החלטתו אתמול (א') של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להעמיק את הבדיקה בפרשת בנק לאומי, ולבחון גם היבטים פליליים בה, עוררה לא מעט תגובות, שכן ההחלטה לבדוק בנק בחשד לעבירות אזרחיות ופליליות היא חריגה מאוד.
בעוד שבמערכת המשפטית יש גורמים הסבורים כי יש מקום להרחיב את הטיפול בפרשה - אחרים טוענים כי המדינה ידעה כל השנים ולקחה חלק בהעלמת-העין מכספי היהודים שהגיעו מחו"ל, ולכן מדובר במסר כפול.
לדברי עו"ד תומר ברם, שותף במשרד ברם-סלוקי ושות', יש להרחיק לכת עוד יותר ולהקים ועדת חקירה ממלכתית בפרשת לאומי, שתבדוק את ההתנהלות בנושא הזה בכלל המערכת הבנקאית.
"ועדת חקירה ממלכתית עוסקת בבחינה וחקירה של מחדל או אירוע ומוסרת דין וחשבון לציבור. לרשויות ולממשלה יש כלים לבדוק, לחקור ולתת לציבור תשובות בשקיפות, בתוך החזרת האמון של הציבור במערכת הבנקאות", אומר ברם, שמזכיר כי עד היום הוקמה רק ועדת חקירה אחת הקשורה למערכת הבנקאית - ועדת בייסקי שחקרה את משבר ויסות מניות הבנקים.
"מהפרסומים עד כה עולות עובדות מדהימות שמגיעות לכדי חשד להתנהגות פלילית של הגורמים והפקידים הבכירים בבנק, בין אם במודעות ברורה ושיתוף-פעולה מלא ובין אם בהתעלמות וטמינת ראש בחול", אומר ברם ומוסיף: "השאלה המרכזית שחייבת לקבל מענה היא איך במשך שנים רבות איפשרו בכירי הבנק בדרגים הגבוהים ביותר התנהלות מעין זאת, שלא רק גרמה נזקים כספיים כבדים לבעלי המניות של הבנק, היא עלולה גם לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל, כמו גם להביא לפגיעה רוחבית בכל המערכת הבנקאית".
מנגד, עו"ד יעל גרוסמן המתמחה בתחום הלבנת הון וניירות ערך, חושבת שהתגובה של הרגולטורים בישראל היא "דוגמה קיצונית למסר הכפול שמדינת ישראל משדרת מאז הקמתה".
לדבריה, "כספים לא מוצהרים של יהודי התפוצות זורמים כבר שנים בעורקי הכלכלה הישראלית ומזינים אותה בגלוי ובהסתר. שיטות גיוס הכספים שבהן הודה בנק לאומי במסגרת ההסדר עמו זהות לשיטות גיוס הכספים של רבים מהגופים, העמותות והמוסדות הפועלים בישראל. המסע לעריפת הראשים של בכירים לשעבר, שפעלו לפי הדין הנהוג בתקופה הרלוונטית ואף כיום, אינו מתקבל על הדעת".
לדברי גרוסמן, גורמים ממשלתיים בכירים ביותר התנגדו לרגולציה שתגרום לכך שכספים לא מוצהרים של יהדות התפוצות תצא מהמערכת הבנקאית בישראל. "כעת אין הם יכולים להתנער מתרומתם לתוצאה שאיתה מתמודד בנק לאומי, ושאיתה כנראה יתמודדו בעתיד בנקים נוספים".
גרוסמן מציינת עוד כי כאשר ישראל חוקקה את חוק איסור הלבנת הון, היא החליטה במודע שלא להגדיר את עבירות המס כעבירות מקור על-פי החוק. התוצאה היא שהדין הישראלי אינו אוסר על גופים פיננסיים בישראל להחזיק בכספים שמקורם בהעלמות מס במדינות אחרות.
"גם השימוש בבנקים בישראל בחשבונות ממוספרים, בחברות אוף שור וכדומה, אינו אסור על-פי הדין הישראלי, והיה מקובל אצל הגורמים הבנקאיים בישראל", אומרת גרוסמן. הסערה הנוכחית מתחוללת לא בגלל שהדין בישראל השתנה, אלא בגלל שהוא השתנה בארה"ב.
- אבל בדיקת היועמ"ש אינה נוגעת רק ללקוחות אמריקאים של הבנק, אלא גם לחשש שהבנק סייע להעלים מס ללקוחות ישראלים. זה לא מצדיק חקירה?
"הבדיקה לגבי לקוחות ישראלים ראויה, אבל צריך להביא בחשבון שלאומי נמצא תחת פיקוח המפקח על הבנקים, שעורך ביקורות, ועד היום עבירות כאלה לא נמצאו ביחס לישראלים, כך שביקורת נוספת ראויה, אבל ספק אם יתגלו ממצאים שלא נמצאו בביקורות השוטפות".