מיטל דנינו וגיל שויד / צילום: איל יצהר
בראיון ל"גלובס", לקראת בחירתו לאיש השנה, גיל שויד חוזר 20 שנה אחורה: "רציתי להיות מצטיין ומוביל בתחום שלי, חשבתי שמוביל יכול להיות מאוד נחמד, אם תהיה לנו חברה שמוכרת ב-3 מיליון דולר, 5 מיליון דולר, כמה עשרות אנשים. לא, לא שאפתי ליותר מזה...אני חושב שהתמזל מזלי שהתחום שלנו נהייה כזה משמעותי וגדול וממשיכים לגדול בו..."
זה לא שצ'ק פוינט, שמפתחת פתרונות אבטחה, ושויד נהנו ב-2014 מעשייה יוצאת דופן, הם לא. זה בדיוק העניין: צ'ק פוינט ושויד נהנים כבר 20 שנה, כל שנה, מעשייה יוצאת דופן. 20 שנה שבהן הן בעלי המניות, הן העובדים והן הלקוחות של צ'ק פוינט הרוויחו מהצלחתה. 20 שנה שבהן גם מדינת ישראל נהנתה מהצלחתה: למרות הביקורת הנרחבת על הטבות המס (גם ב"גלובס") לחברות יצואניות, צ'ק פוינט היא אחד העסקים המובילים בתשלומי מס למדינת ישראל.
צ'ק פוינט ייצרה ערך הן למדינה, הן לעובדים וכמובן למי שהשקיע במניותיה והתמיד בכך במשך שנים. כולנו היינו רוצים יותר עסקים מסוגה של צ'ק פוינט בישראל, עסקים שמייצרים תעסוקה איכותית יותר עם שכר גבוה יותר, עסקים שמייצרים ערך רב לבעלי המניות שלהם ועסקים שמייצרים מסים.
באיזשהו שלב בראיון נשאל שויד איך הוא מדרג את משולש היחסים בין בעלי מניות, לקוחות ועובדים, אחרי שג'ק מא, מייסד עליבאבא, דירג את הלקוחות-צרכנים במקום הראשון, את העובדים במקום השני ואת בעלי המניות רק במקום השלישי.
בהתחלה שויד אמר שגם אצלו הלקוחות במקום הראשון, אבל אחר כך הוסיף שבשבילו אין מקום ראשון: "זה כמו שהילדים שלי באים ושואלים אותי 'את מי אתה אוהב יותר', אז אני אוהב את שלושתכם". את ההצלחה של צ'ק פוינט אפשר לתאר במילה אחת: מיקוד. שויד ממוקד מאוד על העסק שלו, מפוקס מאוד, לא מתפזר. זה הבייבי שלו, לפי עדותו, מיום הקמתו, והוא לא מפתחה כמעט להשקיע בסטארט-אפים. אז הנה המספרים שמספרים בצורה הטובה ביותר את הצלחתו של גיל שויד ואת הצלחתה של צ'ק פוינט.
3.5 דולר, זה מחיר המניה שבו צ'ק פוינט הונפקה ביוני 96'. אבל המחיר הזה קצת "מבלף", כי זה מחיר לפני ספליטים ובשקלולם מחיר המניה של ההנפקה עומד על כ-60 סנט.
77 דולר, זה מחיר המניה בסוף השבוע בוול-סטריט, המשקף שווי חברה של כ-14.5 מיליארד דולר. כלומר, מי שהשקיע באופן תיאורטי 10,000 דולר בהנפקת החברה והתמיד באחזקת המניה עד היום - יש בחשבון הבנק שלו קרוב ל-1.3 מיליון דולר(!)
35 מיליון דולר, אלו היו הכנסות החברה בשנת ההנפקה, צפי ההכנסות של החברה השנה עומד על כ-1.5 מיליארד דולר, פי 43.
הרווח השנתי בשנת ההנפקה עמד על כ-15 מיליון דולר, כיום צפי הרווחיות של צ'ק פוינט לשנת 2014 עומד על כ-700 מיליון דולר, פי 47.
ושימו לב: צ'ק פוינט עובדת בשוק תחרותי מאוד, בשוק שבו פעולות ענקיות כמו סיסקו, ובכל זאת מצליחה לשמור לאורך זמן על שיעורי רווחיות נקייה שמתקרבים ל-50%.
1.7 מיליארד דולר, זה סך ההטבה שיצרו האופציות שחולקו בצ'ק פוינט ב-1997-2013. בשקלים זה עומד על כ-6.8 מיליארד שקל. כלומר, זה הערך שנוצר למנהלים ולעובדים, ברוטו, לפני תשלום מס. חלק הארי מההטבה זורם מן הסתם למנהלים שמקבלים חבילות אופציות שמנות יותר, אבל לא מעט עובדים בצ'ק פוינט נהפכו בזכותן למיליונרים (לפי הערכתו של שויד, מדובר במאות לפחות).
2.4 מיליארד שקל, זה סכום תשלומי המס של צ'ק פוינט בישראל בחמש השנים האחרונות (ממוצע של כ-500 מיליון שקל בשנה), כך לפחות על-פי הדוחות של החברה (יש פערים בין השומה הסופית לדוחות). בטבלה שצרפנו רואים היטב שצ'ק פוינט מעולם לא זכתה ל-0% מס, בדומה לטבע. השאלה הזו עלתה בראיון עם שויד, והוא אמר את הדברים באופן שאינו משתמע לשתי פנים: 0% מס זה לא טוב למדינה, המדינה צריכה לגבות מס מהחברות שנמצאות כאן.
הוא משבח את טבע ואינטל על תרומתן למשק הישראלי, אבל במקביל משגר לעברן עקיצה קלה: "יש להם אחוז מס סופר נמוך, כי הם נכנסו למסלול של מפעל אסטרטגי... צ'ק פוינט לא מפעל אסטרטגי... לא יודע למה, אני יודע שאני לא עשיתי שום מהלכים פוליטיים".
