עו"ד עמית חדד / צילום: תמר מצפי
בתחילת החודש הטילה שרת המשפטים, איילת שקד, פצצה על המערכת המשפטית, כאשר הודיעה בוועידה השנתית של לשכת עו"ד, כי ההתמחות במשפטים תוארך משנה לשנתיים. בקרב עורכי הדין מדובר בסנסציה של ממש. מבחינתם, הבעיה הידועה בשוק, הלוא היא הצפת המקצוע וכניסת אלפי עו"ד חדשים מדי שנה לשעריו וכך גם למעגל האבטלה, הייתה נראית - לאחר דבריה של שקד - כבשורה שתשפיע במישרין על שוק עריכת הדין ועל מגמות השכר במשק.
אבל לפני פתיחת השמפניה וקריאות השמחה, צריך להבין מהם מגמות השכר שהתבלטו בשנת 2015 החולפת, מהם השינויים הנדרשים לעשות בתחום, והאם כניסה "מאוחרת" של מתמחים לשוק עריכת הדין עשויה לסייע לו או שמא לא תהיה לה השפעה של ממש.
ככל העולה מסקר שכר מקיף שערכה עבור "גלובס" חברת מחשבות SmartJOB, נראה, כי מי שבעיקר נהנה מהנתחים השמנים בעוגה המשפטית בשוק עריכת הדין, הם עדיין המשרדים הגדולים, ואילו המשרדים הקטנים מנסים בכוח לשרוד. כך למשל ניתן לראות, כי שכרם של עו"ד צעירים במשרדים הקטנים נמצא בירידה יחסית לשנים קודמות. עו"ד עם ניסיון של שנה-שנתיים ישתכרו במשרדים הקטנים בין 5,000-7,500 שקל - קצת מעל שכר המינימום; בעוד במשרדים הגדולים עו"ד עם ותק דומה יזכו למשכורות של בין 10,000-15,000 שקל.
השאלה המתבקשת היא, אם כך - מה גורם לפער כה גדול ביחס לעו"ד עם ותק דומה? את ההסבר לכך מספקת סמנכ"לית חברת מחשבות, עו"ד מיניה פיליג: "בשלב הראשון יש להבחין בפעילות המשרדים, כדי להבין מדוע יש פערים גדולים ביניהם. המשרדים הגדולים, מטבע הדברים מתעסקים בעסקאות הרבה יותר גדולות ומורכבות, עם לקוחות בינלאומיים. לכן, בכל דבר שנוגע ללקוחות אלה אפשר לדרוש סכומים הרבה יותר גבוהים, ולכן הם משלמים משכורות הרבה יותר גבוהות".
עו"ד רלי לשם, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', המדורג מספר שתיים בדירוג "גלובס Duns 100" מסכים עם דבריה של פיליג, ואף רומז על המגמות העתידיות בתחום. המשרדים הקטנים לא יאהבו את זה. "השכר הגבוה יחסית המשולם במשרדים הגדולים, הוא חלק מתהליך שקורה אצל מספר משרדים גדולים, ואני מאמין שזה יימשך.
"ההתמקצעות ברמות הגבוהות של עריכת הדין במשרדים הגדולים הולכת ומתחזקת, וכך גם הדרישות של הלקוחות הולכות ונעשות גדולות יותר, ולכן המשרדים מבקשים להעסיק עורכי דין איכותיים. הפירמה בעצם זקוקה לכוח-האדם הזה. בפועל, הפירמות היום משקיעות בצורה משמעותית בכל הנושא של איתור וגיוס עו"ד ברמה הגבוהה ביותר".
אולם לשם מסביר, כי ההצפה טרם הגיעה למחוזות משרדי עו"ד הגדולים. זאת, מכיוון שלטענתו הכמות הגבוהה לא מעידה בהכרח על כוח-אדם איכותי."למרות שהמקצוע שלנו נחשב למוצף, עדיין גיוס עו"ד ברמה גבוהה נחשב למצרך מבוקש, ומטבע הדברים זה נחוץ. לכן, כאשר הפירמות רוצות לגייס את עו"ד הטובים ביותר - הן מוכנות גם לשלם יותר".
מנפץ המיתוסים
פיליג מתארת מגמות נוספות בשוק. למשל, התחזקותם של משרדי הבוטיק, המתמקצעים בתחומים מסוימים, אשר גם להם חשוב לשמור על מקצועיות עורכים ועורכות הדין. החשיבות, גם כאן, מתבטאת בהעלאת שכר הבסיס. פיליג מסבירה, כי משרדי בוטיק - הנחשבים למשרדים קטנים ובינוניים - העוסקים בתחומים מסוימים, כמו למשל בתחומי ההיי-טק, ליטיגציה מסחרית, שוק ההון ועוד, עשויים לשלם לעו"ד בהתאם לשכר המשולם על-ידי המשרדים הגדולים. זאת, לעומת תחומים אחרים, שבהם השכר המשולם בגין התמחותם במשרדים הקטנים עדיין נמצא בתחתית.
פיליג מתייחסת גם לדרישות העולות וגוברות בשנים האחרונות מצד עו"ד, להעניק מקום רחב יותר לחייהם הפרטיים ולבקש שעות עבודה קצרות יותר כדי לבלות עם המשפחה. ולא, לא מדובר רק בעורכות דין אלא גם בעורכי דין גברים. סוגיה זו מעסיקה ביתר שאת את עובדי המשרדים הגדולים, שלרוב נשארים בעבודה עד השעות הקטנות של הלילה.
"אני חושב שזה מיתוס, שמשרדים גדולים עובדים בהכרח יותר קשה", גורס עו"ד לשם. "אני חושב שזה מאוד אינדיבידואלי. יש לנו נתונים מדויקים על ממוצע שעות העבודה של האנשים, ואני לא חושב שהממוצע חורג ממוצע שעות העבודה במשרדים גדולים אחרים. עם זאת, אני חושב שיש כיום הכרה גוברת והולכת לכך שלאנשים חשוב להם ליצור איזון נכון בין עבודה לבין החיים שמעבר. אני חושב שכעורך דין צעיר עבדתי הרבה יותר קשה מהממוצע שעו"ד צעירים עובדים היום. אני מאמין שאצלנו במשרד יש יותר הבנה לנשים שהן אימהות לילדים".
לשם מפריך את המיתוס גם ביחס לנשים עובדות. הוא מסביר שאצלם במשרד יש מדיניות ברורה של קידום נשים לדרגות בכירות, ומבחינתו מדובר בעלייה מבורכת בנושא. כראיה הוא מנפנף בשמן של שתי עורכות דין שותפות שרשומות כחלק מסמל הפירמה. "אצלנו במשרד יש מספר גדול של שותפות שהן אימהות, ואפשר להתפלא - אבל חלק מהן מונו עוד כשהיו בהיריון וידענו שהן אמורות ללדת זמן קצר לאחר המינוי. בכל זאת, כמובן, הן מונו. זאת, משום שנמצאה להן הדרך לאיזון הנכון בין העבודה לזמן לגידול ילדים. היום בשום צורה אנחנו לא מעדיפים גבר על פני אישה".
לשם מסביר, כי מגמות השכר העתידיות בשוק עריכת הדין מצביעות על התחזקות המשרדים הגדולים, ועל המשך איתור וחיפוש של עו"ד מצטיינים. מבחינה זו, הצעתה של שקד להאריך את ההתמחות, כך שעבודת המתמחים תתפרס על פרק זמן ארוך יותר, תסייע כנראה למשרדים בחיפוש מעמיק יותר של עורכי דין, מצטייני העתיד.
עו"ד עמית חדד
תפקיד: שותף במשרד עו"ד ד"ר י. וינרוט ושות'
גיל: 30
מצב משפחתי: רווק
מגורים: רמת-גן
השכלה: תואר שני במשפטים, תואר שני בקרימינולוגיה
עו"ד עמית חדד יכול להיחשב לעילוי בשוק עריכת הדין. הוא מיוצר בדיוק מאותם החומרים שלהם נזקקים המשרדים הגדולים כמו אוויר לנשימה, ולכן לא מפתיע למצוא אותו כבר בגיל 30 אוחז בתואר "שותף" במשרד עו"ד ד"ר י. וינרוט ושות'. הוא צעיר, פעלתן, בעל חשיבה משפטית חדה, זמין, נגיש ובעל השכלה מתקדמת. חדד הוא דוגמה קלאסית לחדירת "דור ה-Y" לשוק העבודה בישראל.
"הוצאתי רישיון עריכת דין בשנת 2012, ומאז עברתי כברת דרך לא-מבוטלת. התמחיתי אצל השופט אדמונד לוי ז"ל. במסגרת ההתמחות נתקלתי בתיקים מרתקים, שבהם התאפשר לי ללמוד את העניין המשפטי ולחדד אותו ממספר כיוונים. סיגלתי לעצמי מיומנויות ורכשתי כלים שרק בבית המשפט העליון אפשר לרכוש. כל תיק שאתה כותב שם זה עולם ומלואו. היד ממש רועדת כשאתה כותב את ההחלטה. זה היה מרגש מאוד".
חדד מעיד על עצמו שאין לו רגע דל. הוא עוסק בעיקר בתחום הליטיגציה (ייצוג בבתי משפט, ס' כ') על כל גווניה, וכן בתיקי צווארון לבן, בסכסוכים אזרחיים, עתירות מנהליות, לבג"ץ והיד עוד נטויה.
התיקים העבים של משה לבייב, אחיו של לב לבייב, עברו תחת ידו, וכך תיקים של אושיות מוכרות נוספות בעיקר בתחומי הצווארון הלבן, כמו דני דנקנר, משה אבוטבול, שמעון גפסו, בנצי ליברמן, יורם אברג'יל, ולדבריו הרשימה עוד ארוכה.
- נכנסת לשותפות בגיל צעיר מאוד, ואתה מתעסק עם תיקים מורכבים. איך זה משפיע על סדר העבודה שלך ביום-יום? זה גובה מחיר?
"תראי, זה לא שיש לי בית. אין לי בית. אנחנו נשארים במשרד עד השעות המאוחרות של הלילה. ה'משמרת היא רציפה'. לקוחות באים אליי בשעה 2 בלילה. יש תיקים, שאני מתעורר ב-4 בבוקר, כי פתאום קופץ לי פתרון. יש תיקים שבהם אנחנו מוצאים טענה נורא פשוטה וצרה, ושהצד השני לא יודע שהיא קיימת; או שאנחנו מכוונים לשם את כל כתבי הטענות, ואז אנחנו גורמים לצד השני להתגונן בטענה אחרת - ובדיוק ברגע הזה אנחנו מוציאים את הג'וקר".
- האם אתה אוהב את המקצוע? יש רגעי שבירה?
"אני אוהב מאוד את התחום. התחלתי ללמוד הנדסת חשמל, ואז אחרי זמן קצר החלטתי לעשות הסבה למשפטים. מדי פעם אני עושה חשבון נפש אם אכן בחרתי במקצוע הנכון.
"לדעתי, גם כשטוב וגם כשרע צריך לעשות חשבון נפש. זה קורה לי בעיקר בימי הולדת. יש מקרים שבהם בית-המשפט מחליט בכיוון שהוא כל-כך סותר את האמת הפנימית שלך, ואז זה גורם לך לחשוב מה היא בעצם המערכת הזו; זה מוציא לפעמים את הרוח מהמפרשים, אבל זה חלק מכללי המשחק".
- יש לך טיפ לעורכי דין צעירים?
"כשקיבלתי את הרישיון, אני נאמתי ולא הבנתי איך כל-כך הרבה אנשים נמצאים באולם הגדול. שאלתי את עצמי מה קורה פה. אבל זה רק אומר, שכשאתה רוצה, אתה יכול להגיע רחוק. אני מתפרנס היטב, אני יכול לחשוב על טיולים בחו"ל. פשוט צריך לדעת לאזן בין החיים האישיים לחיי העבודה. אני רק מקווה שבעוד כמה שנים עדיין יהיה לי את הלהט והתשוקה לתחום, משום שאני מכיר היום עורכי-דין שכלל לא אוהבים את מה שהם עושים".
