קידוח אופק בלוד / צילום: תמר מצפי
ניתן לפסול את הצבעתו של בעל יחידות השתתפות בשותפות ציבורית, שהעדיף בחוסר תום-לב את עניינו האישי על פני טובת השותפות. החלטה חשובה זו ניתנה לאחרונה על-ידי המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב.
השותפות, גלוב אקספלוריישן , נקלעה למצב בלתי אפשרי, בשל סירובו של בעל יחידות השתתפות אחד לאשר החלטה על מיזוג של יחידות ההשתתפות. המיזוג נדרש כדי לאפשר לשותפות גיוס הון קריטי בבורסה, שבלעדיו החברה הייתה מאבדת את רישיונותיה לחיפוש נפט וגז. בעל היחידות התנה את הסכמתו למיזוג בקבלת תמורות שונות.
בית המשפט קבע כי יש להחיל את דרישות ההגינות ותום-הלב שמצויות בחוק החברות, העוסקות בבעלי מניות בחברה, גם על בעל יחידות השתתפות בשותפות הציבורית. פסק הדין נסמך על הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות מינואר 2014, שעברה קריאה ראשונה ומטילה על בעל יחידות חובה לפעול בהגינות.
אכן, ראוי היה להקיש מחוק החברות במקרה של גלוב אקספלוריישן, שכן סוגיות העניין האישי השלילי שהתעוררו שם דומות מאוד לאלה המתעוררות בהצבעת בעלי מניות בחברה ציבורית.
אולם הצעת החוק האמורה עושה מהפכה בעולם השותפויות הציבוריות. לפי ההצעה, כ-60 הוראות ממשל תאגידי שחלות על חברות ציבוריות "נמזגות" אל תוך פקודת השותפויות, כולל אלה המוכרות לנו מתיקונים 16 ו-20 לחוק החברות.
כך למשל, בשותף הכללי בשותפות (היזם), שהוא על-פי רוב חברה פרטית, יכהנו האורגנים הקיימים בחברה ציבורית, ובכללם ועדת ביקורת, ועדה לאישור דוחות כספיים וועדת תגמול. תחול חובת מינוי דירקטורים חיצוניים לחברה (ברוב מחמיר מהנדרש בחוק החברות), יחולו הסדרי חוק החברות הנוגעים לאישור עסקאות עם בעלי עניין, ותהיה חובה לאמץ מדיניות תגמול. רשות ניירות ערך תהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי על הפרת הוראות הממשל התאגידי.
לא רוצים להיות שותפים בהחלטות
האם כל זה נדרש? לשותפות יש מאפיינים רבים שמבדילים אותה מחברה. החברה יכולה להחליט על שינוי תחום עיסוקה. תקנון החברה הוא כללי, אינו עוסק בתמורות שישולמו להנהלתה ואינו מחייב חלוקת רווחיה. לעומת זאת, שותפות מוקמת על בסיס הסכם שותפות מפורט שקובע בדיוק את מטרותיה ואת תחום עיסוקה הבלעדי. לפי תקנון הבורסה, חריגה מתחום זה יכולה להביא למחיקה מהמסחר.
ההסכם גם קובע את התמורות שלהן יהא זכאי השותף הכללי, וכי רווחי השותפות מחולקים לשותפיה. תקנון הבורסה מחייב מינוי של מפקח על ניהולם התקין של עסקי השותפות הציבורית, שהוא עורך דין או רואה חשבון.
כמו כן, ישנו הסכם נאמנות שמכוחו פועל נאמן המחזיק ביחידות ההשתתפות לטובת בעליהן. בעלי יחידות ההשתתפות מקווים להחזר משמעותי, שיצדיק את הסיכון המוגבר שלקחו בתחום חיפושי הגז והנפט. הם אינם מעוניינים ליטול חלק בניהול השותפות, להיות מעורבים בהחלטות לגבי עסקאותיה ולפקח על התגמול למנהליה. הם מסתפקים במסגרת שנקבעה במסמכי השותפות, ושעליה משגיח המפקח.
ראוי לזכור כי הוראות הממשל התאגידי של תיקונים 16 ו-20 לחוק החברות עוררו ביקורת רבה, ולטענה כי רגולציית יתר זו מרחיקה חברות מהבורסה יש אחיזה משמעותית בשוק ההון.
חלק מהמנגנונים בהצעת החוק מופיעים כבר כיום במסמכי השותפות, וניתן לעגנם בחקיקה. אולם אין מקום לאמץ באופן גורף את הסדרי הממשל התאגידי על שותפויות ציבוריות, שבהן מנגנוני בקרה אחרים ורציונל השקעה אחר.
קבלת הצעת החוק כלשונה עלולה להוביל לפגיעה בבורסה, שכן השותפויות לא ירצו להיות ציבוריות בישראל. למעשה, הן לא ירצו אפילו להתאגד בישראל, שכן הצעת החוק חלה גם על שותפויות שיחידות ההשתתפות שלהן רשומות למסחר רק בחו"ל. ציבור המשקיעים הישראלי עלול להישאר עם סימני נפט בלבד.
* הכותב הוא שותף במחלקת חברות, ניירות ערך וטכנולוגיה במשרד עמית פולק, מטלון ושות'.