מישל פלאטיני / צילום: רויטרס
נפתח בחידה. מי אמר ומתי, "יש פעמים בחיי אדם, בהן עליך לקחת את גורלך בידייך; אני בעיצומו של רגע מכריע שכזה, בצומת דרכים בחיי"? יוליוס קיסר, לפני שחצה את הרוביקון? גליליאו, לפני שהכריז בפני האינקוויזיציה "ואף-על-פי-כן, נוע תנוע"?; יורי גגארין, לפני ששוגר לחלל? התשובה: כמובן שאיש מאלה. את ההכרזה הבומבסטית הזו שלח מישל פלאטיני לראשי ההתאחדויות לכדורגל בעולם. הסיבה: הצרפתי החליט סוף-סוף להתמודד על ראשות פיפ"א בבחירות שייערכו בפברואר הקרוב, אחרי "החלטה מאוד אישית שהתקבלה בזהירות ובכובד ראש, כשאני שוקל מול עיני את עתידו של הכדורגל ועתידי שלי".
אחרי שני קמפיינים שהסתיימו בקיפול זנב ואי-מועמדות, הפעם הצרפתי טוען כי "הודרכתי על-ידי ההערכה, התמיכה והעידוד שקיבלתי על-ידי רבים מכם". בתרגום לעברית, פלאטיני, שלא מסוגל להפסיד - יודע שיש לו מספיק תמיכה, כך שברור שייבחר.
אבי לוזון: "כנשיא פיפ"א, פלאטיני לא ייתן להשעות מדינות"
***
ההתלהבות הייתה רבה, כמובן. התאחדות הכדורגל הגדולה בעולם, הגרמנית, התייצבה מאחורי פלאטיני "במלוא התמיכה שבידינו", כפי שכתב נשיא ההתאחדות וולפגנג נירסבאך. ההתאחדות החשובה והוותיקה ביותר, האנגלית, זו שסיפקה את הביקורת הקשה ביותר על פיפ"א עד כה, וגם היא באופוריה: גרג דייק, היו"ר, הצהיר: "רצינו מועמד שיבצע רפורמות, ואנחנו מאמינים שהוא ישקם את פיפ"א בדרך בה צריך לשקם את הארגון. אנו מודעים להצבעתו עבור קטאר, אבל אם כל המצביעים היו מגלים שקיפות כמותו, הדברים היו נראים אחרת".
מעבר לכך, בפגישת הוועד המנהל של פיפ"א בשבוע שעבר בציריך התברר לפלאטיני שמאחוריו עומדים הגושים של הקונפדרציות באירופה (53 התאחדויות), אסיה (46), צפון ומרכז אמריקה (35) ודרום אמריקה (10),כלומר 144 מתוך 209 חברות בפיפ"א.
זו הסיבה לסקפטיות בנוגע ליכולתו לשקם את פיפ"א. כמו שכותב טום פק ב"אינדיפנדנט": "אין הוכחה ברורה יותר לחוסר התאמתו של פלאטיני לתפקיד נשיא פיפ"א מאשר העובדה שהוא בבירור יקבל אותו". ראשי ההתאחדויות שמהווים את חברי הארגון, לא היו שמחים לתמוך במישהו שיסלק את המנעמים ויישנה את אורח עבודתם. אותם אנשים, יש לזכור, לפני 10 שבועות בסך הכל, אחרי הפשיטה המשטרתית והסקנדל, עדיין בחרו בספ בלאטר לנשיאם. הנסיך הירדני עלי בין אל-חוסיין, שהפסיד לבלאטר, הצהיר: "פלאטיני אינו טוב לפיפ"א העטופה בסקנדל. חייבים להפסיק לעשות עסקים כרגיל, השיטה של דילים מתחת לשולחן בחדרים אחוריים חייבת להפסיק". אבל כך עובד פלאטיני, שהיה חניכו ובן טיפוחיו של בלאטר שנים ארוכות, והפך נשיא אופ"א באמצעות דילים מעורפלים שרקם השווייצרי.
גרמניה, למשל, קיבלה בחדרי חדרים את ההבטחה לארח את היורו ב-2024 תמורת תמיכתה, מסביר אחד העיתונאים החוקרים הבולטים בתחום, יינס ווינרייך, בבלוג שלו. על החיבור של הצרפתי דרך הנשיא לשעבר סרקוזי עם קטאר לא צריך להרחיב, גם לא על משרת המנכ"לות שקיבל בנו של פלאטיני באחד מהעסקים של הקרן הקטארית QSI. ולא על זכויות השידור של הכדורגל בצרפת, על פ.ס.ז' והאמיר הקטארי. ברור שפלאטיני ישמור על האינטרסים של האמירות ועל מונדיאל 2022 השערורייתי.
אולי כדאי גם להזכיר את העובדה שהמלחין הצעיר יוהאן צווייג, שאחראי על המנון הליגה האירופית, על המנון ההתאחדות הגרמנית ועל המוסיקה בכל גמר של הליגה האירופית ושל טקסי הבלון ד'אור - הוא חתן של פלאטיני. ואת מייק לי, שהחברה שלו, וורו קומיוניקיישנס, מנהלת תקשורתית את פלאטיני כבר שנים רבות, וגם את המועמדות של קטאר, כמו גם את ההכנות למונדיאל שלה.
מה לעשות, אופ"א לא טובה בפסיק מפיפ"א, כותב וויינרייך. הרפורמות הדרושות בפיפ"א נדחו על-ידי אופ"א לפני שנתיים בתוקף, והיום נציגיה דורשים אותן בפומבי. פלאטיני, יש לזכור, מתנגד יותר חריף לשימוש בטכנולוגיה מאשר בלאטר. והוא איש של לירות ואח"כ לבדוק. נזכיר רפורמות בליגת האלופות, את הגדלת היורו ל-24 נבחרות ואת פיזור המפעל ברחבי היבשת ב-2020. כל דבר שנותן לו תמיכה בעוד התאחדויות. "חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך מעולם לא הייתה ממעלותיו", כותב ויינרייך, "את זה הוא השאיר לאחרים". הוא מזהיר, שההכרזה על מועמדות בשלב מוקדם אחרי הבטחת התמיכה עלולה להתנקם, לאור החדשות הצפויות להמשיך להגיע מהחקירות הנערכות בארה"ב ובשווייץ. אחרי הכל, פלאטיני חבר הוועד המנהל בפיפ"א כבר 12 שנה, ואין לו פחות אחריות מלאחרים.
***
"מצד שני", כותב עורך ה"קיקר", בטורו השבוע, "האם דמות חדשה, חיצונית שלא מכירה את המערכת - תוכל בכלל לשלוט בפיפ"א? כנראה שלא". המצב בפיפ"א בכי רע. הספונסרים לחוצים, ולחברי הוועד המנהל כבר הובהרו תוצאות האחריות האישית והשילוחית שלהם על-ידי גורמי החקירה בארה"ב, מה שהוביל רבים מהם למפגש ברוסיה עם פוטין, וציפייה אולי למקלט בעתיד. בלאטר והמזכ"ל ז'רום ואלקה כלל לא נסעו למונדיאל הנשים בקנדה, לראשונה אי-פעם, בגלל "טיפול בעניינים דחופים", וכנראה חשש ממעצר.
טום פק מ"האינדיפנדנט" מסכם: "פלאטיני מודה שצריך רפורמות עמוקות... ובינתיים הוא מתמודד על נשיאות ארגון שהוכיח מעל לכל ספק שהוא מערכתית אינו מסוגל לבחור בנשיא מתאים". ומוסיף, שממילא התהליכים של החודשים הקרובים חשובים מזהותו של הנשיא הבא. שכן הרפורמות תילקחנה ברצינות "רק אם משמעותן הריסה ובנייה חדשה של הארגון שתקטין את השפעתו של הנשיא, למעט מעבר למעמד סמלי".