גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברזיל מתרסקת, לוזון מפנה את הבמה, דייויד בלאט בתוך חלום (בלהות?)

כותבי "גלובספורט" מסכמים את 2014: מהטרגדיה הלאומית הבלתי נתפסת בעוצמותיה של ברזיל, ועד הרפורמה המוצלחת של לימור לבנת בכדורגל

דויד לואיז / צלם: רויטרס
דויד לואיז / צלם: רויטרס

"אני רוצה להתנצל בפני כל העם הברזילאי. כל מה שרציתי זה לתת לאנשים שלי לפחות סיבה אחת לחייך" (דויד לואיז, בלם נבחרת ברזיל, מתייפח אחרי התבוסה 7-1 לגרמניה בחצי גמר המונדיאל)

מאת שרון בורנשטיין

לא, לא היה דבר כזה בהיסטוריה של הענף. בתוך 29 דקות משריקת הפתיחה של חצי גמר המונדיאל באצטדיון בבלו הוריזונטה, לוח התוצאות האפוקליפטי גרם למאות מיליוני צופים לשפשף עיניים בתדהמה: גרמניה 5, ברזיל 0. אחר-כך העניינים הידרדרו עוד יותר מבחינת הברזילאים. "עזבו את שנת 2014", כתב השבוע ב"גרדיאן" פול ווילסון - "המשחק הזה עשוי להפוך לרגע הכי מכונן של הכדורגל במאה ה-21".

מפל הדמעות המאסיבי של לואיז, בלם פ.ס.ז', בריאיון לאחר המשחק - לא הפתיע את מי שעקב אחרי הבילד-אפ שהתבצע בברזיל לטורניר שאירחה על אדמתה. הוא שיקף את אחד הרגעים הנדירים הללו בהם הכדורגל מתערבב עם דת, פוליטיקה, אלימות, שחיתות - והעיסה שיוצאת מהמיקס הזה מסריחה, בלתי ניתנת להכלה, אפילו עבור מולטי-מיליונר צעיר כמו לואיז, שביומיום שלו חוגג את החיים בבירה אירופית מדושנת כמו פריז. אבל באותו יום - כתפיו היו צנומות מדי בשביל לסחוב עליהן את הטרגדיה הלאומית האדירה.

זה אמנם רק ספורט, אבל זו טרגדיה. כי למרות שמדובר על אחת הכלכלות הממריאות בעולם, הרי שהפערים החברתיים בברזיל עדיין עצומים: כשליש מתוך 200 מיליון התושבים מוגדרים כעניים, או גרוע מכך. לכן, כשהממשלה החליטה לשפוך 13 מיליארד דולר על אירוח המונדיאל - העם לא הפגין התלהבות יתרה. מיליונים יצאו לרחובות והפגינו באלימות ובוונדליזם. כאשר הצלחת בארוחת הערב ריקה - את מי מעניין בכלל שהמדינה רוצה לבנות שדות תעופה ואצטדיוני כדורגל חדשים, לשמן עוד יותר את קופתם של קבלני המכרזים העשירים גם כך, ושל כל יתר מקורבי השלטון?

מצד שני, הכדורגל בברזיל הוא הרבה מעבר לדת. לפי נתוני פיפ"א, במדינה יש 14 מיליון איש שמשחקים כדורגל באופן מסודר - וזה מבלי שמחשיבים את עשרות מיליוני ילדי הפאבלות וכדורגלני הסימטאות. רבים מאלו שלא יצאו להפגין קיוו בכל ליבם שלכל הפחות, הם יזכו לראות את הנבחרת שלהם מניפה את גביע העולם, בביתם. הקתרזיס היה אמור להגיע בדמות נחמה ספורטיבית, במיוחד עבור הדור שגדל על מיתוס 1950 (הפעם הקודמת בה ברזיל אירחה את המונדיאל - והפסידה במשחק הגמר לאורוגוואי, במראקנה בריו דה ז'ניירו, לעיני 173 אלף צופים המומים). רק שבמקום קתרזיס - הם קיבלו בליץ קריג גרמני לפרצוף.

צריך להודות על האמת: ההדחה של ברזיל בחצי הגמר לא הייתה סנסציונית. האבולוציה של המונדיאל הזה הובילה את כל העולם להעריך, עוד לפני המשחק, שהגרמנים (שבסופו של דבר גם המשיכו להנפת הגביע) ידיחו את ברזיל. אבל הדרך, אוי הדרך. "נצטרך לענות על השאלה 'מה לעזאזל קרה כאן' למשך כל שארית חיינו", אמר קשר מנצ'סטר סיטי, פרננדיניו. המאמן פיליפה סקולארי כמובן פוטר. שר הספורט, אלדו רבלו, רתח מזעם וקרא להקמת ועדת חקירה ציבורית: "חווינו כאן אסון, אסון לאומי ענק. אנחנו חייבים לחקור את מקורותיו". הפצע הברזילאי הענק שנפער בקיץ 2014 לא יחלים ב-2015. מי יודע אם אי-פעם.

"זהו עוד שלב בדרך להגשמת הרפורמה שאני מובילה" (לימור לבנת חוגגת את ההחלטה הסופית של אבי לוזון שלא להתמודד לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל)

מאת רון עמיקם

מאירועי הימים האחרונים בביצה המקומית: מנהל השיווק של בית"ר ירושלים, אבנר קופל, נשלח למעצר בחשד למעורבות בפרשת ישראל ביתנו; מנהל הפועל פ"ת נשלח למעצר על ביצוע מעשים מגונים בקטינים; ההתאחדות לכדורגל נשלחה לנבור בתיקים ולקצץ בהוצאותיה; כל זה קרה חודש וחצי מאז פוצץ דרבי תל-אביבי אחרי פריצת אוהד למגרש וניסיון לתקיפה של כוכב כדורגל. וכל זה מצביע על כך שבעונת הנרקיסים, מעולם לא נראתה הביצה המקומית טובענית יותר.

וכל זה קרה בלי אבי לוזון. לא ייאמן, אבל השנה שהחלה עם לוזון כבוס הכל יכול של הכדורגל הישראלי, מסתיימת בלי אבי לוזון, בלי כסף שעובר במרכזים ועם מינהלת ליגה. אז נכון שהמינהלת לא ממש משאירה אותנו פעורת פה, ולימור לבנת תיכף פורשת מהחיים הפוליטיים, אבל המשימות שהציבה בפניה בשנה שעברה, אכן התגשמו.

לוזון יתווכח עם הקביעה הזו. אחרי הכל, במקום שבתו, מאחרי הקלעים ובוועד הפועל של אופ"א, הוא גם עשה את הפעולה הכי משמעותית לכדורגל הייצוגי, כאשר דחה את משחק הנבחרת מול בלגיה בזמן מבצע "צוק איתן". הוא נהנה היום יותר, בלי כל הכאב ראש והתקשורת העוינת ("על אפכם וחמתכם"). ועדיין, ברזומה של לבנת יהיה רשום לצד כל הנפיחות הפופוליסטיות, שלוזון בחוץ ויש מינהלת. הוא יגיד שמינהלת זה משהו שהוא גלגל. היא תגיד שאלמלא היא, ירון זליכה, ושלל הוועדות - זה לא היה קורה. העובדה היא שזה קרה. כן טוב, לא טוב, ההיסטוריה תשפוט את המהלכים האלה. אבל זו הייתה חתיכת מהפכה, שחייבים להודות: איש לא האמין שהיא תקרה.

אני עדיין חושב שהכדורגל הישראלי יתגעגע ללוזון. יש כאלה שיגידו שעופר עיני מדרדר את תדמיתו ואת תדמית הכדורגל הישראלי כדי לתקן נזקים שנעשו בתקופת לוזון. יכול להיות שעל הדרך תיפסק תנופת הבנייה, והמגרשים החדשים לא יארחו שום אירוע אירופי זולת משחקים של נבחרת ישראל, אבל במינהלת, וגם בקבוצות - יחככו ידיים בהנאה: יש עלייה יפה במספר הצופים, יש מכירת שיא של מנויים בכדורגל הישראלי. אצל אבי לוזון - שכל העולם נלחם נגדו - זה לא קרה.

"אני חוזר הביתה" (לברון ג'יימס מודיע "בספורטס אילוסטרייטד" על החלטתו לעזוב את מיאמי היט לטובת קליבלנד קאבלירס)

מאת אבי זורנזון

החזרה של לברון ג'יימס לקליבלנד תויגה ברמה האישית כגרסה מודרנית של משל "הבן האובד"; ברמה הלוקאלית, שג'יימס עצמו הדגיש שוב ושוב במאמר שפרסם ב-11 ביולי במגזין ספורטס אילוסטרייטד תחת הכותרת "אני חוזר הביתה", היא התכתבה עם משבר הזהות שצפון-מזרח אוהיו, לב לבו של חבל ארץ פוסט תעשייתי שקיבל את השם Rust Belt, עדיין נאבק לשים מאחוריו; וברמה הלאומית היא הייתה אמורה להיות, כמו שאמר דייויד בלאט, "סיפור אגדה אמריקאית".

רק שמאז קרו כמה דברים. בתחילת אוגוסט מייקל בראון, נער שחור בן 18, נורה למוות על ידי שוטר לבן בפרגוסון, מיזורי, כמה דקות אחרי שהוא גנב סיגרים מחנות סופרמרקט בעיר. בראון לא היה חמוש, אבל ב-24 בנובמבר חבר מושבעים החליט לא להעמיד את השוטר לדין. יומיים קודם לכן תמיר רייס, ילד שחור בן 12 שהסתובב עם אקדח צעצוע בקליבלנד, נורה למוות על ידי שוטר לבן. בתחילת דצמבר חבר מושבעים בסטטן איילנד, ניו יורק, החליט לא להעמיד לדין שוטר לבן שחנק למוות את אריק גארנר, רוכל רחוב לא חמוש שהמילים האחרונות שהצליח להוציא מפיו היו I can't breathe.

חמישה ימים אחר כך, בחימום למשחק נגד ברוקלין נטס, ג'יימס לבש טי שירט שחורה עם הכיתוב I can't breathe. הוא לא היה הראשון ולא האחרון שלבש את החולצה, היו עוד ביטויי מחאה בספורט האמריקאי בעקבות האירועים האחרונים, אבל הצעד של ג'יימס, וההתבטאויות (המאוד מתונות) שלו בנושא ברשתות החברתיות, עוררו מטבע הדברים הכי הרבה הדים - כולל חיזוק מנשיא ארצות הברית ברק אובמה.

ג'יימס, בניגוד למה שאובמה אמר, אפילו לא קרוב להיות ממשיך דרכם של אנשים כמו מוחמד עלי, האצנים טומי סמית וג'ון קרלוס (שהניפו אגרוף שחור פנטסטי במקסיקו סיטי ב-1968), או שחקן הפוטבול והאקטיביסט הנהדר ג'ים בראון. האנשים האלה הקריבו דברים - תארים, כסף, פופולריות - שג'יימס לעולם לא יקריב למען הדעות הפוליטיות שלו. אבל הנכונות שלו להביע דעה היא משמעותית. לא רק כי כיום מעט מאוד ספורטאים עושים את זה, אלא גם כי במובנים מסוימים היא הופכת את החזרה שלו לקליבלנד לאקט פוליטי בפני עצמו.

בקליבלנד, עיר ש-53.3% מהאוכלוסייה שלה היא שחורה, יש כ-40 אלף מבנים נטושים. שיעור העוני עומד על 41.5%. שיעור הפשע הוא הרביעי בגובהו בארצות הברית. השוטרים בעיר, לפי חקירה של משרד המשפטים האמריקאי שנערכה לפני הרצח של תמיר רייס בן ה-12, לא מספיק מיומנים ומפעילים כוח קטלני בצורה בלתי הולמת. כשג'יימס הודיע שהוא חוזר הביתה, אף אחד לא דיבר על הדברים האלה. היום, גם אם ההתבטאויות שלו הן חלביות, הספורטאי הכי פופולרי בארצות הברית מתעסק בהן. וזה סיפור יותר חשוב מעוד אגדה אמריקאית.

"הרגשתי שחג החנוכה הקדים השנה" (דייויד בלאט, שעוד לא התרגל לכך שהוא מאמן את קליבלנד קאבלירס, מתבשר על החתמתו של לברון ג'יימס)

מאת טל וולק

ברמה המקומית לא היה מעולם סיפור יותר ענק/מוזר/מעורר השראה מסיפורו של דייויד בלאט ב-2014. אין אחד שהיה מתנבא בתחילת השנה שבתוך שישה חודשים יצליח בלאט לקחת את אחת הקבוצות האפרוריות של מכבי ת"א לזכייה ביורוליג, ומיד אח"כ יקבל את תפקיד המאמן של לברון ג'יימס ב-NBA. אבל זה קרה. ברשימת הסיפורים הלא-אפשריים הוא מתחרה רק במאמן מפ"ת שמצא עצמו מרחק פנדל אחד מזכייה בליגת האלופות.

לצערו של בלאט, תרבות ארגונית של קבוצות ספורט מקצועניות לא שונה בחוץ. גם במקומות שפויים יותר לא סופרים עבר קרוב או הרחוק. ההצלחות האחרונות באירופה הצליחו לסדר לו רק את הכניסה לארץ הכדורסל המובטחת בעולם. אבל משם זה שוב הוא נגד שעון החול - שעון החול של בעלי הקאבלירס, שידוע בחוסר סבלנותו למאמנים; שעון החול של התקשורת האמריקאית שלמרות היותה פחות גסה מזו הישראלית - הציתה לו פתיל השהייה עוד לפני האימון הראשון; ובעיקר שעון החול של לברון ג'יימס, שברצונו יחליט ברגע אחד שזמנו של המאמן הירוק אזל.

בלאט, אלוף אירופה המעוטר של קיץ 2014, נמצא בשלהי השנה באותה נקודת אי-ודאות שהיה בה בתחילתה. הוא שוב מסתובב כמו ברווז צולע. אוסף הפסדים, הדלפות מחדר ההלבשה, וסימני שאלה שהולכים ומתרבים באשר ליכולתו להוביל את הפרויקט.

איך ייגמר סיפור הסינדרלה הזה? הרצון הטבעי שלנו הוא לראות בהצלחתו של השגריר. ההצלחה נשענת על האנלוגיה של העונה הקודמת שהתחילה גרוע, והלכה והמריאה לשיא. ועל כך שכדורסל, בסופו של יום, הוא אותו כדורסל בכל מקום. אבל אם מכניסים לבלנדר את כל המרכיבים העכשוויים: הכדורסל הלא טוב שקליבלנד משחקת תחת בלאט; שפת הגוף הדועכת של המאמן הישראלי; הניואנסים הדקים שמשדר קינג ג'יימס; והמחויבות המיידית להצלחה של בעלים חסר סבלנות גם ככה, בעיר שזועקת להצלחה - לא בטוח בכלל שהסימנים ל-2015 הם מעודדים.

עוד כתבות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית