גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף לשליחת חולים וקשישים לשנים ארוכות בכלא?

שרת המשפטים שקד והיועמ"ש וינשטיין מקדמים תיקון לחוק שיאפשר לביהמ"ש לחרוג ממתחם העונש ההולם הקבוע לכל עבירה בחוק, בין היתר בהתקיים נסיבות אישיות חריגות כגון מחלה קשה או גיל מבוגר

בנימין בן אליעזר / צלם: תמר מצפי
בנימין בן אליעזר / צלם: תמר מצפי

הקהל הרב שהגיע ב-19 ביוני 2004 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כדי לשמוע מהו העונש שהחליט השופט דוד רוזן להטיל על אורי לופוליאנסקי בגין הרשעתו בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד - הוכה בתדהמה כשרוזן הודיע שהחליט לשלוח את ראש עיריית ירושלים לשעבר ל-6 שנות מאסר.

התדהמה מהעונש החמור הייתה כה גדולה, בין היתר, לאור העובדה שלופוליאנסקי, בניגוד לשאר מורשעי משפט הולילנד, לא לקח שקל לכיסו הפרטי אלא ייעד את הכספים שקיבל לארגון הצדקה, "יד שרה" שהקים.

סיבה מרכזית נוספת שבעטיה צפו כולם כי רוזן יטיל על לופוליאנסקי עונש קל בהרבה, היא שראש העיר לשעבר סובל ממחלת הסרטן, והכול חשבו שבית המשפט יתחשב במצבו בבואו לקבוע את עונשו.

אחת הסיבות שגרמו לרוזן לשלוח את לופוליאנסקי לשנות מאסר ארוכות, למרות נסיבותיו האישיות החריגות, הייתה ככל הנראה שרוזן היה כבול בהחלטתו לחוק "הבניית שיקול-הדעת בענישה (תיקון 113 לחוק העונשין שנכנס לתוקף ביולי 2012)".

לפי החוק הקיים, גבולות מתחם העונש ההולם ייקבעו על-ידי השופט, לפי הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה בלבד. החוק אינו מאפשר לשופטים להקל בעונשם של מורשעים, גם אם הם חולים מאוד או זקנים מאוד או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות אחרות.

כדי למנוע את "סינדולם" של שופטים לעונשים חמורים גם כאשר יש נסיבות חריגות המצדיקות הקלה בעונש, מקדמים שרת המשפטים, איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, תיקון לחוק הבניית שיקול-הדעת בענישה, שיאפשר לביהמ"ש לחרוג ממתחם העונש ההולם, בין היתר בהתקיים נסיבות אישיות חריגות כגון מחלה קשה או גיל מבוגר.

"החוק במתכונתו הנוכחית מחייב את בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה לפי עיקרון הגמול, ומאפשר לגזור את דינו של נאשם בחריגה לקולה ממתחם זה רק מטעמי שיקום", נאמר בתזכיר החוק שפורסם היום (א'). "את הנסיבות האישיות ניתן לשקול בתוך המתחם בלבד. בכך, החוק מגביל עד מאוד את יכולתו של בית המשפט להתחשב בנסיבות אלה ולתת מענה צודק וראוי יותר גם למקרים מעין אלה. התיקון המוצע ירחיב את שיקול-הדעת של בית המשפט ויאפשר לו להתחשב בנסיבות שכאלה כדי למנוע עיוות דין".

בתזכיר החוק מוצע לקבוע כי "בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם כדי למנוע עיוות דין, כאשר הפגיעה של העונש בנאשם, בשל מצבו הבריאותי החריג או גילו המתקדם, עשויה להיות קשה במיוחד".

מי שעשויים ליהנות בעתיד מהשינוי המוצע בחוק, אם אכן יואשר בידי הכנסת, הם נאשמים מבוגרים אחרים, דגמת צבי בר, ראש עיריית רמת-גן לשעבר, בן ה-80, שהורשע בשוחד ונשלח ל-5.5 שנות מאסר; או השר לשעבר, בנימין בן-אליעזר, בן ה-79, המטופל בדיאליזה, שבשבוע שעבר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום חמור בגין שוחד.

מתן אפשרות לשופט להתחשב יותר בגיל הנאשם ובמצבו הרפואי בבואו לקבוע את מתחם הענישה הראוי לו ולגזור את עונשו, אינו השינוי היחידי שמשרד המשפטים מבקש לעשות בחוק.

לדברי שרת המשפטים והיועמ"ש, התקופה שחלפה מאז כניסתו לתוקף של חוק הבניית שיקול-הדעת בענישה (כ-3 שנים) זימנה מספר מקרים חריגים בנסיבותיהם, שמצביעים על הצורך לתקן את החוק ולקבוע מצבים נוספים בהם עשויה להיות הצדקה לחריגה ממתחם העונש ההולם.

אחד המקרים המוזכרים בתזכיר החוק המוצע היה זה של ד"ר איתמר בורוביץ', שהורשע בעבירות של הגבלים עסקיים אך היה היחידי שהועמד לדין מבין חשודים רבים שהיו נגדם ראיות למעשים דומים. העליון לא קיבל את הטענה שהאפליה צריכה להביא לביטול כתב האישום, אך קבע כי ההגנה מן הצדק יכולה לשמש גם להקלה בעונש.

מצב נוסף שעשוי להצדיק חריגה ממתחם הענישה, לפי תזכיר החוק, הוא כאשר חלף זמן ניכר ממועד ביצוע העבירה. "הליכים עשויים לעתים להתמשך באופן ניכר, שלא באשמת הנאשם. במקרה שכזה, הימשכות ההליכים עצמה היא בגדר עינוי דין לנאשם, ומוסיפה לעונשו. על כן, לעתים, לא יהיה זה הולם להעניש את הנאשם באותה מידה בה ראוי היה להענישו בסמוך למועד ביצוע העבירה", נאמר בתזכיר החוק.

לאור האמור, משרד המשפטים מציע לתקן את חוק הבניית שיקול-הדעת בענישה, כך שניתן יהיה לחרוג ממתחם העונש ההולם, כאשר התנהגות הרשויות עמדה בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. חריגה מהמתחם תתאפשר, לפי התזכיר, גם כאשר כתוצאה מביצוע העבירה נגרמה לנאשם או לאדם קרוב לו פגיעה גופנית חמורה.

ועדה מייעצת לענייני ענישה

תיקון נוסף שמציע משרד המשפטים לערוך בחוק הוא הקמת ועדה מייעצת לענייני ענישה, הקיימת במספר רב של מדינות. לפי התזכיר, לוועדה יהיו שני תפקידים: א. לבצע מחקרים באשר לרמת הפסיקה הנוהגת, על-מנת להקל ולסייע לשופטים לקבוע מתחמי ענישה בעת גזירת הדין. מחקרים אלה יסייעו ליצירת שוויון מהותי בענישה במקרים דומים; ב. לערוך ולפרסם מחקרים והמלצות בתחום הענישה.

לפי ההצעה, הרכב הוועדה ישקף מגוון רחב של אינטרסים ותחומי מומחיות. בראש הוועדה יעמוד שופט בית המשפט העליון, ויהיו חברים בה שופט מחוזי ושופט השלום, כאשר השלושה יוכלו להיות שופטים בדימוס. בנוסף יהיו חברים בוועדה נציגים ממשרד המשפטים, הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, שירות המבחן, המשטרה ושירות בתי הסוהר. כמו כן יהיו בוועדה 3 חברים שאינם עובדי המדינה, בהם אדם בעל ניסיון בתחום הסיוע לנפגעי עבירה, ושני אנשי סגל אקדמי בעלי מומחיות בתחום הענישה או המשפט הפלילי. את חברי הוועדה ימנה שר המשפטים לתקופה של 5 שנים, וניתן יהיה לשוב ולמנותם.

מריבוי עבירות לריבוי מעשים

בתזכיר החוק מוצע גם לבטל את חובת ההנמקה בגזרי דין בעבירות קלות בהם לא נגזר עונש מאסר, כך שבהן השופט יהיה פטור מלנמק את העונש שהטיל. זאת, על-מנת לייעל את ההליכים בתיקים אלה.

תזכיר החוק מציע גם לשנות את המונח "ריבוי עבירות" המופיע בחוק "הבניית שיקול-הדעת בענישה" באשר לנאשם המואשם במספר עבירות. בתזכיר מוצע לשנות מונח זה ל"ריבוי מעשים". זאת, כדי להבהיר את היחס בין המונחים "עבירה", "מעשה" ו"אירוע", ולהדגיש כי סעיף זה נדרש אך ורק במקרים של ענישה במצב של ריבוי מעשים.

בפסיקה קיימת כיום אי-בהירות מושגית בעניין זה. במספר פסקי דין של בית המשפט העליון נקבע כי תחילה יש לבחון אם מדובר באירוע אחד או מספר אירועים, ורק לאחר מכן יש לבחון האם בכל אירוע יש מספר מעשים או מעשה אחד. "הלכה למעשה, סדר הדברים הוא הפוך. תנאי בסיסי לקיומם של מספר אירועים הוא מספר מעשים", נאמר בתזכיר.

התזכיר נכתב לאחר דיונים רבים שהתקיימו הן אצל היועמ"ש והן אצל המשנה שלו לעניינים פליליים, עם שורת גורמים, ובהם פרקליטות המדינה, המשטרה, הסנגוריה הציבורית, הפרקליטות הצבאית, המשרד לביטחון הפנים והנהלת בתי המשפט.

כמו כן נערכו דיונים עם צוות השופטים שמינתה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לעניין זה, בראשו עמד המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, ובו חברים נשיאת המחוזי בתל-אביב, השופטת דבורה ברלינר, וסגן נשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז, השופט עמי קובו.

מתי ניתן יהיה לחרוג ממתחם הענישה?

■ נסיבות אישיות חריגות, בהן גיל מבוגר או מחלה קשה

■ במקרה של הגנה מן הצדק (למשל, הנאשם הופלה לרעה לעומת נאשמים אחרים)

■ במקרה של עינוי דין שנגרם עקב כך שחלפו שנים רבות מביצוע העבירה

עוד כתבות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית התפוצצה"

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים