עורך דין אהוד גינדס ועורך דין חגי אולמן / צילום: תמר מצפי
שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, הדיח את עורכי הדין חגי אולמן ושלום גולדבלט מתפקידם כנאמנים זמניים בהקפאת ההליכים של חברת צ. לנדאו על רקע טענות לניגוד עניינים, ומינה במקומם את עו"ד עומר גדיש ממשרד כהן-וילצ'יק-קמחי ואת עו"ד ישראל בכר ממשרד גרנות.
בהחלטה שפורסמה היום (ב') אחר-הצהריים כתב אורנשטיין כי "היה מקום שהנאמנים הזמניים יפרטו, במסגרת תצהיר שהיה מוגש עם הבקשה להקפאת הליכים, את מלוא המידע שניתן בתצהירים שהוגשו בסופו של יום".
את ההחלטה נתן אורנשטיין לאחר תגובת הכנ"ר, לפיה קיים חשש כי הנאמנים הזמניים לא יוכלו למלא את תפקידם כראוי, וגם לאחר תגובתם של הנאמנים הזמניים לבית המשפט, שבה ציינו היום כי אינם מנועים לבצע את תפקידם כראוי, אך מותירים את שיקול-הדעת בפני בית המשפט.
אורנשטיין ציין בהחלטה כי "מהות המידע ביחס לכל אחד מהנאמנים אינה מפיגה את החשש הממשי של ניגוד אינטרסים אצל כל אחד, שיש בו די כדי לא למנותם".
באשר לקשר שבין משרד רוה ומשרד גולדבלט לבין החברה ולבין נושיה ולבין בעל מניות בה, מציין אורנשטיין כי "אין ספק שעל הנאמנים היה לצרף לבקשת ההקפאה תצהיר ולפרט בו את אותה מסכת עובדתית שהוצהרה בתצהירים שהוגשו בסופו של דבר. היה מקום לעשות זאת כאמור מראש עם הגשת בקשה, ולהשאיר לבית המשפט את ההכרעה בשאלת המינוי וכאמור גם בעמדת הכנ"ר".
עוד כתב אורנשטיין כי "טעם לפגם יש גם בכך שהמידע לא נמסר לבית המשפט כמכלול, קרי, בשעה שהועלו הטענות בדבר ניגוד עניינים, אלא נמסר באופן חלקי ובשלבים. בתחילה נמסר כאמור מידע חלקי, וארשה להוסיף שאף אינו מדויק.
"כך, דברי עו"ד אולמן בדיון, שלפיהם משרד רוה אינו מטפל בענייני החברה, התבררו בדיעבד אחרת, שכן המשרד מטפל בפרויקט נדל"ן של החברה בקריית גת, כאשר תמוה שלא נמסר לבית המשפט הסכם שכר-טרחה שבין משרד רוה לבין החברה בקשר לטיפול בפרויקט ככל שקיים, או כל פרטי הסכם השכר שיכול היה לשפוך אור על היקף המעורבות של משרד רוה בפרויקט והשלכתו על ניגוד עניינים אפשרי במינוי בעל תפקיד בהליך".
השופט הוסיף כי לא התרשם מכך שמחלקת אחרת של משרד רוה בירושלים טיפלה בפרויקט בקריית גת.
"גם באשר לעו"ד גולדבלט, כל שנאמר בדיון הוא שהחברה אינה מיוצגת על-ידי המשרד, אלא מספקת שירותים משפטיים לאלון נתן בלבד, שאינו מעורב בעסקי החברה. התברר בהמשך כי מר נתן הוא נושא משרה בחברה, ושיש לו גם זכות חתימה בשם החברה.
"זאת ועוד, בדיון הודיע כאמור עו"ד רובננקו על ישיבה במשרד גולדבלט בקשר לעסקי החברה, אך בדיון לא נאמר דבר, ואף לא בהודעה שהוגשה לאחר מכן, הגם שלטעמי היה מקום ליידע על כך כבר בעת הגשת הבקשה ולמצער סמוך לאחר הדיון ולאור דברי עו"ד רובננקו".
אורנשטיין קבע כי הנאמנים החדשים שמינה, עורכי הדין גדיש ובכר, ייפגשו לאלתר עם עורכי הדין אולמן וגולדבלט ויעבירו להם את כל המידע הדרוש לשם מילוי תפקידם, ובין היתר את כל המסמכים שבידם. כמו כן, יועבר חשבון הנאמנות שנפתח לצורך ההליך לבעלות הנאמנים.
הכנ"ר המליץ להחליף
כאמור, אמש (א') הודיע כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) כי הוא ממליץ להחליף את עורכי הדין חגי אולמן ושלמה גולדבלט מתפקידם כנאמנים זמניים לחברת הבנייה צ. לנדאו.
ב-20 באוגוסט ניתן צו הקפאת הליכים כנגד צ. לנדאו, ואחריו מונו עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה ועו"ד שלום גולדבלט ממשרד גולדבלט-גינדס-יריב כנאמנים זמניים לחברה לצורך גיבוש תוכנית הבראה והסדר. "הנאמנים הזמניים הוצעו כמועמדים לתפקידם על-ידי החברה", מציין הכנ"ר ומותח ביקורת על כך שלא הגישו תצהירים מלכתחילה.
ב-26 באוגוסט התקיים דיון בבית המשפט, שבו מסרו הנאמנים הבהרות לגבי קשריהם עם החברה ונושיה. עו"ד אולמן הבהיר כי משרדו אינו מייצג את צ. לנדאו אלא את בנק ירושלים, שמשמש נושה מובטח של צ. לנדאו, אך הייצוג לא קשור לחברה. עו"ד אהוד גינדס (בשם עו"ד שלום גולדבלט ששהה בחו"ל בעת הדיון) טען כי משרדם מייצג את אלון נתן המחזיק 20% ממניות החברה, אך בחברות אחרות שבבעלותו.
לאחר הדיון מסרו הנאמנים לבית המשפט הודעה משותפת בכתב, המפרטת כי עורך דין ממשרד יהודה רוה, שבו שותף אולמן, מעניק שירותים משפטיים לחברה בפרויקט יזמות בקריית גת. עו"ד גינדס חזר על אמירתו בדיון, שלפיה משרדם מעניק שירותי משפט לבעל המניות אלון נתן בחברות אחרות שבבעלותו.
השופט אורנשטיין דרש מהנאמנים להגיש תצהירים שבהם יפרטו כל זיקה שקיימת בינם לבין החברה או בעליה באופן ישיר או עקיף. בתצהירים שהגישו הנאמנים ב-28 באוגוסט, ציין עו"ד אולמן כי משרדם נתן ייעוץ לחברת רייסדור בשנים 2006-2010 ובאופן חד-פעמי בשנת 2011, והציע כי עו"ד גולדבלט יבצע בדיקות הקשורות בעסקאות שבוצעו בין החברה לרייסדור.
עו"ד גולדבלט ציין בתצהיר כי לפני יותר משנה משרדו אירח מפגש שבו נכח באופן אישי ומבלי שייצג את החברה, לגבי פרויקט שביצעה החברה בחדרה. כמו כן הציע עו"ד גולדבלט כי טענות נגד בעל המניות אלון נתן ייבדקו על-ידי עו"ד אולמן.
לדברי הכנ"ר, הגשת הצהרה בדבר קיום זיקה באה למנוע מינוי מועמד המצוי בניגוד עניינים, שעלול להעמיד אותו במצב שיהיה עליו לקבל החלטות כלפי צד שלגביו מתקיימת זיקה.
"הכנ"ר סבור כי קיים טעם לפגם בהימנעותם של הנאמנים מלהגיש לבית המשפט הצהרה ובה דיווח מפורט ומלא על זיקתם לחברה ולנושיה כנדרש בתקנות. טוב היו עושים הנאמנים לו היו דואגים להגיש הצהרתם מלכתחילה", ציין הכנ"ר באמצעות עו"ד אילון בריל.
לדבריו, "אין ספק כי חברה הפונה להליך הבראה רשאית להציע מועמד מטעמה לשמש בעל תפקיד, אולם דווקא בשל כך ראוי כי מועמדים המוצעים יגישו תצהירי זיקה מפורטים, על מנת שניתן יהיה לבחון את טיב הזיקה ולשקול התאמת בעל התפקיד לכהונה, בשים לב לסוג הזיקה והיקפה. לטעמו של הכנ"ר, ראוי אף להשריש פרקטיקה ולפיה תצהיר הזיקה יימסר לכנ"ר עוד קודם להגשת הבקשה לבית המשפט, על מנת שיוכל לבחון את המועמדים ולחוות את דעתו".
עוד הוסיף עו"ד בריל כי "בנוסף ומעבר לפגם שעלול להתהוות מעצם ניגוד עניינים פוטנציאלי, הרי שמטבע הדברים נדרש בעל תפקיד, בפרט נאמן לגיבוש הסדר, לבוא בדברים עם הצדדים לתיק, לרבות ספקים, עובדים מזמינים, בנקים וכדומה. לשם כך דרש בעל התפקיד לכונן ולבסס יחסי אמון.
"ספק רב אם בעל תפקיד שלגביו מתקיימת זיקה כאמור בתקנות, או אפילו כזה שקיימת לגביו אך מראית-עין של ניגוד עניינים, יוכל לגבש יחסי אמון כאמור, והדבר עלול לעמוד לרועץ במילוי תפקידו של הנאמן, כמו גם לפגוע באמון הציבור בהוגנות ההליך".
בנוסף מציין הכנ"ר בתגובה כי הפתרון המוצע על-ידי הנאמנים, שלפיו כל אחד יעסוק לבדו בעניינים שבהם נגוע חברו, הוא "פתרון מאולץ, שלא ייתן מענה סביר ויעיל לתיקון המצב".
הוא מציין כי הוא אינו מטיל דופי כלשהי בנאמנים הזמניים או ביכולתם המקצועית, ברם לאור הנסיבות, ולו למרעית-עין, "ימליץ הכונס הרשמי כי בית המשפט הנכבד יורה על חילופי בעלי התפקיד".
בתגובה לעמדת הכנ"ר, שהוגשה היום על-ידי הנאמנים הזמניים לבית המשפט, הובהר כי לעו"ד אולמן לא הייתה כל זיקה אישית לחברה עד ימים ספורים לפני הגשת הבקשה.
עוד הם טוענים כי גם עו"ד גולדבלט לא נתן שירותים משפטיים עבור החברה, ואין לו אליה זיקה ישירה. "העובדה שעו"ד גולדבלט מייצג בעל מניות מיעוט, אינה יוצרת בהכרח ניגוד עניינים", הם טוענים.
לטענתם, העובדות בתצהירים שהגישו מצביעות על זיקות שאינן ישירות, ואינן מעלות חשש אובייקטיבי סביר או אפשרות ממשית לפעולה של הנאמנים בניגוד לאינטרס של החברה ונושיה.
עוד הם טוענים כי גם הכנ"ר בתגובתו לא היה מצוי בדעה כי קיים ניגוד עניינים אמיתי, אך הוא סבר כי לאור "מראית פני הצדק" נכון יהיה להורות על חילוף זהות בעלי התפקיד.
עורכי הדין אולמן וגולדבלט הוסיפו כי אימוץ כלל גורף של פסילה בכל מקרה תיאורטי של זיקה, יביא לפסילת בעלי תפקיד ראויים אף שיכולה להיות להם תרומה חיובית להליך השיקום, לעתים דווקא בגלל היכרותם עם פעילות החברה, דבר שחוסך זמן יקר של לימוד החברה, קשייה והדרכים לפתרון המשבר. לטענתם, מדובר כעת בעיתוי קריטי עבור החברה, בדומה ל"מחלקת טיפול נמרץ".
לטענתם, אי-הגשת התצהיר בצירוף לבקשת ההקפאה לא נבעה בשום אופן מתוך ניסיון להסתיר או להכשיל את בית המשפט, אך על מנת שלא ישתמע כי עמדתם נובעת מאינטרס אישי כלשהו, הם אינם עומדים על מינויים ומותירים את ההחלטה לשיקול-דעת בית המשפט.
כאמור, השופט אורנשטיין קיבל היום את עמדת הכנ"ר והורה להדיח את עורכי הדין אולמן וגולדבלט מתפקידם כנאמנים הזמניים של צ. לנדאו.