גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קמפיין החודש של מאי: להקת הבנים של נורופן

איך אפשר לדבר עם נערות על כאבי מחזור בלי לגרום להן להירתע? ■ עם האתגר הזה יצאו לדרך משרד הפרסום ענבר-מרחב וחברת רקיט בנקיזר ■ התוצאה: קליפ ויראלי של להקת בנים עם שיר שלא הותיר אף אחד אדיש

קמפיין נורופן / צילום: גבע טלמור
קמפיין נורופן / צילום: גבע טלמור

המחזור חודשי הוא אחד הנושאים הפחות סקסיים לפרסום. לפני שנות דור הוא היה משהו שכלל לא מדברים עליו בגלוי, וגם היום משתדלים בדרך כלל לגעת בנושא "עם כפפות". בדרך-כלל נהוג לדבר על תועלות פונקציונליות, או לשדר שעם המוצר הנכון אפשר להמשיך ליהנות ממש כרגיל. על כאבי מחזור ממש לא דיברו, ויש להניח כי המחשבה הייתה שכמו לכל כאב ראש או כאב כללי, אפשר פשוט לקחת כדור.

בתוך אקלים כזה האתגר של חברת רקיט בנקיזר, שרצתה לכוון לקהל יעד של צעירות כדור ייעודי לשיכוך כאבי מחזור, היה גדול שבעתיים: לא רק שמדובר בקהל צעיר, שממילא לא אוהב לדבר או לשמוע על הנושא, אלא גם קהל שקשה מאוד למצוא אותו באמצעי המדיה המסורתיים. התוצאה הייתה קמפיין בכיכוב להקמת בנים ייעודית ששרה לבנות את המסר.

קמפיין נורופן

בן סבר, סמנכ"ל קריאייטיב ושותף במשרד הפרסום ענבר-מרחב G, מסביר כי הצלחת הקמפיין מבוססת על כך שהבעיה השיווקית-פרסומית הכתיבה את הפתרון.

לדבריו, "כשקיבלנו את הבריף, הבנו שיש שתי סוגיות שצריך להתמודד איתן: הראשונה הייתה הנושא עצמו, שנתפס רגיש בעיני קהל היעד - נערות לא אוהבות לדבר על כאבי מחזור; הסוגייה השנייה הייתה העובדה שנערות נמצאות כל העת בהמון מסכים וקולטות המון מסרים, וידענו שאם נרצה להעביר להן מסר, אנחנו חייבים לבלוט בצורה יוצאת דופן.

"הבעיה יצרה את הפתרון: אמרנו לעצמנו: 'אנחנו כבר יודעים מה נערות לא אוהבות, אבל מה הן כן אוהבות?'. מהשאלה הזאת הדרך ללהקת בנים הייתה קצרה. התחלנו לבדוק, וגילינו שתמיד יש בסביבה את להקת הבנים התורנית - אין ואקום. החלטנו להקים להקת בנים שתעביר את המסר. לא באנו מהמקום הצפוי השגרתי המדעי, אלא מזווית לא שגרתית שיוצרת מודעות".

- חשבתם להקים להקה אמיתית?

"לא. הבנו שזה חייב להיות מודע לעצמו, לא משהו שלוקח את עצמו ברצינות. וזה חלק מהחן וממה שיוצר בולטות. המודעות מביאה למניפולציה שקופה: המניפולציה היא שאין מניפולציה. הכול על השולחן. אנחנו אומרים בשיר: 'רצינו פרסומת שתביא צפיות. חשבנו מה נערות אוהבות. מישהו זרק להקת בנים'. המודעות והכנות ייצרו אהדה, כי אין הרבה מותגים וחברות שמדברים בצורה שקופה. פה הכול היה גלוי".

- איך הגיב הלקוח?

"באנו לפרזנטציה עם סקיצה של השיר, והם קלטו מיד את הפוטנציאל. כשסיימנו הם מיד אמרו: 'אל תמשיכו להראות עוד דברים. הולכים על זה'.

"רקיט זה לקוח שלא מהסס ללכת נגד הפרדיגמות השיווקיות של הקטגוריות שבהן הוא פועל. זה נכון בקולון 101 כתמים, ששוברת באופן הומוריסטי את סגנון ה'בוא ניכנס לבד ונבין באופן מדעי'. זה נכון בנורופן עם 'כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש', וזה עבד גם כאן.

"רקיט זה לקוח שמבין ומעריך את הכוח בפרסום קריאייטיבי. לא הייתה בכלל דילמה - הייתה סביב השולחן תמימות-דעים שעלינו על משהו נכון. לכולם הייתה תחושה חזקה שהצרכנים יתחברו".

- הייתה תחושה של הימור?

"לא. הלקוח הבין שההימור האמיתי זה ללכת על עוד קמפיין שבלוני ושקוף. לייצר משהו שסביר להניח שהצרכנים יתחברו וישתפו, זה הימור קטן יותר".

- היה לכם ברור שהולכים רק על דיגיטל?

"כן. מהרגע הראשון היה ברור שדיגיטל זה העניין, וזו גם הסיבה שהלכנו לפורמט ארוך. שיר של שתי דקות וחצי זה משהו שאפשר רק בדיגיטל".

טייפקאסט של להקת בנים

אחרי שהמהלך אושר, התפנו במשרד הפרסום לייצר את הקמפיין עצמו. השלב הראשון היה בחירת חברי הלהקה וליהוקם. לצורך כך נעזרו בענבר-מרחב בחברת טינק של יניב ויצמן, המתמחה בפרסום לצעירים.

לדברי סבר, "נכנסנו לתהליך האודישנים עם כוונה מראש ללהק אנשים שבחיים שלהם עצמם הם פעילים מאוד ברשתות החברתיות. חיפשנו כאלה שיש להם הרבה עוקבים, כדי לנצל את הכוח שלהם מעבר לעבודה הקריאייטיבית שלנו.

"כשהסתכלנו על להקות בנים, ראינו שיש להן פרופיל תקשורתי קבוע - טייפקאסטינג שנמצא כמעט בכל להקה ולהקה. בכל אחת יש את הילד השחיף החמוד, המאצ'ו החזק וכדומה. ניסינו לשמור על הציביון של להקת בנים אמיתית, מבחינת הדמויות שמרכיבות אותה, ובסופו של דבר בחרנו חמישה חברי להקה. את כל הקמפיין צילמנו ביום אחד.

"ידענו שאנחנו מחפשים חבר'ה צעירים רעבים עם אנרגיה ויכולת אלתור, ובכאלה השתמשנו לצורך הפקת הסרט, לרבות הבמאית, עדיה אמרי-צור, שהיא במאית צעירה בתחילת דרכה".

- התגובות הגיעו די מהר.

"מהר מאוד. האימפקט היה מיידי. הלייקים והשרים עפו ממש מהר. זה תפס תאוצה, והמספרים של הקמפיין ברמת החשיפה הלא ממומנת היו מדהימים: 75% ממי שצפה, עשה זאת בחשיפה לא ממומנת. לא רק שאנשים שיתפו, זה גם הביא הרבה מאוד רעש תקשורתי ויחסי ציבור חינם - אין כמעט תוכנית שעוסקת בתקשורת שלא עשתה סביב זה אייטם".

- ורעש תקשורתי תמיד משרת את המוצר?

"לא תמיד. ידענו שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, כי רצינו לייצר תוכן - וזאת הסיבה שהקמפיין הצליח. זה לא נראה כמו פרסומת. הרעש התקשורתי היה סביב תוכן אמיתי, שאנשים נהנו ממנו ולא יחסי ציבור לשם יחסי ציבור. כשיש תוכן טוב, לא צריך לדחוף. אנשים עושים בשבילך את העבודה, ומותגים שלא מבינים את זה ולא ישכילו להתנהל כך - פשוט לא ישרדו".

בן סבר/ צילום: עינת לברון

מתודולוגיה

מטרת תחרות "קמפיין החודש" היא לבחור בכל חודש מהלך פרסומי או קמפיין שבלט במיוחד. הקמפיין נבחר מבין אלה שעלו באותו חודש לאוויר, וצוות השיפוט מורכב מ-10 פרסומאים בדרג מנכ"ל או סמנכ"ל משרד פרסום, החברים באיגוד הפרסום, ומ-10 סמנכ"לי שיווק חברי איגוד השיווק.

הציונים של השופטים שוקללו לפי 50% לפרסומאים ו-50% לאנשי השיווק. שופטים לא שופטים עבודות של החברה שבה הם עובדים, ולא של הקמפיינים המתחרים באותה קטגוריית מוצר שלהם.

הציון של כל עבודה הוא בסקאלה של 1-10, והוא מורכב מ-3 פרמטרים פנימיים. לכל פרמטר יש משקל אחר, והציון הסופי של עבודה הוא הממוצע המשוקלל של הפרמטרים.

הפרמטרים והמשקלים הם: רעיון (40%) - האם יש בעבודה רעיון חדשני, אחר, פורץ דרך, מעורר מחשב ובולט בקטגוריה שלו; ביצוע (30%) - האם יש בתוצאה הסופית משהו יוצא דופן וחדשני (פסקול, מוזיקה, קריינות, נראות, עריכה, כתיבה); ואימפקט (30%) - עד כמה הקריאייטיב תורם לתוצאה השיווקית ולחיזוק המותג, האם לפנינו תוצר פרסומי שמנצח את התחרות עבור הלקוח. האם הקמפיין יצר שיחה, האם הוא משכנע, יוצר בידול והעדפה, או מחזק את המותג.

החלוקה ל-3 ציונים פנימיים מייצרת סקאלה אחידה של דירוג אצל כל השופטים. השופט אינו רואה את הציון הסופי. המערכת עושה את החישוב עבורו.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות בתל אביב מתחזקות; מניות הנדל"ן נופלות, מדד הביטוח ממשיך לאבד גובה

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-2.4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ● מניית אל על יורדת בעקבות הדוחות ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ​​● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו