הפלסטינים, וזה בכלל לא משנה איך חמאס התנהג. התמונות של ההרס מהרצועה עושות את שלהן, ולכן אנחנו יכולים לצפות לגלי שנאה בעולם בעקבות פרסום מסקנות הוועדה הזו".

"גלי שנאה בעולם"

לדברי עו"ד כץ, לוועדת החקירה יכולות להיות 3 תוצאות אפשריות. "התוצאה הראשונה היא שבעקבות הדוח יהיה אישום פלילי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראשי המדינה, גם בדרג הפוליטי וגם בשרשרת הפיקוד, ככל שמאשימים אותם לכאורה בביצוע פשעי מלחמה; הדבר השני, זה אישומים במדינות שהחוק המדינתי הפנימי שלהם מאפשר העמדה לדין של תושבי חוץ על ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה באשר הם התקיימו, ללא קשר למקום קיומם; והדבר השלישי הוא השלכות לא משפטיות שיש להקמת ועדה כזו ולפרסום מסקנות שליליות שלה לגבי ישראל, למשל עלייה באנטישמיות, החרמה של מדינת ישראל בכל מיני פורמים בינלאומיים, לרבות חרם אקדמי על מוסדות אונ' במדינת ישראל ועוד".

כץ סבור שהתרחיש האחרון הוא זה שממנו ישראל צריכה לחשוש יותר מכל. "אישום פלילי בהאג נראה לי חסר סיכוי לאור מעמדה הבלתי ברור של הרשות הפלסטינית ולאור זה שארה"ב מתנגדת נחרצות לאישומים כאלה. גם האפשרות של העמדה לדין במדינות שונות היא קטנה", הוא אומר. "הפחד המיידי, שאת התופעות שלו אנחנו כבר רואים בשטח, הוא שברגע שיתפרסמו תוצאות של ועדת חקירה כזו, שמן הסתם לא יהיו אובייקטיביות, זה יפגע בתדמית של ישראל ויעורר מחדש גלי אנטישמיות. מה שלא יהיה לא ניתפס לעולם כ'אנדרדוג' של המבצע, ה'אנדרדוג הם הפלסטינים', וזה בכלל לא משנה איך החמאס התנהג. התמונות של ההרס מהרצועה עושות את שלהן, ולכן אנחנו יכולים לצפות לגלי שנאה בעולם בעקבות פרסום מסקנות הוועדה הזו".

לדברי הוסטובסקי-ברנדס, לפי הדין הבינלאומי אין ספק שישראל מחויבת בעצמה לחקור מוות של אזרחים שנגרם בלחימה. היא מציינת שחלקו השני של דוח ועדת טירקל התייחס לשיטות החקירה הראויות, וכי יש שם המלצות על הצורך לחקור וכיצד לחקור. "ועדת טירקל, שהוקמה אחרי אירועי המרמרה, הוקמה על-ידי ישראל במידה רבה בשל ההשפעה שיצר דוח גולדסטון. בסופו של דבר אין מחלוקת שלישראל יש זכות להגן על עצמה, אבל השאלה היא האם היא שומרת מספיק על עקרון המידתיות בפגיעה ועל עקרון האבחנה בין מטרות צבאיות לאזרחיות".

"להשפיע ככל שניתן"

עו"ד יובל ששון מזכיר כי באופן היסטורי ישראל לא משתפת פעולה עם ועדות מן הסוג הזה. לדבריו, "הנימוק הוא שאנחנו לא מוכנים לשחק בפארסה, שבה ידינו כבולות מראש והתוצאה ידועה מראש". מצד שני, הוא מציין, יש קולות בישראל, גם בתוך משרד החוץ שאומרים שעדיף לנו לנסות להיות מעורבים כי גם אם נצליח להשפיע קצת זה שווה משהו. "ישראל אוספת את העובדות ונערכת, ואני חושב שזו גישה שלא צריך לטאטא אותה מתחת לשולחן. חשוב לזכור, למשל, שחודשים אחרי שפורסם דוח גולדסטון התבטא השופט גולדסטון בעצמו ואמר כי אם היה יודע את כל מה שלמד בדיעבד, הוא היה כותב את הדוח באופן שונה. לטעמי, למרות שמועצת זכויות האדם היא גוף ציני ומוטה, צריך למצוא דרך יצירתית כן להשפיע על דוחות הוועדה, ככול שניתן".

עו"ד כץ הרבה יותר חד-משמעי מחבריו באשר לשאלה אם ישראל צריכה לשנות ממנהגה הנושן ולשתף הפעם פעולה עם ועדת החקירה. "אנחנו צריכים ללמוד מלקחי העבר ולשתף פעולה באופן מלא עם דיוני הוועדה", הוא אומר. ואולם, שיתוף-הפעולה נחוץ בעיניו - לא כי הוא מאמין שיש בכוחה של ישראל לשנות את המסקנות - אלא במטרה לחשוף מאוחר יותר את חוסר האובייקטיביות של הוועדה. "שיתוף-הפעולה חשוב כדי לבסס יכולות לבוא לאחר מכן לבוא ולהראות שהוועדה לא התייחסה לנושאים שאנחנו הצגנו, לרבות לנושא של השימוש באזרחים כמגן אנושי על-ידי החמאס. אני מניח שהפעם הצבא יותר מתמיד, ולא רק הוא אלא משרד החוץ ומשרד המשפטים, ערוכים עם כל החומרים הרלבנטיים, ולכן ישראל צריכה לעשות הכול כדי להציג את עמדתה המלאה בפני הוועדה".

לדברי כץ, אי-שיתוף-פעולה עם הוועדה בגלל הטענה שהם לא אוהבים אותנו תהווה טעות אסטרטגית של המדינה. "רק לאחר שהוועדה תסיים את דיוניה נוכל באמת להוכיח - באמצעות החומרים שהיא עצמה תוציא - שאנחנו לא סתם טוענים שלא אוהבים אותנו. רק שיתוף-פעולה יוביל לכך שהטענות שלנו יתבססו על עובדות".

"בהלת-שווא"

ועדת טירקל, עליה חוזרים ומדברים המומחים למשפט בינלאומי הוקמה בעקבות הכשל בפעולת צה"ל בעת ההשתלטות על ספינת ה"מרמרה" הטורקית במשט לעזה במאי 2010. בחלקו הראשון של דוח הוועדה, נקבע שישראל פעלה כראוי במסגרת הטיפול במשט ולא הפרה את הדין הבינלאומי. לפני כשנה וחצי פורסם החלק השני הדוח, במסגרתו המליצה הוועדה לבצע שינויים דרמטיים בדרך קבלת ההחלטות בנוגע לחקירת תלונות על פשעי מלחמה שייטען כי מבצעים חיילי צה"ל.

בראשית השנה אישרה הממשלה הקמת צוות מיוחד ליישום מסקנות ועדת טירקל, בראשות מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יוסף צ'חנובר, ומי שמונה למצוא פתרון למשבר ישראל-טורקיה בעקבות המשט, וחבר בצוות המשא-ומתן לפיוס בין המדינות. לצוות המיוחד הקציבו 9 חודשים להעברת צעדים אופרטיביים ליישום החלקים מהדוח שייבחרו לכך.

מי שעמד בראשות הוועדה הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל. היום אמר טירקל ל"גלובס" כי במקביל להקמת צוות היישום של החלק השני של הדוח, "התחילו כבר להתבצע כל מיני פעולות וצעדים בשטח, שהם בכיוון של יישום המסקנות". לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בהתנהלות של צה"ל. "הצבא היום בודק יותר מאשר בעבר את פעולותיו, הוא מקים צוותי חקירה ומתעד את הדברים עוד לפני יישומם בשטח בפעילות מלחמתית. זה גם ברוח ההמלצות שלנו, וגם הכיוון שהצבא הישראלי פועל בו באופן כללי", הוא מציין.

- האם אנחנו צריכים לחשוש מוועדת שאבאס לחקר מבצע "צוק איתן"?

טירקל: "בעקבות ההתנהלות החדשה של הצבא, אני חושב שאין לנו ממה לחשוש בבואנו בפני הוועדה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם, ואין לנו סיבה להיות מוטרדים מעצם הקמתה. אנחנו מוכנים, ויש לנו הגנות טובות לקראת הדיונים בוועדה".

מדברי טירקל משתמע כי בניגוד למשתמע מעמדת משרד החוץ, הוא סבור שעל מדינת ישראל לשתף פעולה עם הוועדה. "אנחנו רק צריכים להגיש להם את התיקים שלנו לגבי כל מקרה ומקרה שבו נטען שפעלנו בניגוד לדין הבינלאומי או הפרנו זכויות אדם", הוא אומר. "הם טוענים שירינו על בית ספר במקום פלוני? אני מניח שלצה"ל יש דוח על המקרה הזה, שחלק ממנו מתעד את התהליכים וקבלת ההחלטות לפני שירו על בית הספר. לפחות ברוח ההמלצות שלנו, אבל גם לפני ההמלצות, הייתה בדיקה של כל אירוע שכזה בצבא, והיה צוות שנתן את הגיבוי המשפטי לפעולה הזאת וכל פעולה אחרת מסוג זה שהצבא מבצע בלחימה, ואת זה אנחנו יכולים להציג בפני ועדת החקירה שהוקמה. דהיינו, אנחנו נטען, ובצדק, וגם נוכל להוכיח כי לא ירינו בשרירות לב ולא ירינו בלי הבחנה ובלי בדיקה על מטרות בעזה. אז מראש יש לנו יכולת להתגונן בצורה נכונה וטובה".

לדברי טירקל, "התקשורת מבהילה את הציבור עם אמירות על דוח גולדסטון 2, אבל אין ממה להיבהל. אני אומר לאזרחי ישראל שאנחנו נבהלים לחינם בנושא הזה. הצבא הישראלי פעל ופועל בצורה ראויה במהלכי הלחימה שאני נחשפתי אליהם, ואני מניח שגם ב'צוק איתן' הפעולות היו ראויות ותואמות את הדין הבינלאומי. צה"ל יכול להוכיח בקלות, באמצעות התיעוד שיש לו לכל האירועים הנטענים נגדו, כי המטרות שלו היו רק צבאיות וביטחוניות".

גולדסטון: הדוח שהוליד את הטראומה

החשש הגדול של ישראל מוועדת החקירה שהקימה "מועצת זכויות האדם" של האו"ם נובע, במידה רבה, גם מטראומת דוח גולדסטון.

ב-3 באפריל 2009 מינתה המועצה ועדה בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון, לבדיקת פעילות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" בעזה, שהתנהל בינואר 2009. הוועדה חקרה גם את מעשי החמאס שהובילו למבצע.

הוועדה מצאה כי ישראל והחמאס פעלו באופן מכוון ושיטתי על מנת לפגוע באוכלוסייה אזרחית. זאת, בניגוד לדיני מלחמה המחייבים את הצדדים להבחין בין לוחמים לאזרחים, ולכוון את כל פעילותם נגד הכוחות הלוחמים, תוך ניסיון לשמור על חיי האזרחים ככל שרק ניתן. לפי גולדסטון, שני הצדדים נשאו באחריות להפרת דיני המלחמה הבינלאומיים.

הדוח היכה גלים בעולם, והוביל לגל של ביקורת בינלאומית על ישראל. העצרת-הכללית של האו"ם קראה לישראל לחקור את "פשעי המלחמה" שביצעה.

כשנתיים מאוחר יותר, ב-1 באפריל 2011 פרסם גולדסטון מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "שקילה מחדש של דוח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה". הוא הודה במאמר כי אילו ישראל הייתה משתפת פעולה עם עבודת הוועדה, ואילו "ידע אז מה שהוא יודע היום", מסקנות הדוח היו שונות, במיוחד ההאשמות נגד ישראל על ביצוע פשעי מלחמה.

עוד כתבות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד