בית חולים הלל יפה ופרופ' מאיר אורן / צילומים: תמר מצפי
היוזמה למינוי מבקרי פנים בבתי החולים הממשלתיים, שנחשפה כאן במארס אשתקד, נתקלה בהתנגדות עזה מצד כמה מראשי המרכזים הרפואיים עוד בראשית הדרך. היום (ג') אנו חושפים מקרה מטריד הנוגע למבקר הפנים הראשון שמונה במסגרת התוכנית, שעשוי להצביע לכאורה כי יש מי שעדיין מבקשים לתקוע מקלות בגלגלי המהלך.
תכירו את עו"ד אסף גנץ, מבקר הפנים של בית החולים הלל יפה בחדרה. אחרי טיוטת ביקורת שכבר הספיק להעביר להנהלת המרכז הרפואי, ולאחר שלטענתו הדליק נורות אדומות בעקבות ממצאים ראשוניים שהעלו חשש לכאורה לעבירות פליליות מצד כמה בכירים, מסר לו המנכ"ל, פרופ' מאיר אורן, כי בכוונתו להאריך את "תקופת הניסיון" שלו ב-6 חודשים נוספים במקום להעניק לו מינוי קבע.
אורן הסביר כי לא הספיק להתרשם כראוי מהמבקר, וכי לאור פרישתו הקרובה לגמלאות, ראוי שמחליפו הוא שיחליט באשר למינויו הקבוע. בהמשך העלה אורן ספקות באשר לתפקודו המקצועי של גנץ וגם בנוגע להשתלבותו החברתית בבית החולים - לא פחות ולא יותר.
גנץ סירב להארכת תקופת הניסיון, והוא זומן לשיחת שימוע לפני סיום העסקתו. במקביל דחה אורן על הסף את הטענה כי גנץ התריע בפניו על חשדות לכאורה, ובמכתב לנציב שירות המדינה, משה דיין, כתב כי "לא היו דברים מעולם".
המקרה של הלל יפה הדאיג שורה של גורמים במערכת הבריאות ובמערכת המשפטית, שהטילו ספק בכך שלמנהל בית חולים יש סמכות להכריע בשאלת מעמדו התעסוקתי של מבקר הפנים. אם המנכ"ל רשאי להאריך את תקופת הניסיון של המבקר ואפילו להביא לסיום העסקתו, כך הם מסבירים, הרי שמבקר הפנים נתון לחסדיו של מי שאמור להיות מפוקח ומבוקר על-ידיו.
במחלקה המשפטית של נציבות שירות המדינה מתייעצים כעת עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים כדי להכריע בשאלה אם צודק מנכ"ל בית החולים כשהוא נשען על תקנות שירות המדינה (תקשי"ר) המאפשרות העסקה בתקופת ניסיון לרבות הארכת התקופה - או שמא סעיף 12 לחוק המבקרים הפנימיים גובר על התקשי"ר במקרה זה, שכן הוא קובע כי לא תופסק העסקתו של מבקר פנים בשירות המדינה אלא באישור נציב שירות המדינה.
בשיחה שקיימו לאחרונה גורמים במשרדי המשפטים והבריאות עם יוני דוקן, הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה ומי שדחף למינוי מבקרי הפנים בבתי החולים, הביע דוקן חשש כי ההתנהלות של ראשי הלל יפה היא למעשה המשך המאבק של הנהלות בתי החולים בכניסתם והשתרשותם של מבקרים פנימיים בבתי החולים, אשר נכפתה עליהם לדבריו "הר כגיגית".
דוקן ציין באותה שיחה כי מבקר הפנים הוא אחד משומרי-הסף החשובים ביותר, ועל כן בהחלטה על גורלו התעסוקתי חייבת להיות מעורבות ישירה של נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים.
גנץ, המבקר של הלל יפה, סירב תחילה להארכת תקופת הניסיון שלו והתריע על כך בפני נציבות שירות המדינה. הוא לא היסס אף לפנות לעו"ד ברק כלב ממשרדה של עו"ד ארנה לין, שראה גם הוא במקרה הזה סוגייה עקרונית.
החשש של בא-כוחו, כמו החשש של כמה גורמים במערכת הבריאות, הוא ממדרון חלקלק: הסיפור של גנץ עשוי לשמש מקרה מבחן בבתי חולים נוספים, שם ישתמשו באפשרות לכאורה להאריך את תקופת הניסיון ככלי להחלשת המבקרים וליצירת תלות ברורה בין המשך העסקתם לבין עבודת ביקורת "נוחה" - כזו שמשרתת את ראשי המרכזים הרפואיים ולא את האינטרס הציבורי.
"העסקה בתקופת ניסיון מנוגדת לתכלית שבבסיס חוק הביקורת הפנימית. לא יכול להיות חולק על כך שהעסקת מבקר פנימי בתקופת ניסיון פירושה תלות בלתי מתקבלת על הדעת של המבקר במבוקר", כתב עו"ד כלב לנציב שירות המדינה. הוא מזכיר במכתב כי חוק המבקרים הפנימיים מאפשר סיום העסקה של מבקר בכפוף לסיבה עניינית ואישור של הנציב, וכי כל מטרת ההסדר היא למנוע אפשרות לפיטורים שרירותיים באופן שמסכן את עצמאותו של המבקר.
עו"ד כלב מזכיר את הקביעה של מבקר המדינה בעניין דומה משנת 2011 - ניסיון להגדיר תקופת ניסיון של שנה למבקר הפנים בחברת החשמל. כך כתב אז המבקר: "יש חשיבות רבה לכך שהמבקר הפנימי ימלא את תפקידו ללא מורא שיבואו איתו חשבון על פעולות ביקורת שביצע כלפי נושאי משרה בחברה. קביעת תקופת ניסיון למבקר פנימי יש בה כדי להחליש את עצמאותו ואי-תלותו".
לאור כוונת נציב שירות המדינה להכריע בסוגייה, הסכים גנץ להארכת תקופת כהונתו ב-6 חודשים נוספים בלי להסכים לכך שיוגדרו תקופת ניסיון, ואילו פרופ' אורן הסכים מצדו לוותר על השימוע שעמד לקיים.
ניסו לטרפד
היוזמה של נציבות שירות המדינה לחייב את בתי החולים הממשלתיים במינוי מבקרי פנים נחשפה לראשונה ב"גלובס" במארס אשתקד. בתי החולים אמורים היו לסיים את הליכי המכרז לאיוש המשרות עד ספטמבר של אותה שנה, אולם בנקודת הזמן ההיא אף אחד מהם לא התחיל אפילו בהליך. כמה ממנהלי בתי החולים, בעיקר הגדולים, ניסו לטרפד את המהלך.
בין היתר הם דרשו להפחית את דרגת השכר של המבקר (מה שיצר חשש כי הדבר נועד לסכל מינוי של אדם מקצועי ומנוסה) ולהביא לכך שהמבקר יהיה כפוף אך ורק למנכ"ל בית החולים ללא כפיפות מקצועית למבקרת הפנים של משרד הבריאות.
באוקטובר האחרון הגיעו מנהלי בתי החולים לפשרה מול נציבות שירות המדינה, שלפיה מבקרי הפנים יהיו כפופים מבחינה ארגונית למנכ"לים ויאשרו מולם את תוכניות העבודה - הסכמה שעוררה תרעומת מצד איגוד מבקרי הפנים.
לפי שעה, בית החולים שיבא (תל-השומר) הוא היחיד שאפילו לא פרסם מכרז לתפקיד. בתי החולים שכבר מינו בפועל מבקר, מלבד הלל יפה, הם פוריה, רמב"ם ואסף הרופא.
"אין כוונה להחליש את המבקר"
פרופ' מאיר אורן, מנכ"ל הלל יפה, מסר בתגובה: "מאז ומעולם עודדתי את פעילות הביקורת לסוגיה השונים, בין אם בתפקידי במשרד הבריאות, בין בבית החולים, בין שהיו אלה מבקרים מטעם משרד מבקר המדינה, ובין אם היו מטעם מבקר הפנים של משרד הבריאות או גופי ביקורת אחרים. תמיד תמכתי בפעילות הביקורת. לא הייתה לי, או למי מטעמי, ואין כל כוונה להחליש את המבקר הפנימי גם במקרה זה.
"המבקר הפנימי של המרכז הרפואי הלל יפה הגיש טיוטת דוח ביקורת ראשון, והטיוטה נשלחה להערות המבוקרים. הערות רבות ועקרוניות לטיוטת הדוח הועברו למבקר הפנימי, וטרם התקבל הדוח הסופי. עם זאת, מתוך עיון בטיוטת דוח הביקורת הנ"ל לא מצאתי התייחסות לליקויים מהותיים, ודאי לא כאלה שיגרמו למי מגורמי המרכז הרפואי לרצות 'להחלישו ולהזהירו' כפי שנטען. אנו ממתינים לקבל את עמדת נציבות שירות המדינה בסוגיית תקופת כהונתו של מבקר פנימי בשירות המדינה, ונפעל בהתאם לקביעתה".