גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיוט של נתניהו

איך ביבי יוכל למנוע אובמיזציה של הילארי?

הילארי קלינטון / צילום: רויטרס
הילארי קלינטון / צילום: רויטרס

בשיחות בחדרי חדרים ובהתבטאויות פומביות, בטוקבקים ובמאמרי דעה, התנחמו בשנה שחלפה אנשי הממסד הממשלתי בירושלים ותומכיו, מאריאל ועד מצודת זאב, שחייו הפוליטיים של ברק אובמה מתקרבים לקיצם. בעוד פחות משנתיים ניפטר מנשיא עוין / מהשווארצה / מהפרעה השחור / מהקנייתי המוסלמי הזה, הם נהגו (ונוהגים) לומר, איש איש בסגנונו, בתגובה להנחתות קולניות תקופתיות מהבית הלבן. איך אמר שר הביטחון, משה יעלון, באיפוק מעודן, בדצמבר אשתקד? "לא לעולם יישאר הממשל הזה ואני מקווה שהוא זמני". אם בנימין נתניהו מסווג כצ'יקן-שיט בפנסילווניה אווניו, לא קשה לנחש כיצד מסומן ברק אובמה ברחוב בלפור. האם אפשר בכלל לדמיין את עומקה של גניחת הרווחה הקולקטיבית שתפלוט ירושלים הרשמית כאשר אובמה יצא לפנסיה?

שוטמיו הישראלים של הנשיא מודעים כמובן ללוח הזמנים האלקטורלי של האמריקאים. בנובמבר 2016 תבחר ארה"ב בנשיא חדש וחודשיים לאחר מכן, היא, או הוא, תיכנס/ייכנס לבית הלבן. אובמה יהיה נחלת ההיסטוריה. ובכל זאת, האם שחר חדש, קסום, של יחסים שריריים מבוססי חזון אוונגלי ומשיחיות יהודית, שאליו כמהים אנשי הימין הישראלי, אכן יפציע מעל וושינגטון וירושלים בשבוע הראשון של ינואר 2017? התשובה השקולה היא: בכלל לא בטוח.

אם הילארי רודהאם קלינטון, הסבתא שתהיה מועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, לאחר שתעבור את המכשול הפורמלי של הפריימריז במפלגתה, תהיה הנשיאה הבאה - ובשלב זה, לפחות, היא מצטיירת כקטר רב-עוצמה שאי אפשר לעצור אותו - צפויות לממשלת הימין הבאה בישראל שנות מרורים נוספות בוושינגטון, ניצחון של קלינטון בבחירות 2016 היא החומר שממנו עשויים חלומות הביעותים של ראש הממשלה הנוכחית והבאה בישראל.

הסנטור טד קרוז, הפוליטיקאי הרפובליקני הראשון שהכריז על מועמדותו לנשיאות, אומר בתשדיר הבחירות החדש שלו: רוצים תקופת כהונה שלישית של אובמה? הצביעו בעד הילארי. זו כמובן פלצנות בחירות טיפוסית, אבל בתחום מדיניות החוץ האמריקאית בשנים האחרונות, שקלינטון השתתפה בעיצובה וביישומה, ובעיקר בנושאים הקשורים בישראל, הוא לא כל כך הגזים.

את המכנה המשותף בין קלינטון לאובמה בענייני ישראל אפשר למצוא בדברים שאמר אובמה בפגישה עם בוחרים יהודיים בקליוולנד, אוהיו, בפברואר 2008, במהלך הקמפיין הראשון שלו לנשיאות: "אני חושב שיש זרם בקהילה הפרו-ישראלית שטוען שאם אינך מוכן לאמץ גישת פרו-ליכוד בלתי מתפשרת לגבי ישראל, זה סימן שאתה אנטי-ישראלי. אבל זו אינה יכולה להיות אמת המידה לידידות שלנו עם ישראל. אם איננו יכולים לנהל דו-שיח כיצד להשיג מטרות משותפות, אז איננו יכולים לקוות לשום התקדמות".

ככל הידוע, קלינטון לא חזרה בפומבי על המשפט הזה, אבל התנגשויותיה הלא נדירות עם ראש הליכוד, בעודה מכריזה, פעם אחר פעם, על אהבתה הנצחית לישראל, מצביעות על כך שהיא הפנימה היטב את המסר. זה משתקף בבירור בכמה מהתבטאויותיה בתקופה שבה היא כיהנה כשרת-חוץ. אלה אמירות מחוספסות מהסוג שלא שוכחים. "מוניתי להיות הצרחנית" של הממשל (על משקל ה"שוטר הרע") ביחסים עם נתניהו, היא אמרה ל-CNN אשתקד. "יש לי יחסים טובים מאוד עמו, בין השאר מפני שאנו יכולים לצרוח זה על זה (בנושא ההתנחלויות) ואנו אכן צורחים... הייתי האדם הראשון בממשל כלשהו שאמר דברים כאלה..."

ב-2010, אחרי שישראל הכריזה על תכנית בניה חדשה באזור ירושלים במהלך ביקורו של סגן הנשיא, ג'ו ביידן, בישראל, מהלך שפורש כהשפלה מכוונת של האורח, טילפנה קלינטון בחמת זעם לנתניהו ולפי דיווחים מאותה תקופה, היא דיברה במשך 43 דקות מ-45 דקות השיחה. על פי דובר הסטייט דיפרטמנט דאז, פי.ג'יי קרולי, היא אמרה לרה"מ, שההכרזה הישראלית על התנחלות חדשה "פגעה באמון ובביטחון שביסוד תהליך השלום וגם באינטרסים האמריקאיים". לימים יציין "וושינגטון פוסט" כי מעט מאוד אנשים יכולים לכפות על נתניהו לשבת בשקט ולשמוע דברי תוכחה; הילארי קלינטון היא אחד מהם.

ובסוף 2010, במאמץ לחלחל את המסר עמוק יותר בתודעת ההנהגה בישראל, אמרה קלינטון בפורום סבן, באופן חד-משמעי: "איננו מקבלים את הלגיטימיות של המשך פעילות ההתנחלויות". מזווית אחרת: המיליארדר האמריקאי-ישראלי חיים סבן, תורם גדול לקמפיינים של בני הזוג קלינטון וידיד אישי שלהם, אמר ל"ניו יורק טיימס" בדצמבר אשתקד, כי הילארי כואבת את הסבל שגורמת ישראל לפלסטינים, אם כי היא אינה נותנת לכך פומבי. "אני יכול לומר לך, שבשיחות פרטיות היא מביעה אהדה לפלסטינים", אמר סבן לכתב.

במילים אחרות: קלינטון, כמו אובמה, וג'ורג' וו. בוש לפניו, היא חסידה מושבעת של רעיון שתי מדינות וממילא מתנגדת עקרונית להתנחלויות מעבר לקו הירוק, התנגדות שמנחה את המדיניות האמריקאית כלפי ישראל כבר 48 שנים. זה לא ישתנה עם כניסתה האפשרית לבית הלבן. מה ששמענו מהנשיא אובמה בסוגיה זו נשמע גם מהנשיאה קלינטון.

עמדתה כלפי הסכם גרעיני פוטנציאלי עם איראן היא הרבה יותר זהירה - לא בגלל ישראל אלא בגלל התפקיד המשמעותי שקלינטון מילאה בהכשרת הקרקע למו"מ בין איראן לארה"ב. המועמדת הדמוקרטית תפיק תועלת אלקטורלית עצומה אם ההסכם יעבור בשלום את המכשולים שהציבו לפניו מחוקקים רפובליקנים (ומעט דמוקרטים). היא תוכל לנכס אותו. אך אם ההסכם יקרוס, המוניטין שלה כדיפלומטית-על יהיה יעד לכתישה אכזרית של המועמדים הרפובליקנים לנשיאות.

לכן הגדירה קלינטון את הסכם המסגרת עם איראן שגובש בלוזאן כ"צעד חשוב", אך מיד סייגה עצמה באמירה: "השד תמיד נמצא בפרטים הקטנים". לדבריה, "נטל (ההוכחה) מונח על כתפי איראן ורף ההוכחות חייב להיות גבוה... עדיין נותרה עבודה רבה בחודשים הקרובים, אך בשלב זה חייבים לתת לדיפלומטיה להצליח". ככל הידוע היא לא דיברה בפומבי על סכנות אפשריות לישראל מההסכם, אם כי היא הביעה מורת מהעובדה שישראל נהפכה מכשיר לניגוחים פוליטיים בין דמוקרטים ורפובליקנים בגלל איראן וקראה להחזיר את היחסים בין ירושלים לוושינגטון למה שהיא כינתה "בסיס קונסטרוקטיבי". כך מדבר פוליטיקאי עם חושים מחודדים ששואף לכסות את עכוזו, ואין בכך רע. זה חלק מהמקצוע, אבל התנהלות כזו אינה עומדת בקריטריונים של "ידידי האמת" של ישראל במפלגה הרפובליקנית שתופסים גם בירושלים.

בלשכת רה"מ מעדכנים שוב את מאזן החיוב והשלילה של הנשיאה קלינטון, וכצפוי, לפי ניהול החשבונות שם, טור החסרונות ארוך הרבה יותר מטור היתרונות, ויש כאלה, גם מהפרספקטיבה הצרה של נתניהו: בניגוד לאובמה, קלינטון מעולם לא מחקה את רה"מ, כפי שמחק אותו אובמה, ולהפך. אהבה גדולה אין ביניהם, אך הם פונים זה לזו כ"ביבי" ו"הילארי". הלב אולי נחמץ אך הפנים שוחקות. קלינטון אמרה למקורביה שהיא יודעת איך לעבוד עמו, ש"אסור למלכד אותו בפינה". נתניהו יודע, שבענייני ביטחון לאומי של ישראל בזירה האזורית (שאינם קשורים להתנחלויות) היא תטה אוזן קשבת. בשנותיה בסנט היא הוכיחה את עצמה כמחויבת לביטחון ישראל (ואחרי 'צוק איתן' היא הצדיקה את התנהלות ישראל במלחמה). מקורבי קלינטון אומרים, שאפשר להגדיר את יחסה לישראל כ"אהבה קשוחה", ומכאן התנגדותה להמשך הכיבוש. היא מבינה מה שמבינים אובמה וגם הרצוג, לבני ואלה שהצביעו בעדם: ישראל לא תוכל להיות דמוקרטית ויהודית בעת ובעונה אחת אם הכיבוש יימשך ואם העם היהודי יוסיף לשלוט על העם הפלסטיני.

אין לדעת, כמובן, אם הילארי קלינטון תהיה הנשיאה הבאה, אך נתניהו יודע, שאם היא תשב בלשכה הסגלגלה היא תשביע אותו מרורים. הוא יכול לצפות לשנים של עימותים קשים ולכיפופי יד מכאיבים (בתקופת כהונתה יפקע הסכם עשר השנים על הסיוע האמריקאי לישראל), במקרה הרע, או לשנות חיכוכים מייגעים, סף-משבריים, אולי נטולי יריבות אישית אך רוויי התנגחויות פוליטיות, במקרה הטוב.

צריך רק לקוות שרה"מ לא ינסה להתפתות לבחוש בקדרת הבחירות בארה"ב ולנסות לקדם את המועמד הרפובליקני, יהיה מי שיהיה, כפי שהוא חיבק בבחירות הקודמות את ידידו מיט רומני. זה יהיה מתכון בטוח לאובמיזציה של היחסים עם ממשל קלינטון.

עוד כתבות

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם