גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רוח היזמות בישראל הולכת ודועכת בגלל חוסר כסף"

תומר קריב, שותף בקרן פונטיפקס, בוועידת ישראל לעסקים 2014: "ישראל כבר לא כל כך מבריקה בחדשנות" ■ בני סופר: "העובדה שיש שלוש-ארבע אוניברסיטאות מובילות שיש להן לפחות מוצר אחד מוכר על ידי ה-FDA, היא הישג חסר תקדים"

פאנל ידע שווה זהב / צילום: אוריה תדמור
פאנל ידע שווה זהב / צילום: אוריה תדמור

"ישראל לא כל כך מבריקה בחדשנות. גם רוח היזמות שלנו הולכת ודועכת, בגלל חוסר כסף", כך אמר תומר קריב, שותף בקרן פונטיפקס, במסגרת פאנל תחת הכותרת "ידע שווה כסף" בוועידת ישראל לעסקים 2014 של "גלובס" שמתקיימת היום ומחר בת"א.

בפאנל שהנחה פרופ' בני סופר מהטכניון, ניסו ראשי חברות המסחור ושני מנהלי קרנות הון סיכון, לענות על השאלה "האם ישראל מצליחה במאמצי מסחור הטכנולוגיה שלה, ומה צריך לעשות כדי לשפר עוד את התוצאות?".

בני סופר, מנכ"ל חברת המסחור של הטכניון, ציין כי העובדה שיש שלוש-ארבע אוניברסיטאות מובילות שיש להן לפחות מוצר אחד מוכר על ידי ה-FDA, היא הישג חסר תקדים בכל מידה ומדינות רבות בגודל של ישראל וגדולות ממנה, רוצות לחקות את המודל. "אם מנרמלים את ההצלחות ממסחור לעומת תקציבי המחקר, הנתון הוא מדהים", הוא אומר. "אם לוקחים אוניברסיטה כמו MIT, שהתקציב של אוניברסיטה בארץ הוא חצי ממנה לכל היותר, רואים שהיא לא מגיעה להישגים הרבה יותר גדולים".

סופר מזכיר כי מכון ויצמן שולט ב-60% משוק ה-MS, טרשת נפוצה, עם התרופות רביף וקופקסון. הטכניון מצליח עם תרופת האזילקט לפרקינסון. העברית בסרטן - דוקסיל, ובאלצהיימר - אקסלון.

האתגר במסחור טכנולוגיות הוא, לדברי סופר, הפער בין השלבים אליהם האוניברסיטאות יכולות לקדם את הטכנולוגיות, לבין השלב בו חברות רוצות לרכוש אותן. האוניברסיטאות נמצאות בדרך כלל בשלב ביסוס הרעיונות של התחום הטכנולוגי, ואילו האוניברסיטאות רוצות פרוטוטיפ. בתחום מדעי החיים, בו נרשמות ההצלחות הגדולות, האוניברסיטאות מסוגלות להביא מוצרים לשלב הוכחת ההיתכנות, ואילו התאגידים רוצים מולקולות בשלב הניסויים המתקדמים בני אדם.

"זו סביבה מאוד עתירת אי ודאות. אנחנו לא יודעים מה צריך להיות שווי הסחורה שמוכרים וקונים. אולם, ישראל בראש הרשימה של כל האינדיקטורים לבריאות מסחור ידע מהאוניברסיטאות, וגם מנסה להתגבר על עמק המוות. בישראל הוקמו 72 סטארט אפים ב-2012-2013, על ידי חברות מסחור. זה דבר חדש שאין בחו"ל".

ד"ר שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי והיום מקבוצת קפיטל פוינט הבורסאית, טען כי לא צריך למדוד את התמלוגים המתקבלים לאוניברסיטה ביחס להשקעה, אלא את התועלת המשקית הכללית. לדבריו, האוניברסיטאות ייל או סטנפורד לא רושמות תמלוגים יוצאי דופן, אך התועלת המשקית שלהן (למשל מחברות כמו גוגל) היא אדירה.

גלייטמן טען כי צ'ק פוינט לא נבעה מהתעשיה הצבאית, מיחידה 8200, וכי מדובר במיתוס. האוניברסיטה, לדבריו, היא הכי חשובה ביצירת חדשנות בארץ. לממשלה יש תפקיד בין היתר כממממנת של האוניברסיטה, וגם כמממנת תוכניות אחרות של חדשנות. לדבריו המדינה מועלת בתפקידה במגוון אספקטים, מתוך בורות ומתוך שטחיות, והדברים הם מעבר לכסף.

התוכניות להפיכת המדען הראשי לתאגיד סטטוטורי כעת הוקפאה. גלייטמן מציין כי המטרה של המדען הראשי היא להשתמש במיסים שנלקחים מן האזרח אך ורק למטרה של יצירת מקומות עבודה עתירי ידע. לכן יש ניגוד אינטרסים מובנה בין המדען הראשי לבין המשקיעים האחרים באותן חברות. אולם כדי להצליח כמדען ראשי, יש לדאוג שגם המשקיעים ירוויחו. בחוק החדש, כל נושא מגבלת העברת הידע נעלם, ועובר לדיון של ועדה שחלקו מן התעשיה, וכל מקרה לגופו. אין התוויית מדינות. החוק, שלדבריו איש במשק או בכנסת לא ממש קרא, הופך את מערכת המדען הראשי מתומכת סיכון לתומכת תשואה. הוא הוסיף כי האוניברסיטה נמצאת בשלב הכי מסוכן של יצירת הסטארט אפים.

אמיר נייברג, מנכ"ל חברת ידע, טען כי המדינה לא צריכה לפעול כפי שמציע החוק החדש של המדען הראשי, להשגת מניות בחברות הסטארט אפ המוקמות, במקום מודל של תמלוגים. "עד שהמדינה נפטרה מהמניות שלא ידעה מה לעשות איתן בתקופה החממות המופרטות, עכשיו הם שוב לוקחים מניות?".

יעקב מיכלין, מנכ"ל חברת יישום של האוניברסיטה העברית, אמר כי אנחנו עלולים להפסיד מהלך מעניין, וכי כלי אחזקת המניות על ידי המדען הראשי הוא שולי למהלך ואינו מגיע על חשבון הכלים הקיימים. "אם יש מישהו שחושב שהוא יכול לייעל את המדען הראשי כך שיותר כסף יגיע למחקר, וחושב שהרפורמה תעשה זאת, אני חושב שצריך לתת לו את הצ'אנס. אני האחרון שאתמוך בכך שהמדען הראשי יהפוך לקרן הון סיכון אבל אני לא חושב שאם הרפורמה הייתה יוצאת לפועל, זה מה שהיה קורה".

מיכלין מסכים כי שיטת הערכת חברות המסחור היא לקויה. "אם אנחנו מזרימים 60 מיליון דולר לתוך האוניברסיטה כדי לייצר מחקר, אנחנו יוצרים 300 משרות לחוקרים מתקדמים. אם אנחנו, חברות המסחור, מזרימים כסף לאוניברסיטה וזה משאיר את החוקרים הללו בישראל, ואולי גם מקימים עשרות חברות סטארט אפ בישראל - אז יש לנו תרומה לקהילה".

הוא מזכיר גם את חברת מובילאיי, המבוססת על מחלקר באונבירסיטה העברית, והיום מעסיקה 450 עובדים, ביניהם הרבה חברות מו"פ בשכר גבוה, כשמקור השכר הזה בחלקו הגדול בגיוס הון בחו"ל, כלומר הון נוסף נכנס לישראל.

תומר קריב, שותף בקרן פונטיפקס, ענה לשאלת סופר לגבי הירידה בשיעור ההשקעות של קרנות הון הסיכון בהייטק ובביומד הישראלי, מ-50% לכ-18% בלבד היום. "אתם לא מרגישים בודדים?", שאל סופר וקריב ענה: "אני כל כך בודד, אני שותה כל לילה לבד בחושך", ולאחר מכן עידן כי: "המצב הולך ונעשה פחות טוב. האינובציה בישראל נהדרת, אבל מקבילה לאוניברסיטת אוהיו, לא לסלון קייטרינג ולא לסטנפורד. בישראל הייתה רוח של אינובציה, אבל גם היא נעלמת בגלל היעדר כסף בשלבים המוקדמים, ובעיקר אחרי שלב החממה אז הן מתות מוות איטי וכואב. לעניין הפוליטי של מבנה משרד המדען אני לא נכנס כי כשניסיתי לדבר עם משרד האוצר, זרקו אותי כי אמרו שאני מדבר מהפוזיציה".

קריב הוסיף כי הוא אחד הגורמים היחידים שמשקיעים בשלב הראשון של חיי החברות מחוץ לאקדמיה, וכי קשה מאוד חוסר הוודאות והשקיפות בהשקעה בפעילות הזו. "אם גם המדען הראשי יתחיל להגן על ההשקעות שלו כבעל מניות, המצב יהפוך למסובך על כדי בלתי אפשרי".

לדבריו, חברות תרופות שמוציאות תרופות מאקדמיה ישירות לרוב לא רואות בכך ברכה. "זה קרה כמה פעמים, אבל במקרה לגמרי". הוא ציין כי כחצי מהמשקיעים שלו הם מוסדיים ישראלים, אבל "מה עשתה הגברת סלינג'ר? החילה כפל דמי ניהול ועכשיו נראה מה יקרה כשננסה לבוא אליהם שוב?".

גלייטמן הסביר כי "מי שמפתח את הידע זה החוקר והתפקיד שלכם הוא לתווך את הידע לעולם החיצוני, ועל כך לאוניברסיטה מגיעה עמלה, אבל הידע שייך לחוקר. ברגע שהמדינות אומרות 'הכל שייך למדינה', אין מוטיבציה לחוקר. החשב אומר 'אני בעלים של הידע' ובתפיסה שלי, הממשלה היא לא בעלים של כלום אפילו אם נדמה לה. המדינה צריכה להשיג הנחיות, כללי משחק, אבל כשהמדינה אומרת 'זה שלי', זה לא בר קיימא".

נייברג אמר כי: "יש נקודה שלא נעשה איתה דבר וזה הידע של מערכת הביטחון, שלא משחררת את הקניין הרוחני למי שייצר אותו, כדי שתהיה תועלת משקית, אבל משרד הביטחון מתעלם. הידע הזה הולך לאיבוד".

סופר ציין כי ידע שבעולם היה נחשב כידע אקדמי, בארץ נארזים כסטארט אפ ולאחר מכן גוועים. הוא ציין בין היתר חברות של קרן פונטיפקס, ושאל את קריב מדוע. קריב ענה כי: "הבעיה היא שאין קרנות המשך. אנחנו היינו הראשונים שיצרנו קרן של עשר שנים ויותר, אבל גם זה נגמר מתי שהוא. הכי הגיוני ליצור חברה שיכולה להתקיים בפני עצמה, ולא צריכה לעבור אקזיט. הבעיה היא שכמות ההשקעה הדרושה היא פסיכית. פרוטליקס גייסה 200 מיליון דולר, קייט פארמה גייסה 250 מיליון דולר.

"אם נאסד"ק לא היה פתוח, לביובלאסט לא היה צ'אנס וכך גם לא לרי-ווק. ונאסד"ק פתוח לזמן קצור. אולי הוא כבר סגור. מה קרה ואולי יקרה הלאה? חברות מונפקות בישראל. כל זמן שחברה לא יכולה לגייס בבת אחת סכום שיתן לה להגיע לערך שיאפשר לה תחרות בעולם, הכסף יגמר והיא תמשיך לגייס עוד ועוד כסף והשווי ירד וירד וירד. זה מה שקורה בארץ".

מיכלין ציין כי פונטיפקס השקיעה בחברות בשלב מוקדם, ולמרות שחלקן לא הצליחו, חלקן מאוד הצליחו וזה מראה כי השקעה בחברות בשלבים מוקדמים היא השקעה כדאית. לכן גם לאוניברסיטאות כדאי להשקיע בחברות של עצמן, ואכן רוב האוניברסיטאות מקימות קרנות של 10-20 מיליון דולר, להשקעה בפרוייקטים שמקורם באוניברסיטה. "אנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שמישהו יגלה את הפרוייקטים שלנו".

נייברג ציין כי שתי הקרנות שהקים מכון ויצמן, היו כישלון, אך זה לא אומר שהמודל גרוע. למשל אחת הקרנות של המכון נכשלה, לדעתו, משום שכל הפעילות נשארה בתוך המכון. היום המכון מקים פיילוט שבו נוסדות חברות על בסיס הטכנולוגיה של המכון ובתמיכתו, אך הן חייבות לפעול מחוץ למכון. "אנחנו חייבים לעשות משהו כדי לבדל את עצמנו בעולם מסחור הטכנולוגיות שהולך ונהיה הרבה יותר תחרותי".

גלייטמן ציין כי צריך להבין שהאקדמיה עדיין מחוייבת קודם כל להוראה ומחקר ומדע בסיסי. "יש גבול דק שהאוניברסיטה לא יכולה לעבור כדי שלא תהפוך לגורם מסחרי".

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות