מירי רגב / צילום: איליה מלניקוב
עוד לפני שחברת ישראייר תקים ועדה מיוחדת אשר תחקור את מעשה הבריונות בטיסה לוורנה, אני מציע להקים באופן דחוף ועדת חקירה ממלכתית אשר תחקור את איש הצבא שנתן הוראה למנות את מירי רגב לדוברת צה"ל. ועדה זו תצטרך לחקור איך קרה שמירי רגב עברה את שרשרת הפיקוד בכל תחנה ותחנה בדרכה הצבאית, עד שהגיעה לדרגת תת-אלוף.
קציני הצבא לדורותיהם יצטרכו להסביר איך הם היו אטומים וחסרי הבחנה עוד בראשית דרכה ולא זיהו קצינה ללא שאר-רוח ועם אוצר מילים מוגבל כמו: א-סמול, שמעון פרס, בוז'י וכפיים. מילא סגן-משנה, אתם יודעים מה, מקסימום סרן, אבל תת-אלוף?! דרגה אחת מתחת לאלוף.
וגם אם הוועדה תגיע בסופו של דבר למסקנה שהמינויים בדרכה הצבאית של מירי רגב היו בגדר טעויות קולוסאליות - הנה קיבלנו לאסוננו עוד טעות אחת, אולי יותר גרועה מהקודמת, שכן היא הפכה בהמשך דרכה הגסה לאישה הראשונה של הליכוד.
שלא יהיו אי-הבנות, הרשימה הזאת לא עוסקת לא בימין ולא בשמאל. היא עוסקת ברמה הירודה והמביכה של אשת ציבור המובילה טון של תת-תרבות. לפעמים נדמה שאיזו יד נעלמה לוחשת באוזניה שכדי להגיע לצמרת יש לדבר בשפה ירודה, צעקנית ומחרישת אוזניים. הלוחשים לאוזניה מדריכים אותה כי אלה הם הכלים הכי אפקטיביים כדי לכבוש את צמרת הליכוד.
אילו אני חבר ליכוד, הייתי מתבייש עד עמקי נשמתי שנציגה כמו מירי רגב תייצג אותי. ולפני שהיא תצרח שעוד אחד מא-סמול מדבר, אני בורח ממנה - ומגיע ישר לבריונים מהטיסה של ישראייר לוורנה.
תקציר האירוע: התקרית במהלך הטיסה החלה כשהדייל עבר עם עגלת הדיוטי פרי בין הנוסעים. הוא היה עסוק עם נוסע אחר, כאשר החל ויכוח עם נוסעת אחרת על חפיסת שוקולד פטורה ממכס. הדייל סירב למכור לה שוקולד, ואז החלה מהומה שאליה הצטרפה אחותה של הנוסעת ונוסע נוסף, שצעקו לעבר הדייל.
"אתה עובד שלי, שילמתי על הטיסה, ואני רוצה שוקולד!", אמרה האישה לדייל. אחותה הטיחה בו: "היא שילמה על כרטיס טיסה, תמכור לה את השוקולד, יא חתיכת זבל", "מה היא ערבייה". כשאיים הדייל להוריד אותם מהטיסה, בעלה של הנוסעת ניבל אף הוא את פיו.
ברחל בתכם הקטנה, תגידו לי אתם - מה ההבדל בינם לבין מירי רגב? - השפה הירודה היא אותה שפה; גסות-הרוח היא אותה הגסות. ובכל זאת, במחשבה שנייה, יש הבדל קטן: הנוסעים-המשתלחים, בהבינם לאחר מעשה את גסותם כי רבה, התנצלו שוב ושוב ולא ידעו איפה להסתיר את הבושה. ואילו מירי רגב מחייכת כל הדרך לקלפי, עם חיוך על השפתיים ועם שכנוע עצמי עמוק שהיא הדבר הבא בליכוד. וחסר לו, לביבי, שהיא לא תהיה שרה בממשלה הבאה.
ואם בדיון רציני עסקינן, מירי רגב כמשל היא הדוגמה הרעה ביותר לתרבות הקלוקלת שצמחה לנו בערוגותינו. וכאשר מי מכם יטיף מוסר לבנו או לסביבתו הקרובה על גסות-רוחם - אל תתפלאו אם יזרקו לכם: אם למירי רגב מותר - למה אסור לנו?