נזקי מים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מ' ביטח את דירתו לתקופה של שנה. באחד הימים חדרו מים מתקרת חדר הילדים, דבר אשר גרם לנשירת טיח ולנזקים למבנה ולתכולה. תביעה זו הוכרה על-ידי חברת הביטוח של מ' אשר שילמה לו פיצוי. לאחר שנתיים ביטח מ' את הדירה בחברת ביטוח אחרת. מקץ זמן מה החלה נשירה משמעותית של טיח מתקרת חדר הילדים בדירתו של מ'. חברת הביטוח שלחה שמאי מטעמה אשר בדק את תביעתו של מ' ומסר חוות דעת לעניין המבנה ולעניין התכולה.
מחוות הדעת עלה כי נשירת הטיח מהתקרה התרחשה בשל חלחול מים לבטון והגעתם לברזל שבתוכו, אשר כתוצאה מכך עבר פעולת חימצון (החליד), הגדיל את נפחו - והגדלת הנפח היא שגרמה לבטון להיסדק ולחלקים ממנו לנשור. עוד הוסיף המומחה, כי התהליך נמשך זמן רב וכי תופעה כזו נובעת מחדירה מסיבית של מים. המומחה ציין כי אם האירוע קשור לאירוע נזקי המים הקודם שהתרחש, אז מי שנושאת באחריות לאירוע היא חברת הביטוח הקודמת שביטחה את דירתו של מ'. לפיכך סירבה חברת הביטוח הנוכחית של מ' לפצותו ושלחה לו מכתב דחייה שבו טענה להיעדר כיסוי ביטוחי. אי לכך הגיש מ' תביעה נגד חברת הביטוח. האם צדקה חברת הביטוח שסירבה לפצות את מ' בגין האירוע? מה קבעו בתי המשפט בסוגיה זו אשר מתרחשת לעתים קרובות?
בית המשפט ציין כי מקרה ביטוח מוגדר בפוליסה "נזק או אובדן שנגרם לדירה/לתכולה....כתוצאה מאחד או יותר הסיכונים המפורטים להלן:....שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני". במקרה זה "אין כל מחלוקת בין הצדדים, כי בשנת 2005 לא אירע כל אירוע של חדירת מים כזו או אחרת לתקרת דירתו של מ'". אירוע המים היחיד המוזכר על-ידי מ' הינו האירוע שהתרחש בשנת 2003, אשר תואר על-ידי מ' הן בכתב התביעה והן במכתבי הפנייה של עורך דינו למבטחות. תיאור זה אשר לא נסתר על-ידי המבטחות, עונה להגדרה של "שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני" שכן מקור המים הוא מדירת השכנים ולא מצנרת דירתו. בית המשפט סבר כי פרשנות שתכלול את המילה "הצפה" גם באירוע הנ"ל הינה הפרשנות הראויה להוראת הפוליסה ועולה בקנה אחד עם המשמעות הלשונית הרגילה שיש לתת למונח "הצפה".
עוד ציין בית המשפט כי על אף העובדה שבשנת 2005 לא התרחש "אירוע מים", אין בכך לשלול את קיומו של הכיסוי הביטוחי לנזק שנגרם. "כאשר מדובר בנזק שנובע מנזילת מים, דבר שיכול לקנן במשך זמן באופן מוסתר בתוך תקרת קירות הבית או מתחת לריצוף, נכון לקבוע כי המועד הקובע לעניין הזכאות לתגמולי ביטוח הינו מועד גילוי הנזק על-ידי המבוטח".
נושא חשוב זה מעוגן בפוליסה התקנית החדשה לדירה שנכנסה לתוקף ב-27 ביולי השנה; במקרה שבו המבוטח יבקש לבצע הרחבה בעבור "סיכוני מים ונוזלים אחרים", ההרחבה תכלול נזק שהתגלה בראשונה במשך תקופת הביטוח.
בית המשפט קבע כי לאור העובדה שבין אירוע הנזק הראשון לבין האירוע השני חלפו שנתיים, יש לחלק את הנזק וליחס רק מחצית ממנו לתהליך שנגרם בתקופת הביטוח בחברת הביטוח הנוכחית, כך שהיא תשלם מחצית מסכום הנזק.
הליך מורט עצבים
ט' היה מבוטח מפני נזקי צנרת מים. בעקבות רטיבות בביתו פנה ט' לחברת הביטוח, ואולם זו סירבה לטפל במקרה בטענה שאינו מכוסה בפוליסה. חברת הביטוח הפנתה את האחריות לבעל הדירה שמעל דירתו של ט'. בעקבות זאת, הגיש ט' תביעה בפני מפקחת המקרקעין נגד השכן ובהמשך צירף את נציגות הבית המשותף. חברת הביטוח טענה כי משקבעה המפקחת שמקור הנזק הוא מצנרת בבעלות השכן שמעל ט', הרי נזקים אלה אינם מכוסים בפוליסה, שכן הפוליסה מכסה נזקים בדירה עצמה. חברת הביטוח הוסיפה כי השכן שמעל דירתו של ט' לא דרש להפעיל את הפוליסה שלו ו/או לתקן את הנזקים בדירתו של ט', מה גם שבפוליסה אין כיסוי לצדדים שלישיים או הדיירים, ככל שאין המדובר בנזקים מהצנרת המשותפת.
ט' הגיש תביעה לבית המשפט וטען כי הפוליסה אמורה לכסות כל נזק בדירתו, גם ממקור חיצוני, ולרבות נזילה מדירת השכן. לטענת ט', בשל התנהלות חברת הביטוח הוא נאלץ לפנות למפקחת על הבתים המשותפים ונותר בדירה שבה קיימת רטיבות משך תקופה ארוכה, ומשפחתו מתגוררת בה באי-נוחות יתירה. כמו כן נאלץ לשכור מומחים בעת הדיון בפני המפקחת ולהוציא הוצאות נוספות. בית המשפט ציין כי המפקחת חייבה את השכן בהחזר כל הוצאותיו של ט', כולל הוצאות בנוגע למומחים שמונו על-ידה, אך קבעה כי לא מצאה לנכון לחייב את השכן בהוצאות המהנדס שנשכר על-ידי ט'. עוד הוסיף בית המשפט כי חברת הביטוח שלחה את ט' שהיה לו כיסוי ביטוחי מלכתחילה להליך מורט עצבים מול השכן, שבמסגרתו נאלץ להתמודד עם טענות שהוא מרטיב את תקרת ביתו בעצמו. לפיכך קבע בית המשפט כי חברת הביטוח התרשלה בהתנהלותה ועליה להשיב ל-ט' את הוצאות המהנדס ופיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו.
במקרה נוסף נודע ל-ע' באחד הימים, כי עקב חדירת מים ממקור כלשהו למחסן דירתו המצוי בקומת הקרקע של הבניין נגרם נזק לציוד שאיחסן במחסן. דירתו של ע' וכך גם המחסן הצמוד לדירה מבוטחים בפוליסת ביטוח דירה. חברת הביטוח טענה כי הנזקים אינם מכוסים על-ידי פוליסת הביטוח וסירבה לפצות את ט' בגין הנזקים שנגרמו. נציג חברת הביטוח טען כי משהוברר שההצפה במחסן של ע' נגרמה כתוצאה מתקלה בצנרת הדירה שנמצאת מעל למחסן, הרי שאין מדובר בשיטפון ואף לא בהצפה ובכל מקרה, לא בכאלו שנגרמו ממקור מים חיצוני. לטענת הנציג, דובר בתהליך שנמשך על פני זמן ארוך, בעוד ששיטפון והצפה מתייחסים, לטענתו, לאירוע שמתרחש בפרק זמן קצר.
ע' נאלץ להגיש תביעה לבית המשפט, אשר ציין כי לא ברורה לו ההבחנה של חברת הביטוח בין שיטפון או הצפה המתרחשים ברגע אחד, לבין כאלו המתרחשים לאורך זמן. בית המשפט קבע כי פוליסת הביטוח מכסה גם נזק שנגרם במחסן, ומטבע הדברים, אדם אינו פוקד את המחסן שלו מדי יום-ביומו וייתכן שיחלפו אף שבועות או חודשים בין ביקור אחד לשני במחסן, כך שאם נגרם נזק כתוצאה ממקור מים, אין משמעות לשאלה מה משך הזמן שבמהלכו חילחלו המים. בית המשפט קיבל את התביעה נגד חברת הביטוח, וקבע כי מדובר ב"מקור מים חיצוני" ובנזק שנגרם כתוצאה מסיכון שנכלל בפוליסת הביטוח ועל כן חייבת חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח לפי הפוליסה.
■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע, ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.