גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רוח היזמות בישראל הולכת ודועכת בגלל חוסר כסף"

תומר קריב, שותף בקרן פונטיפקס, בוועידת ישראל לעסקים 2014: "ישראל כבר לא כל כך מבריקה בחדשנות" ■ בני סופר: "העובדה שיש שלוש-ארבע אוניברסיטאות מובילות שיש להן לפחות מוצר אחד מוכר על ידי ה-FDA, היא הישג חסר תקדים"

פאנל ידע שווה זהב / צילום: אוריה תדמור
פאנל ידע שווה זהב / צילום: אוריה תדמור

"ישראל לא כל כך מבריקה בחדשנות. גם רוח היזמות שלנו הולכת ודועכת, בגלל חוסר כסף", כך אמר תומר קריב, שותף בקרן פונטיפקס, במסגרת פאנל תחת הכותרת "ידע שווה כסף" בוועידת ישראל לעסקים 2014 של "גלובס" שמתקיימת היום ומחר בת"א.

בפאנל שהנחה פרופ' בני סופר מהטכניון, ניסו ראשי חברות המסחור ושני מנהלי קרנות הון סיכון, לענות על השאלה "האם ישראל מצליחה במאמצי מסחור הטכנולוגיה שלה, ומה צריך לעשות כדי לשפר עוד את התוצאות?".

בני סופר, מנכ"ל חברת המסחור של הטכניון, ציין כי העובדה שיש שלוש-ארבע אוניברסיטאות מובילות שיש להן לפחות מוצר אחד מוכר על ידי ה-FDA, היא הישג חסר תקדים בכל מידה ומדינות רבות בגודל של ישראל וגדולות ממנה, רוצות לחקות את המודל. "אם מנרמלים את ההצלחות ממסחור לעומת תקציבי המחקר, הנתון הוא מדהים", הוא אומר. "אם לוקחים אוניברסיטה כמו MIT, שהתקציב של אוניברסיטה בארץ הוא חצי ממנה לכל היותר, רואים שהיא לא מגיעה להישגים הרבה יותר גדולים".

סופר מזכיר כי מכון ויצמן שולט ב-60% משוק ה-MS, טרשת נפוצה, עם התרופות רביף וקופקסון. הטכניון מצליח עם תרופת האזילקט לפרקינסון. העברית בסרטן - דוקסיל, ובאלצהיימר - אקסלון.

האתגר במסחור טכנולוגיות הוא, לדברי סופר, הפער בין השלבים אליהם האוניברסיטאות יכולות לקדם את הטכנולוגיות, לבין השלב בו חברות רוצות לרכוש אותן. האוניברסיטאות נמצאות בדרך כלל בשלב ביסוס הרעיונות של התחום הטכנולוגי, ואילו האוניברסיטאות רוצות פרוטוטיפ. בתחום מדעי החיים, בו נרשמות ההצלחות הגדולות, האוניברסיטאות מסוגלות להביא מוצרים לשלב הוכחת ההיתכנות, ואילו התאגידים רוצים מולקולות בשלב הניסויים המתקדמים בני אדם.

"זו סביבה מאוד עתירת אי ודאות. אנחנו לא יודעים מה צריך להיות שווי הסחורה שמוכרים וקונים. אולם, ישראל בראש הרשימה של כל האינדיקטורים לבריאות מסחור ידע מהאוניברסיטאות, וגם מנסה להתגבר על עמק המוות. בישראל הוקמו 72 סטארט אפים ב-2012-2013, על ידי חברות מסחור. זה דבר חדש שאין בחו"ל".

ד"ר שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי והיום מקבוצת קפיטל פוינט הבורסאית, טען כי לא צריך למדוד את התמלוגים המתקבלים לאוניברסיטה ביחס להשקעה, אלא את התועלת המשקית הכללית. לדבריו, האוניברסיטאות ייל או סטנפורד לא רושמות תמלוגים יוצאי דופן, אך התועלת המשקית שלהן (למשל מחברות כמו גוגל) היא אדירה.

גלייטמן טען כי צ'ק פוינט לא נבעה מהתעשיה הצבאית, מיחידה 8200, וכי מדובר במיתוס. האוניברסיטה, לדבריו, היא הכי חשובה ביצירת חדשנות בארץ. לממשלה יש תפקיד בין היתר כממממנת של האוניברסיטה, וגם כמממנת תוכניות אחרות של חדשנות. לדבריו המדינה מועלת בתפקידה במגוון אספקטים, מתוך בורות ומתוך שטחיות, והדברים הם מעבר לכסף.

התוכניות להפיכת המדען הראשי לתאגיד סטטוטורי כעת הוקפאה. גלייטמן מציין כי המטרה של המדען הראשי היא להשתמש במיסים שנלקחים מן האזרח אך ורק למטרה של יצירת מקומות עבודה עתירי ידע. לכן יש ניגוד אינטרסים מובנה בין המדען הראשי לבין המשקיעים האחרים באותן חברות. אולם כדי להצליח כמדען ראשי, יש לדאוג שגם המשקיעים ירוויחו. בחוק החדש, כל נושא מגבלת העברת הידע נעלם, ועובר לדיון של ועדה שחלקו מן התעשיה, וכל מקרה לגופו. אין התוויית מדינות. החוק, שלדבריו איש במשק או בכנסת לא ממש קרא, הופך את מערכת המדען הראשי מתומכת סיכון לתומכת תשואה. הוא הוסיף כי האוניברסיטה נמצאת בשלב הכי מסוכן של יצירת הסטארט אפים.

אמיר נייברג, מנכ"ל חברת ידע, טען כי המדינה לא צריכה לפעול כפי שמציע החוק החדש של המדען הראשי, להשגת מניות בחברות הסטארט אפ המוקמות, במקום מודל של תמלוגים. "עד שהמדינה נפטרה מהמניות שלא ידעה מה לעשות איתן בתקופה החממות המופרטות, עכשיו הם שוב לוקחים מניות?".

יעקב מיכלין, מנכ"ל חברת יישום של האוניברסיטה העברית, אמר כי אנחנו עלולים להפסיד מהלך מעניין, וכי כלי אחזקת המניות על ידי המדען הראשי הוא שולי למהלך ואינו מגיע על חשבון הכלים הקיימים. "אם יש מישהו שחושב שהוא יכול לייעל את המדען הראשי כך שיותר כסף יגיע למחקר, וחושב שהרפורמה תעשה זאת, אני חושב שצריך לתת לו את הצ'אנס. אני האחרון שאתמוך בכך שהמדען הראשי יהפוך לקרן הון סיכון אבל אני לא חושב שאם הרפורמה הייתה יוצאת לפועל, זה מה שהיה קורה".

מיכלין מסכים כי שיטת הערכת חברות המסחור היא לקויה. "אם אנחנו מזרימים 60 מיליון דולר לתוך האוניברסיטה כדי לייצר מחקר, אנחנו יוצרים 300 משרות לחוקרים מתקדמים. אם אנחנו, חברות המסחור, מזרימים כסף לאוניברסיטה וזה משאיר את החוקרים הללו בישראל, ואולי גם מקימים עשרות חברות סטארט אפ בישראל - אז יש לנו תרומה לקהילה".

הוא מזכיר גם את חברת מובילאיי, המבוססת על מחלקר באונבירסיטה העברית, והיום מעסיקה 450 עובדים, ביניהם הרבה חברות מו"פ בשכר גבוה, כשמקור השכר הזה בחלקו הגדול בגיוס הון בחו"ל, כלומר הון נוסף נכנס לישראל.

תומר קריב, שותף בקרן פונטיפקס, ענה לשאלת סופר לגבי הירידה בשיעור ההשקעות של קרנות הון הסיכון בהייטק ובביומד הישראלי, מ-50% לכ-18% בלבד היום. "אתם לא מרגישים בודדים?", שאל סופר וקריב ענה: "אני כל כך בודד, אני שותה כל לילה לבד בחושך", ולאחר מכן עידן כי: "המצב הולך ונעשה פחות טוב. האינובציה בישראל נהדרת, אבל מקבילה לאוניברסיטת אוהיו, לא לסלון קייטרינג ולא לסטנפורד. בישראל הייתה רוח של אינובציה, אבל גם היא נעלמת בגלל היעדר כסף בשלבים המוקדמים, ובעיקר אחרי שלב החממה אז הן מתות מוות איטי וכואב. לעניין הפוליטי של מבנה משרד המדען אני לא נכנס כי כשניסיתי לדבר עם משרד האוצר, זרקו אותי כי אמרו שאני מדבר מהפוזיציה".

קריב הוסיף כי הוא אחד הגורמים היחידים שמשקיעים בשלב הראשון של חיי החברות מחוץ לאקדמיה, וכי קשה מאוד חוסר הוודאות והשקיפות בהשקעה בפעילות הזו. "אם גם המדען הראשי יתחיל להגן על ההשקעות שלו כבעל מניות, המצב יהפוך למסובך על כדי בלתי אפשרי".

לדבריו, חברות תרופות שמוציאות תרופות מאקדמיה ישירות לרוב לא רואות בכך ברכה. "זה קרה כמה פעמים, אבל במקרה לגמרי". הוא ציין כי כחצי מהמשקיעים שלו הם מוסדיים ישראלים, אבל "מה עשתה הגברת סלינג'ר? החילה כפל דמי ניהול ועכשיו נראה מה יקרה כשננסה לבוא אליהם שוב?".

גלייטמן הסביר כי "מי שמפתח את הידע זה החוקר והתפקיד שלכם הוא לתווך את הידע לעולם החיצוני, ועל כך לאוניברסיטה מגיעה עמלה, אבל הידע שייך לחוקר. ברגע שהמדינות אומרות 'הכל שייך למדינה', אין מוטיבציה לחוקר. החשב אומר 'אני בעלים של הידע' ובתפיסה שלי, הממשלה היא לא בעלים של כלום אפילו אם נדמה לה. המדינה צריכה להשיג הנחיות, כללי משחק, אבל כשהמדינה אומרת 'זה שלי', זה לא בר קיימא".

נייברג אמר כי: "יש נקודה שלא נעשה איתה דבר וזה הידע של מערכת הביטחון, שלא משחררת את הקניין הרוחני למי שייצר אותו, כדי שתהיה תועלת משקית, אבל משרד הביטחון מתעלם. הידע הזה הולך לאיבוד".

סופר ציין כי ידע שבעולם היה נחשב כידע אקדמי, בארץ נארזים כסטארט אפ ולאחר מכן גוועים. הוא ציין בין היתר חברות של קרן פונטיפקס, ושאל את קריב מדוע. קריב ענה כי: "הבעיה היא שאין קרנות המשך. אנחנו היינו הראשונים שיצרנו קרן של עשר שנים ויותר, אבל גם זה נגמר מתי שהוא. הכי הגיוני ליצור חברה שיכולה להתקיים בפני עצמה, ולא צריכה לעבור אקזיט. הבעיה היא שכמות ההשקעה הדרושה היא פסיכית. פרוטליקס גייסה 200 מיליון דולר, קייט פארמה גייסה 250 מיליון דולר.

"אם נאסד"ק לא היה פתוח, לביובלאסט לא היה צ'אנס וכך גם לא לרי-ווק. ונאסד"ק פתוח לזמן קצור. אולי הוא כבר סגור. מה קרה ואולי יקרה הלאה? חברות מונפקות בישראל. כל זמן שחברה לא יכולה לגייס בבת אחת סכום שיתן לה להגיע לערך שיאפשר לה תחרות בעולם, הכסף יגמר והיא תמשיך לגייס עוד ועוד כסף והשווי ירד וירד וירד. זה מה שקורה בארץ".

מיכלין ציין כי פונטיפקס השקיעה בחברות בשלב מוקדם, ולמרות שחלקן לא הצליחו, חלקן מאוד הצליחו וזה מראה כי השקעה בחברות בשלבים מוקדמים היא השקעה כדאית. לכן גם לאוניברסיטאות כדאי להשקיע בחברות של עצמן, ואכן רוב האוניברסיטאות מקימות קרנות של 10-20 מיליון דולר, להשקעה בפרוייקטים שמקורם באוניברסיטה. "אנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שמישהו יגלה את הפרוייקטים שלנו".

נייברג ציין כי שתי הקרנות שהקים מכון ויצמן, היו כישלון, אך זה לא אומר שהמודל גרוע. למשל אחת הקרנות של המכון נכשלה, לדעתו, משום שכל הפעילות נשארה בתוך המכון. היום המכון מקים פיילוט שבו נוסדות חברות על בסיס הטכנולוגיה של המכון ובתמיכתו, אך הן חייבות לפעול מחוץ למכון. "אנחנו חייבים לעשות משהו כדי לבדל את עצמנו בעולם מסחור הטכנולוגיות שהולך ונהיה הרבה יותר תחרותי".

גלייטמן ציין כי צריך להבין שהאקדמיה עדיין מחוייבת קודם כל להוראה ומחקר ומדע בסיסי. "יש גבול דק שהאוניברסיטה לא יכולה לעבור כדי שלא תהפוך לגורם מסחרי".

עוד כתבות

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

במקביל לדיוני המו"מ: צה"ל ממשיך לתקוף מטרות בח'אן יונס

מטוסי קרב תקפו תשתית טרור בחאן יונס שבה זוהה שיגור לעוטף ● מחבלים חוסלו בפעילות צבאית סמוך לטולכרם ● הערכה: ישראל קרובה להסכם עם חיזבאללה שיביא לסיום ההסלמה בגבול הצפוני ● דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח • החות'ים מאיימים: נפגע בכל ספינה ישראלית - גם בים התיכון • עדכונים בולטים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: אנחנו צריכים להתכונן לתרחיש עלטה מקומי

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו