בעוד התותחים רעמו, אימצה הכנסת באחרונה, ללא דיון ציבורי מקדים, תיקון לחוק החברות (תיקון 25), המתמקד בעיקרו בהכבדות נוספות המתייחסות לחברות לתועלת הציבור (חל"צ). התיקון משתלב בדרישתו הנמרצת לאחרונה של רשם ההקדשות לרשום את חברת קרן קיימת לישראל (קק"ל) כחל"צ.
דרישה זו מצטרפת לפעילות מקיפה של רשם ההקדשות להרבות בהפיכתן של חברות רבות במשק הפועלות כחברה בע"מ - לחברות המוחלות עליהן ההוראות המיוחדות של חל"צ.
יצוין כי בשנת 2007 ניתנו לרשם ההקדשות סמכויות שונות באשר לחברות לתועלת הציבור, בדומה לסמכויות שיש לרשם העמותות לגבי עמותות. רשם ההקדשות, שפעל בעבר כמחלקה נפרדת במשרד המשפטים, צורף ב-2004 ליחידת רשם העמותות, וב-2006, עם הקמת רשות התאגידים, הפך לחלק מהרשות. על-פי חוק החברות, רשם ההקדשות הוא גם הגורם המפקח על חברות לתועלת הציבור.
בשלב זה מאתר הרשם גופים גדולים כגון קק"ל, קרן היסוד, מפעל הפיס ורבים אחרים, ומחיל עליהם סטטוס חדש, גם כאשר החברות סוברות כי אין הן נכללות במסגרת הקרויה חל"צ. בית המשפט מסרב להתערב בשיקול-דעת הרשם, כך שהחלטתו, למרבית התמיהה, היא הקובעת את מעמדה המיוחד של החברה.
אכן מעטים בלבד ערים למעמד הפיקוח המיוחד של חל"צ, החל זה מספר שנים על אלפי חברות בישראל, שלא מצאו לנכון להירשם כחל"צ, לא שינו את תקנונן בהתאם ומתעלמות מההוראות המכבידות, הן מחוסר מודעות והן משום שהן סוברות כי אין החוק חל עליהן.
לידתו של הנושא המיוחד של חל"צ, בתיקון לחוק החברות משנת 2007 אשר אימץ את המושג "חברה לתועלת הציבור" (חל"צ), המוגדרת כ"חברה שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד, וחל איסור על חלוקת רווחים".
גופים רבים הפועלים למטרות ציבוריות מסדירים את פעילותם באמצעות הקמת חברה בע"מ, שכן חוק החברות הוא חוק מקיף המגדיר בצורה מודרנית את המבנה ואת מערכת היחסים בין הגופים השותפים בחברה, וכן את יחסי החוץ של החברה עם צד ג'. התיקון מ-2007 לוכד בחכתו אלפי גופים וחברות במשק, שאינם מודעים כלל לסטטוס החדש.
אף כי ההליך לרשום חברה כחל"צ הוא פנייה לרשם בבקשה להירשם ככזו, הרי לאור פרשנות החוק, גם אם לא נרשמה החברה כחל"צ, לדעת הרשם אין בכך כדי לגרוע מהיותה חברה לתועלת הציבור, על כל המשתמע מכך.
אחריות הדירקטורים
התוצאה האבסורדית היא שחברות רבות הנופלות לגדר ההגדרה הרחבה של חל"צ, פועלות שלא לפי הוראות החוק, ולא מקיימות את הדרישות הספציפיות הרבות של החוק המוחלות על חל"צ. הן אינן מדווחות לרשם כדרישת החוק ועורכות עסקאות שלא לפי הדרישות המיוחדות בחוק. בנוסף לכך, לפי החוק, חל"צ שלא נרשמה ככזו, "יראו את נושאי המשרה בה כמי שהפרו את חובתם כלפי החברה", ומכאן הדרך לתביעות היא מהירה.
בצד האחריות של נושאי המשרה, דין חל"צ, באופן תמוה, אינו כדין חברה רגילה. חל"צ אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה, ואסור לה להתחייב לשיפוי עקב הפרת חובת הזהירות.
האבסורדיות בהוראה זו זועקת לשמיים. מצד אחד, האחריות מוחלת על אנשי ציבור, שבמרבית המקרים מתנדבים לכהן בגופים פילנתרופיים הפועלים במסגרת חברה, בדרך-כלל ללא שכר וללא תמורה; ומצד שני אין להם שיפוי מהחברה, והיה אם הם ייתבעו על-ידי גורם חיצוני או אף על-ידי החברה.
תוצאה בלתי נמנעת מכך היא שבהיעדר שיפוי הם ידרשו ביטוח אחריות בסכום גבוה. הפרמיה המשולמת לחברת הביטוח תקטין את המקורות הכספיים העומדים לצורך הגשמת הפעילות הציבורית.
נושאי המשרה ודירקטורים בחברה לתועלת הציבור חייבים להיות ערים גם לאחריות כוללת, שלפיה אם החברה לא נרשמה בפנקס הרשם כחל"צ (וכאלה יש רבות), קיימת חזקה כי "עשתה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת בכוונה להונות אדם"; ואם מישהו סבר כי בזאת הסתיימה "המתקפה" על נושאי המשרה, הרי הוספה ההוראה בדבר "הרמת המסך".
כלומר, אם מצא בית המשפט כי נתקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעלי מניותיה על-פי העקרונות של "הרמת המסך", הרי בחל"צ ניתן לייחס במקרה זה את חוב החברה לנושא המשרה בה, במקום או בנוסף על בעלי מניותיה.
מינוי מפקח ומינוי בודק
והנה מתברר כי זה עוד לא הכול. בתיקון הטרי (25) נוספו הכבדות נוספות, בדרך של מינוי מפקח חיצוני ומינוי בודק. זאת, בנוסף לדיווחים הרבים והמיוחדים שהחל"צ נדרש להגיש.
רשם ההקדשות הוסמך למנות מפקחים (רביזור), שיפקחו על ביצוע הוראות החוק הרבות החלות על חל"צ. המפקח רשאי לדרוש מאדם שיש יסוד להניח שהוא עובד חל"צ, נושא משרה בה או בעל תפקיד אחר בה - ונמצא במקום שיש יסוד להניח כי החברה פועלת בו - להזדהות בפניו על-ידי הצגת תעודה רשמית, כאשר מטרת הזיהוי אינה מוסברת.
המפקח רשאי להיכנס לכל מקום שבו פועלת, לכאורה, החברה (אך אם מדובר במקום מגורים, רק על-פי צו בית המשפט) ולדרוש מעובד החברה, מנושא המשרה ומכל אדם אחר הנוגע בדבר, למסור לו כל מידע או מסמך שבידיו לרבות פלט מחשב, וכן לערוך חיפוש ללא אישור בית משפט.
ואם עדיין לא נחה דעתו של המחוקק מכך, הוא מבקש להרחיב ביותר את תחום ההתערבות ומציע להסמיך את הרשם להסתייע בבודק חיצוני שיערוך בדיקות לפי רשימת עניינים שיפרסם הרשם, וזאת לשם בדיקת עמידתה של חל"צ בהוראות החוק.
ההכבדה הזאת אומרת דורשני. בעוד שחוק החברות נחקק לאחר הכנה מקיפה של ועדה ציבורית, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון השופט אהרן ברק - הרי נושאי חל"צ והשלכותיהם על פעילותן של חברות רבות בישראל, לרבות ההוראות החדשות, מחייבים בחינה מחודשת וכוללת על-ידי ועדה ציבורית. ועדה שתבחן את ההשלכות השונות וההחמרות על פעילותן של החברות לתועלת הציבור; ההשלכות על נכונותם של אנשי ציבור לכהן בתפקידים בכירים בחברות, וכן את ההשלכות על גופים פילנתרופיים בעולם, אשר יחששו לפעול במסגרת תאגידית רבת אחריות בישראל.
■ הכותב הוא מומחה בתחום דיני החברות, מכהן כיו"ר איגוד הדירקטורים בישראל וכראש התוכנית להכשרת דירקטורים באוניברסיטת תל-אביב.