בניין בשיפוץ לפי תמ"א 38 / צילום: תמר מצפי
*** הכתבה בשיתוף איגוד חברות התמ"א 38
"אם בניין בפרויקט תמ"א 38 היה נבנה כמו שמנהלים את תחום התמ"א 38 הוא מזמן היה קורס כי לא היו לו את היסודות הנכונים", כך אומר עו"ד ארנון יהב שותף במשרד עורכי הדין יהב ושות' ומנכ"ל חברת"up to A capital", הפועלת בתחום התמ"א 38. אותם יסודות מעורערים לדעתו של עו"ד יהב נובעים מעובדה שאין סינכרון בין הממשלה לבין הרשות המוניציפאלית, הנושאת בנטל של תחום התמ"א 38, אשר הוצנח עליה מלמעלה, ללא כל יכולת ניהולית וכלכלית לעשות זאת. יהב מגדיר זאת כ"קרב ההיטלים" המתחולל בשטח בין המחוקק לבין רשות התכנון המקומית, באשר לתקצוב תמ"א 38 ובאשר לסמכויות השונות.
"הרשויות המוניציפאליות טוענות כי אין להן את המשאבים ולא את היכולת לשאת בנטל התמ"א 38 ומכיוון שמדובר במשימה לאומית על הממשלה לתקצב אותה באופן אקטיבי ולא רק בהטבות מיסוי זאת על מנת שניתן יהיה להוציא את התוכנית לפועל", טוען עו"ד יהב, "הממשלה לא נתנה לרשויות את הכלים להתמודד ולעכל את הארוחה שהוכנה על ידה - התמ"א. עקב כך כל עירייה מוצאת דרכים משלה להתמודד ולהתנהל ופועלת כפי שהיא מוצאת לנכון". הוא מוסיף כי בשל העדר התמיכה הממשלתית ובשל בירוקרטיה פקידותית במשרדיהן, המונעת להפוך את ההלכה למעשה "הרשויות המוניציפאליות הופכות לקפיטליסטיות, שכן עליהן לגבות כמה שיותר על מנת שיוכלו לעמוד בבור התקציבי בגין התמ"א".
בתחום המגורים ידוע כי בהיעדר תמיכה ממשלתית, רשות מוניציפאלית "מפסידה כסף" על כל דירה נוספת בשטחה, משמע כלל השירותים לתושב עולים יותר מסך הארנונה והתשלומים שמתקבלים בעירייה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתמ"א 38 שכן מאחר ויש כאן תוספת אוכלוסייה באזור מיושב, על הרשות להעמיד מבני ציבור נוספים לרווחת התושבים מבלי יכולת להעמיס זאת על היזם. עו"ד יהב טוען כי "החשש של הרשויות המקומיות הוא בעיקר מפני העתיד, העירייה נלחמת לא רק על מה שהיא תיתן ליזם ולדייר היום, אלא בעיקר חרדה ממה שתצטרך לתת לו מאוחר יותר, ואיך תממן ותתפעל את סל השירותים העתידי ואת מבני הציבור ללא תמיכה ממשלתית".
לדברי עו"ד יהב, חלק לא מבוטל מהרשויות המקומיות באיזורי הביקוש לא רואות בתמ"א ככלי להגנה על חיי אדם מרעידות אדמה (ולאחר תיקון 4 גם מטילים) אלא ככלי שמצמצם את היכולת של הרשות המקומית לתכנן את המרחב שלה ובפועל ככלי של ניצול זכויות ובינוי אקראי ולכן חלק ניכר מהן אינן עוסקות ברעיונות לקידום התוכנית, אלא חושבות כיצד למגר את שיטפון התמ"א בארץ ולעצור את התהליך. לראייה, "כמות האמון אצל הדיירים ו הבקשות להיתרים נמצאת כיום בשיא וגדלה בקצב אשר הולך ומתגבר, אך בשטח כמות ההיתרים הולכת ופוחת, מצב זה יוצר כאוס מוחלט אצל כלל העוסקים במלאכה, מהדייר, אנשי המקצוע, היזמים, העיריות ואף בוועדות התכנון עצמן", הוא מוסיף.
עו"ד יהב טוען שחלק מהעיריות מכינות "תוכנית מתאר מקומית סטטוטורית המפרשת ובעיקר מתמודדת ומיישמת תהליך שונה למימוש תמ"א בתחומה. הוא מוסיף כי הניסיונות השונים להתמודד עם התוכנית, גורמים לתופעה של היעדר תיאום בין הרשויות לשאר הפעילים בתחום - בין אם מדובר ביזמים, אנשי מקצוע, או דיירים".
סמכויות נרחבות לרשות החדשה
כיום מקדמת הממשלה את הקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אשר, כך יש לקוות, אכן תנהג כמבוגר האחראי ותסדיר את אותם סבכים שנוצרו בשוק, אולם נכון לעכשיו "למרות עבודה מאוד רצינית ומאומצת, עדיין לתחום התמ"א 38 אין אבא ואמא ולכן אף גוף אינו לוקח החלטות אמיצות". מאחר ואין גוף אשר מרכז סמכויות וקובע עובדות בשטח, הסמכות עוברת לבית המשפט, אשר בעל כורחו הופך לשחקן מוביל בתחום ומיישב את הבעיות, נקודתית לכל נושא, אך אינו יכול ואינו צריך להוביל את התהליך".
עו"ד יהב מאמין כי יש לתת לרשות שמקימים סמכויות יותר נרחבות ואחריות לפתרון התסבוכת בין השלטון המקומי לבין הממשלה ויוכל להוביל את התחום קדימה בעיקר על ידי קביעת סטנדרט אחיד לפעולה לכל הרשויות, כזה אשר יקבע יחסי גומלין נכונים ותחומי אחריות מוגדרים ומתוקצבים בין הממשלה לבין הממשל המקומי. "בין השאר יש להתקין תקנות וליישם תקצוב ממשלתי לתחום, אך במקביל חובה לפקח ולדאוג למנהל וניהול מקומי תקין ואחיד של התהליכים על מנת שנראה פירות לתוכנית התמ"א וההתחדשות העירונית. מר אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור הממשלתי, בהחלט מראה שיש תקווה באופק ושאולי סוף סוף יהיה מבוגר אחראי שיעזור לכולנו להוציא את התהליך מהבוץ ולהוסיף אלפי יחידות ראויות במרכזי הערים."