גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה בתפריט? סקר חושף את הרגלי האכילה של הישראלים

לפי סקר פאנלס לרגל עליית "מאסטר שף" - אנחנו מדלגים על ארוחת בוקר, אוכלים בשר בצהריים וצורכים כמות משביעת-רצון של פירות וירקות ■ וגם: מהם השיקולים של הישראלים בבחירת מזון להם ולילדיהם?

פיצה עם חזה אווז מעושן וקונפי שום / צילום: תמר מצפי
פיצה עם חזה אווז מעושן וקונפי שום / צילום: תמר מצפי

אנחנו מדלגים על ארוחת הבוקר; לפחות פעם בשבוע מתפתים לאכול בדוכן מזון מהיר; וילדינו זוללים פיצות וקורנפלקס עתיר סוכר. ממצאים אלה ונוספים עולים מסקר אינטרנטי שערך מכון המחקר פאנלס בראשותה של שרית שטרנברג עבור "גלובס" וקשת לרגל העונה החדשה של התוכנית "מאסטר שף" שעלתה השבוע בערוץ 2.

ועדיין, הרגלי האכילה שלנו לא עד כדי כך גרועים ביחס להרגלי האכילה במקומות אחרים בעולם, ואף נמצאים במגמת שיפור: "הרגלי האכילה של הישראלים לא כאלה נוראיים. הם השתנו מאוד לטובה בשנים האחרונות", אומרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בכללית דן פתח-תקווה בשירותי בריאות כללית.

לדבריה, יחסית למדינות מערביות אחרות, אנחנו אוכלים כאן לא רע. "אנחנו אוכלים הרבה קטניות, שמן זית, אבוקדו, טחינה, אגוזים, שקדים, פירות וירקות בכמות יפה. המודעות שלנו עלתה. היום אנשים קוראים את הרכיבים שעל גבי אריזות המזון לפני שהם קונים, בכוונה להיטיב עם גופם".

נתון מעניין נוסף העולה מהסקר מצביע על הפער שבין תזונת ההורים לתזונת הילדים, כאשר ההורים מקפידים יותר על מה שנכנס לפה של הילדים מאשר על מה שנכנס לפיהם שלהם. עבור כמחצית מהמבוגרים מהווה ההיבט התזונתי-בריאותי שיקול עיקרי בבחירת הארוחה, וכאשר מדובר בילדים - עולה החשיבות ל-82%.

ממצא זה לא מפתיע את אורבך. "הורים רבים - ואני רואה את זה בקליניקה - רוצים בטובתם של ילדים, אבל למרבה הצער לא רואים קשר בין התזונה שלהם עצמם לבין זו של ילדיהם, וזו אחת הבעיות המרכזיות. הורים רבים רוצים ל'תקן' את ילדיהם מבלי להוות דוגמה אישית שכל-כך נחוצה לילדים. כלפי עצמם הם לא מרגישים אחריות לאכול בריא ונכון".

באשר לנתון בסקר המעיד על 42% מההורים שמשאירים לילדיהם את הבחירה לגבי מה לאכול, אומרת אורבך: "זה טוב ורע. טוב - כי אין בעיה שילד יבחר בעצמו מה לאכול. רע - אם מאפשרים לו זאת מתך היצע לא בריא".

כ-10% מההורים השיבו בסקר כי דיאטה מהווה שיקול בבחירת המזון לילדיהם.

לא מוותרים על בשר

"הטרנד הבריאותי, הצמחוני, הטבעוני וכיו"ב צוברים תאוצה, אבל בסופו של יום אם תתני לישראלים שיפוד, סטייק או מעורב - הם ישתגעו. אני מדבר על מונחי יסוד בתרבות האוכל הישראלי", אומר השף-מסעדן ושופט "מאסטר שף", אייל שני. "מבחינה זו, דבר לא זז בארץ. מה שזז זה איכות החומרים והגיוון. במהות שלנו כישראלים, אנחנו אוהבים לאכול הרבה ולהרגיש את הכמות של האוכל. מודדים את הכמות מול הכסף.

"אנחנו אוהבים להרגיש את תחושת השובע, את השפע. מאוד אוהבים ירקות, וזה אחד הדברים היפים והמרגשים - ירקות הם חלק אינטגרלי מארוחה. למה אחרי 4 ימים בחו"ל רוצים לחזור הביתה? אחרי שחוזרים, אנחנו מבינים שרצינו לחזור לירקות טריים".

אייל שני / צילום : תמר מצפי

אז מה אנחנו אוכלים לארוחות הבוקר, הצהריים והערב? גלובס" מספק הצצה:

ארוחת בוקר: 80% מסתפקים בשתייה חמה

על-פי סקר פאנלס, שבחן את הרגלי האכילה בקרב מדגם מייצג של 400 משיבים בוגרים בגילאי 18 ומעלה, כ-20% מהישראלים מדלגים לחלוטין על ארוחת הבוקר, הנחשבת לארוחה החשובה ביותר ביום, כאשר גילאי 31-50 נוטים לוותר עליה יותר. כ-80% מסתפקים בבוקר בשתייה חמה, ובקרב בני 50 פלוס מדובר ב-95%. לעומתם, 22% מקפידים לסעוד ארוחת בוקר מלאה.

ועם מה ילדינו פותחים את הבוקר? עם המאכל האהוב עליהם - דגני בוקר: 54% מהילדים צורכים דגנים בבוקר, וכ-50% צורכים חלב/מוצרים חלב - ככל הנראה יחד.

"גם אם כתוב על אריזת דגנים שהם מלאים ולא מכילים חומרים שמפחדים מהם - זה עדיין דבר איום ונורא, כי הם עוברים תיעוש עם חומרים ששוברים את הטריות, שלא לדבר על השומן הגבוה והסוכר", אומר אייל שני. "אדם צריך שאדם שאוהב אותו יבשל לו, או שאדם שאוהב את עצמו יבשל לעצמו. ככה גם לא משמינים. אוכל ארוז ומתועש מכיל משהו שהוא לא שלך. אדם צריך לייצר לעצמו את האוכל".

על-פי הסקר, אבות מקפידים פחות מאימהות על מתן ארוחת בוקר לילדיהם: 11% מהגברים מדלגים על ארוחת הבוקר של הילדים, לעומת 3% בלבד בקרב הנשים.

ומה קורה לעוללים כשהם מתגייסים לצה"ל? אומרים שהצבא צועד על קיבתו, אך במקרה דנן על מאפים: 63% מגילאי 18-20 מנשנשים עוגה/מאפה לארוחת בוקר, בהשוואה למחצית בכלל האוכלוסייה. כאן ככל הנראה טמונה התשובה למי שתהה מדוע משמינים בצבא.

"גם קפה ומאפה יכולים להיחשב כארוחת בוקר", אורבך מנפצת מיתוסים. "אני מכינה בבית עוגת גבינה עם מעט סוכר (רבע כוס על כל העוגה), יוגורט, ביצים וקמח. פרוסה מעוגה כזו לא נחשבת לארוחת בוקר? ועוד איך נחשבת. עוגה שנאפתה בבית עם מרכיבים בריאים - אין שום סיבה שלא תיקרא ארוחת בוקר".

כך או כך, אורבך מבהירה כי מי שמוותר על ארוחת בוקר הכולל חלבונים-שומנים-פרי או ירק - עושה עוול לעצמו. "ארוחת בוקר באה אחרי צום ארוך, שמתחיל לרוב בשבע-שמונה בערב ועד הבוקר. היכולת של הגוף לטפל במזון בבוקר, אחרי שהגוף עשה לעצמו במהלך הצום ריסטרט, היא מרבית. לכן, מי שמוותר על חלון ההזדמנויות הזה - מפספס. ארוחת ערב, לעומת זאת, היא בעייתית יותר לעיכול. הגוף עייף מכדי לבצע עיכול ופירוק על הצד הטוב ביותר".

יחד עם זאת, אורבך מדגישה כי ארוחת בוקר עלולה להזיק לאנשים שהם לא טיפוסים של בוקר. "אדם שהתרגל לא לאכול ארוחת בוקר, שונה מאדם שהוא לא בן אדם של בוקר. הראשון, אם יתרגל לאכול ארוחת בוקר - הארוחה תיטיב עימו; והשני, אם יאכל ארוחת בוקר - היא עלולה להזיק לו".

שני מייחס לארוחת הבוקר חשיבות נוספת: "הבעיה עם הישראלים היא שהם כל הזמן ממהרים. אין להם את הרגע הזה של להתייחד עם האוכל". לדבריו, "ההתייחדות שלך עם עצמך ועם ארוחת הבוקר שלך היא הרגע החשוב ביותר ביום. לישראלי אין את זה. הפעולה של לצאת החוצה במהירות - חשובה לו יותר מאיפוס כוונות ובאלאנס פנימי. אני בעד עצירה, התייחדות והודיה סביב אוכל. שב תאכל עם הילד שלך, עם האישה שלך או עם עצמך, זאת הזדמנות נהדרת".

ארוחת צהריים: מארוחה מלאה ועד סלט

בניגוד לארוחת הבוקר, את ארוחת הצהריים רוב הישראלים, מבוגרים וילדים כאחד, מקפידים לאכול, וכ-75% מהישראלים אוכלים מנה בשרית עם תוספות.

גם סלט הוא ארוחת צהריים פופולרית בקרב מבוגרים - 54%, יותר מפסטה, כריך, מרק וכו'. מפתיע לגלות שלא רק אצל נשים: הפער בין נשים וגברים בעניין הסלט עומד על 10% בלבד.

אופציה אחרת, "פיתה עם משהו", משקפת פערים זניחים עוד יותר בין גברים ונשים: 20% אחוז מהמבוגרים אוכלים משהו בפיתה בצהריים (פלאפל/שווארמה/סביח), מהם 22% גברים ו-20% נשים.

ניגוב חומוס, לעומת זאת, הוא טריטוריה גברית: אחוז כפול של גברים מנגבים חומוס בצהריים בהשוואה לנשים.

נתון מפתיע אחר מצביע על 30% מהילדים שאוכלים רק מרק לארוחת הצהריים.

כ-60% מהאוכלוסייה אוכלים לפחות פעם בשבוע בדוכני מזון מהיר, כששיעור זה מגיע לכ-70% בקרב בני 21-30. לעומתם, כ-27% מהנשאלים השיבו כי הם לא אוכלים אף פעם מזון מהיר.

"יש משהו בפיתה שאין לו מתחרה בעולם מבחינת היכולת של בן אדם לאכול בשתי הידיים, בניגוד לסכין ומזלג", אומר שני, שבבעלותו בין היתר רשת המסעדות המזנון, המבוססת על מנות בפיתה ומונה 3 סניפים בתל-אביב ואחד בפריז. לדבריו, "הטקס הזה משאיר אנשים קרובים לאיך שאכלנו בעבר. כיום, מעט דברים תופסים בשתי הידיים. לכן, פיתה עם משהו זה נפלא מבחינתי, והלוואי ואפשר היה לשלש את הרגע הזה".

"אדם צריך להתאים את ארוחת הצהריים לסוג העבודה שלו", אומרת אורבך. לדבריה, "ארוחת צהריים מלאה עם קינוח מעייפת ומכבידה, ולכן לא מתאימה למי שעובד עבודה פיזית בחוץ בחום, וגם לא למי שעבודתו מחייבת ריכוז מקסימלי, כמו למשל סטודנטים. לאלה מומלץ להסתפק בארוחה קלה יותר ולדחות את ארוחת הצהריים המלאה לתום יום העבודה, בתנאי שהוא מסתיים בשעה חמש-שש ולא בשמונה בערב".

לעומת זאת, למי שעובד בעבודה משרדית ויכול להרשות לעצמו הפסקת צהריים מסודרת של לפחות חצי שעה עד 40 דקות - אין מניעה לסעוד ארוחת צהריים מלאה: "יותר קל להם לעכל, אבל בשום פנים ואופן לא לאכול את הארוחה מול מחשב. צריך לשבת בנחת ולהקדיש לזה את הזמן. לא בביס אחד וגמרנו.

"ידוע שתהליך העיכול של אוכל תוך כדי עבודה אפקטיבי פחות, כי אנחנו לא במודעות מלאה. אנחנו לא אוכלים רק עם הפה. האכילה שלנו מתחילה כבר בשלב הרחת וראיית האוכל. ריח וראייה של האוכל הם חלק ממנגנון השובע. מחקרים מראים שאכילה מודעת ואיטית קטנה יותר בכמות האוכל שנאכל".

ארוחת ערב: סלט, ביצים ופיצה

לקום בבוקר, לפזר את הילדים בגנים/בבתי-הספר, ללכת לעבודה, לאסוף, להסיע לחוגים, לקלח, להשכיב לישון ולהשיב למיילים בענייני עבודה - לכאורה אורח החיים הישראלי העמוס לא מותיר זמן רב לארוחות ערב מושקעות ובריאותיות, אך הנתונים מעודדים ומלמדים על כך שהרוב אוכלים סלט וביצים.

עם זאת, 45% מהילדים ו-30% מהמבוגרים אוכלים פיצה לארוחת ערב. ולא רק פיצה. דגני הבוקר מככבים גם בארוחת הערב: כ-21% מהילדים צורכים אותם לפני השינה.

מהם השיקולים העיקריים בהחלטה מה תאכל

מה אתם נוהגים לאכול

עוד כתבות

תלמידים בכיתת לימוד./ צילום: איל יצהר

צומחת, אבל לאט יותר: ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה רק ב-4% ב-2018

ההוצאה הלאומית לחינוך ב-2018 הסתכמה ב-110 מיליארד שקל – עלייה של 4% לעומת 2017 ● משקי הבית ותרומות ממשיכים לממן קרוב לרבע מההוצאה לחינוך

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב: מניית טבע זינקה בקרוב ל-7%

המדדים המובילים עלו קלות בדומה לסנטימנט מעבר לים ● אפקון החזקות קפצה ב-3.75%, ישרכארט עלתה ב-1.2% ● אלקטרה במו"מ עם ג'נריישן קפיטל למכירת כל החזקותיה בחברת נגב גז טבעי, גז טבעי דרום ונגב החברה לתשתיות תמורת 135 מיליון שקל

מארק צוקרברג / צילום: סטפן לם, רויטרס

המהלך של פייסבוק הצליח? ב-FTC סבורים כי המיזוג עם אינסטגרם עשוי לבלום את פירוקה

יו"ר רשות הסחר הפדרלית ג'וזף סימונס אמר אתמול כי התוכנית של הרשת החברתית לשלב את התשתיות של אינסטגרם, וואטסאפ ופייסבוק עשויה להוות מכשול בפני פירוקה

דדי שוורצברג / צילום: עדיקה

עדיקה צומחת אבל לא מצליחה להרוויח; המניה צנחה ביותר מ-50% מההנפקה

רשת האופנה עדיקה סיימה את הרבעון השני עם עלייה של 29% בהכנסות לכ-31 מיליון שקל, אך גידול בהוצאות בגין פתיחת חנויות חדשות העביר אותה להפסד ברבעון ובמחצית הראשונה של 2019 ● המנכ"ל דדי שוורצברג: "לאחר תקופת הדוח התקבלו אינדיקציות חיוביות ראשוניות לפעילות החברה הבינלאומית"

שי דתיקה / צילום: מתוך האתר לינקדאין

הנפקה ראשונה בעולם של מטבע דיגיטלי כנייר ערך - על החתום, יזמים מישראל

חברת הקריפטו הישראלית INX הגישה תשקיף לגיוס 130 מיליון דולר עםמינימום שמתחתיו ההנפקה לא תצא אל הפועל של 5 מיליון דולר ● בתשקיף כותבת INX, המציגה את עצמה כחברה המפתחת פתרון מפוקח למסחר בנכסי בלוקצ'יין: "החזון שלנו הוא לפתח שתי פלטפורמות מסחר ומטבע דיגיטלי שיספקו ודאות רגולטורית לתעשיית נכסי הבלוקצ'יין"

עופר גרינבאום / צילום: איל יצהר

שיפור בתוצאות פועלים אי.בי.אי; מצטרפת להשקעה של עילדב בחברת המימון החוץ בנקאי מלרן

חברת החיתום שסבלה מירידה חדה בהכנסות בשנת 2018, סגרה את הרבעון השני עם הכנסות של כ-19 מיליון שקל, והמניה התחזקה ב-7% ● מלרן עוסקת במתן שירותי מימון לבתי עסק מהמגזר הערבי

שר הכלכלה אלי כהן צילום: תמר מצפי

לאחר שויתרה על הנחת מכס על כל חלקי המדינה, ישראל תחתום על הסכם סחר מול דרום קוריאה מחר

שר הכלכלה אלי כהן יחתום מחר בבוקר על הסכם סחר עם דרום קוריאה לאחר שישראל ויתרה על דרישתה לתחולה מלאה של הנחות תעריפי מכס על כל חלקי ישראל ● היום שלח ח"כ צביקה האוזר (כחול לבן) פניה ליועץ המשפטי לממשלה ובה ביקש ממנו למנוע מן הממשלה לבצע צעד כזה ערב בחירות

בודהה. אמונה היא עניין חברתי / צילום: שאטרסטוק

להאמין, להתפלל, לצרוך: דת המותגים עדיין רלוונטית מתמיד

למרות משבר האמונה בעשור האחרון, למותגים עדיין יש כוח שמשיק לסממנים דתיים, והם רלוונטיים יותר מאי־פעם

אודי ורד/ צילום: איל יצהר

אלביט גברה על רפאל: תספק מערכות הגנה לנגמ"שים של צה"ל בכ-250 מיליון שקל

במסגרת ההליך שהושלם באחרונה, מינהל הרכש של משרד הביטחון בחר במערכת מסוג חץ דורבן של אלביט מערכות יבשה – תעש ● מערכת חץ דורבן פותחה על ידי תעש מערכות, אך החברה הופרטה בסוף 2018 ונמכרה לאלביט

 יצחק גת, היו"ר והמנכ"ל הזמני של חברת פתרונות התקשורת אורביט טכנולוג'יס / צילום: יח"צ

מחשבים מסלול מחדש: יצחק גת מונה למנכ"ל הזמני של אורביט טכנולוג'יס; עמר בר-לב מונה לדירקטור חיצוני

אסיפת בעלי המניות של חברת אורביט טכנולוג'יס אישרה את מינויו של יו"ר החברה, יצחק גת, גם לתפקיד המנכ"ל הזמני ● חבר הכנסת לשעבר עמר בר-לב מונה לדירקטור חיצוני בחברה ● שתי ההצעות אושרו בתמיכה של 100% מהמשתתפים בהצבעה וללא התנגדות

אייל בן סימון / צילום: תמר מצפי

הריכוזיות הגיעה לפרדס: הפניקס תחלק את החזקתה במהדרין כדיבידנד בעין, וגם נכסים ובנין תידרש לפעול

בעקבות זאת, קבוצת דלק, השולטת בהפניקס, צפויה לקבל לידיה כ-12.5% ממניות מהדרין, בעוד שקבוצת מאיר משאיות תקבל לידיה כ-4.5% ממניות מהדרין ● מאז דווח המהלך של הפניקס, איבדה מניית מהדרין כ-8.5% מערכה

כלכלה אוסטריה // צילום: שאטרסטוק

אג"ח למאה שנים? חותם על זה ב-100%

כשהמלצתי בספטמבר 2017 להסיט חלק מתיק ההשקעות לאיגרות חוב אולטרה-ארוכות, הגיבו לי שזה רעיון השקעה מהגיהינום, ושמדובר בהפסד ודאי של עשרות אחוזים ● מאז עברו פחות משנתיים, ואיגרת החוב של אוסטריה ל-100 שנים, למשל, השיאה תשואה של 100% ● איך מתרחשת הכפלה של שווי ההשקעה בשנתיים באיגרת של מדינה המדורגת +AA, והאם מח"מ ארוך זו עדיין השקעה כדאית?

גד פרופר / צילום: איל יצהר, גלובס

כבר לא עסק משפחתי: גד פרופר תובע מנסטלה 39 מיליון שקל על מניותיו באסם

בעלי אסם לשעבר, שמכר את מניותיו לנסטלה ב–2012, דורש מענקית המזון כי תשווה את התמורה שקיבל לתמורה שקיבלו בעלי המניות מהציבור על מכירת אחזקותיהם לנסטלה ארבע שנים מאוחר יותר ● במכתב שצורף לתביעה, דוחה נסטלה את הטענות

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: שלומי יוסף

ועדת הבחירות קיבלה הסכם עודפים ראשון: בין ישראל ביתנו לכחול לבן

נזכיר כי במערכת הבחירות מועד א' חתם אביגדור ליברמן על הסכם עודפים עם נפתלי בנט והימין החדש, ואילו מפלגת כחול לבן נותרה ללא הסכם עודפים

הדמיה של פרויקט הנדל"ן שיבנה במרכז ירושלים / צילום: מתי רוזנשטיין אדריכלות

אור ירוק לפרויקט מתחם בית הכנסת מוסיוף בירושלים

הוועדה המחוזית ירושלים הפקידה תוכנית של היזם לורנט לוי מבעלי "אופטיקל סנטר" לפרויקט מלונאות מסחר ומגורים במתחם בית הכנסת מוסיוף

צוות הפיתוח של אורן גרשון: (מימין לשמאל) שחר איתן, מיכאל בכר וארנון פלג / צילום: אינטל, יח"צ

אינטל חושפת: שבב הבינה המלאכותית הראשון שפותח בישראל

השבב החדש ששמו Springhill ייחשף הערב בכנס בארה"ב וייכנס לשלב הייצור עוד השנה ● בפיתוח השבב החדש השתתפו מאות מעובדי מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה ובמפעל הייצור בקרית גת

דוד מילגרום, יו"ר מידרוג / צילום: איל יצהר, גלובס

"יש היום שעת כושר מיוחדת במינה להקפיץ את שוק ההון בדרגה או בכמה דרגות למעלה"

יו"ר חברת הדירוג מידרוג שבשליטת מודי'ס העולמית, דוד מילגרום, מציע מספר דרכים לחיזוק שוק ההון הישראלי וגם מאמין שבפעולות נכונות ניתן לפתור את בעיית הגירעון מבלי להעלות מסים: "אם נאושש את הצמיחה במשק, הוא ייסגר לבד, ובאמצעות שוק ההון אפשר לעשות זאת"

עומרי אילוז, עידו ספרותי, אופיר אשכנזי: מייסדי פרימטראיקס / צילום: פרימטראיקס

רכישה בתוך ישראל: PerimeterX רכשה את הסטארט-אפ פייג'סיל מנס ציונה

סכום העסקה לא נחשף, אך ידוע כי עד הרכישה, פייג'סיל גייסה מיליון דולר מהמשקיע הפרטי אלון ארבוב וממשרד ההשקעות המשפחתי Clear Future ● החברה גייסה עד כה כ-80 מיליון דולר ● הטכנולוגיה של החברה נועדה לספק הגנה מפני בוטים זדוניים, ביניהם בוטים שנועדו להשפיע על מערכות בחירות ועל סקרים מקוונים

איילת שקד בטקס הפרידה ממשרד המשפטים / צילום: רפי קוץ

"הרבה אנשים בחשו בקדירת המגעים עם הליכוד. הצעת התמיכה בחסינות לנתניהו לא הייתה על דעתי"

שקד, יו"רית "ימינה" ושרת המשפטים לשעבר, הגיבה בשיחה עם "גלובס" לפרסום לפיו שליח מטעמה הציע תמיכה במהלך שיעניק חסינות לנתניהו בתמורה לקבלתה לליכוד ● "כנראה שמישהו אמר את זה, אבל הוא עשה את זה מיוזמתו ועל דעתו - וללא ידיעתי" ● "מי שמספר אחת חוטף הכי הרבה אש"

מדד המותגים: ביטוח ופנסיה / אילוסטרציה: דגנית ג'מצי, גלובס

מותגי הביטוח והפנסיה המובילים בישראל מרכזים בידיהם כוח עצום

הגופים שמנהלים את העתיד של העובדים הופכים לישירים יותר במגע עם לקוחות הקצה ומרכזים בידיהם כוח אדיר ● כניסתן של חברות ביטוח חדשות בקיץ שעבר עשויה להביא בשורה של ממש לענף