"שי נשר נגד בנה"פ: "אני רוצה לחפור לגבי המימון של נוחי דנקנר"

נשר מנהל מאבק לחשיפת מסמכי ההלוואה לדנקנר: "נעלבתי באופן אישי מפרקליט הבנק, עו"ד פיני רובין. הוא כתב שהטיעונים שלנו נשענים על כרעי תרנגולת מרוטה. זו שפתו של עורך דין כה מכובד שמייצג את כל האליטה של המשק?"

שי נשר / צילום: רוני שיצר
שי נשר / צילום: רוני שיצר

"אני כבר עשרות שנים עוסק בתחקירים. הפקתי את 'משעל חם', את 'בולדוזר' וסדרות עם חיים יבין, וזה בנפשי. זו הייתה בחירה שלי לעסוק בתחקירים, ומבחינתי זה לא נפסק בטלוויזיה, שכן זה בדמי". כך, בראיון מיוחד ל"גלובס", מסביר המפיק שי נשר מדוע הגיש בקשה לבית המשפט, ולפיה בנק הפועלים יחשוף את המסמכים הקשורים באשראי שנתן הבנק בהיקף של כ-150 מיליון שקל לחברת טומהוק של נוחי דנקנר, באמצעותה שלט דנקנר בשרשור בקונצרן אי.די.בי.

נשר מוכר בעולם התקשורת כסוכן של טאלנטים ומפיק טלוויזיה, ונחשב לדמות בכירה בענף התקשורת (נשר הוא גם בן זוגה של העיתונאית איילה חסון). נשר החליט לחקור את נושא האשראי שניתן לדנקנר (ראו הרחבה בהמשך), וכבעל מניות בבנק בשווי של כ-280 אלף שקל, הגיש את הדרישה לחשוף את המסמכים.

נשר אף רשם ניצחון כשהשופט חאלד כבוב נעתר לבקשתו לדרוש מהבנק לפרסם את אותם המסמכים. יחד עם זאת, עדיין לא בטוח שהמסמכים אכן יפורסמו, שכן הבנק מתכוון לערער על ההחלטה לעליון.

"יש אבנים שלא הורמו"

- מה גרם לך להגיש את התביעה נגד בנק הפועלים ולעסוק בנושא ההלוואות לדנקנר?

"כשנחשפתי למידע הקשור לאשראי של דנקנר כפי שמופיע בכתב התביעה, רציתי לחפור ולהרים מסך על ההתנהלות בנושא מימון הקונצרן של דנקנר, שנראה לי משונה. למרות הרעש הציבורי הגדול, ובגלל המפולת הכספית, יש המון אבנים שלא הורמו בשביל לראות אם יש מתחתן איזה קן צרעות, וזו הסיבה של התביעה שהגשתי בנדון".

- האם רכשת את המניות בבנק הפועלים לצורך התביעה?

"חד-משמעית לא. אני שנים בעל מניות ואג"ח של הבנק".

"שיוכיחו לי שאני טועה"

- עיקר הנתונים שלך שעל בסיסם הגשת את הבקשה הם כתבות בתקשורת, וגם בבנק אמרו שתשתית הראיות שהצגת רעועה. זה לא בעייתי?

"זה לא מדויק. אני נשען גם על דיון בכנסת. כמו כן, אחת הראיות שהצגתי היא מרשם המשכונות, שלפיה הבנק ביטל לדנקנר שיעבוד. אני רוצה לדעת מה קרה שם, למה בוטל השיעבוד, ולמה ניתנו הלוואות ללא בטוחות. כבעל מניות זו זכותי לדעת זאת. ואם אני טועה, אז שיוכיחו לי שאני טועה, שיגידו לי שאין עילה. מה ביקשתי? כסף? רק ביקשתי לדעת כבעל מניות מה נעשה בכסף שלי".

- הופתעת שהבנק החליט להתנגד ולערער לבית המשפט העליון?

"זו זכותם לערער לעליון, אבל אני לא מבין למה עשו זאת. מה זה, דיני נפשות? למה להטריד את בית המשפט העליון בתביעה המבקשת הצגת מסמכים? בעיניי הבנק עשה מהסיפור הזה פיל".

- ואם השופט לא היה מקבל את עמדתך, לא היית מערער לעליון?

"ממש לא. אם על כל החלטה שלא מוצאת חן בעינינו נערער, אז לא צריך בתי משפט, אפשר ללכת תמיד לעליון. אם הערעור של הבנק בעליון יתקבל".

- מה תעשה אם הערעור של הבנק יתקבל?

"אני ארד מהסיפור הזה, ואחפש זווית אחרת לעסוק בזה במסגרת הניתן בחוק".

- הבנק מערער לבית המשפט העליון, כי הדרישה שלך לקבל את המסמכים אינה טריוויאלית, בכל זאת יש כאן עניין של סודיות בנקאית.

"לעמוד מאחורי הסודיות הבנקאית בעידן התקשורת הנוכחי לא תופס. אין היום סודות, אפילו המנהרות בעזה לא היו סודיות. גם מה המשמעות של סודיות באשראי שניתן לחברה כמו טומהוק, זו חברה ששווה אפס. איזה סודיות יש בחברה שלא קיימת.

"חוץ מזה, לא ביקשתי לדעת כמה כסף יש לדנקנר, אלא רק לדעת שהתהליך שניתן לו האשראי היה תקין. ובנוסף לזאת, אני מחויב שלא להפיץ את המידע הזה. אם אפר זאת, אלך לכלא".

- אבל אתה לא חושב שיש כאן פתח בעייתי, שאם יהיה תקדים של חשיפת פרטי האשראי, אנשים יפנו לבית המשפט ויבקשו לראות זאת על עוד חברות, כשלא תמיד האינטרס נקי?

"אני מאמין בשופטים בישראל. כל הטיעונים מונחים לפניהם, ואני סומך על שיקול-דעתם, ושיידעו מתי להיעתר לבקשה".

נשר מדגיש בדבריו כי בבנק הפועלים לא נעשה ניסיון להוריד אותו מהתביעה או להפעיל לחצים. עם זאת, יש לו ביקורת כלפי ההשקעה של הבנק בייעוץ המשפטי בתיק זה, ולגבי תשובתם לבית המשפט.

"הבנק לקח את עורכי דין מאוד בכירים. למה? מה קרה פה? פרצה שריפה בכרמל שמגייסים את האנשים האלה?", אומר נשר.

עוד הוא מוסיף: "אני מכיר את עו"ד פיני רובין המייצג את הבנק. הוא מעורכי הדין הכי נחשבים בארץ והכי יקרים. עם זאת, אני חייב לומר שנעלבתי באופן אישי ובשם עורכי הדין שלי (אופיר נאור ורונן גרשט, ע.א), כשהוא כתב שהטיעונים שלנו נשענים על כרעי תרנגולת מרוטה. הייתי בשוק מההתבטאות הזו. גם אם לא נראים בעיניו הטיעונים, וזו זכותו, אבל למה להעליב אותי ואת עורכי הדין שלי כך בפומבי? כאזרח, אני מתפלא שזו שפתו של עורך דין כה מכובד שמייצג את כל האליטה של המשק".

"שלחתי כדי שיתערבו"

לאחר שנשר ראה כי בנק הפועלים מתכוון לערער לבית המשפט העליון, הוא החליט לשלוח מכתב לדירקטוריון הבנק, ובו קרא להם לפעול למשיכת הערעור. "אני פונה אליכם לשקול שוב את עיכוב המסמכים וניהול הליכי ערעור מיותרים, אשר מסבים לבנק הוצאות רבות לחינם", כתב נשר.

- למה החלטת לשלוח את המכתב?

"הדירקטוריון צריך להיות העיניים של בעלי המניות. שלחתי להם את המכתב כדי שיתערבו. יכול להיות שבהמשך גם אפנה לבנק ישראל. אני מתכוון להאיר בכל מקום שחשוך".

- יש בנקים נוספים שנתנו אשראי לדנקנר ולחברות הפרטיות שלו. למה אתה בא בדרישות רק לבנק הפועלים?

"ראשית, אני גם לקוח בבנק וגם בעל מניות של הבנק הזה. דבר שני, אני בכל פעם מתרכז בדבר אחד. נתחיל עם בנק הפועלים, ונראה אחר-כך לאן זה יתפתח. אני מאמין שיש עוד הרבה דברים לגלות בכל הסיפור הזה".

- למה דווקא נוחי דנקנר? זה לא בגלל שהוא הפך לאיזה סוג של שק חבטות? הרי יש עוד לווים גדולים שלא עמדו בהלוואות אפילו יותר גדולות, כמו מוטי זיסר.

"הבעיה אינה המחיקה של האשראי, והעניין הוא לא נוחי. הסוגייה היא מה נתנו לו ולמה. זה לא סוד שנוחי היה קשור לבנק. האם היה פאול בנתינת האשראי? יכול להיות שבבנק צודקים, והאשראי ניתן לפי כל הכללים, אני רק רוצה לראות שאכן הדבר נעשה כך".

מבנק הפועלים נמסר כי "הנושא תלוי ועומד בבית המשפט, ואין זה ראוי שהבנק ינהל אותו מעל דפי התקשורת, למרות שמדובר בנושא עקרוני".

המלחמה על הסודיות הבנקאית

לפני כחצי שנה הגיש שי נשר בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובה דרש להורות לבנק הפועלים להעביר את פרוטוקולי הדיון של ישיבות ועדת האשראי והדירקטוריון הקשורות להלוואות שניתנו לנוחי דנקנר, המוערכות בכ-150 מיליון שקל.

"בקשה זו מוגשת לאור חשש ממשי לקיומה של התנהלות רשלנית ביותר של הבנק ולפגיעה קשה במערכת מנגנוני הבקרה והזהירות המחויבים בדין. יש חשש ממשי שהבנק נסחף לתוך מערבולת הענקת ההלוואות הודות לניצול מערכת קשרים אישיים ענפה של קשרים אישיים של דנקנר עם נושאי משרה בכירים בבנק הפועלים".

נשר הגיש את הבקשה באמצעות עורכי הדין אופיר נאור ורונן גרשט, במטרה לקבל לידיו את המסמכים, על מנת לדעת אם יש בידיהם תשתית של ראיות, שלאחריה ניתן יהיה להגיש תביעה נגזרת כנגד הבנק.

השופט חאלד כבוב קיבל את בקשתו של נשר והורה לבנק להעביר את המסמכים. "קיימת תשתית ראייתית ראשונית לצורך קבלת הבקשה שבפניי", כתב השופט כבוב בהחלטתו.

בנק הפועלים הגיש בשבוע שעבר לבית המשפט בקשה לעכב את ההגשה, על מנת שיוכל לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. בנימוקיו מציין עו"ד פיני רובין, המייצג את הבנק, כי התשתית הראייתית שהציג נשר דלה ואינה חוצה את רף התשתית הראייתית הראשונית.

בבנק מציינים כי תשתית זו נשענת בעיקר על גזרי עיתונות ומכתבי התנועה לאיכות השלטון: "אלה אינם יכולים לשמש ולא בדל ראיה בהליך משפטי", נכתב. במקביל, בבנק מציינים כי פרסום המסמכים יפגע בעיקרון הסודיות הבנקאית, שהוא "חובה בנקאית בסיסית".

בבנק הפועלים החליטו ללכת עם הנושא עד לבית המשפט העליון, שכן לטעמם נושא הסודיות הבנקאית והחיסיון הבנקאי שבצדה הוכר זה מכבר כעיקרון יסודי בהתנהלות הבנקאית, והם חושבים שמדובר בסוגייה עקרונית. בבנק חושבים שסוגייה זו מהותית יותר עבור הלקוחות מאשר הבנקים עצמם, ונחושים למנוע את כרסומו, גם אם נדרשת התערבותו של בית המשפט העליון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988