"מדינת ישראל פועלת ללא לאות לשפר את מעמדה כמובילה אזורית בתחום איסור הלבנת ההון ומימון טרור, וזאת על-ידי מהלכים מתמידים של שינוי רגולציה ושיפור אפקטיביות המשטר. עד כה המאמצים נשאו פרי, ולאורך השנים הרפורמות שבוצעו זכו לשבחים מצד הארגונים המקצועיים האמונים על בחינת הפעילות בתחום, אולם נותרו עוד לא מעט פערים לתקן. אני מאמינה כי לאור ניסיוננו המקצועי, לא ירחק היום בו מדינת ישראל תוכל להתברג בחזית העשייה ולצד מספר מצומצם של מדינות מובילות - לקחת חלק בעיצוב המדיניות וקביעת הכללים החלים על כל מדינות העולם". כך אמרה אתמול (ה') ל"גלובס" ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (בפועל), לקראת הגעתה לישראל של משלחת מיוחדת של ארגון ה-FATF (Financial Action Task Force) - כוח המשימה הבינלאומי המוביל את המאבק בהלבנת הון ומימון טרור - בשבוע הבא.
הביקור הינו חלק מהליך הצטרפות של ישראל לארגון ומטרתו להציג בפני המשלחת את מחויבות הדרג הפוליטי וגורמי הממשל הבכירים בישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון, במימון טרור ומימון פרוליפרציה (נשק להשמדה המונית), כמו גם מחויבות המדינה להליך ההצטרפות לארגון. חברי המשלחת שיגיעו לישראל הינם מהבכירים ביותר, ובהם נשיא הארגון, ג'י-יון שין הקוריאני, מזכיר הארגון, דיויד לואיס מאנגליה, וכן נציגים בכירים ממספר מדינות החברות בארגון ה-FATF מאנגליה, ספרד, איטליה והונג קונג.
מה חשיבות הביקור של המשלחת בישראל?
ד"ר ווגמן: "הביקור מהווה תנאי הכרחי להליך ההצטרפות של מדינת ישראל לארגון, ומשכך הצלחתו היא בעלת חשיבות מכרעת. אם הביקור יוכתר בהצלחה, תהא זאת אבן הפינה לקראת ההצטרפות לארגון הבינלאומי המשפיע ביותר בתחום, שקובע את הכללים לכל המדינות לגבי המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, לרבות לאלו שאינן חברות בו. בכך, תוכל ישראל לקבע את מעמדה הבינלאומי בתחום ולהיכלל במעגל קובעי המדיניות העולמית בנושא, ולא רק להיות כפופה לו.
"כמו-כן, ההצטרפות לארגון תשפר את המוניטין של המדינה בתחום ותעניק לישראל תו איכות משמעותי, דבר שיסייע לכלכלה ולסקטור העסקי, וימצב את ישראל כמקום אטרקטיבי יותר להשקעות. בנוסף, ההצטרפות לארגון תשפר גם את שיתוף הפעולה בין ישראל לבין מדינות אחרות, במישור הפיננסי, המודיעיני ובמישור העזרה המשפטית, ולקחת חלק פעיל במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור".
סטנדרטים מחייבים
הצטרפותה של ישראל לארגון ה-FATF מהווה צעד משמעותי לישראל במלחמה בהלבנת הון ובהון השחור. הארגון הוא גוף בין-ממשלתי מוביל שהוקם ב-1989 על-ידי מדינות ה-G7. מדובר בכוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. כיום חברים בגוף זה 34 מדינות ושני ארגונים אזוריים. בין המדינות החברות בארגון ניתן למצוא את ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין, יפן, דרום-אפריקה, הולנד, בלגיה, שווייץ, נורבגיה וספרד.
הארגון קובע את הסטנדרטים המחייבים את כל המדינות בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור. המלצות הארגון דורשות, בין היתר, כי המדינות יקבעו את הלבנת ההון ואת מימון הטרור כעבירות פליליות, מפרטות את תחומי החקיקה הנדרשים על-מנת לקדם תפיסה וחילוט של נכסים, קוראות להטיל חובות אקטיביות על מוסדות פיננסיים ונותני שירות עסקי, לרבות חובות זיהוי ודיווח לרשויות, וכן עוסקות בנושאים של פיקוח על מוסדות פיננסיים, אימוץ הכרזות פעילי טרור של מועצת הביטחון של האו"ם ושיתוף פעולה מקומי ובינלאומי.
על-מנת לוודא כי המדינות עומדות בהמלצות הארגון, נערכות ביקורות תקופתיות על כל מדינה ומדינה. הביקורות מבוצעות אחת לכמה שנים על-ידי מספר ארגונים אזוריים שהוסמכו לכך שנקראים - FSRBs ((FATF Style Regional Bodies. מדינת ישראל משמשת כמשקיפה פעילה בארגון האזורי של מועצת אירופה מאז 2006, ועברה מאז הצטרפותה שתי ביקורות בינלאומיות לבדיקת יישום המלצות ה-FATF - ב-2008 וב-2013.
במאי 2012 הגישה ישראל בקשה רשמית לצירופה של מדינת ישראל לארגון, וזאת ביוזמת והובלת ראש הרשות לאיסור הלבנת הון דאז, עו"ד פול לנדס, יחד עם משרד האוצר ומשרד החוץ. לאורך השנים נוהל הליך מורכב במישור המקצועי והדיפלומטי לקידום הנושא, מאחר שמדיניות הארגון היא לא לקבל מדינות חדשות לשורותיו. ואול, ב-2014, החליט הארגון לפתוח את שורותיו למדינות נוספות, והזמין מספר מצומצם של מדינות שעברו סינון ראשוני, ובהן ישראל, לפתוח בהליך הצטרפות לארגון.
כדי להניע את הליך ההצטרפות, העבירה מדינת ישראל ב-2014 מכתב לארגון מטעם שר האוצר ושרת המשפטים דאז, המביע את התחייבות הדרגים הפוליטיים בישראל לפעול בהתאם להמלצות ה-FATF ולעשות כל שיידרש בהליך ההצטרפות. השלב הבא בהליך שהתעכב בשל פיזורה המוקדם של הכנסת הקודמת, הוא ביקור המשלחת, המתוכנן כאמור לשבוע הבא. בהמשך, לאחר שהביקור יסתיים בהצלחה, תוזמן ישראל להיות משקיפה בארגון וב-2017 יקיים הארגון, בשיתוף הארגון האזורי של מועצת אירופה (MONEYVAL), ביקורת מקיפה על משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל, כאשר עמידה בהצלחה בביקורת זו היא תנאי מהותי להצטרפותה של ישראל לארגון.
ליקויים מהותיים
הביקור המתוכנן יכלול מפגשים עם הדרגים הבכירים ביותר בישראל, בהם שרת המשפטים, שר האוצר, היועץ המשפטי לממשלה, נגידת בנק ישראל, ראש רשות המסים, ראש הרשות לני"ע, פרקליט המדינה, המשנים ליועץ ולפרקליט המדינה, המפקחת על הבנקים, המפקחת על שוק ההון, מנכ"לית משרד המשפטים, מנכ"ל משרד האוצר, מ"מ מנכל משרד החוץ, ראש אח"מ וראש להב 433, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, גופי ביטחון ועוד שורת בכירים אחרים.
מה הציפיות שלכם מהביקור?
ד"ר ווגמן: "המשלחת מגיעה כדי לבחון את מידת המחויבות של הדרג הפוליטי וגורמי הממשל הבכירים למאבק הבינלאומי בהלבנת הון, במימון טרור ומימון פרוליפרציה (נשק להשמדה המונית), וכן את מחויבות המדינה להליך ההצטרפות לארגון, שכולל ביקורת בינלאומית מקיפה.
"לאור התהליכים הממושכים שמבצעת מדינת ישראל בשנים האחרונות בכדי לשפר את מעמדה בתחום, אנו מאמינים כי נוכל להציג בביקור את המחויבות העמוקה של המדינה וההתקדמות הרבה שבוצעה על-ידי הגופים המקצועיים בשנים האחרונות, לצד ההישגים המשמעותיים אליהם הובילו. אנו אף מקווים, כי הביקור יהווה פלטפורמה לחיזוק שיתוף הפעולה בין הגופים המקצועיים בישראל לגופי הארגון, שתסייע לנו בהליך ההצטרפות".
מה מצבה של ישראל בזירת המאבק בהון השחור ובהלבנות ההון?
ד"ר ווגמן: "הביקורת הבינלאומית האחרונה שבוצעה בישראל ב-2013 העידה על התקדמות משמעותית ביותר במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל, גם בהיבט הטכני של התאמה להמלצות וגם מבחינת העלאת המודעות והגברת האפקטיביות של המניעה והענישה בתחומים אלו. הישג זה הינו פרי תקופה ממושכת בה הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתחום, תוך שיתוף פעולה בין גופי האכיפה, הרגולטורים הפיננסיים, הרשות לאיסור הלבנת הון והסקטור הפרטי, שחברו ליצירת שינויי מדיניות מעמיקים הנדרשים בתחום.
"לצד זאת, הביקורת הצביעה גם על ליקויים מהותיים. חלק מהליקויים כבר תוקנו, למשל החלת חובות על עורכי דין, רואי חשבון וסוחרים באבנים יקרות. חלק משמעותי טרם תוקן באופן משביע רצון. כך, למשל לא הוחל המשטר על הלוואות חוץ-בנקאיות ועל גופים לא פיננסיים נוספים - נותני שירותים לנאמנויות ולהקמת חברות, סוחרי נדל"ן, וסוחרים במתכות יקרות; בנוסף נדרש לבצע שיפור המשטר לגבי נותני שירותי מטבע (ציינג'ים), תיקון פערים ברגולציה על מכלול הגופים הפיננסיים וביטול הסף בעבירה לפי סעיף 4 לחוק ועוד.
"כמו-כן, יש צורך בהתאמת המשטר בישראל לשינויים שנערכו מאז בסטנדרט העולמי, דוגמת הוספת עבירות מס כעבירות מקור (לפי חוק איסור הלבנת הון - א'ל"ו) והרחבת ההסדרים לגבי זהות נהנים. אתגרים אלו ניצבים עדיין בפנינו ומדינת ישראל נמצאת במאמץ מתמיד לתקנם, במיוחד בראי הביקורת הבינלאומית הקרובה, שתיתן דגש רב לנושא אפקטיביות המשטר".
שת"פ הכרחי
כללי ה-FATF מחייבים מדינות להתייחס לעבירות מס כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. כדי לעמוד בדרישה זו, הוכנס תיקון בהתאם לחוק איסור הלבנת הון במסגרת חוק ההסדרים, והוא עתיד להפוך לחקיקה מחייבת בקרוב. מה משמעות הדבר מבחינת המאבק בהון השחור ובהלבנת הון, וכיצד זה ישפיע על מעמדה של ישראל במישור הבינלאומי?
"המלצות ה- FATF שתוקנו לאחרונה, דורשות במפורש כי עבירות מס חמורות יהיו עבירות מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון. לפיכך, אם ישראל לא תוסיף אותן לעבירות המקור היא תקבל גינוי בינלאומי משמעותי, דבר שיפגע במעמדה הבינלאומי ובציוני הביקורת שתיערך בקרוב, שהינה תנאי להשלמת ההצטרפות לארגון. מבחינה מוסרית, אין כל הצדקה שעבירות מרמה 'רגילות' בין אדם לחברו יהיו עבירות מקור, בעוד מרמת מס - שהיא למעשה גניבה מהקופה הציבורית ומכולנו - תזכה לעמדה נורמטיבית פחותה.
"לגבי המישור הבינלאומי - בעשור האחרון ניכרים מהלכים מצד גופים, ארגונים, רשויות ומדינות ברחבי העולם, המאותתים בבירור, כי הסובלנות בעולם לנושא העלמות המס ולמדינות שאינן משתפות פעולה בתחום נעלמה. בראייה בינלאומית רחבה, אי-שיתוף פעולה מלא ומקיף בתחום כבר איננו באמת אופציה, ואף עלול לגרום נזק של ממש למדינה. אנו סבורים כי ישראל תפעל בנושא באופן מידתי ומאוזן, בדומה לנעשה במרבית מדינות העולם".
מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, מוסיפה כי "מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בהשתלבות בתפקידי מפתח לקביעת מדיניות עולמית בתחום הלבנת ההון ומימון טרור. אני משוכנעת כי חברי המשלחת יתרשמו לחיוב מהנכונות של מדינת ישראל לקחת חלק במאבק הגלובלי בהלבנת הון ובמימון טרור, וממחויבותה לעשות ככל שנדרש על מנת להתקבל לארגון וליישם ההמלצות באופן אפקטיבי. במהלך הביקור עתידה המשלחת להיפגש עם גורמי הממשל הישראלים הבכירים ביותר, הן בדרג הפוליטי והן בדרג המקצועי, אשר ידגישו מחויבות זו."
