גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה: "גזר הדין של לחיאני הוא כמו בועת סבון שמתפוצצת"

ראש עיריית בת-ים לשעבר הורשע ב-3 עבירות הפרת אמונים במסגרת הסדר טיעון, ונדון ל-6 חודשי עבודות שירות, קנס של 250 אלף שקל וקלון ■ המדינה בערעור על קולת עונשו: "במעשיו הייתה שחיתות של ממש"

שלומי לחיאני / צילום: תמר מצפי
שלומי לחיאני / צילום: תמר מצפי

"גזר הדין של בית משפט השלום בעניינו של שלומי לחיאני כולו רטוריקה ריקה, והוא כמו בועת סבון שמתפוצצת: היא יפה וצבעונית - אבל ריקה. בית המשפט אינו פובליציסט אלא גורם שלטוני שתפקידו להעביר מסר שיכול להיות מועבר רק באמצעות ענישה ולא באמצעות מלל" - כך טענה היום (ד') התובעת בתיק לחיאני, עו"ד שרון כהנא, במסגרת הדיון בערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התל-אביב על גזר דינו של לחיאני, ראש עיריית בת-ים לשעבר, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע 3 עבירות של הפרת אמונים. פסק הדין בערעור צפוי להינתן בשבועות הקרובים.

ביוני 2014 גזר שופט השלום בני שגיא על לחיאני עונש של 6 חודשי עבודות שירות, קנס בסך 250 אלף שקל וקלון, בגין הרשעתו במסגרת הסדר טיעון בקבלת הלוואות של מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים בבת-ים וכן מעובדי עירייה שהיו כפופים לו. הרכב של 3 שופטים בראשות הנשיאה דבורה ברלינר דן היום בערעור שהגישה המדינה על קולת העונש.

"הקושי שלנו עם גזר הדין הוא שאחרי כל האמירות הקשות של השופט שגיא, הוא קבע מתחם ענישה נמוך, שבסופו של דבר הביא לגזירת עונש של 6 חודשי עבודות שירות", הוסיפה וטענה התובעת, שהזכירה כי תיק לחיאני הוא אחד משורת תיקים של ראשי ערים ורשויות שהועמדו לדין בגין בשחיתות. בין היתר ברמת-השרון, נצרת עלית, רמת-גן, נהריה, קריית שמונה, אילת וחדרה.

"הצגת תג מחיר לעבירת הפרת האמונים נדרש בעת כזו. נבחרי הציבור שלנו חושבים שלהפר אמונים זה לא נורא - כל עוד לא תפסו אותם בשוחד", אמרה התובעת. "בנקודת זמן קריטית האינטרס הציבורי דורש אמירה של ממש של לא עוד - די למציאות הזו".

לדברי התביעה, שלושת האירועים שבהם הורשע לחיאני נמצאים במדרג החמור ביותר של הסקאלה. "במעשיו של לחיאני היה יותר מגוון של שחיתות - שחיתות של ממש - ויש לשלוח מסר של הרתעה לכל עובד ציבור באשר הוא".

התובעת הוסיפה ואמרה כי לחיאני העמיד את האינטרסים הכלכליים שלו במקום הראשון. "הוא דרש וקיבל מאות אלפי שקלים ב-3 מקרים. הוא סטה מהשורה, הטיב באופן חריג עם נותני הכספים, והרף התחתון של הענישה שלו צריך להיות מאסר מאחורי סורג ובריח", ציינה התביעה.

לדבריה, "טעות נוספת עשה בית המשפט בכך שקבע עונש ברף התחתון של אותו מתחם שגוי. (השופט) שגיא לא נתן משקל ראוי לריבוי העבירות ולהרתעה, ונתן משקל כפול לנסיבות האישיות של לחיאני".

"התביעה משמיטה דברים"

גם סנגורו החדש של לחיאני, עו"ד ירון קוסטליץ, טען היום באריכות ובלהט להגנת מרשו. קוסטליץ תקף את הפרקליטות על עצם החלטתה לערער על גזר הדין שניתן במסגרת הסדר טיעון.

לדבריו, הערעור צריך היה להיות מסולק על הסף, בשל חוסר הגינות של המדינה בעצם הגשת ערעור על עונש שנקבע להסכמתה, במסגרת הסדר. "המדינה איננה זיקית שיכולה לטעון דבר אחד בהליך הראשון ואחרת בערעור. יש כאן השתק דיוני", אמר קוסטליץ.

"המדינה חייבת לטבול בהגינות בסיסית. היא מדברת על ההגינות של לחיאני ופועלת בעצמה בחוסר הגינות. יש חשיבות לעודד הסדרי טיעון בכלל וגם הסדרים שבהם יש טווח ענישה. אם אני הייתי מגיש ערעור בשם הנאשם, המדינה הייתה טוענת שלא היה מקום לכך".

עו"ד קוסטליץ ציין כי ראשי הערים שעמדו לדין, ושאותם הזכירה התובעת בטיעוניה כדי להוכיח את הנחיצות בהחמרת העונש, קיבלו עונשים חמורים פחות משל לחיאני. בין היתר הזכיר הסנגור את המקרה שבו ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הורשע בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, ונגזר עליו עונש של מאסר על-תנאי בלבד.

גם את טענות התביעה כי העבירות שביצע לחיאני גובלים בשוחד, תקף עו"ד קוסטליץ. לדבריו, "אין בעולם שלנו דבר כזה 'הפרת אמונים על גבול השוחד', כפי שטוענת התביעה. יש עובדות: כתב אישום מקורי וכתב אישום מתוקן. המדינה חזרה מהטענה שלחיאני ידע או קיבל שוחד בעד מילוי תפקידו. איך אפשר לבוא עכשיו ולהגיד 'זו הפרת אמונים, אבל אנחנו קורצים לכם כי זה שוחד' - זה חמור".

הסנגור המשיך ואמר: "התביעה נוהגת בהתנשאות כלפי בית משפט השלום, בין היתר, בשימוש בביטויים, כגון שגזר הדין אינו בועת סבון".

עו"ד קוסטליץ לא הסתפק בכך ולפני סיום טען כי הפרקליטות מטעה את בית המשפט. "התובעת טוענת כי לחיאני לא הביע חרטה על מעשיו - בעוד שהמציאות היא שלחיאני לקח אחריות", ציין הסנגור. "התביעה משמיטה דברים. זה חמור מאוד בעיניי. אם אני הייתי עושה את זה, הייתי יכול לעמוד לדין".

הפרת אמונים ללא שוחד

לחיאני הועמד לדין על-ידי המדינה בגין לקיחת שוחד, אך ביוני 2014 הגיעה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) להסדר טיעון עם סנגוריו בהליך העיקרי, עורכי הדין גיורא אדרת ונתי שמחוני. במסגרת ההסדר הודה, כאמור, לחיאני בקבלת הלוואות של מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים בבת-ים בתמורה לקידום עסקיהם בעיר, וכן מעובדי עירייה שהיו כפופים לו.

בתמורה להודאתו הסירה הפרקליטות את האישום כי לחיאני ביצע עבירות של לקיחת שוחד, והמירה אותן בהרשעה ב-3 עבירות קלות בהרבה של הפרת אמונים ללא רכיב מירמה.

ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש, אך כלל הסכמה כי המדינה תבקש עונש של עד שנת מאסר (הגבלה של רף עליון בלבד) וסלל את הדרך לעונש קל - ודאי לעומת זה שלחיאני היה צפוי לקבל לו היה מורשע בשוחד.

בנוסף על עבודות השירות שנגזרו על לחיאני, קבע השופט שגיא כי דבק קלון במעשיו, ובכך הרחיק את לחיאני מהזירה הציבורית למשך 7 שנים. כמו כן הוטל על ראש העיר לשעבר לשלם קנס בסך רבע מיליון שקל.

היו מי שכינו את עסקת הטיעון "חלומית" עבור לחיאני, ומתחו ביקורת על הפרקליטות בגינה.

עוד כתבות

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"