שי נשר / צילום: רוני שיצר
שתי החלטות מעניינות קיבל אתמול (ד') בית המשפט העליון קשורות לבנק הפועלים: העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כך שבנק הפועלים לא יצטרך לפרסם מסמכים הנוגעים להלוואה שהעניק לטומהוק שבשליטת נוחי דנקנר, וזאת מכיוון שהעליון פסק כי אין תשתית ראייתית המצדיקה העברת מסמכים שכאלה.
מנגד, בבקשה שהוגשה בנושא אשראי שניתן לקבוצת "מעריב" והפטרוכימיים, הותיר העליון את החלטת המחוזי והורה על העברת המסמכים, למעט הדוח הסופי של בנק ישראל בנושא חלוקת האשראי.
כאמור, במקרה של ההלוואה לטומהוק, העליון קיבל את עמדת ההגנה והפך את ההחלטה של השופט חאלד כבוב. "נחה דעתי כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא, ואכן לא הוצגה הנחת תשתית ראייתית ראשונית על-ידי מבקש החומר", כתב השופט ניל הנדל.
המפיק וסוכן הטאלנטים שי נשר, שהוא גם בעל מניות בבנק ושהגיש את הבקשה, לא מתכוון לוותר. "אנחנו נגיש על סמך העובדות שכבר נחשפו בפנינו בקשה לתביעה נגזרת, כדי לחשוף את האמת שמנסים להסתיר", אמר נשר ל"גלובס". "אמנם בית המשפט העליון קיבל את הטענות הטכניות של בנק הפועלים על חיסיון בנקאי, אך העובדות שנחשפו על-ידי כבוד השופט כבוב, הנוגעות לכספים שהועברו לנוחי דנקנר וחברותיו, מחייבות אותי להמשיך בהליך ולגלות את האמת מה מאחורי הפרוטוקולים של בנק הפועלים בהעבירו כספים לדנקנר וחברותיו.
"כפי שנחשף גם השבוע בערוץ 2, על סמך מה דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, חייב 60 מיליון שקל לדודנו נוחי דנקנר. בסוף, כמו שקורה עם כל הפרשיות האחרונות, לא יעזרו כל ניסיונות הטיוח וההסתתרות מאחורי חיסיון בנקאי של עורכי דין מפולפלים, והאמת תצא לאור".
טומהוק הייתה החברה שבאמצעותה החזיק דנקנר בשליטה באי.די.בי. לפני כשנה הגיש נשר בקשה לגילוי מסמכים הקשורים להלוואה שקיבלה חברת טומהוק בהיקף של 150 מיליון שקל. המטרה הייתה לבדוק האם יש עילה להגשת תביעה נגזרת נגד מנהלים בבנק בגין הדרך שבה ניתן וטופל האשראי.
בהגשת הבקשה נשען נשר על כתבות בתקשורת בנושא האשראי וקשריו של דנקנר בבנק, על ישיבת הכנסת שנערכה וכן על מסמך מרשם המשכונות, שממנו עולה כי הבנק ויתר לדנקנר על מישכון של נכס. השופט כבוב פסק כי על הבנק להעביר את המסמכים. "קיימת תשתית ראייתית ראשונית לצורך קבלת הבקשה שבפניי", כתב כבוב, שהוא גם השופט היום במשפט הפלילי שמתנהל נגד דנקנר.
אלא שהבנק ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, וטען כי נשר לא הציג תשתית ראייתית המצדיקה את הצגת המסמכים, ואת שבירת עיקרון החיסיון הבנקאי. כאמור, העליון קיבל את טיעוניו.
"המשיב (נשר - ע.א) התבסס בעיקר על קטעי עיתונות ועל מכתב כללי מטעם התנועה לאיכות השלטון. המכתב מהבנק לרשם החברות, שבמסגרתו התבקש ביטול השיעבוד שנועד להבטיח את החזר ההלוואה, עדיין אינו מעיד לכשעצמו על הרשלנות הנטענת בבקשת הגילוי".
את בנק הפועלים ייצגו עורכי הדין פנחס רובין, ירון אלכאוי ואמנון ביס ממשרד גורניצקי ושות', ואת נשר ייצגו עורכי הדין אופיר נאור ושירן גורפיין.
במקביל, כאמור, קיבל אתמול השופט גם החלטה לגבי העברת מסמכים בהלוואות שניתנו לפטרוכימיים ו"מעריב", במסגרת בקשה שהגיש בעל מניות בבנק יונתן הרפז. גם הרפז ביקש קבלת מסמכים על מנת לבחון את האפשרות להגיש בקשה לאישור תביעת נגזרת נגד נושאי משרה בבנק.
הבקשה הוגשה על רקע פרסום טיוטת ממצאי דוח ביקורת שערך בנק ישראל במטרה לבחון עסקאות אשראי שניתנו למקורבים לבעלי השליטה בבנק. הרפז ביקש בבקשה גם שיוצג העותק הסופי של הדוח, האמור להיות מעודן יותר מטיוטת הדוח.
במקרה זה העליון דחה את הערעור של הפועלים, וקבע כי עליו להעביר את המסמכים. "המשיב העמיד תשתית ראייתית ראשונית כנדרש, ואין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט". מדובר ב-47 מסמכים פנימיים של הבנק הכוללים פרוטוקולים של ישיבות שונות.
עם זאת, בית המשפט קבע כי אין צורך להעביר את העותק הסופי של דוח בנק ישראל בעניין. השופט ציין כי בנק ישראל, ששימש גם כן צד בעתירה, הציג טיעונים כבדי-משקל נגד פרסום הדוח, וכי מכיוון שממילא הבנק יצטרך להעביר את המסמכים שעליהם התבסס הדוח, הרי שאין צורך בהעברת הדוח הסופי.
את הרפז ייצד עו"ד שחר ולר, ואת הפיקוח על הבנקים ייצגה עו"ד לימור פלד.