מתן חודורוב / צילום: תמר מצפי
קשה להאמין שזה מה שהפחיד את לן בלווטניק. המיליארדר הגדול, שצוין באחרונה כאדם העשיר בבריטניה, מפחד ממכתב ששלח מתן חודורוב?
האם בלווטניק ואנשיו לא מצאו בתוך הקלסרים וקובצי המחשב שפתחו בתהליך בדיקת הנאותות של ערוץ 10 גם את הסעיף בהסכם הקיבוצי שנחתם מול העובדים, ובו הביעה ההנהלה הסכמה לדיון עתידי עם העובדים על הקצאת מניות? האם בתוך שלל החברות ותת-החברות שבלווטניק, ואפילו אביב גלעדי ומודי פרידמן, החזיקו וניהלו, לא נוהלו אלפי עובדים עם דרישות, צרכים וזכאויות?
מעבר לכל אלה עולה השאלה, מדוע חושבים אנשי קבוצת RGE שליוסי מימן ולארנון מילצ'ן מגיעה תמורה - ואף תמורה אדירה, שעל-פי ההערכות עומדת על כ-70 מיליון שקל וסעיפי אפסייד - על השקעתם בערוץ הכושל והחייב, שעמד ב-10 השנים האחרונות פעם אחר פעם בפני סגירה טוטאלית - ולעובדי הערוץ לא מגיע דבר? הרי אם יש שני גורמים שבאמת הכניסו את היד לכיס והצילו שוב ושוב את הערוץ, לא פחות ממימן - אלה הם המדינה ועובדי ערוץ 10.
כעסק, רק בשנה האחרונה התחיל ערוץ 10 לפרוח, וזאת בזכות האסטרטגיה של המנכ"ל הנוכחי, יוסי ורשבסקי, והמחויבות - שהיא לעתים בלתי רציונלית - של העובדים, שכל שנה עובדים קשה יותר, ומוותרים על נתחים גדולים יותר ממשכורתם; והכול בכדי לייצב את החברה, ששייכת למימן, ולאפשר לו לצאת ממנה בשן ובעין.
אם מימן יצליח למכור את הערוץ היום, זה רק בזכות תרומתם של העובדים לו. על כך הוא חייב להם יותר מתודה חייכנית בטקס הרמת כוסית, על כך הוא צריך לשלם להם. שיוותר על האפסייד.