נקמנות אישית, היסטריה והטעיית בית המשפט - אלה הן רק חלק מההאשמות שמטיח משרד הפרסום מקאן תל-אביב במשרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי. הטענות הוצגו במסגרת כתב ההגנה של מקאן, בתגובה לבקשת צו המניעה של באומן נגד העסקת איש הקריאייטיב נדב פרסמן בתפקיד המשנה למנכ"ל מקאן.
כזכור, לפני שבועות ספורים הודיע פרסמן על כוונתו לעזוב את משרד הפרסום באומן, שבו שימש ב-3 השנים האחרונות כסמנכ"ל קריאייטיב, לטובת תפקיד המשנה למנכ"ל במקאן. בבאומן בתגובה פנו לבית המשפט בדרישה להחיל על פרסמן 12 חודשי צינון, בהתאם לסעיף עליו הוא חתום בהסכם ההעסקה שלו.
בתגובת מקאן נטען כי הסיבה האמיתית למלחמה של באומן נגד פרסמן היא מניעת תחרות ונקמנות: "כל פשרו של ההליך הוא תגובה היסטרית לעזיבת בכירים שמשקפת בהלה אמיתית. נדמה כי המבקשת (באומן) משליכה את כל יהבה הקיומי על העסקתו של המשיב (פרסמן), שבחר שלא להיות מועסק על-ידה".
במקאן טוענים עוד כי אין כל חשש, ולו מזערי, לפגיעה בסודות המסחריים של באומן או לקוחותיה, וכי למעשה מדובר בקטנוניות, נקמנות ומניעת תחרות גרידא, ולא בשום אינטרס לגיטימי כזה או אחר.
לדברי מקאן, מהלכי השיווק והחדרת המוצר נהגים אצל היצרן ומגיעים למשרד הפרסום רק בישורת האחרונה שלהם, ולכן אורך חיי המדף של סוד פרסומי כזה נע בין שבועות ספורים לחודשיים.
"באומן ניסו לגייס בכירים ממקאן"
בהמשך כתב ההגנה נטען כי בקשת באומן הוגשה בחוסר תום-לב ומלווה בהליך של הטעיית בית המשפט. בכך מתייחסת התגובה לחוזה ההעסקה לכאורה של סמנכ"ל בכיר במקאן, שהוצגה בבקשה של באומן, ובה נדרש הבכיר לתקופת צינון של 12 חודשים. במקאן טוענים כי מדובר בטיוטת הסכם לא חתומה של הסכם ההעסקה עם הבכיר, עודד קרמר, ששימשה כטיוטת מדף בלבד, וכי בהסכם ההעסקה הסופי נעדרת הוראת הצינון.
עוד נטען כי תזוזת בכירים היא דבר מקובל בענף הפרסום, וכי בקבוצת באומן עצמה ניסו לגייס בכירים ממקאן: "המבקשת עצמה, שרוממות הצינון והחשאיות בגרונה, פנתה לאחרונה ממש בניסיונות גיוס למנכ"לים במדיה של מקאן, שהידע והסודות המקצועיים שבידיהם עולים על אלה שבידי סמנכ"ל קריאייטיב. אין סוד גדול יותר בעולם הפרסום ממחירוני המדיה ועמלות היתר. הדבר לא מנע מבאומן מלנסות ולגייסם לשורותיה. כאן אין ספק כי העסקתם, לו התקיימה, מחייבת ומכריחה שימוש בידע הסודי שברשותם".
בכתב ההגנה מוזכר כי קבוצת באומן עצמה גייסה לפני מספר שנים משלמור-אבנון- עמיחי את יורם לוי לתפקיד סמנכ"ל קריאייטיב, וגם אז לשני המשרדים היו תקציבים מנוגדי אינטרסים (פרטנר מול פלאפון, נביעות מול מי עדן ועוד).
במקאן מציגים את מבנה הקבוצה תחת הניהול החדש, אשר לפיו מחולק המשרד לאשכולות לקוחות נפרדים, שלכל אחד מהם עבודות תכנון אסטרטגיה וקריאייטיב משלו. בראש כל קבוצת לקוחות עומד סמנכ"ל. התפקיד המיועד לפרסמן הוא מנהל-העל של מחלקות הקריאייטיב.
במסגרת תפקידו אמור פרסמן, לפחות במשך מספר חודשים, למפות את מצב המשרד, להטמיע שיטות עבודה, להקדיש מחשבה לשיפור מצבת כוח-האדם בקריאייטיב, להדריך ולאתר כשלים ארגונים ומבניים.
עבודתו מתוכננת להיות בשלב הראשון עילית ושיטתית, ולא ספציפית בהקשר לקמפיין זה או אחר, ולכן אין מניעה שבתקופה זאת יימנע מטיפול במותגים העשויים להיות בתחרות עם מותגי באומן.
גם בהתייחסות לטענה של לקוחות מנוגדי אינטרסים, רואים במקאן סוג של הטעיה, וטוענים כי שוק הפרסום בישראל מתייחס לרשימת קטגוריות ומותגים ולא לרשימת לקוחות - בשל הריכוזיות הגבוה בשוק הישראלי.
