גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

א.ב יהושע: "בזכות השלום גם יוקר המחיה יוכל להיפתר"

הסופר א.ב. יהושע, שהוביל באחרונה עצומה לבתי פרלמנט באירופה להכיר במדינה פלסטינית, מייחס את הבעיות הכלכליות בישראל לעניין אחד: היעדר השלום ■ "מחנה השמאל עסוק יותר מדי בתרבות על חשבון אידיאולוגיה"

א.ב. יהושע / צילום: איל יצהר
א.ב. יהושע / צילום: איל יצהר

"ישראל צריכה לקרוא לאבו מאזן לבוא לשולחן הדיונים במקום שירוץ למועצת הביטחון", קובע הסופר ואיש הרוח א.ב יהושע בראיון בלעדי ל"גלובס". על רקע מערכת הבחירות, פניית הרשות הפלסטינית לבית הדין בהאג והעיסוק הנרחב בארץ בסוגיית יוקר המחיה, יהושע רק מתחזק באמונתו שפתרון מדיני הוא זה שאמור להיות במרכז סדר היום. לדבריו: "הנפילה המהירה של הממשלה אינה מקרית. כך היה בצרפת בתקופת המשבר באלג'יריה - ממשלות נפלו בזו אחר זו. הסתירות הפנימיות היו כה גדולות שממשלות לא החזיקו מעמד. הבעיה אינה המשילות, כמו שנתניהו טוען, אלא הסתירות הפנימיות, לגבי הפתרון הנחוץ לבעיה הפלסטינית. אני מקווה שלא ידברו שוב על מחירי דירות, אלא שיתמקדו בשאלה מי בעד פתרון של שתי מדינות לשני עמים, הפתרון שכל העולם ורוב הישראלים תומכים בו, ומי בעד להשתהות ולעשות תחבולות במו"מ".

- ומה, בכל זאת, באשר ליוקר המחיה?

"כל אחד רוצה להוריד את יוקר המחיה. אין מחלוקת עקרונית על הדרכים לעשות זאת. אבל ברור שאם נכנסים למצב של שלום ופחות עימותים צבאיים ומקבלים תנופה דרך החלטת הליגה הערבית לסיום הסכסוך, אז יחד עם הבסיס האיתן שלנו לעומת המצב באירופה, השלום ייתן תמריץ עצום להתפתחות הכלכלה.

"כך בזכות השלום, גם יוקר המחיה יוכל להיפתר, תוך הפניית משאבים לאלה שחסר להם. לכן כדאי להתמקד בשלום ולהכריח גם את משה כחלון ויאיר לפיד להביע דעות ברורות בנושא".

"המוביליות יוצרת אי-אמון"

חקירות פוליטיקאים בחשד לשחיתות הפכו בעשור האחרון למחזה נפוץ בארצנו. לאלה הצטרפה במערכת הבחירות הנוכחית גם "פרשת ישראל ביתנו". זו לא פעם ראשונה שמפלגה זו מוזכרת בנושא. גם פה מוצא יהושע קשר לשהייה הישראלית ביהודה ושומרון: "אני מאמין שגילויי השחיתות נובעים משני דברים: ראשית, מכשירי החקירה השתכללו. ושנית, כשאנו חיים בשני סטנדרטים - של ישראל ושל השטחים, ויש שתי מערכות חוק ומשפט, ברור שיש במערכת הכפולה פרצות שבתוכן נעשים מעשי שחיתות. עצם הסטנדרטים הכפולים, יוצרים מצב שמאפשר לעשות מניפולציות".

יהושע מזוהה עם מפלגות השמאל מימים ימימה. הוא היה חבר במפלגת "העבודה" ובבחירות לכנסת התשיעית (1977) תמך ב"של"י", מפלגה שהורכבה בין היתר מחברי "הפנתרים השחורים" ואורי אבנרי. לאחר מכן חזר למפלגת "העבודה" במסגרת חוג 77, שהורכב מאנשי אקדמיה. הוא היה חבר במרכז במפלגה ושותף בכתיבת מצעה החדש. בבחירות האחרונות הוא הוצב במקום ה-109 הסמלי של מרצ. בהסתכלות לעתיד הקרוב, הוא רואה בחיוב את החיבור בין ציפי לבני ליצחק הרצוג, ובמפתיע בנושא מסוים הוא מסכים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "אני חושב שההתארגנות של מחנה 'העבודה' נכונה. צריך ללכד כוחות. בכל פעם קמה מפלגת מרכז, שבנויה בעיקר על אישיות ללא ניסיון, שבזכות הקסם שלה שואבת קולות. אני מסכים בזה עם נתניהו, שצריכים להיות שני גושים ברורים - מחנה השלום ומחנה לאומי - זה מול זה, כדי להבהיר את שדה המערכה. כל המוביליות הזו יוצרת אי-אמון כלפי המשטר הדמוקרטי".

"בסוף באים לשולחן הדיונים"

אלה אינם ימים של חסד למה שמכונה "מחנה השלום". לצד ממשלת הימין בישראל, שמתאמצת יותר לבנות ביהודה ושומרון מאשר לקדם מהלך מדיני, גם בצד הפלסטיני פונים לאפיקים אחרים, שמהותם גם היא קביעת עובדות בשטח. לאחר שנכשלה הפנייה למועצת הביטחון של האו"ם, מקדם עתה יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), יוזמה לשפיטת בכירים במערכת הפוליטית והצבאית של ישראל בבית הדין בהאג על אירועי "שובו אחים" ו"צוק איתן" מהקיץ האחרון.

- מה דעתך על מהלכיו?

"זה קורה בעיקר בגלל שישראל לא מקדמת את השלום וממשיכה בהתנחלויות. לא יודע מה יקרה בהאג. אם אנחנו מרגישים שידינו טהורות, למה לנו לפחד? אבל זה לא פותר את הבעיה, שיומיום נרמסת זכות הפלסטינים בדבר שהכי יקר לעם - אדמתו. אם היו באים שוודים ליברלים תכולי עיניים ולוקחים הר בנגב שלא ראיתי, לא הייתי יושב במנוחה עד שהייתי זורק אותם משם. אבל טריטוריה זה זהות. נשארה לפלסטינים רבע מפלסטין. לפחות את כבשת הרש הזו תשאיר להם".

- אתה מאמין שאבו מאזן רוצה בשלום?

"אני חושב שהוא רוצה בזה ויש לו דרישות משלו. אנו לא צריכים לקבל הכול. מצרים רצתה להשמיד את מדינת ישראל ובסוף חתמה על הסכם שלום. הם רוצים דברים מסוימים ואנו רוצים דברים אחרים. בסוף באים לשולחן הדיונים. הם יקבלו את גבולות 67' עם מיעוט יהודי וזכות השיבה תהיה רק למדינה הפלסטינית. הרי 99% מהישראלים מתנגדים לזה. זה איום סרק. אבל לקיים מדינה פלסטינית, להמשיך בשיתוף הפעולה הביטחוני, אלה כבר דברים שקורים בפועל. הבסיס קיים ועובד ועליו אפשר להמשיך הלאה".

לפני כחודש וחצי, על רקע דיונים בכמה ממדינות אירופה על הכרה במדינה פלסטינית, הצטרף יהושע לעצומה, שעליה חתמו יותר מ-1,000 אישים בולטים בישראל, המעודדת מהלך זה.

- על רקע המהלכים הפלסטינים במועצת הביטחון ובהאג, אתה עדיין מאמין בצדקת העצומה?

"העצומה רק עודדה את הפרלמנטים שממילא רצו לקחת החלטה. תמכנו בזה, כי אנחנו לא רוצים מדינה דו-לאומית. העצומה דיברה על להחזיר את מימד הזמן - תוך שנתיים לגמור את הסכסוך".

אירועי הטרור האחרונים בצרפת, העלו מחדש לדיון את סוגיית שילוב המהגרים שהגיעו לאירופה מארצות האסלאם. יהושע לומד מכך לקח לגבי ישראל: "תראה מה קורה בצרפת עם ערבוב האוכלוסיות. אתה רואה את הסתירות עם אנשים מציוויליזציה אחרת. האם זה עזר למדינות אפריקה שמאות אלפים מאנשיהן הגיעו לאירופה? זה עזר למיליוני הרעבים שם? לא. יותר טוב לעזור לארצות עצמן, בתוכן, מאשר לאפשר את ההגירה הבלתי מרוסנת הזו. אז עכשיו שנערבב פה אוכלוסיות עם זהות כה ברורה? בשביל זה הוצאנו יהודים בקושי מכל רחבי העולם, לתוך האומה הערבית הגדולה? מה ייצא מזה?"

חובת הילודה

ענייני הגדרה עצמית וקונפליקטים של זהות ניצבים גם במרכז ספרו האחרון של יהושע - "ניצבת", שיצא לפני כחצי שנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד/הספריה החדשה. זו הפעם הראשונה בקריירת הכתיבה הענפה שלו שבה הוא מציב אישה כגיבורה המרכזית בספרו. לדבריו, "היו בעבר נשים בספריי, כמו ב'המאהב' או ב'הכלה המשחררת', אבל הן היו דמויות משניות. חשבתי שלקראת זקנתי עליי לקחת בחורה בת 42 ולהיכנס לתוך נפשה מתחילת הרומן ועד סופו. אותה בחורה, נוגה, היא נגנית נבל המתגוררת בהולנד, גרושה ללא ילדים מתוך בחירה, שמשתתפת בניסוי - אמה תתגורר בדיור מוגן בתל-אביב, כדי לראות אם סידור זה יתאים לה או שהיא תשוב לדירתה בירושלים. בתקופת זו, נוגה "נשלחת" לשמור על דירת אמה. תקופה זו פותחת אותה לחוויות חדשות ובראשן תפקידי ניצבות בסרטים. מבלי לשים לב, גם היא עוברת מסע שמשנה משהו אצלה.

יהושע: "היא נכנסת לניסוי מעניין, כיוון שהוא לא תוקף ישירות את ההחלטה שלה שלא ללדת. הסיבות עמוקות יותר ולא עשיתי לעצמי חיים קלים, מהבחינה של להגיד 'זו היתה הסיבה', אלא שהיא תתפענח תוך כתיבת הרומן. מצד שני, כן תקפתי את הנושא באמצעות תפקידי הניצבת שהיא עושה. כל תפקיד כזה סדק שלא ביודעין את העמדה המוגמרת שלה שלא להביא ילד. יש כאן משהו כללי יותר. יש לנו הרבה פעמים החלטות גמורות ומעוצבות ואנו חושבים שמהן לא נחזור והנה דברים שאינם נוגעים להחלטות, הם לפעמים אלה שיוצרים בהן סדקים, לעתים אפילו מהפך".

- למוזיקה יש תפקיד בולט בספר.

"מוזיקה בכלל מאוד נפוצה בחיי. בכל פעם שנתניהו מעצבן אותי, אני רואה בערוץ 75 את ערוץ mezzo. יש שם אופרות ומחול. זה מרגיע ופותח את הראש. תמיד אמרתי לידידי נועם שריף, שניצח עכשיו את הסימפוניה השמינית של מאהלר ועזר לי בצד המוזיקלי בספר, שאני מוכן לוותר על שני רומנים שלי תמורת האפשרות לנצח על תזמורת. אז הוא אמר שאין בעיה והוא יארגן זאת, אבל כמובן נתקפתי בהלה מעצם הרעיון".

העיסוק בהחלטתה של אישה שלא ללדת, בתוספת הביקורת שכתב בני ציפר ב"הארץ", עוררו מהומה על מחבר הספר. יהושע: "ציפר כתב מאמר פרובוקטיבי כהרגלו ואז קבוצת פמיניסטיות התקיפה אותי. הוא טען שאני מערבב בין הקאסטות. כלומר, שיש קבוצות בחברה הישראלית שבהן לגיטימי להגיד על אנשים שלא מביאים ילדים שהם מסכנים ודורשים מהם להביא ילדים, בעוד שבחוגים מסוימים ההחלטה שלא להביא ילדים, לגיטימית לגמרי".

- ועדיין, אתה מבקר החלטה כזו. בעיניך, אי ילודה הוא איום לחברה?

"כן. באירופה זה נובע מייאוש, מאגואיזם. תחושה שבעולם יש מספיק אנשים ולא חייבים להמשיך את המחזור הטבעי של הטבע. פילוסוף ערבי אחד, שאבי נהג לצטט (הסופר והמזרחן יעקב יהושע - י.מ), אמר ש'את העוול שאבי עשה לי, לא אעשה לאף אחד'. אז מילא, זו עמדה פסימית, אבל יש בה את ההיגיון שלה. לעומת זאת, לא ייתכן שמישהו יהיה כל-כך שטוף בנרקיסיזם, שלא ירצה לקחת על עצמו עול נוסף כי זה יפגע בנוחיות שלו. אגב, המשפט של אותו פילוסוף יכול להסביר את היסוד ההתאבדותי בחלקים שונים של האסלאם, כי כשעצם הקיום שגוי, מגיעה הקלות שבה אנשים מתאבדים. העמדה הפסימית הזו כל-כך מסוכנת. אלה שמוכנים להתאבד, הם הלוחמים המסוכנים והאכזריים ביותר. בארץ דווקא קיים הצימאון לילדים ורואים זאת במחלקות לפוריות העמוסות".

- אז אתה מצפה מנשים עבריות להביא ילדים?

"זה לא נוגע רק לנשים. שלא בצדק, תיעלו את זה לעניין הפמיניסטי. עם שאיבד במאה שעברה מיליון ילדים בשואה, לא יכול להיות אדיש לדרישה למלא את החסר".

יהושע אומר שהפרשנות של ציפר הלכה רחוק מדי, אבל בהחלט מבקר את החברה שהוא חלק ממנה, אם לא מוביל תרבותי בולט שלה: "עודף האינדיבידואליזם התרבותי הליברלי, לא במובני החירות, אלא במובני ההשתקעות, כמו 'מחאת המילקי' למינה, נראים לי קצת מותרות בהשוואה לבעיות העמוקות שאנו עומדים בפניהן. לכן כשראיתי את החצי מיליון ברחובות בתקופת המחאה החברתית, והילדים שלי גם הלכו לשם, ראיתי בזה יותר מופע עם זמרים. אמרתי שזה יפה, אבל מפה יש ללכת למרכזי המפלגות.

"המחנה היוני עסוק יותר מדי בתרבות על חשבון אידיאולוגיה, בעוד המחנה הדתי-הלאומי מכין גדודים ומשקיע באידיאולוגיה דרך ישיבות ומדרשות. שם הרבנים לא מעבירים הרצאה והולכים הביתה, אלא יושבים עם תלמידיהם בלילות, בעוד אצלנו רצים מהופעת מחול לתיאטרון והפעילות האידיאולוגית-פוליטית מאוד נחלשה. אני אומר את זה דווקא כמי שגם נמצא בתרבות".

- אז לדבריך, את המחויבות לאידיאולוגיה צריך ללמוד היום מהימין הדתי?

"כן. אני זוכר שהרציתי מול הקהל הזה ומאוד התרשמתי. אלה אנשים חדורי מחויבות. אחרי רצח הנערים החטופים בקיץ, ראיתי את כל השבועיים שבהם התקיימו שם תפילות. איזה כוח, איזה רושם, עבודה רצינית! אותן האנרגיות שהיו פעם בתנועת 'העבודה'. אני תמיד מביא את זה כהשוואה. לא מזמן בכיכר הבימה הציבו דוכן עם עדויות של חיילים מ'שוברים שתיקה'. זה היה ביום שישי בצהרים במרכז תל-אביב. כל החילונים הרי מסתובבים שם, אבל בקושי 200 אנשים ניגשו לדוכן. זו חולשה נוראה. אם תהיה ב'הבימה' הופעה, תראה בדרך אליה תחנת רכבת, אבל לא לפעילות אידיאולוגית. הפער הזה מסוכן ואם לא נעשה את העבודה הזו, נחלום על שינוי, אבל הוא לא יבוא".

א.ב יהושע

גיל: 79

מצב משפחתי: נשוי לרבקה קרני, פסיכואנליטיקנית+3

מגורים: גבעתיים

השכלה: ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה

פרסים: פרס ביאליק, פרס ברנר, פרס ישראל לספרות ופרס מדיסיס לסופר זר

ספרים בולטים: "המאהב", "השיבה מהודו", "מר מאני", "גירושים מאוחרים", "הכלה המשחררת"

ספרים שעובדו לסרטים: "שלושה ימים וילד", "המאהב", "השיבה מהודו", "מר מאני" ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". "מסע אל תום האלף" היה בסיס לאופרה

עוד כתבות

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש