תאונת דרכים / צילום: שאטרסטוק
במקרים רבים נפגעו נהגים בזמן תיקון דרך או פעולות אחרות הקשורות לרכב (כגון תידלוק ושטיפה). האם נזקי גוף בנסיבות כאלה מהוות תאונת דרכים? אם כן - יחול חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), אשר מכוחו ישולמו פיצויים כספיים לנפגע, גם אם הוא אשם וללא צורך בהוכחת חבות כלשהי. נדגים זאת בעזרת כמה אירועים בולטים, המתרחשים מדי יום, שבהם התעוררה שאלה זו.
א' נכנס לתחנת דלק כדי לתדלק את משאיתו. במשך התדלוק השתחרר לפתע צינור התדלוק מהמשאבה וסולר פרץ החוצה והציף את הרצפה של תחנת הדלק. א' החליק על הסולר, נפל ונפגע בכף-ידו. הוא אושפז במחלקה אורטופדית בבית חולים ובהמשך נבדק במסגרת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 5%. א' פנה לחברת הביטוח שביטחה את המשאית בביטוח חובה, ואולם חברת הביטוח סירבה לפצותו בטענה כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים, וכי פעולת התדלוק אינה "טיפול דרך". א' הגיש תביעה לבית המשפט, וטען כי על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, על חברת הביטוח לפצותו. האם צדקה חברת הביטוח בכך שסירבה לפצות את א'? מה נחשב "תיקון דרך" המזכה בפיצויים? מה קובע החוק? מה קבעו בתי המשפט?
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר "תאונת דרכים" כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". המונח "שימוש ברכב מנועי" המופיע בהגדרה זו מוגדר אף הוא וכולל בין השאר "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו". בית המשפט התבסס על פסק דינו של העליון בבחינת השאלה מתי אירוע יהיה "תיקון דרך". התנאים שנקבעו הם: ראשית, כאשר הטיפול התרחש בדרך והיווה חלק ממהלך השלם של הנסיעה ברכב, החל בעלייה אל הרכב בתחילת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה. שנית, כאשר התיקון נדרש עקב אירוע פתאומי ולא צפוי, ומבטא פעולה הכרחית של הנהג, במשך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה. שלישית, אין מדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול על-ידי איש מקצוע, ורביעית, כי הטיפול חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד ממרכיביו.
בית המשפט קבע כי כל התנאים במקרה זה התקיימו, שכן אלמלא היה א' מתדלק את המשאית בסולר לא יכול היה להמשיך את נסיעתו. כמו כן מדובר בתיקון דרך שביצע א' בעצמו ללא עזרת בעל מקצוע. לאור האמור קבע בית המשפט כי האירוע מהווה תאונת דרכים וכי פעולת התדלוק שביצע א' בעצמו, אשר במהלכה אירעה התאונה, מהווה שימוש למטרות תחבורה כדרישת החוק ועל כן חויבה חברת הביטוח לפצות את א' בגין נזקיו.
סדרת מבחנים
א.מ. ומשפחתו יצאו ברכב המשפחתי כשפניהם אל רמת הגולן. בדרך עצר א.מ. את הרכב בתחנת דלק וביקש לתדלקו. בעת התדלוק בדק א.מ. את השמן והמים ברכבו. לאחר שסגר את מכסה המנוע הבחין כי מים נוטפים מרכבו, ואולם לא ידע את מקורם. א.מ. רכן אל תחתית הרכב כאשר רגלו מושטת הצדה על מנת לברר את מקור טפטוף המים, ונפגע מרכב חולף. בדיעבד התברר כי נזלו מים ממזגן הרכב. אשתו של א.מ. הסיעה אותו לבית החולים ברכבו ומשם נסעו לביתם.
בעקבות האירוע פנה א.מ. לחברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו, אך זו סירבה לפצותו בטענה שהאירוע לא בא בגדר תאונת דרכים. לטענת חברת הביטוח אירעה התאונה תוך כדי ביצוע פעולות תחזוקה שגרתיות ברכב, אין מדובר בתיקון או טיפול שנערכו בדרך והדבר לא נדרש לצורך המשך הנסיעה המיידית. א.מ. נאלץ להגיש תביעה לבית המשפט, אשר קבע במשך ההליך המשפטי שכדי לבחון אם מדובר ב"תיקון דרך" יש לעמוד בכמה מבחנים: המבחן הגיאוגרפי - טיפול דרך חייב להיעשות בדרך במובנה הגיאוגרפי ומשום כך טיפול הנעשה בבית או בחצרים של מקום העבודה איננו טיפול דרך; מבחן הזמן - מבחן זה קושר בין פעולת הטיפול ברכב לבין פעולת הנסיעה בו, וקובע כי רק טיפולים הנערכים בסמיכות למועד פעולת הנסיעה (או במהלכה) מהווים טיפול דרך; מבחן המהות - בחינת סוג הטיפול שבוצע ברכב. על-פי מבחן זה מדובר בתיקון/טיפול דרך שנוהגים לעשות בדרך ולא נזקקים בו בדרך-כלל למוסכים ולבעלי מקצוע, כגון: החלפת גלגל, מילוי מים, הוספת שמן והחלפת נורה.
בית המשפט קבע כי כל המבחנים מתקיימים בעניינו של א.מ. - הוא בחן את מקור התקלה המשוערת בתחומי תחנת דלק שבה עצר לשם מילוי דלק, ביקש לבדוק את מקור נזילת המים ב"מהלך הנסיעה" ולצורך המשך הנסיעה המיידי, מדובר בתקלה פתאומית, לא נדרש איש מקצוע לבירור התקלה והטיפול אמור להתבצע ברכב עצמו. לאור האמור קבע בית המשפט שחברת הביטוח תשלם פיצויים ל-א.מ. בגין נזקי הגוף כתוצאה מפגיעת הרכב ברגלו.
ע' התניע את רכבו שחנה בחצר ביתו, ובהמשך פתח את מכסה המנוע ורצה למלא מים ברדיאטור לפני שיחל בנסיעתו. לטענת ע', בקבוק המים שהביא פגע במכסה הרדיאטור וגרם לנפילתו אל תוך המנוע. ע' הושיט את ידו על מנת לחלץ את מכסה הרדיאטור, כאשר המנוע פועל. ידו נתקלה במאוורר וברצועה, נפגעה וחלק מאצבעותיו נקטעו. מיד לאחר שנפגע עבר במקום אדם המכיר את ע', אשר ראה את הפגיעה ואת ידו המדממת, סגר את מכסה המנוע והסיע את ע' באופן מיידי באותו רכב לבית החולים. ע' פנה לחברת הביטוח, ואולם החברה סירבה לפצותו בטענה כי התאונה אירעה תוך כדי תיקון הרכב בחצרו ולא תוך כדי מילוי מים ברדיאטור לצורך תחילת נסיעה. החוק שולל תיקוני רכב שאינם קשורים לסיכון תחבורתי (כגון, תאונת עבודה במוסכים או תאונות אגב תיקונים המתבצעים על-ידי בעל הרכב בחצרו או סמוך לביתו לאחר תום הנסיעה).
בעקבות כך הגיש ע' תביעה לבית המשפט וטען כי יש לפצותו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט קיבל את התביעה ואת גירסתו של ע', שלא עסק באותה עת בתיקון הרכב, אלא אך ורק במילוי מים ברדיאטור למטרת נסיעה. ע' העיד על עצמו כמי שאין מקצועו בתיקון כלי רכב, וכי הוא לא מבין בתחום זה כלל וכלל. לפיכך קבע בית המשפט כי מדובר במאורע שבו נגרם ל-ע' נזק גוף עקב "תיקון דרך", שביצע ברכבו למטרה תחבורתית ועל כן מדובר ב"תאונת דרכים" המזכה בפיצויים בגין נזקי גוף.
■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.