אילנית חיות / צילום: איל יצהר
ב-9 חודשים ילד מגיח לאוויר העולם, אבל 9 חודשים שלמים לא הספיקו לי להיפרע מטעות אומללה של נציגת גיוס לקוחות של חברת כאל. במהלך 9 החודשים שחלפו הפכתי לפושעת של ממש, כזאת שלא פורעת תשלומים ומקבלת איומים והתראות לפני נקיטת הליכים משפטיים.
בלי משים ובלי כוונה, מצאתי את עצמי תחת "פיגוע" מתמשך שלא מרפה, כשבכל פעם אחת החברות שאני לקוחה שלהן טוענת כי איני יכולה לקבל שירות משום שלכאורה אינני משלמת לה.
כשרציתי לדבר עם בני שפונה לקבל טיפול רפואי בחו"ל, גיליתי כי שירות הטלפון שלי לשיחות לחו"ל נחסם על-ידי 012; כשהתמזל מזלי והצלחתי למצוא חניה בתל-אביב בעודי ממהרת לתור לרופא - גיליתי כי שירות הפנגו שלי לא עובד. ילדתי החיילת קיבלה SMS מהוט מובייל, שבו היא התבשרה שאי-תשלום החוב יגרור את ניתוק קו הטלפון. לילד אחר שלי פשוט ניתקו את הקו. מכביש 6 קיבלתי התראה, ובתיבת המייל שלי המתינה הודעה מהוט, שבישרה לי כי בתוך 10 ימים ינתקו אותי משירותי החברה אם לא אסדיר את החוב.
אלה הן רק דוגמאות. כו-לם, כמעט מיותר לציין, השיתו עליי קנסות.
אז אתם בטח חושבים שמשהו אצלי לא בסדר. אז זהו, שלא.
כל חטאי היה בכך שגיליתי נחמדות לבחורה צעירה שדחקה בי לחתום על טפסי הצטרפות לכרטיס אשראי YOU, גם כשאמרתי לה שמונית ממתינה לי כבר בחוץ ואני ממהרת. היא החתימה אותי במהירות על טפסים.
בסופו של דבר, כעבור זמן קצר החלטתי לבטל את ההצטרפות, ואפילו קיבלתי אישור טלפוני שהכרטיס לא הופעל ושאין עליו חיובים כספיים. אז קיבלתי.
בדיעבד התברר לי שהוחתמתי על טופס להעברת הוראות הקבע. בתחילה עוד הייתי תמימה. פניתי לכל העסקים וביקשתי להמשיך לשלוח את החיובים לכרטיס האשראי הישן הפעיל. זה לא הועיל, והוראות התשלום המשיכו להישלח לכרטיס שבוטל (החדש).
מאותו הרגע, כל ניסיונותי מול העסקים השונים לעדכן את כרטיס האשראי הפעיל - עלו בתוהו. בהמשך לכך, גם ההתראות על אי-תשלום המשיכו להגיע, חרף תחנוניי לאורך מספר חודשים למוקדי השירות השונים וקבלת אישורים חוזרים ונשנים שהנושא הוסדר. כל זה, כאמור, לא עזר.
רק אתמול קיבלתי התראות חדשות, הפעם לפני נקיטת הליכים משפטיים.
בחברות האשראי הודו בפניי כי "קורה שבתי עסק לא מעדכנים שינויים בכרטיס האשראי". זה אכן קורה, ולמרות זאת, הצרכן נותר חסר אונים.
אז אם חשבתם להצטרף לאשראי חוץ-בנקאי, חשבו טוב, או לפחות קראו היטב את הטפסים שאתם חותמים עליהם.
עסקים בישראל מאוד יעילים בגיוס לקוחות ובגביית כספים מהם, אבל בכל הקשור לשמירה והגנה על זכויות הצרכנים - הם מגלים חולשה, סרבול, רשלנות וחוסר אכפתיות לזכויות הבסיסיות של הלקוח. הם גם דואגים שאת מחיר הרשלנות הזאת אנחנו נשלם, ומה שהכי מטריד הוא - שזה מצליח להם. ומה באשר להתנצלות? פיצוי? חלילה וחס.
אז מה השורה התחתונה? זו רק עוד דוגמה לרמת השירות הגרוע בארץ, לזלזול התהומי בלקוח ולאוזלת-ידו של הרגולטור, שלא דואג להגן על זכויות הצרכנים בישראל.
