תיקים כבדים ורבי-חשיבות מחזיקים שרי ממשלת ישראל, אך משום מה נדמה, כי תיק האחריות על רשות השידור הוא היחיד שממולכד מביניהם. אתמול (שבת) הפך שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, לשר השני, תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמתפטר מתפקיד זה, שבסך-הכול מסתכם באחריות על רשות ציבורית אחת ויחידה.
בפברואר 2010 החזיר השר דאז יולי אדלשטיין, היום יו"ר הכנסת, את תיק רשות השידור לנתניהו לאחר שראש הממשלה טרפד שוב ושוב את כוונתו למנות את אמנון דיק ליו"ר רשות השידור. אם נצרף לאדלשטיין ולאקוניס גם את השר גלעד ארדן, שבתום קדנציה שעיקרה השידור הציבורי, כמעט מצא עצמו מחוץ לממשלה הזו, הרי שאפשר להגיע למסקנה שנתניהו רואה ברשות השידור גוף שהוא בראש ובראשונה שלו. הוא תמיד מפקיד אותו בימי נאמניו הגדולים ביותר, אך ברגע שהם חוצים קו כל הלויאליות הזו מתבטלת. כעת, הוא השר הבלעדי בתחום.
רגע לפני כניסת השבת, הגיש אקוניס את מכתב ההתפטרות שלו לנתניהו על רקע "חוסר הגיבוי" שקיבל מראש הממשלה בפרשת "סעיף ההשתקה". "אין ולא הייתה במטרת חוק השידור הציבורי הישראלי לסגור פיות", כתב אקוניס לנתניהו, כשהוא נאחז בשארית כוחותיו בסעיף השנוי במחלוקת שהחדיר ח"כ ישראל אייכלר לחוק באישון לילה ושזכה לתמיכת הקואליציה. "ההפך הוא הנכון: מטרתו היא לפתוח פיות. מטרתו היא לתת הזדמנות שווה לציבורים גדולים בציבוריות הישראלית, שמרגישים שהם מודרים מן השיח התקשורתי, הזדמנות אמתית להשתלב בו".
הגן על הסעיף בחירוף-נפש
אפשר להניח שאקוניס חש נבגד. לא די בזאת שבמשך 3 חודשים שקד במלוא המרץ על תיקון חוק תאגיד השידור הישראלי, מנסה להפוך את ההישג של מייסד החוק, גלעד ארדן, להישג שהוא גם שלו. הוא עשה את כל מה שנתניהו היה ודאי רוצה - ביטל את האגרה, מחק את פיטורי העובדים ואף נופף בדגל המדינה עם שינוי שם התאגיד שיקום.
ואז כשבא אייכלר עם הרעיון המשונה שלו, אקוניס הודה כי הוא סוחב פגיעה בשל התעלמות כמה מהתוכניות מנוכחותו, והוא המשיך במשך יומיים תמימים, כולל בתוכניות הבוקר של יום שישי, להגן בחירוף-נפש על השורה שהקפיצה את כל עיתונאי ישראל ואת תומכי חופש הביטוי. הוא עשה זאת מתוך אמונה שלמה שנתניהו היה רוצה בכזה סעיף, שקובע, כי על עובדי הרשות להימנע "מחד-צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, מתן ציונים והדבקת תגים מהעלמת עובדות שלא לפי ערכן החדשותי".
אלא שבאותו זמן אנשי לשכת נתניהו, שקיבלו מסרונים אישיים מעיתונאים בכירים ביותר ברשות השידור וקראו גילוי דעת מצד 15 עיתונאים מדיניים מכל כלי התקשורת, בהם מ"ישראל היום", אשר שקורא להם לסגת מהסעיף, החלו לפעול לביטול החוק. אנשי הלשכה ובהם דוד שרן וניר חפץ, פעלו מול מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ויו"ר הוועדה המיוחדת בכנסת צחי הנגבי, לביטולו של הסעיף.
בעוד אקוניס נודד מריאיון לריאיון, פרסמנו באתר "גלובס" את הידיעה, כי נתניהו פועל לביטול הסעיף. כחצי שעה אחר-כך, יצאה הודעה רשמית המאשרת, כי "ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו מאמין שכללי אתיקה עיתונאיים אינם צריכים להיקבע בחקיקה ראשית".
בעוד שבלשכתו של נתניהו יכלו לתת לאקוניס את ההזדמנות לרדת מהעץ בזהירות ולהוציא בעצמו את ההודעה, הם השאירו אותו תלוי ומתנדנד על הענף. גורמים במשרד התקשורת ובלשכה התעקשו, כי נתניהו ופילבר לא ידעו כלל על הסעיף המדובר, והוא עבר שלא על דעתם. אקוניס - שלמד את הלקח מאוחר מדי ועכשיו כבר לא מתראיין - ודאי סבור אחרת.
הצבעה לילית, מהומה בבוקר
ידע או לא ידע, זו השאלה. במצלמות ערוץ הכנסת נלכדה שיחה שערך ראש הממשלה עם השר אקוניס, ביום רביעי בשעה 11 בבוקר, ובו הם נראים עוברים על כל סעיפי חוק תאגיד השידור הישראלי, ובהם ההסתייגות של אייכלר שנבעטה משלב הדיונים בוועדת הנגבי. בהמשך הבהירו מקורבים לנתניהו לכתב חדשות 2 עמית סגל, כי השניים עברו על החוק בקווים כלליים בלבד, ולא התעמקו בסעיף.
אחר-כך, אומרים מקורבים (זהים או אחרים) ל"גלובס", כי נתניהו עזב את המליאה בשעות הלילה המוקדמות ולא נשאר להצבעה שנערכה רק בשעה 03:30 לפנות בוקר. אולם אנשיו, רכזי הקואליציה וגם אנשי משרד התקשורת, שהו באותו זמן במליאה וקראו כמנהגם לחברי הקואליציה, "בעד! בעד!". בין אם מכוח האינרציה ובין אם במודעות מלאה.
היסח הדעת שלא השמיט את הסעיף מהחוק, התחדד כמובן בשעה כה מאוחרת וגם חברי כנסת שהתנגדו לסעיף בוועדה, כמו ח"כ ינון מגל למשל, הצביעו בעד הפעם. בבוקר, התעוררו כולם למהומת האלוהים שעוררו מעשיהם הליליים.
אקוניס החזיר לא רק את תיק רשות השידור, אלא גם את האחריות על תיק הרשות השנייה. הוא ידע, ככל הנראה, כי אם נתניהו לא מגבה אותו בעניין רשות השידור הוא לא יהסס להשפיל אותו כך בפומבית גם בנושאים שעוד יבואו. נושא פיצול ערוץ 2 ופיצול חדשות 2, עדיין מונחים על השולחן, אך נתניהו עוד לא הגיע לשלב הדיון בהם. העניין הבוער הבא, הוא דווקא מיזוג הרשויות הרגלוטוריות - הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. ישיבה ראשונה בנושא כבר אמורה להתקיים בשבוע הבא. כעת, כדור התקשורת נמצא לחלוטין בידיו של ראש הממשלה.
