את צ'ק פוינט הקימו שלושה: שלמה קרמר, מריוס נכט וגיל שויד. החבילה התפרקה ורק אתה נשארת להוביל.
"אחד הדברים שלמדתי יפה כבר בהתחלה זה לעבוד עם שותפים, ועם שותפים שווים אתה לומד לעשות עבודת צוות", אומר שויד, שנבחר לאיש השנה של "גלובס".
- הם מבוגרים ממך.
"כן ואז זה היה יותר משמעותי. אחר כך כל אחד מהם פנה לדרכו ואני כאן. אנשים מתעייפים, רוצים משהו אחר ומחפשים את דרכם".
- אתה לא מתעייף?
"כנראה שאני פחות מתעייף וכנראה שאני גם יודע למצוא את האיזונים הנכונים בחיים. אני בן אדם מאוד אקסטרים, אבל אני יודע לאזן וזה הסוד. את זה למדתי בגיל 15, לא בצ'ק פוינט".
- איך אתה מאזן?
"קודם כל יוצר גבולות ברורים. אני יודע שאני צריך עבודה, צריך חברים, צריך משפחה. אז כשאני יוצא מהעבודה אני משתדל לא לעבוד, לא משנה אם אני עובד 8 שעות ביום או 16 שעות ביום. כשאני יוצא מפה אני לא פה".
- הטלפון הנייד לא מצלצל?
"לא. נדיר מאוד שמצלצלים אליי הביתה. אני מסדר את הלוח זמנים ככה שבבית אני לא עובד. ב-3 שנים הראשונות שלי בצ'ק פוינט הפרתי את הכלל הזה. אמרתי: עכשיו אין איזונים, אני 100% בצ'ק פוינט. לא עניין אותי משפחה, לא חברים, לא זוגיות, לא כלום. עבדתי 24 שעות ביממה רק בדבר אחד. בשנת 1996 כבר התחלתי להחזיר איזונים לחיים שלי. זה לא תמיד קל, זה לא תמיד לגמרי אפשרי, אבל אנחנו בני אדם, צריכים להיות לנו גבולות מאוד ברורים ואנחנו יודעים לחיות את זה".
- באיזה גיל היית אב לראשונה?
"38. אחרי שהגעתי לגיל הזה כבר יכולתי ליצור איזונים הרבה יותר טובים ובאמת לצאת לילדים שלי ולהיות איתם. היום כשהם גדולים אז פעמיים או שלוש בשבוע אני משתדל לצאת, לקחת אותם מההסעה של בית ספר ולהיות איתם כל אחר הצהריים. הקונפליקט היום זה איך עושים חלוקת קשב בין שלושה ילדים. זה כבר הרבה יותר קשה.
"כשהייתי נוסע המון לחו"ל ולא היו לי ילדים, הייתי משתדל פעם בחודש להישאר בחו"ל לסוף שבוע עם בת זוגי. עד היום אני מאוד משתדל להגיד לבת זוגי, שלא תבוא איתי לסתם נסיעת עבודה כי זה משבש לי את המנגנונים. אני מרגיש שנפשי חצויה".