חברת טבע / צילום: רויטרס
הטבות המס לחברת התרופות טבע הגיעו בשנת 2013 ל-3.2 מיליארד שקל, בדומה לשנת 2012 - כך נודע ל"גלובס". זו ההטבה הגבוהה שקיבלה חברה יחידה בישראל מאז ומעולם, והמשמעות היא שטבע ממשיכה ליהנות בפועל באותם שנים משיעור מס 0%, לפחות בכל הנוגע למפעל של הקופקסון, התרופה לטרשת נפוצה של טבע, האחראית על מרבית רווחיה.
כזכור, הטבות המס שניתנו לחברות הגדולות בין 2006 ל-2011 נחשפו ביולי 2013 בעקבות עתירת "גלובס" לבית המשפט. העיתון דרש למסור לידיו את נתוני הטבות המס של החברות המוטבות לפי חוק עידוד השקעות הון, זאת לאחר שמשרד האוצר ורשות המסים סירבו לעשות כן בטענה של חיסיון על פי פקודת מס הכנסה.
שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, ד"ר מיכל אגמון-גונן, קיבלה את עתירת "גלובס" בעניין וחייבה את רשות המסים ומשרד האוצר לחשוף את הטבות המס באופן גורף, כולל הטבות המס לחברות פרטיות. רשות המסים הסכימה לפרסם את ההטבות של החברות הציבוריות בלבד ועתרה לבית המשפט העליון בנוגע לחברות הפרטיות. העליון קיבל את עמדתה של רשות המסים בעניין והטבות המס של החברות הפרטיות נותרו חסויות.
מהנתונים שנמסרו אז עלה שטבע קיבלה במשך 6 שנים (2006-2011) הטבות מס חסרות תקדים בהיקף של 11.8 מיליארד שקל, ועתה, עם חשיפת ההטבות לשנת 2013 ולשנת 2012, הסכום עומד על כ-18 מיליארד שקל במשך 8 שנים.
חשוב להדגיש שסגירת השומות, כלומר חיובי המס או הטבות המס, מתבצעת בדרך כלל לפחות כשנה מיום הדיווח הרשמי של הדוחות הכספיים לבורסה במקרה של חברות ציבוריות. יתר על כן, קיים פער משמעותי בין מה שמצהירה החברה בדוח לבורסה לבין מה שדורשת רשות המסים, בין היתר גם בגלל שהחבות במס של החברה בדוח לבורסה מבוססת על כללי חשבונאות שונים מאלו שחלים בדוח המתואם לצורכי מס. כלומר, בפועל קיים פער בין השומה הסופית לבין הדיווח הרשמי לבורסה.
במקרה של טבע, הפער עצום: החברה דיווחה בדוחות האחרונים שהטבת המס שלה הגיעה בשנת 2013 לכ-535 מיליון דולר "בלבד" (כ-2 מיליארד שקל), והסכום האמיתי בפועל מגיע, כאמור, לכ-3.2 מיליארד שקל. בשנת 2012 דיווחה טבע על הטבת מס של כ-520 מיליון דולר (פחות מ-2 מיליארד שקל), וסכום ההטבה בפועל עמד, כאמור, על כ-3.2 מיליארד שקל.
הפערים נובעים, ככל הנראה, מהסתכלות שונה של טבע על הטבות המס, כפי שאפשר ללמוד מתגובתה: רשות המסים מתייחסת באופן טבעי להטבת המס הישירה של הקופקסון ואילו טבע מתייחסת לרווחיות הכוללת של הפעילות בישראל, שככל הנראה בחלקה הפסדית (או הפסדים מועברים על רכישת חברות, למשל) ומקזזת במשהו את הרווחיות האדירה של הקופקסון.
40% מההטבות - לחברת טבע
טבע גורפת מדי שנה כ-40% מסך הטבות המס לפי חוק עידוד השקעות הון, שעלו באופן דרמטי בשנים האחרונות. בשנת 2011 הסתכמו הטבות המס הכוללות לתאגידים בכ-7.2 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2012 הן המריאו לכ-8 מיליארד שקל. מדוח מינהל הכנסות המדינה עולה שאת רוב ההטבות גורפות חברות מעטות מאוד, ובהן כאמור טבע.
מהדוח עולה כי 526 חברות נהנו מהטבות המס בשנת 2011, אבל 90% מהחברות נהנו מ-8.8% בלבד מההטבות. לעומת זאת, המאון העליון של החברות, שכלל ב-2011 שמונה חברות בלבד, נטל כ-60% מהטבות המס (40%, כאמור, גרפה טבע). שאר החברות שמקבלות הטבות מס בהיקפים גדולים הן צ'ק פוינט, כיל וככל הנראה ישקר (אינטל נהנית ממענקים).
מקור ה"אינפלציה" בהטבות המס בכלל ולטבע בפרט, הוא בתיקונים לחוק עידוד השקעות הון שנעשו ב-2005 ואפשרו בפועל לחברה יצואנית כמו טבע לשלם שיעורי מס אפסיים בלי שום תקרה, בלי שום הגבלה ובלי שום התייחסות להיבטים אחרים כמו תעסוקת עובדים, אלא רק על-פי קריטריון הייצוא (25% ומעלה מההכנסות לשוקי יצוא גדולים). במסגרת התיקונים לחוק נקבע בין היתר "המסלול הירוק", המאפשר לחברות לקבל הטבות מס בלי לבקש כל אישור מקדמי ממרכז ההשקעות, כפי שהיה נהוג עד אז (כלומר, הבדיקה למעשה מתבצעת בדיעבד, עם קבלת השומות). באותה עת גם נקבע בחוק "המסלול האסטרטגי" שממנו נהנית טבע (ככל הנראה עד 2013), עם שיעור מס מגוחך בישראל: אפס מס.
תיקוני החקיקה התבצעו במקביל לפקיעת הטבות המס הישנות של טבע ולתחילת ייצור הקופקסון - תרופת הדגל של טבע האחראית לחלק הארי של רווחי החברה. בדוחות של השנים האחרונות חשפה טבע לראשונה את שיעורי הרווח התפעולי של הקופקסון בלבד, ואפשר היה ללמוד מהם עד כמה התלות של טבע בתרופה משמעותית ולמה הטבות המס התנפחו מאוד בשנים האחרונות (ככל שהרווח גדל ושיעורי המס עליו אפסיים, כך גם הטבות המס גדלות).
הרווח התפעולי המיוחס לקופקסון (מוגדר רווח בניכוי עלות המכר, הוצאות שיווק ומכירה, הוצאות מו"פ אך לא בניכוי הוצאות הנהלה וכלליות, פחת והפחתות חד-פעמיות) עמד ב-2013 על 3.3 מיליארד דולר, 76% מסך הכנסות התרופה שעמדו על כ-4.3 מיליארד דולר. רווחיות כזאת אופיינית מאוד לתרופות מקור בתקופה שהן עדיין נהנות מהגנת פטנטים. כשההגנה פוקעת ונכנסות לתמונה תרופות גנריות - שיעורי הרווחיות יורדים באופן דרמטי. זו גם הסיבה לרכישה אתמול של טבע: הניסיון לצרף לתיק התרופות האתיות שלה עוד להיט שיתקרב לרמה של הקופקסון.
לשם המחשה, הרווח התפעולי הכולל של טבע בשנת 2013 עמד על כ-5.2 מיליארד דולר, כך שרווחיות הקופקסון אחראית ל-63% (!) מהרווח התפעולי הכולל של החברה. היקף הרווחיות ושיעורי הרווחיות הללו של התרופה המובילה חזרו על עצמם, פחות או יותר, גם בשנת 2014 (ראו טבלה מצורפת).
בעקבות חשיפת "גלובס" את נתוני הטבות המס של התאגידים הגדולים והביקורת הנוקבת שנמתחה עליהן, הוקמה באוצר ועדת בראשות המנכ"לית יעל אנדורן שתבחן את ההטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון. הוועדה סיימה את דיוניה באחרונה והיא ממתינה למינוי שר האוצר החדש, כדי לפרסם את המלצותיה.
במסגרת דיוני הוועדה הופיעו נציגי טבע בפני חברי הוועדה והציגו שלל נתונים הממחישים את הערך המוסף של טבע למשק הישראלי כתוצאה מהטבות המס. לתפיסתה של החברה, במבנה החוק החדש, הצלחת החברה היא רווח ציבורי גדול וגידול בהכנסות לקופת המדינה (הכוונה היא לרווחים עקיפים). אחד הנימוקים הבולטים בזכות הטבות המס הענקיות הוא התרומה לתעסוקה והגידול במספר העובדים.
מנתוני טבע, כפי שהופיעו גם בדוחות הכספיים (ראו טבלה) עולה שמספר עובדיה בישראל גדל בעשור האחרון בלמעלה מ-3,000 עובדים. בסך הכול מעסיקה טבע למעלה מ-7,000 עובדים בישראל, כ-30% בפריפריה. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות שבהן שברו הטבות המס של החברה שיאים חדשים, מצבת העובדים נותרה יציבה ובשנתיים האחרונות היא אף קטנה בכ-400 עובדים.
טבע מדגישה כי בנוסף היא קשורה עם ספקים וקבלנים המעסיקים למעלה מ-40 אלף עובדים בישראל, שהיא ייצאה ב-140 מיליארד דולר בעשור האחרון ושיש לה תרומה חשובה לנתוני הצמיחה במשק, כי יצוא התרופות מהווה כ-15% מסך הייצוא התעשייתי הישראלי, ללא יהלומים. בנוסף, טבע אומרת כי היא השקיעה 15 מיליארד שקל במו"פ ובקידום חדשנות טכנולוגית בישראל והיא אחד הגורמים המניעים קיום תעשייה ביוטכנולוגית בארץ.
נציגי טבע חשפו בפני חברי הוועדה גם את פילוח מספר העובדים לפי השכלתם וכמו כן את העובדה ש-85% מעובדי החברה מרוויחים מעל השכר הממוצע במשק (ראו טבלה). בנוסף הציגה טבע את עלויות הייצור ברחבי העולם, אם כי גם לפי מקורות בחברה עלויות הייצור הנמוכות בהודו אינן רלוונטיות לייצור תרופות קצת יותר מורכבות אלא רק לטבליות פשוטות. כמו כן, פירטה טבע לוועדה את הדילמה שלה היכן "ישכון" הרווח שלה בעתיד, אולי כרמז לכוונתה במקרה לשינוי נוסף בחוק עידוד להשקעות הון.
עם זאת, טבע מסכימה כי להבטחת האינטרס הציבורי יש להקים מנגנון בקרה על עמידה בקריטריונים - לא רק בכניסה לקבלת ההטבות אלא גם לאורך תקופת מתן ההטבות. עם זאת, היא מדגישה כי יש להתאים את החוק למציאות המשתנה עם מנגנון שיאפשר רענון ועדכון של החוק והתמודדות התחרות הגלובלית.
תגובות
רשות המסים: נמסור ל"גלובס" בקרוב הטבות המס לשנתיים האחרונות; טבע: "הנתונים חלקיים"
מרשות המסים נמסר בתגובה לחשיפת הנתונים כי "בהמשך לפניית 'גלובס', אנו ניערך במטרה להכין את הנתונים בהתאם למתכונת של מסירת הנתונים לשנים 2006-2011. מדובר בהליך הדורש עיבודים ובקרות שייקח שבועות ספורים. לגבי שנת המס 2013, יצוין כי יש עדיין חברות המגישות את הדוחות עד לימים אלה, בהתאם להסדרי האורכות למייצגים, לכן לא בטוח שיש בידינו תמונה מלאה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הצוות הבינמשרדי לבחינת חוק עידוד השקעות הון מונה ע"י שר האוצר לשעבר, והמלצותיו יוצגו לשר האוצר הנכנס מיד עם כניסתו לתפקיד".
מחברת טבע נמסר בתגובה: "הנתונים המופיעים בכתבה הינם חלקיים ביותר ומציגים את הנושא באופן שגוי ומטעה. ההכנסה החייבת במס של טבע בישראל בשנת 2013 כללה הן רווחים פטורים לפי חוק עידוד השקעות הון, והן הפסדים מפעילותה התעשייתית האחרת של טבע בישראל. ערך ההטבה המצוין בפניה לא משקלל את כלל התוצאות העסקיות של טבע בישראל (רווחים והפסדים במגזרי הפעילות השונים), וכתוצאה מכך סכום ההטבה שחושב שגוי וגבוה בהרבה מההטבה שניתנה בפועל".
