פרופ' יצחק קרייס / צילום: דובר צה"ל
ההודעה של דירקטוריון הדסה והנהלת משרד הבריאות, שלפיה מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא (תל השומר) פרופ' זאב רוטשטיין יחל את תפקידו כמנכ"ל הדסה בראשית ינואר הקרוב, פתחה באופן רשמי את המרוץ לראשות שיבא שכבר מעורר סערה מאחורי הקלעים. המועמדים הבולטים לתפקיד הם פרופ' ארי שמיס, מנהל בית החולים הכללי בשיבא; פרופ' יצחק קרייס, לשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל; ופרופ' ארנון אפק, ששימש בעבר מנכ"ל משרד הבריאות וקודם לכן סגן מנהל שיבא.
פרופ' רוטשטיין לא הסתיר כי המועמד המועדף עליו והיחיד מבחינתו הוא פרופ' קרייס, אלא שקרייס כלל לא יכול להגיש מועמדות לתפקיד עד אוגוסט 2016, משום שהחל התמחות במינהל רפואי בשיבא רק בפברואר האחרון. על פי כללי נציבות שירות המדינה, שאמורה לפרסם את המכרז לתפקיד, המועמדות אפשרית רק בעבור מי שהשלים לכל הפחות שנה וחצי מתוך שנתיים של התמחות במינהל רפואי.
על פי גורמים בכירים במערכת, זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שפרופ' רוטשטיין דרש כי מעברו להדסה ייעשה במסגרת חופשה ללא תשלום (חל"ת) תוך מינוי ממלא מקום זמני במקומו למשך שנתיים - דרישה שאותה פסל היועץ המשפטי לממשלה.
במערכת הבריאות יש מי שסבור כי שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) ינסה לרצות את רוטשטיין ולפעול לכך שקרייס יתמנה לתפקיד, על ידי דחייה של פרסום המכרז עד אוגוסט. גורמים הבקיאים בהליכי המכרזים של שירות המדינה העלו אפשרות מתוחכמת יותר: המדינה תפרסם בקרוב מכרז שבסופו לא יימצא לכאורה מועמד מתאים, כאשר לקראת אוגוסט יתפרסם מכרז נוסף שבמסגרתו קרייס יתמודד - וגם יזכה.
קרייס נחשב "נער הזהב" של רוטשטיין ול"כוכב" גם על פי בכירים נוספים במערכת הבריאות. גורמים במערכת מגדירים אותו כעילוי, במיוחד על רקע תפקידו ב-2007-2011 כראש מחלקת התכנון באגף התכנון של צה"ל, אז היה שותף בין היתר לגיבוש התוכנית הרב-שנתית לבניין הכוח של הצבא.
אחד הגורמים הבכירים ביותר במערכת אפילו הגדיל להשוות אותו למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' רוני גמזו, כיום מנכ"ל איכילוב. מנגד, בין אותם בכירים יש מי שמודאג מהיעדר הניסיון שלו בניהול מערכות בריאות אזרחיות.
"קרייס באמת כוכב, הוא מלא כריזמה ואם הוא ינאם מול קהל של תורמים מאמריקה הוא יגייס הרבה מאוד כסף, אבל צריך לזכור שהוא לא ניהל מעולם בית חולים ואפילו לא מחלקה", אמר אחד הבכירים. "שיבא זה מוסד עם מחזור של 2 מיליארד שקל בשנה, וצריך את הידע והניסיון כדי לנהל מערכת כל כך מורכבת. לדעתי קרייס צריך להשתפשף עוד 4 שנים בדרך לתפקיד כזה", הוא מוסיף. גם העובדה שהחשבת הכללית באוצר הסתייגה בתחילת השנה מהמועמדות שלו לראשות הדסה בשל היעדר ניסיון מספק עשויה להקשות עליו, שכן המדינה תצטרך להסביר מדוע מי שלא מספיק טוב להדסה מתאים לבית החולים הגדול במדינה.
מי שנחשב למועמד הבולט ביותר מול קרייס הוא פרופ' ארי שמיס, שבמובן מסוים מייצג את ההיפך ממנו. שמיס נתפס על פי חלק מהגורמים כדמות אפורה, נעדרת הילת הכוכב של קרייס עם הכומתה האדומה מימיו כרופא הראשי של הצנחנים. מנגד, שמיס מגיע עם ניסיון רב שנים כמנהל בית החולים הכללי בשיבא, וכמי שעסק בניהול מו"מ מורכב עם גורמים רבים ובהם קופות החולים, וגם לו עבר צבאי מכובד, כמי ששימש רופא זרועי של חיל האוויר והשתחרר בדרגת אל"מ. "שמיס ראוי מאוד, מכיר היטב את המערכת ומחזיק בכל הערכים הנכונים", אומר אחד הגורמים. לדבריו, בין שמיס לרוטשטיין התנהלה מערכת יחסים עכורה מאוד, שוודאי לא משפרת את סיכוייו. "שמיס עבד 'תחת המגף' של רוטשטיין 15 שנה. כל דבר ששמיס עשה, רוטשטיין עשה הפוך". שמיס, צריך לומר, מופיע גם כעד התביעה בפרשת "קלאס קליניק", שבה רוטשטיין מואשם על ידי נציבות שירות המדינה כמי שעודד לכאורה ביצוע של ניתוחים פרטיים בתל השומר על חשבון שעות העבודה הרגילות.
גורם בכיר אחר שעמו שוחחנו טען כי מערכת הבריאות נוטה מדי להעדיף את מי שנתפסים ככוכבים כריזמטיים, בדגש על יוצאי צבא, במקום לשים דגש על יכולות ניהול ובעיקר ניהול ערכי. "ההצנחה הזו של אנשי צבא במערכת האזרחית גורמת לדמורליזציה, ויש בה גם לא מעט מרכיב של שוביניזם", הוא אומר. "אני מסרב להתלהב מההילה הזאת ואני מעדיף מנהיגות צנועה יותר, בגובה העיניים", הוא מוסיף.
שם נוסף שנחשב מועמד ריאלי הוא פרופ' ארנון אפק, בעבר סגן מנהל שיבא ומי ששימש מנכ"ל משרד הבריאות תחת השרה לשעבר יעל גרמן. אפק נחשב מנהל נוח מאוד על פי כל הגורמים, בעל ניסיון מתאים ויכולת לעבוד בשיתוף פעולה מלא מול הרגולטורים השונים (זאת בשונה מאוד מרוטשטיין - ש.נ), ואולם הוא אינו זוכה להערכה מיוחדת בקרב בכירי המערכת ובידי מי שבסופו של דבר משפיעים על המינוי. לא מן הנמנע כי אפק יתמנה בסופו של דבר למנהל ביה"ח הממשלתי הלל יפה בחדרה, שם יצא באחרונה המנכ"ל פרופ' מאיר אורן לגמלאות.
ליצמן ינווט?
על פי הנורמה הנהוגה, נציבות שירות המדינה מפרסמת מכרז לניהול בית חולים רק לאחר שהמועד מתואם עם משרד הבריאות, ומכאן החשש של חלק מהגורמים לעיכוב מכוון מצד הנהלת המשרד והשר הממונה. בראש הוועדה עומד אחד הרופאים שמופיעים ברשימה המוסכמת בין ההסתדרות הרפואית לנציבות שירות המדינה, כאשר לרוב מדובר באחד ממנהלי בתי החולים.
בוועדה חברים גם מנכ"ל משרד הבריאות, נציג משרד האוצר, נציג ציבור מתחום הכלכלה או הניהול, עובד מדינה מתחום הכלכלה או הניהול ונציג מטעם ארגון רופאי המדינה. על פי הערכות, בהרכב הקיים - שמבוסס למעשה על רוב של עובדי מדינה בכירים - חברי הוועדה עשויים "ליישר קו" עם ההעדפה של שר הבריאות והמנכ"ל שלו, לפחות ככל שתהיה העדפה כזו.