בנק לאומי אמנם סיים את עיקר ענייניו מול הרשויות האמריקאיות (לבנק עדיין חקירה פתוחה מול רשות ניירות ערך בארה"ב), אך כעת הוא יצטרך להתמודד עם בדיקה מצד בנק ישראל בנושא.
בנק ישראל צפוי להתחיל בבדיקת האירועים שלפיהם בנק לאומי ובכיריו סייעו באופן פעיל ללקוחותיהם האמריקאיים להעלים מס.
עד כה המפקח על הבנקים, דודו זקן, היה מעורב בפרשה בעיקר ברמת העדכון שקיבל מבכירי בנק לאומי על התקדמות החקירה. כמו כן, הוא נתן לבכירי הבנק את ברכת הדרך לשתף פעולה עם הרשויות בארה"ב גם במחיר של מסירת מידע על לקוחות.
ככל הידוע, עד כה הפיקוח על הבנקים לא ערך חקירה משל עצמו, שכן בבנק ישראל חיכו שרשויות אחרות יסיימו את חקירתם לפני שהם מתחילים בבדיקה.
מבנק ישראל נמסר לגבי סוגיית הקנס והחקירה הצפויה, כי "מדובר בקנס כבד שהוטל על בנק לאומי במסגרת מאמצי האכיפה של רשויות המס האמריקאיות על חייבים אמריקאיים, ומוסדות פיננסיים שאיפשרו הפקדת כספים שבגינם לא שולם מס. הפיקוח על הבנקים בוחן את ניהול הסיכונים בבנק נוכח הפעילות ותוצאותיה. ככל שהבדיקה תעלה צורך בנקיטת צעדים מצד הפיקוח, הצעדים יינקטו".
בתחילת החודש התראיין זקן בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בנושא זה ואמר כי "נבצע בדיקה בעניין, שכן מדובר באירוע משמעותי. כמו כן, נוודא שיופקו הלקחים מהאירוע, הן ע"י בנק לאומי והן ע"י המערכת הבנקאית. אחת הסוגיות הנבדקות היא כיצד מוודאים שאירועים כאלו לא יישנו, ולא דווקא בפעילות מול אזרחי ארה"ב, אלא באופן כללי".
באחרונה פורסם ב"גלובס" כי בבנק ישראל בוחנים אפשרות לדרוש מבכירים בבנק לאומי, ובראשם גליה מאור ואיתן רף שניהלו את הבנק בשנים הרלוונטיות, להחזיר בונוסים בגין אותן שנים.
לפי הערכות, זו הסנקציה המרכזית שיש בידי בנק ישראל, שכן הם לא יכולים לדרוש הדחה, מכיוון שהאנשים המעורבים בפרשה ממילא אינם בבנק.
עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי עוד מוקדם לקבוע זאת, אולם לאור הממצאים החמורים שפרסמו הרשויות בארה"ב, קשה לראות מצב בו בנק ישראל לא ינקוט אף סנקציה בפרשה.
קריאה למוסדיים לתבוע את המעורבים בהסדר בנק לאומי בארה"ב
קריאה לגופים המוסדיים לתבוע את המעורבים בבנק לאומי בפרשת העלמת המס של הלקוחות האמריקאיים, פרשה שבגינה ישלם הבנק קנס-עתק של כ-1.6 מיליארד שקל.
ל"גלובס" נודע כי אמש (ג') נשלח מכתב מטעם שורה של אקדמאיים, תנועת אומ"ץ וח"כ נחמן שי אל 18 משקיעים המוסדיים, שהם בעלי מניות מרכזיים בבנק לאומי, וכן למשרד האוצר, המחזיק ב-6% ממניות הבנק.
במכתב נדרשים בעלי המניות להפגין אקטיביות ולעמוד על זכויותיהם בפרשה כבעלי המניות בבנק. בעלי המניות נדרשים, בין היתר, לכנס את אסיפת בעלי המניות של הבנק ולשקול הגשת תביעה.
במסגרת ההסדר של הבנק עם הרשויות בארה"ב עלה כי מנהלים בבנק היו אקטיביים בסיוע ללקוחות אמריקאיים בהסתרת כספים מרשויות המס בארה"ב, בין היתר באמצעות פגישות סודיות שקיימו וחשבונות בשמות פיקטיביים שפתחו להם. החקירה מתייחסת לשנים 2000-2010.
"התנהלות ממושכת זו מצד נושאי המשרה בבנק מדיפה ריח רע של ניגוד עניינים ומהווה פגיעה חמורה בבנק ובכם כבעלי המניות. פגיעה קשה אשר תתגלגל בסופו של יום על גבם של לקוחותיכם - ציבור החוסכים", נכתב במכתב.
לדברי הפונים, זוהי שעת מבחן ציבורי של הגופים המוסדיים, ואסור להם לקבל בשוויון-נפש מצב שבו החוסכים והעמיתים, המחזיקים במניות בנק לאומי, ישלמו את הקנס מכיסם על מנת לאפשר לאחראים למעשים החמורים לחמוק.
במכתב נכתב למוסדיים כי יש להם חובת נאמנות כלפי החוסכים, על-פי חוק, ולפי קביעת ועדת חמדני ב-2008, שהאוצר אימץ את מסקנותיה. "זו שעת המבחן שלכם. מחובתכם לנקוט צעדים אלה כשלוחים וכנאמנים עבור לקוחותיכם", לשון המכתב.
בין החתומים על המכתבים: פרופ' אמנון כספי, דיקן בית-הספר לכלכלה ומינהל עסקים במרכז אקדמי רופין; ואנשי אקדמיה, בעיקר מהטכניון, בהם פרופ' אשרף בריק, פרופ' טל כרמון, פרופ' אמית גת ופרופ' אורן כהן.
המכתב נשלח לשורת משקיעים מוסדיים, בהם פסגות, מיטב דש, ילין לפידות, אלשטולר שחם ואקסלנס.
המכתבים הוגשו באמצעות עורכי הדין אסף ברם ורועי סלוקי ממשרד עורכי הדין ברם-סלוקי ושות'. משרד זה כבר פנה בעבר לבנק ישראל בדרישה להורות ללאומי לפתוח בהליך משפטי נגד נושאי משרה הרלוונטיים בבנק.
הפונים דורשים מבעלי המניות להצביע באסיפה על תביעת נזקי הבנק מכל העובדים והמנהלים שהיו חלק מהפרשה, ומכל היועצים החיצוניים שעבדו עבור הבנק בפרשה (לרבות יועצים משפטיים ורואי חשבון).
כמו כן, הם דורשים שבמסגרת האסיפה יוחלט על מינוי ועדה חיצונית בלתי תלויה, המורכבת מהגופים המוסדיים, על מנת לבחון דרכים נוספות להקטין את הנזק לבעלי המניות, שתחייב את הנהלת הבנק למסור לה כל מסמך שיידרש לה ולפעול לפי החלטותיה.
במכתב גם נדרשים המוסדיים לדרוש מהמעורבים בפרשה להפקיד בחשבון נאמנות כספים שקיבלו במהלך אותן שנים, כדי שיהיה קל יותר להגיע לכספים הללו בתום ההליכים המשפטיים הממושכים ולהקטין את הסכום שבו יישאו בסופו של דבר בעלי המניות עד כמה שניתן.