גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף לשליחת חולים וקשישים לשנים ארוכות בכלא?

שרת המשפטים שקד והיועמ"ש וינשטיין מקדמים תיקון לחוק שיאפשר לביהמ"ש לחרוג ממתחם העונש ההולם הקבוע לכל עבירה בחוק, בין היתר בהתקיים נסיבות אישיות חריגות כגון מחלה קשה או גיל מבוגר

בנימין בן אליעזר / צלם: תמר מצפי
בנימין בן אליעזר / צלם: תמר מצפי

הקהל הרב שהגיע ב-19 ביוני 2004 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כדי לשמוע מהו העונש שהחליט השופט דוד רוזן להטיל על אורי לופוליאנסקי בגין הרשעתו בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד - הוכה בתדהמה כשרוזן הודיע שהחליט לשלוח את ראש עיריית ירושלים לשעבר ל-6 שנות מאסר.

התדהמה מהעונש החמור הייתה כה גדולה, בין היתר, לאור העובדה שלופוליאנסקי, בניגוד לשאר מורשעי משפט הולילנד, לא לקח שקל לכיסו הפרטי אלא ייעד את הכספים שקיבל לארגון הצדקה, "יד שרה" שהקים.

סיבה מרכזית נוספת שבעטיה צפו כולם כי רוזן יטיל על לופוליאנסקי עונש קל בהרבה, היא שראש העיר לשעבר סובל ממחלת הסרטן, והכול חשבו שבית המשפט יתחשב במצבו בבואו לקבוע את עונשו.

אחת הסיבות שגרמו לרוזן לשלוח את לופוליאנסקי לשנות מאסר ארוכות, למרות נסיבותיו האישיות החריגות, הייתה ככל הנראה שרוזן היה כבול בהחלטתו לחוק "הבניית שיקול-הדעת בענישה (תיקון 113 לחוק העונשין שנכנס לתוקף ביולי 2012)".

לפי החוק הקיים, גבולות מתחם העונש ההולם ייקבעו על-ידי השופט, לפי הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה בלבד. החוק אינו מאפשר לשופטים להקל בעונשם של מורשעים, גם אם הם חולים מאוד או זקנים מאוד או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות אחרות.

כדי למנוע את "סינדולם" של שופטים לעונשים חמורים גם כאשר יש נסיבות חריגות המצדיקות הקלה בעונש, מקדמים שרת המשפטים, איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, תיקון לחוק הבניית שיקול-הדעת בענישה, שיאפשר לביהמ"ש לחרוג ממתחם העונש ההולם, בין היתר בהתקיים נסיבות אישיות חריגות כגון מחלה קשה או גיל מבוגר.

"החוק במתכונתו הנוכחית מחייב את בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה לפי עיקרון הגמול, ומאפשר לגזור את דינו של נאשם בחריגה לקולה ממתחם זה רק מטעמי שיקום", נאמר בתזכיר החוק שפורסם היום (א'). "את הנסיבות האישיות ניתן לשקול בתוך המתחם בלבד. בכך, החוק מגביל עד מאוד את יכולתו של בית המשפט להתחשב בנסיבות אלה ולתת מענה צודק וראוי יותר גם למקרים מעין אלה. התיקון המוצע ירחיב את שיקול-הדעת של בית המשפט ויאפשר לו להתחשב בנסיבות שכאלה כדי למנוע עיוות דין".

בתזכיר החוק מוצע לקבוע כי "בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם כדי למנוע עיוות דין, כאשר הפגיעה של העונש בנאשם, בשל מצבו הבריאותי החריג או גילו המתקדם, עשויה להיות קשה במיוחד".

מי שעשויים ליהנות בעתיד מהשינוי המוצע בחוק, אם אכן יואשר בידי הכנסת, הם נאשמים מבוגרים אחרים, דגמת צבי בר, ראש עיריית רמת-גן לשעבר, בן ה-80, שהורשע בשוחד ונשלח ל-5.5 שנות מאסר; או השר לשעבר, בנימין בן-אליעזר, בן ה-79, המטופל בדיאליזה, שבשבוע שעבר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום חמור בגין שוחד.

מתן אפשרות לשופט להתחשב יותר בגיל הנאשם ובמצבו הרפואי בבואו לקבוע את מתחם הענישה הראוי לו ולגזור את עונשו, אינו השינוי היחידי שמשרד המשפטים מבקש לעשות בחוק.

לדברי שרת המשפטים והיועמ"ש, התקופה שחלפה מאז כניסתו לתוקף של חוק הבניית שיקול-הדעת בענישה (כ-3 שנים) זימנה מספר מקרים חריגים בנסיבותיהם, שמצביעים על הצורך לתקן את החוק ולקבוע מצבים נוספים בהם עשויה להיות הצדקה לחריגה ממתחם העונש ההולם.

אחד המקרים המוזכרים בתזכיר החוק המוצע היה זה של ד"ר איתמר בורוביץ', שהורשע בעבירות של הגבלים עסקיים אך היה היחידי שהועמד לדין מבין חשודים רבים שהיו נגדם ראיות למעשים דומים. העליון לא קיבל את הטענה שהאפליה צריכה להביא לביטול כתב האישום, אך קבע כי ההגנה מן הצדק יכולה לשמש גם להקלה בעונש.

מצב נוסף שעשוי להצדיק חריגה ממתחם הענישה, לפי תזכיר החוק, הוא כאשר חלף זמן ניכר ממועד ביצוע העבירה. "הליכים עשויים לעתים להתמשך באופן ניכר, שלא באשמת הנאשם. במקרה שכזה, הימשכות ההליכים עצמה היא בגדר עינוי דין לנאשם, ומוסיפה לעונשו. על כן, לעתים, לא יהיה זה הולם להעניש את הנאשם באותה מידה בה ראוי היה להענישו בסמוך למועד ביצוע העבירה", נאמר בתזכיר החוק.

לאור האמור, משרד המשפטים מציע לתקן את חוק הבניית שיקול-הדעת בענישה, כך שניתן יהיה לחרוג ממתחם העונש ההולם, כאשר התנהגות הרשויות עמדה בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. חריגה מהמתחם תתאפשר, לפי התזכיר, גם כאשר כתוצאה מביצוע העבירה נגרמה לנאשם או לאדם קרוב לו פגיעה גופנית חמורה.

ועדה מייעצת לענייני ענישה

תיקון נוסף שמציע משרד המשפטים לערוך בחוק הוא הקמת ועדה מייעצת לענייני ענישה, הקיימת במספר רב של מדינות. לפי התזכיר, לוועדה יהיו שני תפקידים: א. לבצע מחקרים באשר לרמת הפסיקה הנוהגת, על-מנת להקל ולסייע לשופטים לקבוע מתחמי ענישה בעת גזירת הדין. מחקרים אלה יסייעו ליצירת שוויון מהותי בענישה במקרים דומים; ב. לערוך ולפרסם מחקרים והמלצות בתחום הענישה.

לפי ההצעה, הרכב הוועדה ישקף מגוון רחב של אינטרסים ותחומי מומחיות. בראש הוועדה יעמוד שופט בית המשפט העליון, ויהיו חברים בה שופט מחוזי ושופט השלום, כאשר השלושה יוכלו להיות שופטים בדימוס. בנוסף יהיו חברים בוועדה נציגים ממשרד המשפטים, הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, שירות המבחן, המשטרה ושירות בתי הסוהר. כמו כן יהיו בוועדה 3 חברים שאינם עובדי המדינה, בהם אדם בעל ניסיון בתחום הסיוע לנפגעי עבירה, ושני אנשי סגל אקדמי בעלי מומחיות בתחום הענישה או המשפט הפלילי. את חברי הוועדה ימנה שר המשפטים לתקופה של 5 שנים, וניתן יהיה לשוב ולמנותם.

מריבוי עבירות לריבוי מעשים

בתזכיר החוק מוצע גם לבטל את חובת ההנמקה בגזרי דין בעבירות קלות בהם לא נגזר עונש מאסר, כך שבהן השופט יהיה פטור מלנמק את העונש שהטיל. זאת, על-מנת לייעל את ההליכים בתיקים אלה.

תזכיר החוק מציע גם לשנות את המונח "ריבוי עבירות" המופיע בחוק "הבניית שיקול-הדעת בענישה" באשר לנאשם המואשם במספר עבירות. בתזכיר מוצע לשנות מונח זה ל"ריבוי מעשים". זאת, כדי להבהיר את היחס בין המונחים "עבירה", "מעשה" ו"אירוע", ולהדגיש כי סעיף זה נדרש אך ורק במקרים של ענישה במצב של ריבוי מעשים.

בפסיקה קיימת כיום אי-בהירות מושגית בעניין זה. במספר פסקי דין של בית המשפט העליון נקבע כי תחילה יש לבחון אם מדובר באירוע אחד או מספר אירועים, ורק לאחר מכן יש לבחון האם בכל אירוע יש מספר מעשים או מעשה אחד. "הלכה למעשה, סדר הדברים הוא הפוך. תנאי בסיסי לקיומם של מספר אירועים הוא מספר מעשים", נאמר בתזכיר.

התזכיר נכתב לאחר דיונים רבים שהתקיימו הן אצל היועמ"ש והן אצל המשנה שלו לעניינים פליליים, עם שורת גורמים, ובהם פרקליטות המדינה, המשטרה, הסנגוריה הציבורית, הפרקליטות הצבאית, המשרד לביטחון הפנים והנהלת בתי המשפט.

כמו כן נערכו דיונים עם צוות השופטים שמינתה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לעניין זה, בראשו עמד המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, ובו חברים נשיאת המחוזי בתל-אביב, השופטת דבורה ברלינר, וסגן נשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז, השופט עמי קובו.

מתי ניתן יהיה לחרוג ממתחם הענישה?

■ נסיבות אישיות חריגות, בהן גיל מבוגר או מחלה קשה

■ במקרה של הגנה מן הצדק (למשל, הנאשם הופלה לרעה לעומת נאשמים אחרים)

■ במקרה של עינוי דין שנגרם עקב כך שחלפו שנים רבות מביצוע העבירה

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 התנגדו לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"