"ירידת הסחירות בבורסה ואי-תוספת של נכסי בסיס מאוד מטרידה אותנו", כך אמר היום אמנון נויבך, יו"ר הבורסה. נויבך אמר את הדברים בדיון פתוח שערכה רשות ני"ע בדבר השאלה האם יש לאפשר רישום של מניות חברות זרות למסחר בבורסה בת"א, ללא צורך בקבלת אישור החברה הזרה (המנפיקה) לכך, ומבלי שרישום כזה יהא כפוף לדיני ניירות הערך בישראל.
"התחזית שנמצא את עצמנו לא רלבנטיים בשוק המניות בארץ לא מופרכת", הוסיף נויבך. "בסוף היום אנו מנהלים סיכונים, ולא רק ביטחונות, וזה שם המשחק. לכן, אין לנו מנוס מהגדלת נכסי הבסיס בזמן קצר.
אין לנו הרבה פתרונות, ובמכלול הפתרונות שיש לנו - רישום ני"ע זרים למסחר, ללא צורך באישור החברה הזרה, הוא יחסית עם רמת סיכון נמוכה. המסר שלנו הוא ניסיון להחזיר את הרלוונטיות של שוק המניות בבורסה בת"א. אם לא ניתן את הפתרון הזה בזמן אמיתי, אנו בבורסה בבעיה".
בשולחן העגול שנערך היום במשרדי רשות ני"ע בבירה נטלו חלק ראשי רשות ני"ע, הבורסה, נציגים מהשוק הפיננסי, מהאקדמיה ומחברה מגייסת - שדנו בסוגיות כלכליות ו/או משפטיות. במסגרת זו הביע יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, סקפטיות ביחס לרעיון, כשאמר כי "ההצעה הזו אינה עונה על התפקיד הקלאסי של שוק ההון, אבל היא כן עונה על הבעייתיות בצד ההיצע בשוק... בישראל יש הרבה כסף שמחפש איפה להשקיע, וחלק גדול מזרם ההשקעות יוצא לחו"ל, ואני חושב שההצעה פה היא שונה ומחוץ לקופסה. אבל כשתבוא הקטסטרופה הראשונה יבואו בטענות אלינו - איפה היינו ואיך אפשרנו זאת.
"ללא מענה נקבל בורסה מנוונת"
"אי אפשר גם לא לקחת בחשבון שיש צורך חשוב מאוד בשוק, שאנו מחפשים דרך אחרת לתת לו מענה. אם בסופו של דבר תשארנה פה רק חברות שלא יכולות לגייס במקומות אחרים (בנקים ובורסות אחרות) נקבל בורסה מנוונת".
לדברי האוזר, "נכון לחשוב מה טוב למשק. יש למצות עוד את הדיון. נזילות זה דבר חשוב, אבל צריך לקחת בחשבון את הסעד המשפטי והאחריות". עוד אמר, כי אם המהלך יוביל לפגיעה בחברות ברישום הכפול, זה יהיה רע.
מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, ציין כי " המהלך מאוד חשוב לבורסה, כי הבעיה המרכזית שלה היא חוסר בנכסי בסיס, וזה מהלך מהיר לטיפול בזה", תוך שהדגיש כי "זה מהלך נכון גם ללא כל קשר לחוסר בנכסי הבסיס".
לדברי ביינארט, "לרגולציה יש שני תפקידים: להגן ולעודד, וחוסר נזילות זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, ולכן כל מה שמעודד נזילות - חובה עלינו להביאו. שום דבר אחר לא צריך לעניין אותנו".
ביינארט הדגיש בדבריו כי תיק ההשקעות של הישראלים במניות זרות מסתכם בכ-60.7 מיליארד דולר, ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2014 היה גידול נטו של 4 מיליארד דולר בהשקעות ישראלים בחו"ל, כשגברת כהן מחדרה מחזיקה בכ-1.7 מיליארד דולר.
לדבריו, "ישראל בולטת בשיעור הגבוה מאוד של חברות ישראליות שמגייסות בחו"ל. מהצד השני, ההשקעה של הישראלים במניות שנסחרות בחו"ל נמוכה, כך שלחשוף את החברות הללו למוסדיים כאן יעזור לכולם". לכן, הוא אומר, "יש להביא את החברות הללו לכאן. נזילות מביאה נזילות".
הוא העריך גם, כי "לא תהיה פה קניבליזציה, כי כסף ממילא יוצא לחו"ל. למוסדיים חסרה סחורה והם מחפשים השקעות". עם זאת, הוא אומר שבתחילה "יש לתת את הדעת על הגדרת השווקים. אותנו מעניין לסחור במניות ישראליות בגלל ההטיה הביתה. נסמן את השוק היטב למניות ישראליות, שאולי לא ביקשו להיסחר פה. אם זה יצליח אולי נרחיב".
דניאל ארדרייך, ה-CFO של סודהסטרים, תמך ברעיון האמור שהבורסה מציעה, ואמר כי "יש כאן אפשרות לתת למשקיעים הישראלים משהו שקורה כבר בעולם - בפרנקפורט ובמקומות אחרים. רק יש לעשות מה שעושים שם ולעשות בדיוק".
גם יורם סירקיס מהבנק הבינלאומי הביע תמיכה ברעיון. "יש פה צונאמי שיכול להביא לכך שבעוד כמה שנים יהיה מאה אחוז ביטחון והגנה על המשקיעים, ואפס אחוז מסחר".
פרופ' דן גלאי, שבא מהאקדמיה ומהשוק (מבית ההשקעות סיגמא), אמר כי "אני בעד מהלך שכזה, ויש לנסות זאת. האפסייד גדול והדאונסייד קטן".
