זרקור זכוכית מגדלת דוחות דו"חות עונת הדוחות שוק ההון / צלם: thinkstock
על-פי חוק חוזה הביטוח, המבוטח צריך להודיע לחברת הביטוח על מקרה הביטוח מיד לאחר האירוע, ועל חברת הביטוח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותה. כמובן שעל המבוטח למסור לחברת הביטוח תוך זמן סביר את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור לה, ככל שיוכל להשיגם. לאחר הגשת התביעה על-ידי המבוטח, חברת הביטוח עשויה לשלוח חוקר פרטי מטעמה כדי לבחון את האירוע ואת אמיתות גירסת המבוטח.
החוקר מנסה לאסוף כמה שיותר מידע בנוגע להתרחשות האירוע במסגרת חקירתו (למשל: באמצעות הקלטות - לעתים הקלטות נסתרות - צילומים, תשאול המבוטח ותשאול מכרים). על המבוטח לשתף פעולה עם חברת הביטוח (ועם אותו חוקר), ולא למנוע ממנה את בירור החבות או להכביד על הבירור.
עד כמה יכול החוקר לנקוט "תרגילים" כדי לברר את נכונות האירוע? מה אומר החוק?
בתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה נקבע כי "חוקר לא יתחזה כשליחו של אדם פלוני או כמי שפועל מטעמו" (לחוקר אסור להתחזות ולהציג עצמו כשוטר/פקח/עובד ציבור או כל "דמות" אחרת). על החוקר להשתמש בתיאור מקצועו לכל מטרה ועניין במילים "חוקר פרטי". השימוש במילה "חוקר" בלבד או בתוספת שם תואר אחר - אסור.
א' הגישה תביעה נגד חברת הביטוח בעקבות תאונת דרכים שעברה, וטענה כי לקתה במחלת הפיברומיאלגיה בגין התאונה. היא טענה כי יש להוציא מתיק בית המשפט ראיות שהגישה חברת הביטוח הכוללות תצהיר חוקר והקלטה שלה (דיסק).
א' טענה כי הדיסק פסול משום שהושג על-ידי חוקר מטעם חברת הביטוח במירמה ובפיתוי, תוך התחזות לאדם שמעוניין להכיר אותה כנציג עמותת "חיש" שעוסקת בהתנדבות בליווי מבוגרים לטיולים בחו"ל. לדברי א', תוך כדי שיחה החוקר הסב את הדברים לתחום האישי ויצר את הרושם שהוא מתעניין להכיר אותה על בסיס רומנטי.
עוד טענה א' כי התנהגות החוקר הפרטי מהווה פגיעה חמורה בפרטיותה ובכבודה ומנוגדת לחוק, וכי ההקלטה וההסרטה אינן מהימנות ונכונות. מלבד העובדה שנעשו בהן שינויים והשמטות, התאריך המופיע על גבי הסרט הוא 12.8.2011, בה בעת שהחוקר הפרטי הצהיר כי מדובר בדוח חוקר מיום 8.8.2012.
חברת הביטוח התנגדה לבקשה וטענה כי הראיות הושגו בהתאם לדרישות החוק, וכי החוקר הפרטי פעל ללא דופי, ולא נפגעה פרטיותה של א'. לטענת החברה, אמירותיה והתנהגותה של א' בעת החקירה בוטאו מתוך רצונה הטוב, ולא הופעלו עליה כל לחץ או כפייה. החוקר לא ניסה "לפתות" את המבקשת או ליצור רושם של אדם המתעניין להכיר אותה על בסיס רומנטי, אלא הציג את עצמו כמי שמעוניין להציע לה עבודה כמדריכת תיירים.
עוד טענה חברת הביטוח כי סרט ההקלטה מהימן, לא נעשו בו כל שינוי או השמטה מכוונת, והוא משקף נאמנה את שהתרחש בפגישתם של החוקר ו-א'.
בית המשפט המחוזי קבע כי החוקר הציג בפני א' מצג-שווא, ולפיו הוא נציג עמותת "חיש", ולא ציין שהינו חוקר פרטי. החוקר ניסה לדלות מ-א' פרטים רלוונטיים לתביעה, באמצעות מחמאות שהרעיף עליה והסבת השיחה לתחום האישי יותר. החוקר ניצל את היותה אישה דתייה ורווקה, והחל לדון עמה ביחסים שבינו לבינה, תוך שהוא מחמיא לה ומנסה ליצור רושם כי הוא מעוניין בקשר אישי איתה. כך דלה ממנה אמירות שונות הנוגעות לתחום האישי. באופן זה הצליח לחדור לפרטיותה, להוציא ממנה אמירות שונות כדי להציגן בבית המשפט ולעשות באמירות אלה שימוש כראיה מטעם חברת הביטוח.
עוד הוסיף בית המשפט כי החוקר פעל שלא בתום-לב, וכי החקירה בוצעה בניגוד לחוק ולתקנות האתיקה שהותקנו מכוחו, וציין: "יש לראות בחומרה את מעשיו של החוקר שחדר במרמה לפרטיותה של המבקשת. ברור כי אילו ידעה המבקשת כי מדובר בחוקר שאין מאחורי דבריו שמץ של כוונת אמת, לא הייתה כלל נכנסת איתו לשיחה...
"אין להשלים עם התנהגות זו של החוקר, גם אם הוא נשלח להשיג מידע שישמש כראיה בבית המשפט. על בית המשפט להציב גבולות ברורים בעניין זה ולדחות כל ניסיון של הגשת ראיות שהושגו, תוך הפרה של ההגנה על הפרטיות שעה שנעשה שימוש במצג-שווא".
לפיכך פסל המחוזי את תצהיר החוקר והדיסק מלשמש כראיה. אי לכך, מומלץ להיוועץ בעורך דין ולדעת מה הזכויות המשפטיות של המבוטח לפני ותוך כדי פגישה עם חוקר פרטי.
■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.