פרקליטות המדינה עתרה היום (ה') לבית המשפט המינהלי בלוד כנגד החלטת ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר (שב"ס) מתחילת השבוע לשחרר ממאסר את אתי אלון, לאחר שריצתה שני שלישים מתקופת מאסרה, שעמדה על 17 שנה. זאת, לאור התנהגותה הטובה בתקופת המאסר.
בין היתר נטען כי כספי הבנק למסחר, שבהם מעלה אלון, התגלגלו לארגוני פשיעה ואף שימשו לביצוע עבירות נוספות על-ידי אותם ארגונים. "למרות חלוף השנים, כספי הבנק למסחר עדיין ממשיכים להניע ארגוני פשיעה וסכסוכים, ועד היום לא נחשפה התמונה המלאה של 'נתיבי הכספים'", נכתב בהודעת הפרקליטות.
בין היתר, פורט כי "כתב האישום שהוגש נגד ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל ביולי 2008 לבית המשפט המחוזי בארה"ב בלוס אנג'לס, ואשר מתייחס גם ל'חבורה הירושלמית', מפרט, בין היתר, כיצד מיזם הפשיעה של אברג'יל והחבורה הירושלמית ניסה להלבין את התשואות מהמעילה בממון בחשבונות הבנק למסחר בישראל".
עם הגשת העתירה נגד החלטת ועדת השחרורים, עוכב שחרורה של אלון עד למתן החלטה אחרת.
אלון החלה לעבוד כפקידה בבנק למסחר ב-1990, ובמשך השנים קודמה לתפקיד של סגנית מנהלת מחלקת השקעות. בתקופה שבין מארס 1997 ועד חשיפת המעילה באפריל 2002, גנבה אלון יותר מ-271 מיליון שקל מכספי לקוחות הבנק, והביאה בכך לקריסתו. כספי הגניבה נועדו לסייע לאחיה, עופר מקסימוב, שנהג להמר והסתבך בחובות בשוק האפור.
במסגרת המעילה פתחה אלון 206 חשבונות פיקטיביים, בהם העמידה הלוואות "גב אל גב", ואת כספי ההלוואה משכה לרשותה. מ-202 חשבונות אחרים בבנק גנבה אלון כספים, תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם.
על אלון ואחיה, עופר מקסימוב, שותפה למעילה, נגזרו 17 שנות מאסר; כמו כן, הוטל עליהם לשלם קנס של 5 מיליון שקל ו-3 מיליון שקל בהתאמה.
הפרקליטות טוענת, בין היתר, כי בשל אי-תשלום הקנס שהוטל על אלון, והכרזתה של אלון כפושטת-רגל, שנשמטה מבקשת השחרור שלה; טעתה ועדת השחרורים כשהחליטה על שחרורה של אלון.
"אי-תשלום מלוא הקנס בפועל מהווה למעשה אי-ריצוי העונש ואי-החזרת החוב לחברה. מעבר לכך, התנהלות זו של האסירה מהווה דוגמה נוספת ליכולתה של האסירה לנהוג באופן מניפולטיבי וליצור מצג-שווא, כאילו בכוונתה לשלם את מלוא תשלום הקנס", נכתב בהודעת הפרקליטות.