גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר: רק ל-13% מהעובדים בעולם אכפת מהמעסיק ומהארגון

לפי מחקרים, כל אדם שני עוזב בשלב כלשהו בקריירה שלו את מקום העבודה כדי להתרחק ממנהל ■ מדוע מנהלים רבים כל-כך אינם מצליחים ליצור סביבה ארגונית שתתן לעובדיהם מוטיבציה ותחושת חיבור ומחויבות הדדית?

קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock
קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock

אנשים הם המשאב המרכזי. זה נכון היום וספק אם הדבר ישתנה בשנים הקרובות. גם כשמדברים על רובוטים ואלגוריתמים שיעשו עבורנו מה שעושים אנשים היום, אל לנו לשכוח שאנשים הם אלה שבונים את המכונות, משתמשים בהן ויוצרים סביבן עולמות חדשים.

במיוחד בתקופה כזאת, שבה השינויים בסביבה, בטכנולוגיות ובשווקים הם גדולים כלכך, החיבור בין העובדים לארגון יכתיב את מידת ההצלחה של הארגון. מקום עבודה שלא השכיל לחבר את עובדיו למטרותיו, עשוי לגלות שהם ממשיכים לעשות אותה עבודה, אולי קצת יותר מהר; לעומת זאת ארגון שעובדיו מחוברים (engaged) יגלה שהם מתנהלים עם השינויים ומוצאים דרכים חדשות להשיג את המטרות. בארגון כזה, עובדים ימצאו דרכים להשתמש בטכנולוגיות ובכלים המתחדשים כדי ליצור שיתופי פעולה מגוונים ויצירתיים.

על פי חברת הסקרים גאלופ, רק כ-13% מהעובדים ברחבי העולם מרגישים חיבור למעסיק או במילים אחרות, "אכפת להם" מהארגון, מהאסטרטגיה ומהתוצאות העסקיות. 13%! והשאר? לא מחוברים ואפילו מנותקים. בארה"ב בלבד זה כמה שנים מדברים על כך שכ-30% מהעובדים מגדירים את עצמם מחוברים לארגון. גם בקרב מנהלים, רק 35% מגדירים את עצמם מחוברים.

פרט מעניין נוסף שנמצא הוא שמידת החיבור לארגון תלויה בעיקר במנהלים שלנו (כ-70%). למנהלים שבינינו, הנתונים האלה הם תמרור אזהרה משמעותי. הם מספרים שרוב העובדים אדישים, מעבירים את הזמן בעבודה ללא מחויבות לביצועים שלהם ולהצלחה של הארגון. אם זה נכון גם אצלכם, יכולתם לקדם חדשנות וצמיחה נמצאת בסכנה ממשית.

לפי מחקרים, כל אדם שני עוזב בשלב כלשהו בקריירה שלו את מקום העבודה כדי להתרחק ממנהל. מי שעזב מקום עבודה ועוצר לשאול את עצמו למה בעצם קיבל את ההחלטה ללכת, יש סיכוי רב שיגלה, מתחת לקליפות, שבסופו של דבר עזב את המנהל שלו. אתם ודאי מכירים את האמרה "אנשים מצטרפים לארגונים, אבל עוזבים מנהלים". אז מדוע מנהלים רבים כל-כך אינם מצליחים ליצור סביבה ארגונית שתיתן לעובדיהם מוטיבציה ותחושת חיבור ומחויבות הדדית?

לפחות חלק מהתשובה נעוץ בשינוי שעובר על תפקידי העובדים והמנהלים בעולם העבודה. אם נסתכל אחורה לתקופה התעשייתית, אנשים עזבו את החקלאות ועברו להתגורר בערים ולעבוד במפעלים. המנהלים היו שם כדי לנהל את העבודה, והעובדים בשביל לעבוד. ואולם כלכלת הידע של השנים האחרונות העבירה את העובדים מהמפעלים אל בנייני משרדים, ובמקום לעשות שימוש בידיים העובדות, התחילה הכלכלה לנצל את היכולת של המוח האנושי. המעבר הזה שינה גם את תפקיד המנהלים - הם ניהלו את תהליכי העבודה ונתנו לעובדים מקום רב יותר להגדיר את הדרך. זו מערכת התפקידים שאנחנו מכירים וחיים בה היום. אבל כעת מתחילים להסתכל על המעבר הבא.

במאמר מאלף שפורסם ב-HBR (Harvard Business Review) כותב דוב סיידמן, מחבר הספר How: Why How We Do Anything Means Everything, על מעבר מכלכלת הידע לכלכלה האנושית, כלומר כלכלה ששמה את האדם במרכז. מה זה אומר? מכונות חכמות יכולות היום להחליף את המוח האנושים ביותר ויותר תפקידים, אבל לבני האדם יש יכולות ותכונות שאלגוריתם לא יכול להחליף, למשל יצירתיות, מעורבות, שיתוף פעולה ועוד. במילים אחרות - אנושיות. חשבו על זה, מה יקרה כשהתחרות, שנשענה בשנים האחרונות על המוחות בארגון, תעבור בקרוב אל הלבבות שבו?

כאן אנחנו חוזרים לסוגיית חיבור העובדים לארגון ולתפקיד המנהל. בעידן החדש, השיח מתרחב - מדיבור על יעדים ואתגרים לדיבור גם על ייעוד, על "למה" אנחנו עושים מה שעושים ו"בשביל מה", דיבור על משמעות ועל השלכות. השיח הארגוני הופך להיות מושתת על רשתות ופחות על היררכיה. תפקידם של מנהלי הביניים משתנה - משומרי הסף הניצבים בין העובדים להנהלה למנחים של עובדיהם. אם פעם ציפינו ממנהלים שיהיו להם כל התשובות והיום אנחנו מצפים שיידעו לשאול את השאלות, מחר אנחנו מצפים שידעו ענווה ויאפשרו לעובדיהם לדעת אפילו יותר מהם, גם לשאול וגם לענות. מנהלים כאלה יגלמו את הערכים של הארגון ויאפשרו לאנשיהם לגלם את השינוי שהם רוצים לראות.

אחד ההיבטים הכי מעניינים בעיניי בשינוי הזה הוא המעבר ממנהל לא אמוציונלי למנהל שמקבל את הפגיעות שלו עצמו. יש המון כוח בהכרת מגבלות הכוח שלך, הידע שלך, היכולת שלך, מפני שזה פותח אותך לקבלת הידע והיכולת של אלה שסביבך ולהבנה שאתה חזק יותר איתם מאשר לבד. זה מאפשר לנו לנסות כי זה מאפשר לנו גם להיכשל. וכישלונות, כפי שאנחנו כבר יודעים, הם תנאי הכרחי להצלחה.

אין היום מקום בארגון למנהלים הפועלים מכוח סמכות ושליטה, בנוסח "תעשו את זה כי אני אמרתי". ואין מקום יותר לניהול מתוקף מצוינות אישית, בנוסח "תעשו את זה כמוני, אני כאן כי אני יודע הכי טוב". גישות כאלה אינן מאפשרות לצוותים להביא את עצמם לידי ביטוי ואינן מאפשרות לעובדים לצמוח כפרטים ולהרגיש מוערכים ומשפיעים.

אם אתם מנהלים, זה הזמן לבדוק את עצמכם ולוודא שאתם מנהלים מהזן החדש. ואם אתם שוקלים להחליף תפקיד, בתוך או מחוץ לארגון, תזכרו שתפקיד זה בסך הכול עבודה בצוות ועם מנהלים וארגון, אז תבחרו מנהל. וגם אם אתם מנהלים "תיק קריירה" ולא חייבים להיות מחוברים לארגון מסוים, ודאו שיש לכם "מנהל מיתולוגי".

לחלקנו התמזל המזל וזכינו שיהיה לנו מנהל מיתולוגי. אלי רמון (צוציק) ז"ל היה המנהל המיתולוגי שלי. הוא נתן לי את ההזדמנות הראשונה, השנייה והשלישית, אבל יותר מכך, נתן לי את הגב ואת האוזן הקשבת, את המראה הצורבת והחיבוק האוהב, כל אחד בדיוק בזמן הנכון. הוא שעזר לי לעבור את המכשולים, לזהות ולהעז לקחת את הצעדים הבאים. ואף פעם, אף פעם לא הפסיק להיות המנהל שלי, זה שאליו הלכתי להתייעץ, לחשוב, להתלבט, לבכות או לשמוח, גם הרבה אחרי שהיו לי מנהלים אחרים. אל תוותרו על הזכות למצוא את המנהל המיתולוגי שלכם. ולאלה מאיתנו שזכו שיהיה להם מנהל מיתולוגי, שאלו את עצמכם אם גם אתם מנהלים מיתולוגיים למישהו אחר.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

עוד כתבות

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - מניות הבנקים קפצו, מניות הנדל"ן איבדו גובה ● וול סטריט ננעלה אתמול באדום, עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● וגם: בנק ההשקעות שממליץ להגביר חשיפה לתחומים שאינם AI ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ: הרמטכ"ל קיין לא מתנגד לתקיפה

נשיא ארה"ב: מעדיף עסקה, אך אם לא נגיע להסכם זה יהיה יום רע מאוד עבור איראן ● בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקניים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

50% מס: האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר