פסק בוררות של השופט המחוזי בדימוס, דן ארבל, שניתן בסכסוך בין חברת מנורה מבטחים לבין בני הזוג אורית ודניאל מושקוביץ, בוטל בשבוע שעבר על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. זאת, לאחר שהתברר כי לארבל, לשעבר מנהל בתי המשפט, יש היכרות קרובה עם אביה של הנתבעת בהליך, עו"ד צבי אפרת ממשרד גורניצקי ושות'.
השופטת יהודית שבח קבעה כי ארבל עצמו נהג ללא משוא-פנים, כיוון שהוא לא ידע שהנתבעת, אורית אפרת-מושקוביץ, היא בתו של עו"ד אפרת. ואולם, היא פסלה את פסק הבוררות עקב הפרת חובת הגילוי של עובדה זו על-ידי הזוג מושקוביץ למנורה.
לדברי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, "הותרתו של פסק הבוררות על כנו עת הוכחה הפרה ממשית של חובת הגילוי על-ידי אחד הצדדים, ועת הוכח כי לו קוימה חובת הגילוי, לא היה הצד השני מסכים לקיים את הבוררות בפני הבורר שמונה - יש בה משום "יצא מסתיר נשכר".
השופטת הדגישה את החשיבות שבגורם אמון הציבור במוסד הבוררות, שלדבריה "שואב את חיותו מהסכמת הצדדים".
מפגש בגלריה
תחילתה של הפרשה בשנים 2002-2006, אז ניהלו בני הזוג מושקוביץ סוכנות ביטוח לביטוחי משכנתאות בשם "בית ביטוח" ופעלו כסוכני ביטוח של מנורה. לפי בקשת מנורה לביטול פסק הבוררות, בני הזוג קיבלו ממנה מקדמות על חשבון עמלותיהם. לפי הבקשה, מנורה דרשה מהשניים לפרוע חוב של 6.5 מיליון שקל מתוך אותן מקדמות, והם פרעו חלקים ממנו במשך חמש שנים. ואולם, לאחר שמנורה פתחה בהליכים משפטיים נגדם בגין יתרת החוב, העלה הזוג מושקוביץ טענות בדבר נזקים שנגרמו להם על-ידי מנורה בסכום של 32 מיליון שקל.
הסכסוך בין הצדדים התגלגל לגישור בפניו של ארבל, אך לאחר שהליך הגישור לא עלה יפה, הסכסוך הועבר לבוררות בפניו באפריל 2012. פסק הבוררות ניתן באוגוסט 2014, ובמסגרתו קבע ארבל כי על הזוג מושקוביץ לשלם למנורה כ-3.5 מיליון שקל, ואילו על מנורה לשלם לזוג כ-10.7 מיליון שקל בתוספת 100 אלף שקל כהוצאות משפט.
ואולם, בהמשך הגישה מנורה בקשה לביטול פסק הבורר, בטענה כי ארבל הסתיר ממנה שהוא חבר קרוב של אביה של מושקוביץ, עו"ד צבי אפרת. עוד טענה מנורה כי משפחתו של ארבל ומשפחת אפרת גרו בשכנות בעבר, וכי עו"ד אפרת נפגש עם ארבל - כנראה במהלך הליך הבוררות בינה לבין הזוג מושקוביץ - בגלריית ליטבק בתל-אביב. להוכחת טענותיה, שלחה מנורה חוקר פרטי כדי שיבחן את קשריו של ארבל עם עו"ד אפרת.
"אנחנו מכירים טוב מאוד אפילו"
את פסק דינה - שביטל את פסק הבוררות של ארבל - פתחה השופטת שבח בציטוט מדברים שאמר עו"ד אפרת לחוקר ושעמדו במוקד בקשת הפסילה: "אני מכיר את דן ארבל היטב. חברים קרובים שלי, כן, כן, דן, דן מכיר אותי אישית, גרנו באותו בניין עוד לפני הרבה זמן, אבל גרנו באותו בניין, ואנחנו בהחלט מכירים אחד את השני טוב, טוב-מאוד אפילו.. היו לנו חברים משותפים, אז פחות או יותר היינו באותה סביבה, אה, לא רק מגורים, אלא בכלל חברים". בין היתר, על בסיס ההקלטות הללו של עו"ד אפרת, הגיעה השופטת למסקנה כי בתו הייתה חייבת לספר לחברת מנורה על היכרות אביה עם הבורר.
בפסק הדין שביטל את פסק הבורר, עלה גם שמו של עו"ד פיני רובין, שותפו של עו"ד אפרת במשרד גורניצקי ושות', שהוא אחד ממשרדי עורכי הדין המסחריים הגדולים והנחשבים בארץ. מפסק הדין מתברר כי במהלך ניהול המשפט בין הצדדים, ובסיועו של רובין, פנה אפרת ליועץ המשפטי של מנורה, כדי לשכנע את החברה להפנות את סכסוכה עם בתו להליך גישור.
בפסק הדין דחתה השופטת את ניסיונו של עו"ד אפרת להרחיק עצמו מהפנייה של רובין, שותפו, ליועץ המשפטי של מנורה, בטענה כי סיבת הפנייה הייתה נעוצה בכלל בנאמנותו של רובין למנורה, ולא מתוך דאגה לאפרת ובתו. אפרת טען כי "רובין פנה (ליועץ המשפטי של מנורה - ח'מ') מסיבות ענייניות בלבד. לא מסיבות של טובה או קשר אישי כלשהו אליי או אל בתי... אני מניח שהוא חשב שזה לטובתה של מנורה... פיני נאמן ללקוחותיו".
ואולם השופטת פסקה כי "קשה לקבל גרסה זו". לדבריה, "הגרסה (של עו"ד אפרת), לפיה רובין מצא לנכון לסייע דווקא למנורה, יריבתה המרה של בתו של אפרת, שמאיימת למוטט אותה ואת בעלה כלכלית, אף להביאם לפשיטת-רגל, במקום לנסות לסייע לשותפו (עו"ד אפרת - ח'מ') - לא מתקבלת על הדעת". יתר על כן, לדברי השופטת, "אין שום סיבה לייחס לרובין לו כוונה לא הגונה מעין זו".
"יחסים נורמלים בין אב לבתו"
כמו כן, דחתה השופטת את גרסתו של עו"ד אפרת, כי הוא גילה על המינוי של ארבל כבורר רק כשההליכים בין מנורה לבין בתו ובעלה כבר היו בעיצומם. "בהקשר זה נראית לי יותר עמדת מנורה, לפיה לא ייתכן שעו"ד אפרת ניתק את עצמו מהתיק ולא התעניין מי מונה בתור בורר, שהרי לא מדובר באנשים רחוקים, אלא ביחסים נורמליים בין אב לבתו, אותה הוא אוהב וגאה בה. חזקה על מי שחרד לגורל בתו ומעוניין שההליך המשפטי נגדה יעבור לגישור-בוררות, כי אף יתעניין האם אכן מונה בורר או מגשר, ומיהו", פסקה השופטת שבח וקבעה כי אורית אפרת-מושקוביץ ובעלה "נתנו יד לקשר השתיקה" של עו"ד צבי אפרת באשר להיכרותו עם הבורר, ארבל.
השופטת הדגישה כי "הקפדה על חובת הגילוי של הצדדים לבוררות ונקיטת עמדה בלתי מתפשרת, עת הוכחה הפרת חובת גילוי בלתי ראויה, הן מתחייבות על-מנת לשמר ולחזק את אמון הציבור במוסד הבוררות ועל-מנת שלא להביא לרתיעה ממנו".
השופטת חייבה את אורית אפרת-מושקוביץ ובעלה, לשאת בהוצאות ההליך של מנורה בסך כולל של 75 אלף שקל. מנורה מבטחים יוצגה בידי עורכי הדין צבי פירון, אפרת רנד ויעל ענתבי ממשרד מ.פירון ושות'.
דן ארבל בראיון ל"גלובס": "הליך הבוררות מתאים רק למי שיכול לאפשר לעצמו"
ביטול פסק הבורר של השופט בדימוס, דן ארבל, מהווה דוגמה לכשלים שיכולים להימצא בהליכי בוררות. בסדרת כתבות שפורסמה ב"גלובס" במארס האחרון נפרסו חלק מהבעיות של ההליך, שנערך פעמים רבות בחשאי, הרחק מהעין הציבורית, ושרק מי שהפרוטה מצויה בכיסו, נהנה ממנו. באותן כתבות התבטא בנושא גם ארבל עצמו, המשמש כיום כנשיא "המוסד הישראלי לבוררות עסקית".
ארבל, שמקבל כ-1,600 שקל לשעה עבור שעת עבודה כבורר, הודה כי הליך הבוררות נועד רק למי שיכול להרשות לעצמו. "בוררות טובה בעיקר לחברות שיש להן מחזור עסקי, והן יכולות להרשות לעצמן לנהל את זה בבוררות ולא בבית משפט, כי זה יותר נוח ויותר יעיל", הוא אמר ל"גלובס".
לשאלת "גלובס", אם כמנהל בתי המשפט לשעבר, הוא אינו מוצא טעם לפגם בכך שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם הליך משפטי מהיר ויעיל - השיב ארבל: "כן, יש בעיה. אני מסכים שיש כאן בעיה. הייתי מנהל בתי המשפט במשך שש שנים וכיליתי את ימיי בהתחננויות לאגף התקציבים באוצר, להוסיף עוד שופטים ועוד מבנים. זה מאוד קשה, כי אתה צריך להתחרות בביטחון ובחינוך ובתחומים אחרים שמשוועים לתקציבים".
לדבריו, "הליך הבוררות אכן מתאים רק למי שיכול לאפשר לעצמו, אבל זה לא מיוחד למערכת המשפט. אנחנו חיים בקפיטליזם, וכן, מי שיש לו יותר יכול להרשות לעצמו יותר: אם אתה טס במחלקת עסקים באל-על - אתה מקבל שירות יותר טוב מאשר במחלקת תיירים; ואם אתה לקוח של בנק הפועלים או של בנק לאומי, ויש לך יותר כסף בחשבון - אתה מקבל שירות יותר טוב, כי אתה נמצא במחלקת בנקאות פרטית. מעוטי יכולת לא יכולים ללכת לבוררות. זה ברור".