גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבטחות, הבטחות

למה כלי הרכב החשמליים נשארים רק על הנייר, ומה קרה להכרזה בכנסת על הורדת מחירי הדלק?

כלי רכב של בטר פלייס / צילום: תמר מצפי
כלי רכב של בטר פלייס / צילום: תמר מצפי

מי שעוקב אחרי התקדמות חדירת התחבורה הירוקה לישראל צריך להצטייד בהרבה אופטימיות, במידה נכבדה של נאיביות ובעיקר באורך רוח. דומה שהזמן החולף בין כל פאזה של עשייה בתחום נמתח ונעלם בשוליו של מעין חור שחור שלטוני, שאת היקפו לא ניתן לשער.

מלל ממשלתי "ירוק" דווקא לא חסר. נהפוך הוא. אבל הפער בין הדיבורים לבין מה ש(לא) נעשה במציאות הוא גדול לא פחות. נשים רגע בצד את ההצהרות ההיסטוריות וההיסטריות שהשמיעו בעשור הקודם בכירי השלטון שלנו סביב עתיד פרויקט הרכב החשמלי של בטר פלייס. על פי אותן הצהרות, ב--2014 וב-2015 כלי הרכב החשמליים כבר היו אמורים להימכר בישראל בהיקף שאינו נופל מזה של כלי רכב מונעי בנזין וסולר, אבל זו הייתה תקופה אחרת וכיום כבר אין חברות ענק שמושכות בחוטי ההון-שלטון כדי לקדם את הנושא.

ובכל זאת, גם בלי בטר פלייס זצ"ל, עדיין קיימות החלטות ממשלה שרירות בנושא, ואחת מהן, שפורסמה בינואר 2013, הציבה אפילו יעדים ספציפיים וממוקדים להתחלת ביצוע המהפכה הירוקה בתחבורה. ההחלטה נשאה את השם "הפחתת התלות הישראלית בנפט בתחבורה" והיא נשענה על שתי החלטות ממשלה קודמות.

יש רצון, אין כסף

הסעיפים הראשונים באותה החלטה מדברים על "הורדת יוקר המחיה על ידי הוזלת מחירי הדלקים לתחבורה" ו"עידוד הצמיחה הכלכלית ובכלל צמיחה ירוקה בין היתר על ידי הוזלת עלות האנרגיה לתחבורה, הגברת פיתוח משק האנרגיה והתעשייה הטכנולוגית בישראל, קידום איכות הסביבה ושמירה על אחריות פיסקאלית-תקציבית בפעילות הממשלה".

מילים כדורבנות. שנת 2013 חלפה ביעף, שנת 2014 מסתיימת לה עוד מעט והתחבורה הירוקה בישראל עדיין לא יצאה מדפי הנייר. גם מחירי הדלקים לתחבורה נותרו בעינם ללא כל השפעה חיובית על "יוקר המחיה" ומי שמחפש את הסיבה לא צריך ללכת רחוק: היא כתובה שחור על גבי לבן בהחלטת הממשלה תחת המילים "שמירה על אחריות פיסקאלית תקציבית בפעילות הממשלה".

בתרגום לשפת השלטון: "אין לנו שום כוונה להכניס את היד לכיס או לוותר על הכנסות משמעותיות לטובת העניין". כיוון שהדרך היחידה להוזלת מחירי הדלקים לתחבורה היא להפחית את גובה המס - שעומד בישראל על 50% מכלל מחיר הדלק לצרכן - ברור שהסעיף השני מבטל את הסעיף הראשון.

באותה החלטה מינואר 2013 נקבע גם כי יש "להקים ועדה בין-משרדית בראשות סמנכ"ל בכיר בראשות המסים... אשר תגבש מדיניות מיסוי למגוון מקורות האנרגיה לתחבורה ולכלי רכב... בהתאם להשפעות החיצוניות ולעידוד טכנולוגיות ינוקא בתוך קידום הטמעת תחליפי נפט. מתווה המדיניות יוצג לממשלה בתוך 180 יום מכינון הוועדה".

היום אנחנו נמצאים בערך 500 ימים לאחר אותה החלטה ומתווה אין. מאות גופים ויזמים במשק האנרגיה והתחבורה מחכים בקוצר רוח לקריאת כיוון ביחס למדיניות "המיסוי הירוק" העתידית ועל מדיניות מיסוי הדלקים המתוכננת של האוצר. השקעות דורכות במקום, מיזמים מוכנסים להקפאה ובאוצר לוקחים את הזמן בנחת. אולי בציפייה לעוד החלטת ממשלה?

המצברים התרוקנו

מעבר לאקרובטיקה מילולית צינית, החלטת הממשלה בתחום התחבורה הירוקה כוללת גם כמה יעדים אופרטיביים המופיעים תחת הכותרת "תוכנית פעולה ממשלתית". ניקח, כדוגמה, את נושא הרכב החשמלי.

כיום הגישה בארץ ובעולם לעתיד החדירה של הרכב החשמלי מפוקחת יותר משהייתה בעידן אגסי, אבל עדיין מדובר באלטרנטיבה ריאלית וזמינה לתחבורה נטולת זיהום. כלי רכב חשמליים נמכרים בעולם "מהמדף", התשתית להטענה עדיין קיימת וכך גם הטבת המס ההיסטורית על רכישת רכב חשמלי, שנתפרה בזמנו על פי מידותיה של בטר פלייס.

החלטת הממשלה מינואר 2013 אמורה הייתה לחדש את המומנטום של הרכב החשמלי והנחתה בין השאר את משרד התחבורה "לגבש בשיתוף עם אגף התקציבים באוצר ורשות המסים מתווה לרגולציה למדיניות עבור אמצעי תחבורה חדשים המביאים לצמצום השימוש בתחבורה פרטית בערים ובכניסות אליהן". בין האמצעים הללו מוזכרים "אמצעי תחבורה אישיים לרבות כלי רכב חשמליים ואחרים מקטגוריה L". מדובר ברכבים מיני חשמליים עם מהירות מוגבלת, שמתוכננים ספציפית לתנועה בתוך הערים.

משרד התחבורה אמנם פרסם השנה "קול קורא", רפה למדי, לייבוא מספר מוגבל של כלי רכב כאלה ולהפעלתם במסגרת בחינת היתכנות, ולא מעט יזמים וגופים עסקיים נענו לאתגר. אלא שכל הניסיונות נתקלו בחומה ביורוקרטית בצורה. הטיפול בתקינה של הכלים הללו הפך לסיוט - אפילו יבואן מסודר כמו קרסו, שמאחוריו ניצב יצרן גדול ומוסדר עם "אג'נדה חשמלית", הרים ידיים - ומעל לכול ריחף המסר של משרד התחבורה: "אתם תשקיעו הון בייבוא, בשיווק בבניית מערך שירות ובהתמודדות עם הרגולציה, אנחנו נוציא לכם את הנשמה עם ביורוקרטיה ובסופו של התהליך לא בטוח בכלל שנאפשר להמשיך את המיזם".

לטסלה אין ויזה

לא צריך ללכת למחוזות האקזוטיים של כלי הרכב העירוניים הזעירים כדי להבין את הגישה הממשלתית. בעולם פועל מותג רכב חשמלי "אמיתי", שהפך בשנים האחרונות סמל להצלחה ונושא הדגל של התחבורה הפרטית הירוקה כולה. למותג הזה קוראים טסלה, והוא פועל כיום במרץ כדי למכור את מרכולתו ברחבי העולם. גם בישראל יש התעניינות רבה בכלי הרכב של טסלה, הן בקרב יבואנים והן בקרב לקוחות. עד היום הוגשו למשרד התחבורה עשרות פניות לייבא את רכבי טסטלה בייבוא מסחרי סדיר (עם הסכמה חתומה של היצרן) ואפילו בייבוא מקביל.

אלא שכל הפניות הללו - שחלקן בוצעו על ידי גורמים מוסדרים בענף הרכב עם גב כלכלי ומערך ייבוא ושירות - נבלמו עד כה בצורה יעילה על ידי הביורוקרטיה. הנימוקים שונים ומשונים: ההתאמה לתקינה הישראלית לא ברורה, אין הסכם עם היצרן, יש הסכם עם היצרן אבל הוא לא מספק, אין מוסכי שירות הולמים, אין למכונית פתרונות טעינה וכך הלאה. התוצאה היא שבישראל לא נעות מכוניות של טסלה, ונראה שגם לא יהיו כאן בעתיד הנראה לעין.

אז נכון, לא מדובר בפתרון עממי והמוני לנושא המעבר לתחבורה ירוקה. מדובר במכוניות שמחירן ינוע כנראה באזור ה-300 אלף שקל פלוס-מינוס גם אחרי הטבת המס. ובכל זאת, אם יש לקוחות שמוכנים לשלם עבור האידיאולוגיה הירוקה שלהם, היינו מצפים מהמדינה להציב בפניהם קצת פחות חסמים. נזכיר שבאותה החלטת ממשלה מלפני 20 חודשים הוחלט על "השלמת התקינה לתחום הרכב החשמלי וההיברידי לרבות למוסכים ולרכבים", וגם על "פישוט וקידום תהליכי רגולציה לייזום ולהקמת פעילות עסקית בתחום אנרגיה חליפית לתחבורה".

כנסת חשמלית

אבל יש גם סיבות לאופטימיות או לפחות לחיוכים; ניתן למצוא אותן בהודעת הכנסת מפברואר השנה על התקנת עמדת הטענה לרכב חשמלי בחניון המקורה של משכן הכנסת. בהודעה נכתב: "העמדה מיועדת לשימוש אורחי הכנסת שלהם רכב חשמלי ולרכבים חשמליים שיירכשו על ידי הכנסת. בנוסף הוכנה תשתית לעמדות טעינה שיותקנו בעתיד".

כיוון שאין כיום בכנסת כלי רכב חשמליים, אז יש כאן שלוש אפשרויות. או שמדובר בהצתה מאוחרת - בסך הכול כמה שנים - להצהרות המבטיחות של בטר פלייס (בלי קשר לעובדה שבימים אלה גורטים בישראל את שאריות כלי הרכב החשמליים של אותה חברה).

או שכנסת ישראל צופה הרחק קדימה ונערכת לעתיד תחבורתי ירוק וחשמלי של מדינת ישראל, שבו השלטון והביורוקרטיה לא עושים כל שביכולתם למנוע את ההגעה של כלי רכב חשמליים; או שאולי הכנסת פשוט חיה ביקום מקביל משלה. אתם מוזמנים לבחור את ההסבר.

עוד כתבות

הכפר ג'דיידה־מכר / צילום: פאול אורלייב

המדינה רצתה להוסיף 15 אלף דירות במועצת ג'דיידה–מכר, אך תיאלץ להתפשר על פחות ממחצית

בשבוע שעבר קיימה הוותמ"ל דיון בשתי תוכניות שמבקשות להוסיף אלפי דירות למועצה שבגליל המערבי ● במועצה המקומית מתנגדים וטוענים כי המדינה מנסה להחיות מחדש תוכנית שנדחתה בעבר, שמשמעותה בפועל היא הקמת יישוב חדש

הביקוש לשבבים בעולם תופס תאוצה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בזכות סין והדור החמישי בסלולר: מדד השבבים בוול סטריט בשיא של כל הזמנים

הרגיעה במלחמת הסחר הובילה לאופטימיות בנוגע לתעשיית השבבים, והמדד שכולל את מניות הסקטור זינק ב-160% בחמש השנים האחרונות - כפול מהנאסד"ק ● למה הביקוש לשבבים בעולם גדל, איזה תפקיד משחקת טכנולוגיית הדור החמישי ואיך ירוויחו מכך חברות כמו אינטל וקוואלקום?

אודי מוקדי / צילום: איל יצהר

לאחר שעקפה את התחזיות בדוחות: סייברארק יוצאת לגיוס של כ-500 מיליון דולר באג"ח ממוסדיים

ספקית הפתרונות לאבטחת IT עשויה להרחיב את הגיוס עד לסכום של כ-575 מיליון דולר, אם יירשמו ביקושים גבוהים בהנפקה ● תמורת הגיוס מיועדת ככל הנראה למימון התפתחות החברה בשנים הקרובות

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מנכ"ל פלאפון, רן גוראון, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק, יקי חלוצי, יו"ר ועד עובדי פלאפון, יחיאל שמן / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

הסכם קיבוצי חדש בחברת פלאפון בתוקף עד יולי 2022: מה יקבלו העובדים?

ההסכם כולל מענק חתימה בסך 20 מיליון שקל, תוספת שכר של 7%, מענק שנתי, קופת מלגות ללימודים ועוד ● בנוסף תינתן לעובדים אפשרות לפרישה מרצון עם תנאים מיטיבים, יוגדלו תקציבי הרווחה, ויוארכו כל הטבות ההסכם הקיבוצי הקודם ● בסך-הכול כ-400 עובדים יעזבו את החברה

מהדורת החדשות של ערוץ 12, אמש / צילום: צילום מסך

על רקע ההסלמה: כמה רייטינג רשמו אמש חדשות 12 וחדשות 13?

המהדורה המרכזית המורחבת של חדשות 12 בהובלת קרן מרציאנו ודני קושמרו רשמה אמש רייטינג של 23.9% - פי 2.4 יותר מהרייטינג של מהדורת חדשות 13, שרשמה רייטינג של 10% ● פער דומה נשמר גם במהדורה המוקדמת

רפי סער / צילום:  שלומי יוסף

תמ"א אאוט, בנייה מתחמית אין: נעצרו פרויקטי תמ"א בכפר-סבא

באופן תקדימי החליטה הוועדה המחוזית מרכז לעצור שני פרויקטים שכבר החלו בהליכי תכנון ● בכך קיבלה הוועדה את עמדת עיריית כפר-סבא שיש לקדם באזור בנייה מתחמית על פני פרויקטים נקודתיים ● היזם: "הסיכוי להפלת הפרויקט הולך וגדל"

קרית אליעזר / צילום: עינת לברון

60 יח"ד לדונם ומגדלים: נחשפה תוכנית קריית אליעזר בחיפה

במפגש שיתוף ציבור שהתקיים השבוע הוצגה לראשונה תוכנית ההתחדשות העירונית לשכונה החיפאית ● לצד בינוי נמוך, ייבנו גם מגדלים עד 22 קומות ● מכפיל הפינוי-בינוי המוצע הוא 3.5

עדי צים / צילום: יחצ

לאחר שהכניס את זהבית כהן כשותפה: עדי צים בדרך להשתלט על השלד הבורסאי וונטייז

הציע תמורת 75% ממניות השלד סכום של 2 מיליון שקל במזומן והכנסת פעילות ריאלית בשווי מינימלי של 30 מיליון שקל, תוך שנה ממועד הקצאת המניות

ויצמן שירי  / צילום: תמר מצפי

ההרפתקה הבורסאית החדשה של ויצמן שירי: רוכש שלד בורסאי כדי לצקת לתוכו פעילות קנאביס באפריקה

שירי, שבעבר הוביל את חברת הנדל"ן תשואה 10 שקרסה עם חובות כבדים, מתכוון למכור לשלד נקסט ג'ן פעילות בבעלותו ובמרכזה נכס נדל"ן בבאר שבע וכן "גידול וייצוא קנאביס רפואי בעיקר במדינת לסוטו"

משתמשת בפייסבוק / צילום: שאטרסטוק

צ'ק דרך הוואטסאפ? פייסבוק משיקה שירות תשלומים חדש

שירות "פייסבוק פיי" יאפשר ביצוע תשלומים דרך כל אפליקציות החברה ● השירות יהפוך לזמין בפייסבוק ובמסנג'ר בארה"ב במהלך השבוע הקרוב, ובהמשך יהיה זמין במדינות נוספות וכן דרך וואטסאפ ואינסטגרם

בני גנץ ובנימין נתניהו בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין / צילום: חיים צח, לע"מ

ריבלין ייפגש עם ראשי כחול לבן והליכוד במטרה להבהיר את המתווה שהוא מציע

ב"גלובס" פרסמנו כי במסגרת המגעים מאחורי הקלעים יש הסכמה לעצם המתווה אך חילוקי דעות על אופי יישומו ובין השאר על מועד היציאה לנבצרות, אותם ריבלין מקווה להבהיר לשתי המפלגות

 שי וינינגר ודניאל שרייבר- למונייד / צילום: שלומי יוסף

דיווח: למונייד דוחה את ההנפקה בעקבות נפילת WeWork

באפריל האחרון החברה גייסה 300 מיליון דולר בהובלת סופטבנק, לפי שווי של למעלה ממיליארד דולר ● הכנסותיה של למונייד הן אמנם גבוהות, אך כמו יתר חברות הפורטפוליו של סופטבנק היא עדיין חברה הפסדית

אוריאל לין / צילום: תמר מצפי

אוריאל לין על המהלך של אמזון: "מבצע טורפני שנועד להשמיד מתחרים"

נשיא איגוד לשכות המסחר פנה לממונה על התחרות בנוגע למבצע החדש של אמזון, המציע משלוח חינמי ברכישה מעל 49 דולר ● ככל הנראה לין לא באמת מוטרד מהצעת הערך במבצע הנקודתי הנוכחי, אלא מבטא חשש כללי מהשיטה בה אמזון נוהגת לכבוש נתחי שוק

שריפה כתוצאה מפגיעת רקטה במפעל צעצועים בשדרות / צילום: רויטרס

הדילמה: מערכה בעזה או מערכת בחירות - בקופת המדינה אין מספיק כסף לשניהם

לאוצר יש רזרבה של 1.3 מיליארד שקל, והשאלה היא מה עושים איתה ● אם ישראל תיקלע למבצע צבאי ארוך בעזה, הגירעון התקציבי יקשה על הממשלה להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של העימות ● עם זאת, מחקרים מראים שלעימותים צבאיים יש השפעה מוגבלת על הכלכלה הישראלית

איי הבתולה/ צילום:  Shutterstock א . פ קריאייטיב

חברות האוף-שור מחפשות בית חדש: האם ישראל תצליח לנצל את ההזדמנות הכלכלית?

בימים אלה מחילים מקלטי מס רבים בעולם כללים חדשים, שגורמים לחברות אוף-שור לאבד מהאטרקטיביות שלהן ● המשמעות - משקיעים וחברות מחפשים מקום מבטחים במדינות מסודרות ● הבעיה: המשבר הפוליטי מעכב את הניסיונות של ישראל להביא לכאן חברות זרות

ניר שוחט / צילום: תמונה פרטית

"יש תחושה שהמדינה הונתה אותנו. הוראות הפיצוי השתנו ונותרנו לבד"

ניר שוחט (38) הוא מבעלי מסעדת סושימוטו בשדרות ומוביל את מחאת המסעדנים בדרום, שקוראת לסיוע ממשלתי לעסקים באזור ● "הנזק הישיר שלנו מוערך בעשרות אלפי שקלים" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il  

לוגו פרטנר

הדירקטורים הבלתי תלויים בפרטנר רוצים למנות דירקטור נוסף

על רקע ההתפטרות הצפויה היום של נציגי חיים סבן בדירקטוריון פרטנר, הדירקטורים הנותרים חוששים שלא יהיה רוב לקיום ישיבות הדירקטוריון

אחמד טיבי מתעמת עם ראש הממשלה  / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

נתניהו: "הרשימה המשותפת דרשו לחקור אותי ואת גנץ בגין פשעי מלחמה"; טיבי: "שקרן ומסית"

ראש הממשלה אמר את הדברים במליאת הכנסת, לאחר שביקש לעלות ולנאום כדי לתת עדכונים על המצב הביטחוני

אולם המבואה של בורסת לונדון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

פתיחה אדומה בוול סטריט; דריכות לקראת עדות פאואל בסנאט

המדדים המובילים מאבדים עד 0.4% בפתיחה ● מדד המחירים לצרכן בארה"ב רושם את העלייה הגבוהה ביותר זה שבעה חודשים, על רקע הזינוק במחירי האנרגיה ● מגזר הבנקים באירופה מאבד יותר מ-2%, בהובלת קומרצבנק, בנקיה ודויטשה בנק

כסף / צילום: שאטרסטוק

כך נוצרו הזדמנויות חדשות במערכת הפיננסית לאורך ההיסטוריה

בשנים האחרונות נדמה שישנו מרדף אחר מציאת הזדמנויות חדשות ויצירתיות לרווח ● אך הדבר מתחיל לפני מאות שנים, והרבה מאז לא השתנה ● מסע היסטורי בעקבות ההתחדשות הפיננסית ● האזינו לפרק פתיחת העונה של הפודקאסט "דוח פינטק"