גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תכשירי הגנה מהשמש: מה מומלץ לקנות וכמה זה עולה?

אינספור תכשירי הגנה מהשמש קיימים בישראל, אלא שבשונה מארה"ב, הם אינם מוכרים כמוצר רפואי ועל כן אינם מסובסדים ■ כמה נשלם כדי להגן על עורנו, ובאיזה מוצר כדאי לבחור?

"חשיפה לא מבוקרת לשמש מסוכנת וגורמת לעלייה בשכיחות סרטן העור (מלנומה) הנחשב לגידול הסרטני הנפוץ בעולם, יותר מסרטן שד וריאות", אומרת ד"ר מרינה לנדאו, מומחית ברפואת עור בקופת-חולים מכבי. "קיימת מגמת גידול בשיעור הגידולים הסרטניים המתגלים מדי שנה בישראל הנגרמים בין היתר עקב חשיפה מוגברת לשמש", מוסיף ד"ר גיא שלום, רופא במחלקת עור בבית-החולים סורוקה.

וכשזו תמונת המצב, אין פלא שהשוק מוצף במקדמי הגנה (סנני קרינה) מפני השמש. לנדאו ושלום, תמימי דעים. לטענתם, סנני הקרינה השונים הנמכרים כיום אומנם עושים את העבודה, אך הם רק כלי אחד בארגז הכלים להתגוננות מפני השמש. "ניתן להפחית את מקרי הסרטן, דוגמת סרטן הקשקש, באמצעות שימוש נכון בסנני קרינה אך בנוסף לחבישת כובע, הרכבת משקפי שמש, לבישת חולצה עם שרוולים ארוכים והפחתת זמן השהייה בחוץ בין השעות 10:00-16:00", באגודה למלחמה בסרטן משמיעים דברים דומים. "סנני קרינה הם קו ההגנה האחרון מפני נזקי השמש".

שעות החשיפה הן הגורם המשמעותי ביותר לנזקי שמש. לכן, יש להתייחס לסנני הקרינה רק כחלק מאמצעי ההגנה אותם יש לנקוט נגד השמש כששימוש נכון בסנני קרינה עשוי להפחית את הנזקים הנגרמים בעקבות חשיפה בלתי מבוקרת לקרינת השמש כמו סרטן עור, הזדקנות מוקדמת של העור ובמיוחד את סכנת הצריבה.

פערים גדולים במחיר

קרינת השמש המגיעה אל פני כדור הארץ, מכילה סוגים שונים של קרניים הנבדלות זו מזו באורכי הגל שלהן. "אורך הגל קובע את התכונות הביולוגיות של הקרניים. כלומר, כיצד הן ישפיעו על עורנו", אומרת ד"ר לנדאו. לדבריה, הקרניים העיקריות המשפיעות על עורנו נקראות קרניים אולטרא סגולות,UV, הנחלקות לשניים: קרניים ארוכות - UVA; וקרניים קצרות - UVB. "קרני UVB אינן חודרות זכוכית, ואילו קרניUVA שיכולות לעבור דרכה, אלא אם כן הזכוכית עברה עיבוד מיוחד. קרני UVA רבות יותר בשעות הבוקר, ואילו ה-UVB מהוות את רוב הקרינה מהשעה 10:00 בבוקר ועד 16:00-17:00 אחר הצהרים". עוד לדבריה, "את הכוויות והשיזוף אנחנו מקבלים בעיקר מקרני UVB. כדי להשתזף תחת קרני UVA צריך לשהות בשמש זמן רב יותר". כך או כך, אומרת לנדאו, שני הסוגים מחוללים נזקים. ואם לא די באלה, לדברי לנדאו בשנים האחרונות הצטרף "אויב" נוסף הנודע בשמו קרינה אינפרא אדומה: IR. "עדיין לא הכול ברור לגבי קרינה זו, אך ככל הנראה נזקיה מתרכזים סביב האצת הזדקנות העור".

כאמור, אחת הדרכים להתגונן מפני השמש הוא מקדם הגנה. המודעות למריחתו הולכת וגוברת. הבעיה היא מחירם המקומם. מבדיקה שערכנו בסניף סופר-פארם בקריית אונו, מצאנו היצע גדול של תכשירים לגוף ולפנים במחירים הנעים בין 20 ל-80 שקל לתכשיר. כך למשל, תרסיס לילדים 200 מ"ל של nivea, מותג מיובא, נמכר ברשת ניו-פארם ב-70 שקל, ואילו תחליב אולטרסול 45 SPF של ד"ר פישר (250 מ"ל), המיוצר בארץ, נמכר למבוגרים בסופר-פארם ב-45 שקל (ראו טבלה).

דני לוזון, משנה למנכ"ל רשת סופר-פארם, החולשת לדבריו על כ-40%-50% משוק מקדמי ההגנה, מסביר כך את מחירם הגבוה: "המחירים הבסיסיים של הספקים - גבוהים. גם רמת הרווחיות הנמוכה של סופר-פארם ממכירת מקדמי הגנה, לא מאפשרת הוזלות מעבר לאלה הקיימות". עוד לדברי לוזון, מקדמי ההגנה כמעט תמיד נמכרים במסגרת מבצע כזה או אחר. "בתחילת הקיץ, התכשירים הללו נמכרים בהנחה של כ-20% בשילוב מתנה כמו צידנית, כובע, שמלת חוף וכיו"ב. בשיא העונה, הם נמכרים בהנחות שנעות סביב 40%-50%". עוד לדבריו, המותגים הנמכרים ברשת על-פי סדר יורד הם: אולטרסול של ד"ר פישר; לייף מותג הבית של סופר-פארם; סקין גארד של קרליין; ו-nivea שהוא מקדם ההגנה המיובא היחיד הנמכר ברשת. לטענת לוזון, "המותג הפרטי שלנו, לייף, זול בכ-25% מהמותגים האחרים ברשת. זה אומנם מרגיז שחקנים אחרים אבל הם עדיין ספקים שלנו. הם יודעים לחיות עם זה". דליה בר-דוד, מנהלת הדרכה ויח"צ אלפא קוסמטיקה, יבואנית nivea, טוענת, בדומה ליבואנים בתחומים אחרים, שלא זול לייבא לישראל. "היבוא כרוך בעלויות שונות כמו שינוע ואישורים ממשרד הבריאות שבאות לידי ביטוי במחיר המומלץ לצרכן".

מגוון מוצרים מוצעים בשוק בהם גם מוצרי מותג פרטי. במקרים בהם מחירי המותג הפרטי נמוכים יותר, כדאי לזכור כי לפעמים מדובר באותו מוצר: מוצרי לייף מיוצרים על-ידי קרליין, יצרנית סקין גארד. גם למותג שופרסל קו מוצרי הגנה מהשמש . עוד נציין כי בסוף העונה, נמכרים מוצרי ההגנה מהשמש בהנחות מפליגות כך שניתן ורצוי להצטייד לשנה הבאה.

סבסוד? לא אצלנו

בישראל, הנחשבת למדינה לוהטת, תמוהה העובדה שדינא דמלכותא החליטה שלא לסבסד את התכשירים הללו במסגרת סל הבריאות ושלא ניתן לרכוש אותם בהנחה עם מרשם רופא. "בארץ, מקדמי הגנה לא מוגדרים כתרופה בניגוד לארה"ב שם מקדם הגנה מעל מספר 7 מוגדר תרופה", אומרת ד"ר לנדאו ומוסיפה, "המדינה מוציאה סכומי עתק על טיפולים בסרטנים שונים, גם כאלה הנגרמים מחשיפה מסוכנת לשמש.

לדברי ד"ר שלום, "סבסוד של מקדמי הגנה יכול לחסוך למדינה כסף רב. אם נותנים לנערה בת 14 סנן קרינה מספר 30 לאורך כל חייה, את התועלת היא תראה כשתגיעה לגיל 60 או 70. הבעיה היא שאף אחד כאן לא חושב 30 ו-40 שנה קדימה. מדובר בסוגיה מצערת לחלוטין ובאחד החסרונות של ניהול תקציב לטווחים קצרים. כשמדברים על בריאות האדם, צריך לחשוב על טווחים ארוכים".

ומה אומרים במשרד הבריאות? "מוצרי ההגנה נכללים בסל הבריאות אולם אינם ממומנים ועל הצרכן לשלם עלות מלאה". עוד נמסר ממשרד הבריאות כי "קופות-החולים מוכרות את התכשירים בהנחות של 35%-75% מהמחיר המרבי לצרכן. עוד נציין כי מנכ"ל משרד הבריאות פעל כבר בשנת 2012 ופנה ליצרני תכשירי ההגנה מהשמש בבקשה להוזיל את המחירים".

כמה עולה להתמרח

7 עובדות על סנני קרינה

1. מה מכילים סנני הקרינה?

סנני הקרינה מכילים רכיבים המונעים את חדירת הקרינה אל תוך שכבות העור. חלק מהמרכיבים מגנים נגד קרניים UVB וחלקם נגד UVA. בשנים האחרונות יש תכשירים שעוזרים לעור להתמודד גם עם נזקי IR.

2. מדד היעילות

כל סנן קרינה המאושר על-ידי משרד הבריאות מכיל על האריזה SPF. זהו מספר המבטא את עוצמת ההגנה של התכשיר כנגד קרינת UVB. בנוסף קיימת כיתובית המציינת אם התכשיר מספק הגנה רחבת טווח. זה מבטא את ההגנה שהתכשיר מקנה מפני קרינת UVA. מספרים גבוהים יותר מבטאים רמת הגנה גבוהה יותר.

3. משמעות המספר

עד לפני כעשור ההמלצה הייתה להשתמש בסנני SPF 15. במעבדה, סננים אלה מונעים חדירה של כ-95% מהקרניים הקצרות. אבל מעבדה לחוד, והחיים לחוד. לפי מחקרים, אנשים לא מורחים כמות מספקת של התכשיר, כך שרמת ההגנה שלו צונחת משמעותית (סנן SPF 25 הופך ל-5). לכן, ככל שמשתמשים בסנן חזק יותר, יש יותר חופש לטעויות בכמות החומר הנמרח. בנוסף, חלק גדול מהסננים לא עמידים במים ובזיעה, ולכן יש לחזור ולמרוח אותם כל 2-3 שעות. ההמלצה היא להשתמש בסנני קרינה SPF 30. תכשירים עם מקדמי הגנה גבוהים יותר מומלצים לבעלי סיכון גבוה לחלות בסרטן העור. ואגב, בתכשירים בעלי מקדם הגנה הגבוה מ-50 SPF, לא נמצא יתרון משמעותי בהגנה על העור. ההמלצה היא להימרח כחצי שעה לפני היציאה לשמש, פעמיים ברציפות כדי ליצור שכבה נדיבה ואחידה. כדאי להתמרח גם בחורף, ולמי שמתכנן חופשת סקי, כדאי לדעת ששמש אלפית מסוכנת לפחות כמו שמש ישראלית.

4. הגנה על עור הילדים

תינוקות עד גיל חצי שנה לא חושפים לשמש. קיימים תכשירים יעודיים לתינוקות ולילדים מגיל 6 חודשים והם מבוססים בעיקר על מרכיבים פיזיקליים, כאלה שנשארים על פני העור ודוחים את הקרניים באפקט מראה.

5. קרם, ספריי או מגבון?

סנני קרינה באים בתצורות שונות. ההוכחה לגבי היעילות, קיימת בעיקר לגבי סננים בעלי מרקם קרמי. רשות התרופות האמריקאית המפקחת על סנני קרינה בארה"ב טוענת עד היום שסננים בצורות הגשה אחרות - עדיין לא הוכחה יעילותם.

6. יעילות מוצרי הטיפוח

מוצרי טיפוח רבים מכילים רכיבי הגנה מפני השמש, אולם לרוב אינם מעניקים הגנה מספקת. את מסנן הקרינה יש למרוח בנדיבות, מאידך, את קרם הלחות והאיפור מורחים רק במידה הרצויה. כתוצאה מכך, כמות החומר המסנן אינה מספקת את ההגנה הרצויה, בשימוש במוצרים קוסמטיים. לכן יש למרוח את קרם הלחות ולהמתין לספיגתו בעור. לאחר מכן יש למרוח את סנן הקרינה בנדיבות. את המייק-אפ יש למרוח לאחר מריחת סנן הקרינה.

7. סנן טבעי

קיימות הוכחות שמיני מזונות מכילים מרכיבים שיכולים להקנות עמידות בפני קרינה, כמו פוליפנולים בתה או ליקופן בעגבניה. מידת ההגנה שהם מקנים נמוכה מאוד ואין לסמוך עליה בימי הקיץ החמים בישראל.

* באדיבות ד"ר מרינה לנדאו והאגודה למלחמה בסרטן.

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"