1. הוראות ה"עקוב אחרי הפנסיוני" אושרו לאחרונה בוועדת הכספים בכנסת, ובכך סימנה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, עוד "וי" על צעד צרכני חשוב. מדובר בהוראות שנועדו לצמצם, אם אפשר לחלוטין, את החיסכון הלא-פעיל, המוקפא, בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות. זאת באמצעות יצירת חובה, שתחול על חברות ניהול קרנות הפנסיה, לאתר ולאחד חשבונות לא פעילים לחשבון הפעיל של הלקוחות שלהם.
ככלל, החשבונות המוקפאים משלמים את דמי הניהול המקסימליים - 0.5% מהצבירה - גם אם לבעל החיסכון יש חיסכון פעיל בקרן פנסיה, שבגינו הוא זכאי להנחה. על-פי נתוני האוצר, מבחינה שקלית מדובר בדמי ניהול בהיקף של כ-125 מיליון שקל שמשולמים מדי שנה בחשבונות המוקפאים, כך שכל הפחתה של 0.1% תוביל להוזלה מצרפית של כ-25 מיליון שקל בתשלומים שיועברו לחברות המנהלות.
מבחינת החשבון המוקפא הבודד מדובר בדמי ניהול שנתיים של קצת פחות מ-70 שקל לשנה, בממוצע. אם הצעד שהוביל האוצר יוביל להוזלה - מה שקרוב לוודאי יקרה מבחינת חלק ניכר מבעלי החשבונות המוקפאים, משום שבחשבונות הפעילים דמי הניהול הנהוגים נמוכים בשיעור ניכר - אזי יתבטא הדבר בהוזלה ממוצעת של כמה עשרות שקלים לחשבון, בשנה.
צעד זה מתווסף לטיוטת נספח לחוזר בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור שפרסם האוצר לפני ימים אחדים, ושבו הוא מנסה לשפר את עמדתו של הלקוח מול חברת הביטוח, לא רק בנקודת הממשק של ההצטרפות והתשלום אלא גם בנקודת הממשק של מועד התביעה. במסגרת זו היא קבעה סטנדרטים שלפיהם פועלים חברות הביטוח ויתר המוסדיים מול הלקוח כשהאחרון תובע מימוש זכויותיו.
בין היתר מדובר על כך שבעת דחיית תביעה של לקוח יינתנו הסברים לאי-קבלתה, תוך פירוט הנסיבות שהביאו לדחייה; שגוף מוסדי לא יטען לאי-גילוי מצב רפואי כנימוק לדחייה אם המבוטח לא נשאל במפורש לגבי אותו מצב, או לא השיב לשאלה באותו עניין; וכן שורה של הנחיות שמגדירות מחדש את מקרי הביטוח בתחום הסיעודי, את אופן הגשת התביעה וביצוע ההערכה התפקודית לתובע, במטרה לשפר את שיעורי אישור התביעות הנמוכים מאוד שנהוגים בתחום הסיעודי (למעלה משליש מהתביעות של המבוטחים בביטוח סיעודי נדחות).
ישנו מכנה משותף ברור לכל הצעדים הללו, ולאחרים כמותם: רצון הפיקוח על הביטוח לשפר את מצב הצרכן. צעדים אלה ואחרים גם מצביעים על האמון המועט, אם בכלל, שרוחשת סלינגר לענף הביטוח והחיסכון לטווח ארוך שעליו היא אחראית. נראה שמבחינתה מדובר בגופים שלאורך שנים פועלים באופן שפוגע בצרכנים - ושמבחינתה עדיין יש לה עוד עבודה רבה.
נוסף על כך, היות שכל מה שסלינגר משנה עתה היה נהוג ומותר תחת המפקחים שקדמו לה, הרי שמהצעדים הללו ניתן להסיק שהיא מלאה בביקורת לא רק על התנהלות הגופים המוסדיים, בדגש על חברות הביטוח, אלא גם על התנהלות האגף שבראשו היא עומדת, בשנים שקדמו לה.
2. לאחרונה פרסמנו כי הבנקים עלולים לצאת מתחום התפעול של קופות גמל וקרנות השתלמות, בעקבות הוראה של סלינגר שבמסגרתה ייאסר על גוף מוסדי לבצע ברוקראז' בתיקי העמיתים שלו באמצעות חבר הבורסה ש"בתוך הבית", או באמצעות הבנק המתפעל שלו. לפיכך, הבנקים יידרשו לבחור בין תפעול גופים מוסדיים לבין מתן שירותי ברוקראז' בהשקעות לגופים אלה, וזה טומן בחובו דרמה בכל הקשור לעולם הגמל.
על מה מדובר? במקור, האוצר אפשר למוסדיים לשלם לבנקים ולגורמים מתפעלים עמלת תפעול בגובה של עד 0.1% מהנכסים בחישוב שנתי, וזאת לתקופה מוגבלת של כמה שנים, ומתוך שאיפה שמתישהו הגופים המוסדיים ייצרו בעצמם מערכי תפעול פנימיים. זה לא קרה, והאוצר האריך את התקופה המותרת לגביית דמי ניהול לעוד כמה שנים (ישנו מועד תפוגה להרשאה). כיום עמלת התפעול הנהוגה בפועל היא 0.03% עד 0.05% - נמוכה מהמקסימום המותר - ולא נראה שמי מהמוסדיים מעוניין לתפעל את הגמל "בתוך הבית".
עיקר התפעול של הגמל וההשתלמות נעשה בארבעה בנקים, שמתפעלים יותר מ-340 מיליארד שקל של נכסי ציבור (שבגינם מותר לגבות עמלת תפעול של עד 340 מיליון שקל לשנה, ובפועל מניבים לבנקים הכנסות שנתיות שקרובות יותר ל-170 מיליארד שקל).
נכון לדוחות הרבעון השני השנה, הבנק הבינלאומי תפעל קופות עם נכסים בהיקף כולל של כ-47 מיליארד שקל, בעוד שבנק המזרחי טפחות תפעל נכסים בהיקף של כ-74 מיליארד שקל.
בבנק לאומי פורט שסך הנכסים שמקבלים מהבנק שירותי תפעול בגמל, פנסיה והשתלמות עלה על 141 מיליארד שקל. לפי הערכות, ללא הפנסיה מדובר בכ-125-130 מיליארד שקל בגמל ובהשתלמות.
בבנק הפועלים פירטו בדוחות כי נכסי הגמל וההשתלמות שמתופעלים על-ידיו הסתכמו בכ-93 מיליארד שקל, שצמחו לאחר מכן (כנראה בעקבות העברת כספי כלל ביטוח לתפעול בבנק, במקום לאומי) לסך של כ-120 מיליארד שקל שמתופעלים בבנק כיום.
ומה יקרה עתה לדעת אלה שחושבים שמדובר בצעד בעייתי, והם בעלי אינטרסים? "יש היגיון בצעד של המפקחת במובן זה שיש למנוע התניה של שירות אחד באחר באמצעות קשירת המחירים של הברוקראז' והתפעול", אומר לנו גורם בשוק הפיננסי, שבכל זאת מוצא משמעות בעייתית בהנחיה הנוכחית של סלינגר. זו יוצרת "דרמה גדולה מאוד בהיבט התפעול. הן מבחינת הבנקים, שכנראה כולם יבחרו לצאת מהתפעול גמל והשתלמות, והן מבחינת השוק כולו. מי יחליף את הבנקים בתפעול הגמל? דווקא יש תחרות בתחום זה בין הבנקים, והמחירים שם זולים מאוד".
זאת נוסף על דברים אחרים שציטטנו לאחרונה מגורם אחר, שאמר ש"מחירי הברוקראז' אפסיים. לכפות על הבנקים לבחור בתפעול - שגם ניתן למוסדיים במחירי רצפה ושיש בו יתרון לגודל - או בברוקראז', רק יפחית את התחרות בשוק. זה מיותר לחלוטין ועוול".
לא רק זאת, בשוק יש החוששים מכך שהוצאת תפעול הגמל וההשתלמות מהבנקים עלולה ליצור מונופול תפעולי בדומה למה שקרה עם חברת FMR, שמספקת שירותי תפעול לחברי הבורסה. "מי האוצר מצפה שיתפעל את הכספים הללו? מדובר במאות מיליארדי שקלים של לקוחות שעלולים להיזרק מהבנקים שמתפעלים אותם ברמה גבוהה, וזה עלול לפגוע בחוסכים מהציבור הרחב. האם זה מה שאגף שוק ההון באוצר רוצה?", אומר גורם בשוק.
בתוך כך, ל"גלובס" נודע כי ישנם גופים מוסדיים גדולים שבוחנים כיום הקמת גוף תפעול משותף. זה ידרוש השקעות גדולות ואישורים, בין היתר מהממונה על ההגבלים העסקיים.
