דורון ברזילי / צילום: אמיר מאירי
לשכת עורכי הדין תהיה זכאית לפנות לשר הבינוי והשיכון ולהשיג על התקנות המגבילות את שכר-הטרחה שיוכלו עורכי הדין לגבות מרוכשי דירות מקבלן - כך קבע אתמול (ב') בית המשפט העליון, במסגרת עתירת לשכת עורכי הדין נגד התיקון לחוק המכר (דירות), שאסר על גביית ההוצאות המשפטיות בידי עורך דין בעת רכישת דירה מקבלן.
ההחלטה לאפשר ללשכה להביע את עמדתה בעניין התקנות הושגה בהסכמת הצדדים, לאחר שהפרקליטות מסרה בדיון את עמדת שר השיכון והבינוי, לפיה הוא מסכים כי לשכת עורכי הדין תוכל לפנות אליו בבקשה לשקול מחדש את גובה שכר-הטרחה וגובה הפטור שנקבעו בתיקון לחוק המכר ובתקנות.
עם זאת, בהחלטה צוין כי אין בהסכמה זו התחייבות לשינוי התקנות, וכי לאחר שישמע את טענות לשכת עורכי הדין, השר "יחליט כהבנתו".
אחד המקרים השכיחים שבהם נזקק האזרח לשירותיו של עורך דין הוא בעת רכישת דירה, כאשר מי שמבקש לקנות דירה חדשה מקבלן שילם בדרך-כלל עד כה כ-1.5%-2% ממחיר העסקה לעורך הדין. בפועל, רוכש הדירה מתנהל מול הקבלן, כאשר עורך הדין פועל מטעמו, ולרוכש הדירה בדרך-כלל לא הייתה אפשרות לנהל משא-ומתן ישיר מול עורך הדין על שכר-הטרחה שישולם לו.
במארס אשתקד אישרה מליאת הכנסת תיקון לחוק המכר, על בסיס שתי הצעות חוק של ח"כ מאיר שטרית (התנועה), שנועדו להקל על נטל התשלומים הנלווים המוטלים על רוכשי דירות חדשות מקבלן.
לפי ההצעה הראשונה, שכר-טרחת עורכי הדין יוגבל בעת קניית דירה מקבלן; ולפי ההצעה השנייה, רוכשי דירות חדשות יוכלו לקבל לידיהם מחירון של הפריטים הכלולים במפרט הדירה, וזאת על-מנת שבמקרה שירצו לשנותו, יקבלו זיכוי בסכום המלא ולא במחיר הנמוך ממנו בעשרות אחוזים.
ביוני אשתקד הגישה לשכת עורכי הדין עתירה ראשונה כנגד התיקון לחוק, במסגרתה נטען כי "התיקון לחוק אינו מידתי, בלתי סביר", וכי "התערבות המחוקק בחיי המסחר ובשכרם של בעלי מקצועות חופשיים תביא לפגיעה בחופש העיסוק".
העתירה הוגשה על-ידי הלשכה באמצעות עו"ד אילן בומבך, ובהמשך לפעילות פורום קניין ומקרקעין בראשות עו"ד יורם חגבי-חגי ועו"ד מוטי בניאן, והממונה על הפורום, עו"ד מיטל שחר.
בתיקון המקורי לחוק לא נקבעה התקרה המקסימלית של שכר-טרחת עורך דין ברכישת דירה מקבלן, אך בפברואר השנה התכנסה ועדת הכלכלה בכדי לאשר את סכומי התקרה. במסגרת התקנות החדשות נקבע סכום התקרה של שכר-טרחת עורך דין ברכישת דירה מקבלן עד 5,000 שקל או עד חצי אחוז ממחיר הדירה - הנמוך מבין השניים. המשמעות עבור עורכי הדין היא ששכר-הטרחה שמשלם רוכש דירה לקבלן עבור הוצאות משפטיות - יוגבל עד לסכומים אלה.
בעקבות אישור התקנות הגישה לשכת עורכי הדין עתירה מתוקנת לבג"ץ, במסגרתה נטען כי הגבלה זו פוגעת בפרנסת עורכי הדין ובחופש העיסוק שלהם.
בעתירה המתוקנת נטען כי יש לבטל את התקנות שאושרו, משום ש"הליך התקנתן התנהל בדרך פסולה מהיסוד", ו"הלשכה לא זומנה לדיון כלשהו בעניין נוסח התקנות ולא התבקשה למסור את עמדתה בעניין".
לטענת הלשכה, יום לפני אישור התקנות, ב-3 בדצמבר, "נדהמה הלשכה לקבל, בסמוך לשעה 18:00, זימון טלפוני בהול לישיבת ועדת הכלכלה שנקבעה למחרת (!), בשעה 12:00". לדברי הלשכה, הדיון על התקנות בוועדה היה בהול, וזאת באופן מכוון, משום "שתוצאותיו היו קבועות מראש".
הלשכה מציינת כי חרף זימון-הבזק, התייצבו נציגיה בכנסת בכדי להביע את תרעומתם. עוד נטען כי לשאלת נציגי הלשכה בדיון, מדוע הדחיפות בקיום דיון כה בהול, השיב ח"כ שטרית כי "הגיע הזמן לעשות לנושא הזה סוף", וכי "היום, על אפכם וחמתכם, החוק הזה יאושר ואף ייכנס לתוקף ללא כל דחייה".
הלשכה מוסיפה כי היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה בדיון כי זימון "מהיום למחר" הוא בבחינת "רע הכרחי" אך מקובל בתקופות בהן הכנסת עומדת על סף פיזור, ויש רצון לאשר חוקים או תקנות באופן מהיר.
במהלך הדיון בעתירה אתמול הביעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, אי-נוחות מהאופן בו אושרו התקנות, ואמרה "אנו לא מומחים לשכר-טרחה. יחד עם זאת, יש תחושת אי-נחת מהאופן בו המהלך הזה נעשה".
עם זאת, בית המשפט נמנע מלקבל החלטה, אלא המליץ לצדדים להגיע להסדר בנוגע לזכות השימוע של הלשכה - וכך היה.
הגם שעל-פי ההסכמות והחלטת בית המשפט המאשרת אותן, שר השיכון והבינוי רשאי לדחות את כל טענות הלשכה - בלשכה רואים בהסכמות הללו "ניצחון ללשכה" ואומרים כי החלטתו של בית המשפט העליון מאפשרת למעשה דיון מחדש בתקנות חוק המכר.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, התייחס להחלטה אתמול ואמר כי "מדובר בהישג משמעותי ללשכת עורכי הדין. הצלחנו להבהיר את עמדתנו, לפיה מדובר במחטף פוליטי אשר פוגע בציבור הרחב וגורם לעליית מחירי הדירות. אמשיך להיאבק בכל החלטה ובכל חוק אשר יפגעו בחופש העיסוק ובפרנסתם של עורכי הדין".