פרופ' שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
לאחר שראשי הבורסה בת"א הביעו רק לאחרונה אופטימיות לגבי הצפת ערך לגוף אותו הם מנהלים באמצעות העלאת תעריפי העמלות, ברשות ני"ע צפויים דווקא להתנגד לייקור שורת העמלות והאגרות, ובהן אגרת הסליקה השנתית הנגבית מקרנות נאמנות. כך נודע ל"גלובס".
ב-20 בינואר החליט דירקטוריון מסלקת הבורסה להמליץ לדירקטוריון הבורסה על עדכון תעריפים שכולל את העלאת האגרה השנתית אותה נדרשת לשלם קרן נאמנות בודדת בכ-57% לכ-11,500 שקל, ואת העלאת שיעור העמלה בעסקאות בבורסה ומחוצה לה במניות ותעודות סל, באג"ח קונצרניות ובאג"ח ממשלתיות.
בנוסף, המליצה מסלקת הבורסה על העלאת עמלת המקסימום בגין מסחר וסליקה בעסקאות בבורסה ומחוצה לה מ-121 שקל ל-300 שקל, לצד העלאת דמי הניהול. יחד עם זאת, הומלץ גם על הפחתת עמלת המינימום בגין מסחר וסליקה בעסקאות בבורסה.
המהלך עורר ביקורת חריפה, למשל מצד איגוד מנהלי קרנות להשקעות בנאמנות, שהודיע בתגובה כי "קיבל את ההודעה על כך בתדהמה, והופתע מאחר שלא נערך כל דיון מולו בעניין זה", ומסר כי הוא "מתנגד נחרצות להחלטה ולאופן בו נתקבלה". במכתב החריף שהוציא האיגוד נכתב כי "במונחים שנתיים מדובר בתוספת אגרה של 5.4 מיליון שקל". לאור זאת, האיגוד ביקש את התערבות רשות ני"ע בהחלטה.
זה המקום לציין כי תיקון ההנחיות הללו אכן אינו אוטומטי וכפוף לאישור רשות ני"ע, שכאמור כעת מתברר כי הוא לא צפוי להינתן. באופן רשמי, ככל הידוע, גם הבורסה עצמה טרם החליטה סופית בנושא, ובהתאם גם ברשות לא קיבלו עדיין הצעה להחלטה בעניין.
רשות ני"ע, שבראשה עומד היו"ר פרופ' שמואל האוזר, שמה דגש על הפחתת עמלות במסחר בבורסה מתוך רצון להתחיל ולראות שינוי כיוון בפעילותה. כחלק מהמהלכים לעידוד הבורסה, פורסמו אשתקד המלצות ועדת הנזילות, שהוקמה ביוזמת האוזר. בין היתר המליצה הוועדה, בראשות פרופ' משה בן חורין, על כך ש"הבורסה תפחית באופן מיידי את עמלת המינימום במידה משמעותית... אפילו עד כדי ביטול עמלת המינימום.
בנוסף, הוועדה ממליצה לאמץ מודל עמלות מסחר המעודד הספקת נזילות, ובכלל זה, מודל עמלות המעודד מסחר בתדירות גבוהה". על פי הערכות בשוק, ברשות ני"ע לא רואים את הצעד עליו הודיע דירקטוריון מסלקת הבורסה כצעד שתואם המלצה זו, בוודאי לא בבחינת ההיגיון שמאחורי המלצה זו.
"הצפת ערך בזכות העלאת תעריפים"
סוגיית העלאת העמלות עולה כחלק מהמהלכים שמקדמת הנהלת הבורסה, בראשות המנכ"ל יוסי ביינארט והיו"ר אמנון נויבך, במטרה לשפר את מצבה ואת שוויה. זאת, בהתאם להמלצה אחרת של ועדת הנזילות: שינוי מבנה הבעלות של הבורסה ממודל של שותפות למודל של תאגיד למטרות רווח.
במסגרת זו, הזמינה הבורסה הערכת שווי לפעילותה מפירמת רו"ח ארנסט אנד יאנג (EY), שנקבה בשווי של כ-400-420 מיליון שקל כיום, תוך שציינה שפוטנציאל השווי של הפעילות עשוי לנסוק בחדות, לטווח של 1.7 מיליארד שקל עד 2.1 מיליארד שקל, אם הבורסה רק תצליח להביא ל"הצפת ערך כתוצאה מהעלאת תעריפי העמלות בבורסה ונירמול שיעורי הרווח לרמה המקובלת בעולם".
בנוסף, על פי EY, השווי האינדיקטיבי של מניות הבורסה מוערך בכ-570-590 מיליון שקל כיום, כשלגביו צוין שאם הבורסה תנצל את מלוא פוטנציאל גביית העמלות יחד עם הפיכתה לחברה בע"מ, ינסוק שווי מניותיה לכ-1.9-2.3 מיליארד שקל.
יורחבו הדרישות לגילוי תלות בין החברות למעריכי השווי
רשות ני"ע מתכוונת להרחיב את ההוראות ביחס לגילוי תלות של מעריכי שווי, וקובעת בטיוטת עמדה משפטית שורה של קריטריונים לגילוי תלות בין מזמין הערכת שווי לבין המעריך. מדובר בהגדרת הקריטריונים לתלות בין מעריך שווי לבין מזמין הערכת השווי, שחייבת בגילוי, בדגש על הקשרים עסקיים ביניהם. כיום קובעות התקנות כי "בהערכת שווי, יינתן ביטוי, בין השאר, לקיום תלות בין התאגיד ומעריך השווי...". עתה מבקשים ברשות להכניס תוכן בהוראה הקיימת והקצרה, ולהרחיב את דרישות הגילוי.
כך, בטיוטה החדשה נקבע, בין היתר, כי ישנה תלות של מעריך השווי אם למעלה מ-15% מהכנסותיו הכוללות והמצטברות בשלוש השנים שנסתיימו במועד הערכת השווי מקורן בתאגיד מזמין העבודה; אם שכר הטרחה של מעריך השווי, כולו או חלקו, הותנה בתוצאותיה של הערכת השווי; או אם מעריך השווי קיבל מן התאגיד המדווח, או בעל השליטה בו, שיפוי ביחס לחוות הדעת שנתן בהערכת השווי, שאינו מותיר בידי מעריך השווי חשיפה משמעותית בגין נזק עתידי פוטנציאלי הקשור בחוות דעתו.
כמו כן, הרשות קובעת בטיוטה שתלות של מעריך שווי תהיה גם במקרה שמעריך השווי, או בן משפחתו, היו או הינם נושאי משרה בתאגיד המדווח שהזמין את ההערכה, או בתאגיד שבשליטתו, או שבשליטת בעל השליטה בו, במהלך שנתיים שקדמו למועד הערכת השווי. בנוסף, הגילוי על תלות יידרש אם קיימים או נתקיימו קשרים עסקיים או מקצועיים מהותיים (לרבות עסקאות חד-פעמיות) בין מעריך השווי לבין מזמין ההערכה או בעל השליטה בו, במהלך שנתיים שקדמו להערכת השווי (למעט עסקה שגרתית שאיננה מהותית ושנעשתה במהלך העסקים הרגיל ובתנאי שוק), וכן במקרים בהם שכר הטרחה של מעריך השווי תלוי בביצועי התאגיד או בהצלחתה של פעולה עסקית שקשורה בהערכת השווי.