לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי
חצי שנה לאחר שנכנסה לתפקידה, פרסמה היום (ד') מנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי, את תוכנית ההתייעלות לבנק שהוא בעל יחס היעילות החלש ביותר במערכת הבנקאית. אשר טופילסקי מציבה יעד שאפתני לפיו הרווח של הבנק יצמח במהלך 5 השנים הקרובות בממוצע בשיעור דו-ספרתי בעקבות יישום התוכנית. לפי הערכות, מטרת התוכנית היא להביא לחיסכון שנתי של כ-400 מיליון שקל בהוצאות, קרי כ-10% מההוצאות.
תוכנית ההתייעלות גובשה בסיוע של חברת הייעוץ מקינזי, והיא הוצגה בראשי פרקים כלליים, כשהפירוט המרכזי נעשה בתחום כוח האדם.
בדיסקונט מתכוונים להקטין את מצבת כוח האדם ב-1,000 עובדים ב-5 השנים הקרובות, כאשר עד סוף שנת 2017 כמות העובדים כבר תפחת ב-700. נכון לסוף שנת 2013, מספר העובדים בקבוצה (כולל חברות בנות) עמד על 9,877 עובדים, כך שמדובר בירידה של כ-10% במצבת כוח האדם.
צמצום כמות העובדים ייעשה בשלוש דרכים: 250 עובדים ייצאו לפרישה מוקדמת כבר בשנה הקרובה, 600 אמורים ממילא לפרוש במהלך תקופה זו בפרישה טבעית; ועוד 150 הם עובדים זמניים ועובדי מיקור חוץ שמשרותיהם יקוצצו. למימון הפרישה המוקדמת הפריש הבנק 306 מיליון שקל, אך הוא לא מתכוון לעשות גיוס הון חיצוני, אלא ביצע את ההפרשה ממקורותיו העצמיים.
בנוסף לכך, בבנק מתכננים עוד מספר צעדים לשיפור היעילות: כך, מתכוון דיסקונט לסגור 10 סניפים, מתוכם 7 סניפים של "דיסקונט בדרך שלך" שהם סניפי קונספט הממוקמים בקניונים. דיסקונט גם מתכוון לבצע התייעלות בתחום הרכש ושטחי הנדל"ן של הבנק, ולצמצם את שטחי הנדל"ן בסניפים. בנוסף, בבנק מתכוונים לשים דגש בשינוי התרבות הארגונית, במיוחד בנושא של הישגיות ועמידה ביעדים. נושא זה חלש בבנק לעומת מה שמקובל בבנקים אחרים. עוד מתוכננת השטחה של המבנה הארגוני באמצעות מיזוג אגפים וביטול חטיבות (חטיבה אחת כבר בוטלה באחרונה בבנק).
כחלק מתוכנית ההתייעלות הודיע הבנק כי בכיריו לא יקבלו מענקים בגין שנת 2014. נציין, כי רוב הסיכויים שהבכירים ממילא לא היו מקבלים את המענק לאור התוצאות הבינוניות במחצית הראשונה של השנה. עוד מציינים בבנק, כי יגבשו תוכנית תגמול חדשה לבכירים.
יחס יעילות חלש
כפי שהוערך בעבר, בדיסקונט מציינים כי ימקדו את הצמיחה שלהם בפעילות הקמעונאית. אשר טופילסקי, שכיהנה בתפקידה הקודם כראש החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים, מכירה היטב את התחום. בבנק מתכוונים לפעול בעיקר להגדלת הכנסות ופעילות של לקוחות קיימים ופחות בגיוס אגרסיבי של לקוחות חדשים.
כאמור, דיסקונט הפריש היום 306 מיליון שקל ליישום הפרישה המוקדמת של 250 העובדים, כלומר הפרישה הממוצעת לעובד תעמוד על כ-1.2 מיליון שקל לעובד. מדובר בהוצאה גבוהה ביחס לתוכנית הפרישה המוקדמת שעשו בשנים האחרונות בבנק הפועלים ובבנק לאומי, שם ההפרשה לעובד עמדה על כ-900 אלף שקל בממוצע. יחד עם זאת, העובדה שההוצאה לעובד צפויה להיות גבוהה, מעידה על כך שבבנק מכוונים להביא לפרישה של עובדים בשכר גבוה.
עוד נציין, כי במסגרת הפרישה המוקדמת הגיל המינימלי לפרישה הוא 55, צעיר ביחס לגיל הפרישה המוקדמת בפועלים ולאומי שעמד על 58-59. כמו כן, בפועל דיסקונט מפריש ברבעון זה רק 195 מיליון שקל בעבור התוכנית, שכן הבנק רשם לעצמו הקטנה לעתודות זכויות העובדים בסך של 111 מיליון שקל (בעקבות שינוי אקטוארי שבוצע בבנק), מה שקיזז חלק משמעותי מההפרשה לתוכנית ההתייעלות.
בדיסקונט מציינים כי בשנתיים שלאחר השלמת תוכנית הפרישה המוקדמת הם לא מתכוונים לבצע עוד פרישה מוקדמת. יחד עם זאת, בבנק מציינים כי יש להם קרן למקרי פרישה חריגים בסך 50 מיליון שקל, כך שבמהלך אותם השנתיים ניתן יהיה לבצע פרישה מוקדמת במקרים חריגים מתוך אותה קרן.
כלומר, בנוסף ל-250 העובדים שיפרשו כעת, לבנק יש אפשרות ליישם פרישה של עוד כ-50 עובדים בשנתיים שלאחר מכן. כל המערכת הבנקאית נמצאת ביחס יעילות חלש לעומת המקובל בבנקים בעולם, אך בדיסקונט המצב הוא הגרוע מכולם. ב-2013 עמד יחס היעילות בבנק על 77.5%, כלומר 80% בקירוב מההכנסות נעלמו בשורת ההוצאות התפעוליות. לאורך השנים ניסו בבנק לבצע התייעלות, אך היא לא הניבה פירות משמעותיים.
הוועד בדיסקונט נחשב למיליטנטי והגמישות של ההנהלה נחשבת לנמוכה. לאורך שנים עמד בראשות הוועד ריקי בכר שנחשב לאגרסיבי, ולאחרונה הוא הוחלף ע"י סגנו מני גרינשטיין שאינו ממהר ללכת לקראת ההנהלה, אך מבין את הצורך הקריטי של הבנק להתייעל.
