גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוקחים משכנתא: מה ריבית המשכנתא? איך להפחית אותה? ואיך לבחור בין המסלולים?

מדוע כמעט כולם מתפתים למסלול המשתנה? האם ריבית המשכנתא תעלה? ומהי ריבית המשכנתא המעודכנת?

משכנתא / איור : גיל ג'יבלי
משכנתא / איור : גיל ג'יבלי

הריבית אמנם נותרה ללא שינוי משמעותי בחודשים האחרונים, אבל ריבית המשכנתא בשנה האחרונה עלתה.

המונח "ריבית משכנתא" כמכלול מעט בעייתי: יש מסלול משכנתא בריבית קבועה, בריבית צמודה-קבועה, בריבית צמודה משתנה ובריבית משתנה. לרוב, מפזרים את המשכנתא על פני כמה מסלולים והשאלה שבה מתחבטים כולם - מה תמהיל המשכנתא הנכון? כמה לקחת בכל מסלול, ומה עדיף, משכנתא בריבית קבועה או ריבית משתנה?

מדריכי משכנתא באתר הון

הנה המסלולים העיקריים המקובלים כיום:

1. מסלול בריבית משתנה הצמודה לפריים - הפריים עומד כיום על 1.6%, מאחר שהוא מוגדר כריבית במשק בתוספת של 1.5%. מסלול זה הוא בריבית הנמוכה ביותר, וזה כמובן יתרונו. אבל חכו - יש גם חיסרון.
2. מסלול בריבית קבועה - הריבית תלויה בתקופת המשכנתא. ככל שהתקופה ארוכה יותר, כך הריבית נמוכה יותר (נתוני ריבית משכנתא מעודכנים).
3. מסלול בריבית משתנה-צמודה לטווח ארוך - 20-25 שנה. במסלול זה יש מעין תחנת יציאה כל 5 שנים, הלווים יכולים לבחור להעביר את החלק הזה במשכנתא למסלול אחר. כמו כן, יש משכנתאות בריבית משתנה לא צמודה ולא כנגזרת מריבית הפריים.

כמו כן, קיימים מסלולים צמודים למדד לטווחים שונים, לרבות מסלול בריבית צמודה משתנה לטווח של 5 שנים; וגם מסלולים צמודים למדד בריבית קבועה. מגוון רחב, אז איך בוחרים?

צריך להתחשב במספר גורמים כאשר לוקחים משכנתא:

1. עלות המימון השנתית, כלומר: הריבית המשוקללת השנתית של המשכנתא.
2. ציפיות המדד/אינפלציה לאורך תקופת המשכנתא.
3. ריבית הפריים על פני תקופת המשכנתא.
4. סך ההחזר הכספי על פני התקופה.
5. גמישות המשכנתא, לרבות יכולת לפרוע אותה/למחזר אותה בהמשך .
6. ההחזר על פני זמן.

ריבית קבועה או משתנה - מה עדיף?

בסעיף האחרון מסתתר תרגיל שבמקומות מסוימים עושים לכם - אל תפלו בפח! כאשר לוקחים משכנתא בריבית משתנה (פריים או ריבית משתנה צמודה), ההחזר ההתחלתי נמוך. ניתן לדוגמה לקבל משכנתא בריבית פריים מינוס 0.5%-0.8% כלומר סדר גודל של 0.8% עד 1%, ואילו הריבית השקלית הקבועה לטווח מעל 10 שנה היא סדר גודל של 2.5% עד 3.5%. הריבית המשתנה הנמוכה יוצרת אשליה אופטית מפתה מאוד - לכאורה, הריבית נמוכה יותר ולכן ההחזרים קטנים יותר.

אבל, מדובר רק בההחזרים של תחילת הדרך. ההחזרים יעלו כאשר הריבית במשק תעלה. כלומר, ההחזר שאתם רואים היום בהתבסס על החלק המשתנה הוא נכון רק לחלק (ואפילו חלק קטן) מתקופת החזר המשכנתא כולה. אם לדוגמה הריבית במשק תעלה ב-1%, אזי הריבית משכנתא בהתאמה עולה ב-1% לכיוון 2% - עדיין ריבית נמוכה, אבל בפער נמוך יחסית לריבית השקלית הקבועה.

ועוד בעיה בריבית המשתנה: כאשר לוקחים את המשכנתא בריבית משתנה צמודה למדד, אתם לכאורה לוקחים משכנתא בריבית נמוכה. לדוגמה, משכנתא ל-20-25 שנה בריבית משתנה של 1.6%-2.3% - זו רק הריבית, מה עם ההצמדה? ההחזרים בלי הצמדה לא מבטאים את העלייה שתהיה בהם על פני השנים.

אז נכון, בשלב הראשון, אתם משלמים בהלוואה זו החזרים קטנים, אך מדובר בהפרשים צמודים כך שבסופו של דבר הערך הכולל של ההחזרים עולה.

סיכום ביניים - לקיחת משכנתא במסלולים עם ריבית משתנה ועם ריבית צמודה אמנם מאפשרת לכם להחזיר בהתחלה סכומים נמוכים יותר מממוצע ההחזרים על פני תקופת המשכנתא כולה. אבל ההחזרים יילכו ויגדלו.

מנגד, לקיחת משכנתא בריבית קבועה לא צמודה נותנת לכם ביטחון - מה שאתם משלמים בהחזר הראשון זה מה שתשלמו בהחזר גם בעוד 10 שנים, 20 שנה ו-30 שנה.

ריבית קבועה - יקרה, אבל בטוחה

אפשר וצריך להתבונן על זה כך: ההחזר בריבית הקבועה הוא סוג של ממוצע של ההחזרים הצפויים במסלולים האחרים. כלומר, אם במשכנתא עם כמה מסלולים אתם מתחילים לשלם 4,000 שקלים ואילו אם הייתם לוקחים את הכל בריבית קבועה הייתם משלמים 5,000 שקל, אז תזכרו שאמנם אתם משלמים היום פחות, אבל זה על חשבון העתיד - ההחזרים יילכו ויגדלו ובשלב מסוים יעקפו את ההחזר שהייתם צריכים לשלם אם הייתם לוקחים את הכל בריבית קבועה.

ולהלן כלל האצבע: ההחזרים בריבית הקבועה נמוכים יותר מאשר במשכנתא שהיא ערבוב של כמה מסלולים, לרבות מרכיבים משתנים.

למעשה, ככל שהחלק המשתנה גדול יותר וככל שהחלק הצמוד גדול יותר, כך ההחזרים היום נמוכים יותר, ומנגד - ככל שהחלק של הריבית הקבועה גדול יותר, כך ההחזר ההתחלתי גדול יותר. אבל ככל שהמרכיב המשתנה והצמוד גדולים יותר, כך גם קצב עליית ההחזרים החודשיים גדול יותר.

גם אחרי שהפנמתם את זה, עדיין ייתכן שתעדיפו לקבוע חלק משמעותי במשכנתא במסלול משתנה וצמוד. אחרי הכל, הריבית פריים נמוכה כיום אבסולוטית וגם ביחס לריבית הקבועה. נכון, מדברים על כך שהריבית תעלה, אבל מדברים על זה כבר כמה שנים טובות, וגם אם היא תעלה, השאלה מתי; ועוד שאלה: האם תוספת התשלום על ההחזרים כתוצאה מהעלייה, מצדיקה מרכיב גדול של הריבית הקבועה?

כל אחד אמור לעשות את החשבון שלו, אבל הכי חשוב: אל תתנו לאקסלים לבלבל אתכם - מה שאתם רואים בהם זה החזרים בלי הצמדה למדד, ובלי עלייה בריבית. המציאות בפועל, תהיה כמובן שונה לחלוטין.

מדריכי משכנתא באתר הון

איך להוריד את ריבית המשכנתא?

ריבית המשכנתא היא נתון גמיש - זוג חברים שלכם קיבל משכנתא בריבית טובה משלכם. איך זה יכול להיות? והאם אפשר להוזיל את ריבית המשכנתא?

ראשית, ההשוואה בין משכנתאות שונות לא פשוטה. המשכנתאות של היום פזורות על פני כמה מסלולים מסוגים שונים (קבוע משתנה, צמוד, לא צמוד), בריביות שונות, ולתקופות שונות. לכן, קשה מאוד להשוות בין הצעות למשכנתא, ובין המשכנתא שלכם למשכנתאות אחרות. עם זאת, יש קווי דמיון, לרבות המרכיב המשתנה, וכן ניתן להגדיר אם המשכנתא טובה ואם הריבית יחסית נמוכה או יקרה.

ואם כך, אז כשהחברים שלכם מספרים לכם שקיבלו ריבית נמוכה במסלול אחד, זה עדיין לא אומר שהמשכנתא בכללותה, טובה יותר. צריך לבחון את המסלולים הנוספים. אבל, זה בהחלט יכול להיות - כן, יכול להיות שהמשכנתא שלכם יקרה. איך זה קורה, ומה גורם להבדלים בתנאים של המשכנתא בין לווים שונים?

ראשית - לקוחות וותיקים של הבנק, שיש להם קשר עם הסניף והכרות שעוזרת למנהל להמליץ - עוזרת להוריד את המשכנתא.

שנית - מעבר להיכרות, יש כמובן משמעות לנתונים הפיננסים שלכם - כמה אתם מרוויחים, וותק במקום העבודה, נכסים, התחייבויות והון. ככל שהמצב הפיננסי שלכם טוב יותר, תוכלו לקבל תנאים טובים יותר.

גורם נוסף - יש קשר הדוק בין הריבית לבין אחוזי המימון על הדירה. אם אתם וקחים משכנתא בשיעור מימון/ אחוז מימון של 70%, אז כמובן שהסיכון שלכם גבוה מאשר מישהו שלוקח משכנתא בשיעור של 30%.

ברגע שאחוז המימון קטן יותר, כך צפוי שהריבית תהיה נמוכה יותר, פשוט הסיכון של הבנק קטן יותר. הבנקים מחלקים את אחוזי המימון לכמה רמות - עד 45% מימון, זו המדרגה הבטוחה ביותר מבחינתם, ולכן הריביות בה הן הטובות ביותר.

בין 45% מימון ל-60% מימון מערך הנכס זו המדרגה הבאה, אם כי, בנקים רבים גם מתייחסים למדרגת ביניים - עד 50% מערך הדירה.

ומעל 60% מימון זו המדרגה המסוכנת ביותר עם הריבית הגבוה ביותר.

המשמעות היא פשוטה - אם אתם עומדים לקחת משכנתא בשיעור מימון של 63%, אל תעשו זאת - תקבלו מימון ממקורות אחרים בשיעור של 3%, ותדאגו שהמשכנתא תהיה בשיעור של עד 60%. ככה תקבלו משכנתא זולה יותר וזה משמעותי.

ויש עוד דרכים להוזיל משכנתא - אם אתם יודעים לעשות סקר בנקים, יודעים להתמקח, ומסוגלים לקרוא ולהבין את היתרונות והחסרונות של כל מסלול משכנתא, אז תוכלו לעשות זאת לבד - לקחת משכנתא לבד - זה לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי. אבל אם אתם לא מסוגלים להתעסק עם בדיקות מול הבנקים והשוואת ריביות, או שאין לכם זמן לכאב ראש הזה, אתם יכולים להיעזר ביועץ משכנתא. זה עולה כמה אלפים טובים. אבל יועץ טוב אמור להניב לכם הרבה יותר מהעלות. הבעיה היא לא דווקא העלות. הבעיה שיש שרלטנים בתחום, ואתם צריכים לבחור נכון (יועץ משכנתא - איך לבחור?).

ריבית המשכנתא - לאן?

ריבית המשכנתא במגמת עלייה קלה בשנים האחרונות. כאן תמצאו את ריבית המשכנתא העדכנית.

השאלה מה יהיה בהמשך?

ריבית המשכנתא עדיין נמוכה בהתייחסות ארוכת טווח. אם אתם בוחנים את ריבית המשכנתא ל-10, 20 שנה האחרונות, תגלו שהריבית הנוכחית נמוכה (אפילו מאוד), אבל היא כבר לא ברצפה כפי שהיתה בעבר.

ריבית המשכנתא מושפעת מכמה קריטריונים, לרבות ריבית בנק ישראל וריבית הפריים. ריבית בנק ישראל נמוכה מאוד וצפוי כי כאשר ריבית בנק ישראל תתחיל לעלות, גם ריבית המשכנתא תעלה.

פרמטרים נוספים שמשפיעים על ריבית המשכנתא הם - הביקושים בשוק הדיור - בתקופות שיש ירידה בביקושים לדירות, יש גם ירידה בביקוש למשכנתאות, והריבית יורדת. בתקופות שהביקושים מתגברים, יש בהתאמה עלייה בדרישה למשכנתאות ועלייה בריבית.

פרמטר נוסף הוא התחרותיות בין הבנקים. כאשר התחרות בין הבנקים יורדת, הריבית עולה, וההיפך. התחרות בשוק הזה לא ברורה. מצד אחד יש מספר שחקנים גדול, מצד שני כמה בנקים גדולים בעצם שולטים בשוק.

השפעה נוספת על הריבית מגיעה משוק האג"ח. בשנים האחרונות עלות המימון של הבנקים גדלה, במקביל להתייקרות המימון (עליית הריבית) בשוק האג"ח. כלומר, מול המשכנתא שהבנק מספק הוא מעין לוקח הלוואה / מימון - מנפיק אג"ח, בשנתיים האלו אמנם התייקרו הריביות שהבנק משלם ולכן בהתאמה הוא דורש יותר, אבל הן התייקרו בשיעור זניח - אולי 0.2%, אולי 0.3%. כלומר, אי אפשר להסביר את עליית הריבית בגלל עליית התשואות באג"ח.

התייקרות ריבית המשכנתא והשפעתה על ההחזרים

העלייה בריבית המשכנתא משפיעה על סך הוצאות המימון שנדרש לשלם בגין מימון הדירה. כלומר, אנחנו בעצם משלמים יותר על הדירה. מחיר הדירה לכאורה אינו כולל את עלויות המימון, אבל בפועל הוא בהחלט חלק מההוצאות על הדירה. מדובר על מרכיב גדול ומשמעותי מעלות הדירה. ההתייקרות הזו בשנים האחרונות שקולה להתייקרות של עד 10% במחיר הדירה, אבל זה עוד כלום, לעומת תרחיש שהריבית תעלה ב-1%-2%.

העלייה בריבית משפיעה כמובן גם על ההחזרי השוטפים, זה תלוי בסוג ההלוואה, התקופה שלה ופרמטרים נוספים, אבל בהערכה גסה, החזר המשכנתא הממוצע עלה ב-10%.

מה יהיה מהמשך?

האם ריבית המשכנתא תמשיך לעלות? ובכן, מה שהכלכלנים טוענים וגם בנק ישראל עצמו לגבי ריבית בנק ישראל - ידוע וברור, היא תעלה כבר ב-2019. עלייה בריבית הזו משליכה על שוק המשכנתאות, ועל ריבית המשכנתאות. מעבר לכך, המדד עדיין נמוך מאוד, וגם כאן הציפיות הן שהוא יעלה מדרגה לתוואי של בנק ישראל - בין 1% ל-3% , עליית המדרגה הזו שקולה לעלייה בריבית המשכנתא.

עם זאת, חשוב להדגיש - אף אחד לא באמת יודע מה יהיה - אין נביאים, יש רק הערכות. למידע נוסף, מומלץ להיכנס למדריך גלובס - איך לוקחים משכנתא.

היקף המשכנתאות גדל

הציבור מגדיל את היקף רכישות הנדל"ן, ובהתאמה היקף המשכנתאות גדל. בנק ישראל דיווח כי קצב לקיחת המשכנתאות בשנת 2019 עולה על 60 מיליארד שקל, עלייה של 10% לעומת שנת 2018 . בחודשים האחרונים הקצב החודשי עולה על 5 מיליארד שקל - רף גבוה שהולך ועולה.
הסיבות לגידול הן העלייה במספר העסקאות במחיר למשתכן והמעבר בפועל של הזוכים בהגרלות לביצוע העסקאות. זוכי מחיר למשתכן מהווים 10% משוק המשכנתאות, והם צפויים לגדול ל-15% בתוך כחצי שנה.

סיבה נוספת לגידול היא רוכשים שהחליטו לרכוש דירות גם בשוק החופשי, ולא להסתמך רק על זכייה אפשרית בפרויקט "מחיר למשתכן".

אל אלו מצטרפים גם הרוכשים שחיכו לשווא שהמחירים ירדו. כלומר, כאלו שחיכו על הגדר וציפו לירידת מחירים, ציפייה שבינתיים אינה מתממשת. רבים מהם מעריכים כיום שרמת המחירים הנוכחית לא תרד ולכן הם חוזרים לשוק ובהתאמה מגדילים את פעילות המשכנתאות.
רמת ריבית המשכנתא נותרה פחות או יותר יציבה בחודשים האחרונים. להערכת הכלכלנים ריבית בנק ישראל ובהתאמה ריבית המשכנתאות לא צפויות לשינוי דרמטי, אם בכלל, במהלך שנת 2019.

כך או אחרת, מסתמנת מגמה על פי נתוני בנק ישראל לפיה, העלייה בהיקף המשכנתאות במינוף גבוה, נמשכת. כ-34% מהמשכנתאות הן ביחס (בין היקף ההלוואה לשווי הנכס הנרכש) של מעל 60%, מדובר על יחס גבוה משמעותית ממה שהיה ב-2018. האם זה מבטא כשל בשוק? ממש לא. הבנקים יודעים לתמחר את המינוף הזה, לריבית גבוה יותר, והם יודעים לדאוג לביטחונות טובים (שעבוד הדירה), כך שמינוף גבוה, אינו בהכרח, סיכון מערכתי גבוה.

למעשה, המהלך נובע מהקלה רגולטורית שהעניק בשנה שעברה בנק ישראל, המעודדת את הבנקים להעניק משכנתאות במינוף גבוה יותר. זאת במטרה למנוע מצב שבו הלווים לוקחים אשראי צרכני בריבית גבוהה יותר במקום הלוואות משכנתא שבה בהגדרה הריבית היא הטובה ביותר.

ומדריכים נוספים מאתר הון:

ריבית משכנתא - נתונים עדכניים

ריבית קבועה או ריבית משתנה- מה עדיף?

יועץ משכנתא - האם צריך?

* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

 

עוד כתבות

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

החשש בחמאס מהצעד של ישראל - וההנחיה: "להתרחק מהמזגן"

למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות