מסך הבורסה לניירות ערך בתל–אביב לקראת הלילה הלבן / צילום: יחצ
23 שנים עברו מאז שמדד ת"א 25 נכנס לחיינו ונראה שבקרוב יהיה עלינו להתרגל למדד חדש שיבוא במקומו - ת"א 35. מדוע זה קורה? האם שוק המניות המקומי גדל לאין שיעור והבורסה צירפה אליה חברות מובילות שחבל לראות אותן מחוץ למדד המוביל? לא, המהלך הנוכחי מתבצע בניסיון להציל את הבורסה מהתייבשות - להגדיל את מחזורי המסחר ולהפוך אותה לזירה אטרקטיבית לגיוסי הון חדשים.
הרפורמה שמציעים קברניטי הבורסה היא פעולה מתבקשת, אך אינה עונה על כל הבעיות שמהן היא סובלת כיום. היכן היא מתבקשת? בהגדלת מספר המניות שנמנות על מדדים מרכזיים בבורסה. זאת, לאור הגידול הנמשך בהשקעות פסיביות באמצעות מדדים, שעימו גדל גם הפוטנציאל למסחר בכל המניות שמצליחות להיכלל במדד "מעניין" להשקעה.
מהבחינה הזו, התעודות וקרנות הסל מהוות מענה טוב למניות שלא נמצאות בזכות עצמן על הרדאר של המשקיעים, בטח זה של המוסדיים הגדולים. כיום מנוהלים בקרנות העוקבות ובתעודות הסל המנייתיות בארץ כ-40 מיליארד שקל. לסכום הזה יתווספו עוד מיליארדים ויחד יהווה הסכום הכולל את הפוטנציאל הישיר להשקעה במניות החדשות שייכנסו למדדים בבורסה.
גם משקיעים זרים מקצועיים לא ממהרים להשקיע במניות ישראליות. מבחינתם ההיצע של השוק המקומי מתמצה בכמה מניות בודדות ואולי גם באמצעות חשיפה למדד מוביל או שניים. כך, באמצעות הרחבת המדדים ויצירת מדדים חדשים שמרחיבים את האפשרות להיחשף לשוק המקומי, הבורסה גם מגדילה את העניין הפוטנציאלי של השוק המקומי עבור זרים שרוצים קצת יותר מישראל בתיק שלהם. לכן, יש ברפורמה המוצעת פוטנציאל נאה להגדלת המסחר.
המוסדיים מתעניינים בלא יותר מ-40 מניות
מנגד, הרפורמה לא תשנה כנראה סדרי עולם בנוגע לרוב המניות הנסחרות בבורסה, שאינן זוכות כיום לעניין רב. מדד ת"א 25 הוא מדד מאוד סחיר וגם מדד ת"א 75 נמצא על הכוונת של משקיעים רבים, אך המניות הקטנות יותר נתפסות בעיקר ככתובת למסחר של הציבור הרחב ו"סוחרי היום". זאת, משום שאת נותני הטון המרכזיים בשוק ההון המקומי - הגופים המוסדיים - מעניינות בעיקר כ-40 המניות הגדולות בשוק. היתר פשוט קטנות עליהם.
יש לכך כמה סיבות. ראשית, השקעה של 5 מיליון שקל והשקעה של 150 מיליון שקל דורשת, מבחינת המוסדיים, את אותה תשומת לב ניהולית, למרות שההשפעה של ההשקעה הקטנה על תוצאות התיק הכולל שלהם היא זניחה.
שנית, מבחינת הכמות שהמוסדיים סוחרים בה, המניות הקטנות מהוות מלכודת נזילות חמורה, משום הסחורה הצפה המעטה במניות אלה, והמחזור הדל בהן, גורמים לכך שכל שינוי פוזיציה עלול לגרום להשפעה של ממש על מחיר השוק.
מבחינת המוסדיים זו תקלה גדולה, וזה לא צפוי להשתנות גם כעת. אז יהיו עוד כמה מניות, אולי אפילו כמה עשרות בודדות, שהמסחר בהן יגדל באופן ניכר ביחס להיום. עדיין, רוב המניות בבורסה המקומית יוותרו מוקצות מבחינתם.
הצורך בשינוי שנעשה כעת גם ממחיש, ולא בפעם הראשונה, את מצבה הקשה של הבורסה בת"א, שבכוחותיה הקיימים לא מצליחה לשנות מגמה שלילית שמאפיינת אותה כבר כמה שנים. בכלל, מבחינת רשות ני"ע והעומד בראשה, פרופ' שמואל האוזר, והבורסה, והעומדים בראשה, המנכ"ל יוסי ביינארט והיו"ר אמנון נויבך, הקרדיט שניתן להם בשוק לשינוי מצב הבורסה הולך ומתמעט. הרבה זמן עבר והמגמה לא השתנה.
אז יש כמה רפורמות שעומדות על הפרק, כגון "המסחר הכפוי" במניות של ענקיות וול סטריט גם ללא רישום וולנטרי מצידן, הפחתת רגולציה וכמובן התיאגוד של הבורסה, אבל מזור לחוליי הבורסה עדיין לא נמצא. ספק אם גם הרפורמה הנוכחית, שמנסה לרכוב על גל המסחר הפסיבי, תהיה הבשורה שתחייה את הבורסה. נראה שהשינוי הנוכחי יהיה רלוונטי בעיקר לכמה עשרות בודדות של מניות שכבר נסחרות בבורסה. ובקיצור, זה טוב אבל זה עדיין רחוק מלהספיק.