גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמת המזון: שופרסל חותכת את "אדום אדום" בסניפים

עד לפני חודשים אחדים תנובה הייתה אחראית ל-58% ממכירות הבשר הטרי בשופרסל, אך כעת שופרסל מתכננת לצמצם באופן דרמטי את נוכחות מותג הבשר של תנובה בסניפיה, לטובת "אנגוס" ■ בתנובה לא נשארים חייבים

המתיחות השוררת בין קבוצת תנובה לרשת שופרסל, על רקע מהלכים שביצעה שופרסל בשנה האחרונה, מקבלת ביטוי ממשי. ל"גלובס" נודע כי שופרסל החליטה לצמצם משמעותית את הנוכחות של מותג הבשר "אדום אדום" של תנובה ברשת. החלטה זו צפויה לפגוע בתנובה, שעד לפני חודשים אחדים הייתה אחראית ל-58% ממכירות הבשר הטרי בשופרסל.

בשנה החולפת ביצעה שופרסל שני מהלכים עיקריים וגדולים הפוגעים בתנובה: הראשון - השקת מותג פרטי בחלב; והשני - השקת מותג פרטי בבשר. די בכך ששופרסל היא רשת השיווק הגדולה בישראל המחזיקה ב-280 סניפים, ובעובדה שהקטגוריות אשר אליהן היא נכנסה נשלטות באופן בלעדי על-ידי תנובה, כדי להבין את פוטנציאל הפגיעה בקבוצת המזון הגדולה בישראל.

מבצעי מכירות על הבשר במגה

בחודש אוגוסט השיקה שופרסל מותג פרטי בבשר תחת השם "אנגוס" - תוצאה של יבוא בשר טרי מארגנטינה שמבצעת עבורה קבוצת נטו. שופרסל הכריזה על מחירים הנמוכים ב-10%-15%, ובמקרה אחד אף ב-40%, ממחירי הבשר הטרי שנמכר בארץ - הכרזה ששמטה את הקרקע מתחת לצידוק של תנובה למחירי הבשר הגבוהים במיוחד של "אדום אדום"; בפרט על רקע העובדה ששופרסל מייבאת את הבשר בטיסה, מה שמייקר את המוצר בכ-15 שקל לק"ג.

תנובה לא נשארה חייבת. היא התחילה לייבא בשר טרי מפולין, והכריזה כי מחיריו יהיו נמוכים מהמותג "אנגוס" ואפילו דומים למחירי הבשר המיושן (המופשר) הנמכר בקצביות. בפועל, יבוא הבשר מפולין היה מצומצם, אך הצהרותיה של תנובה זכו לכותרות. כך, המהלך של שופרסל נדחק הצידה בסדר היום הצרכני, וייתכן אף שנפגע.

שופרסל הצהירה כי היא שואפת לכך ש"אנגוס" יהיה אחראי למחצית ממכירות הבשר הטרי ברשת. לאחר ההשקה הצליח המותג לכבוש, כך לפי הערכות, נתח של 35%-40%, גם על חשבון "אדום אדום" שאיבד נתח משמעותי מהמכירות ברשת. אולם בתקופת החגים ובשל מחסור ב"אנגוס" שנבע מחזרת השוחטים בחו"ל לחופשה בישראל, תנובה הצליחה כנראה להחזיר לעצמה את נתח השוק בשופרסל.

המצב הזה עומד להשתנות: צמצום הפעילות עם "אדום אדום" צפוי לחתוך לפחות מחצית ממכירות המותג בשופרסל; תגובה ראשונה לכך נצפתה כבר בשבוע שעבר, שעה שתנובה יצאה במבצעי מכירות על הבשר ברשת מגה.

בשולי הדברים נציין כי לשופרסל יש זמינות לבשר טרי מיובא במשך 10 חודשים בשנה, ובעיית זמינות בתקופות חגי תשרי ופסח. הדבר נכון כמובן גם ליבוא הבשר מפולין המתבצע על-ידי תנובה, כאמור בשל בעיית הזמינות של השוחטים בחו"ל.

המותג המוביל זול מהפרטי?

עוד קודם לאירועי הבשר, גרם צעד אחר שנקטה שופרסל למתיחות בין הצדדים. לצעד זה מגיבה קבוצת תנובה בעוצמה ממש בימים אלה, כשהיא מחזקת את הרשתות המתחרות בשופרסל.

בתחילת חודש מאי השיקה שופרסל מותג פרטי בחלב, הפוגע בקטגוריות הנשלטות באופן מוחלט על-ידי תנובה - החלב הניגר והגבינה הצהובה. מי שמייצרת עבור שופרסל את מרבית מוצרי החלב (חלב ניגר, שוקו ושמנת מתוקה) היא מחלבות רמת הגולן. מקור הגבינה הצהובה הוא ביבוא מחו"ל, ללא מכס, שביצעה עבור שופרסל חברת ויליפוד; זה כולל גבינה דוגמת עמק שמקורה באוסטריה וגבינת גאודה המיוצרת על-ידי ענקית החלב ההולנדית קמפינה.

למרות שברוב המקרים מדובר במוצרים שבפיקוח מחירים, שופרסל השיקה אותם במחירים הנמוכים מהם בעד 16.5%. גם כאן עורערו טענותיה של תנובה כי הרווחיות שלה על המוצרים המפוקחים נמוכה ביותר.

כך, למשל, בעת ההשקה הכריזה שופרסל כי מחירו של חלב שופרסל יעמוד על 5.3-5.4 שקלים לליטר, לעומת המחיר המפוקח אז של 5.9-6.3 שקלים לליטר (תלוי באחוזי השומן); השמנת לקצפת תומחרה ב-5.9 שקלים, לעומת המחיר המפוקח אז של 6.6 שקלים; וגם הגבינה הצהובה הוצעה למכירה במעדנייה ב-37.9 שקל לק"ג, לעומת מחיר של 45.4 שקל לק"ג לגבינת עמק של תנובה.

הפגיעה שסופגת תנובה בשופרסל גרמה לה להגביר פעילות ברשתות המתחרות, תוך שחיקת מחיר ורווחיות. לדברי קמעונאים, תנובה סיכמה עם מספר רשתות שיווק על מימון מבצעים במוצרי החלב לחודשים נובמבר ודצמבר השנה. המבצעים הם על מספר מוצרי חלב, ברובם המכריע מקבילים לאלו ששופרסל משווקת תחת המותג הפרטי שלה.

הפעילות האמורה של תנובה מתקיימת ברשתות ויקטורי, יינות ביתן, מחסני השוק ורמי לוי שיווק השקמה. לדברי בכיר באחת הרשתות, כל רשת קיבלה מתנובה תקציב, בהתאם להיקף פעילותה עם החברה, והמבצעים ממוקדים בחלב ניגר, בגבינה לבנה ובשמנת מתוקה.

לא זו בלבד ששופרסל אינה נמנית עם הרשתות הנהנות משיתוף-הפעולה הזה, היא עלולה להיפגע פעם שנייה, היות שתנובה עושה כאן שימוש בתקציבי המבצעים שסוגרים את השנה - כך שיש להניח כי במקביל היא לא תיזום מבצעים נוספים בשופרסל.

כך, שופרסל מוצאת את עצמה בימים האחרונים במצב שבו המותג המוביל במוצרי החלב, תנובה, נמכר במחירים נמוכים מהמותג הפרטי שלה; וכל זאת בזמן של מחסור בחלב ניגר, אשר ממנו סובלות כל היצרניות והרשתות.

המותג הפרטי מוביל את החדשנות

לפני מספר ימים השיקה שופרסל חלב נטול לקטוז ושוקו נטול לקטוז, בדגש על המילה "נטול", בעוד לתנובה ולשטראוס יש רק חלב דל-לקטוז. בדרך-כלל את החדשנות בשוק מובילים המותגים הגדולים, וכאן מדובר בתקדים - המותג הפרטי הוא זה שמוביל את החדשנות וגם מציע לצרכן מוצר עם ערך מוסף שאין למותגים המובילים. קשה למצוא דוגמה נוספת לכך בשוק הישראלי. עובדה זו מציבה את תנובה במקום לא נוח.

בהתייחס לכך אומר בכיר בשוק: "אין לתנובה אינטרס לפתח את קטגוריית המוצרים ללא לקטוז, כי זה יכול לפגוע בה. היא רוצה להשקיט אותה. זה כמו שחברת קמח לא תקדם אג'נדה של מוצרים ללא גלוטן. תנובה מדברת על 'המצפן התזונתי', אבל איפה המצפן שלה כשהיא לא נותנת מענה למשהו ש-70% מהאוכלוסיה סובלים ממנו?".

בתנובה דוחים את הביקורת על הסף. "הטענות מופרכות", אומרים בחברה, "תנובה הייתה הראשונה שהשיקה פורטפוליו רחב של מוצרים דלי-לקטוז, בהם חלב דל-לקטוז (עד 0.5% לקטוז לעומת 5% בחלב רגיל), גבינה דלת לקטוז ושוקו דל-לקטוז. תנובה מציעה לצרכניה גם תחליפי חלב נטולי לקטוז, כמו משקה שקדים, משקה סויה ומעדני סויה. מאז השקת המצפן התזונתי פועלת תנובה לספק לצרכניה מוצרים מופחתי סוכר ומלח, כשהיא סוחפת אחריה את שאר שוק המזון במגמת הבריאות".

שופרסל זכתה לפני ימים אחדים במכרז ליבוא גבינה צהובה ללא מכס. מעתה היא תבצע את יבוא הגבינה הצהובה באופן ישיר מאותם מפעלים אשר מהם חברת ויליפוד ייבאה עבורה, ובתמורה היא תעביר פיצוי כספי לויליפוד. בשופרסל מסרבים לחשוף את היקף הפיצוי.

כך או כך, ההחלטה לייבא באופן ישיר מאותתת ששופרסל מעוניינת להגדיל מאוד את מכירות הגבינה הצהובה המיובאת. גם כאן זה יקרה על חשבון תנובה, אם כי באופן מוגבל - כיוון שהמכסה ליבוא ללא מכס מוגבלת.

מרשת שופרסל נמסר בתגובה: "לאור ביקוש גדול למוצרי האנגוס של שופרסל, תמהיל הספקים בקטגוריית הבשר משתנה, אולם אין כוונה להוציא את 'אדום אדום' מהסניפים".

הטנגו של תנובה ושופרסל השנה

רשות ההגבלים מקלה על סידור המדפים ברשתות ועל רכישת סניף סופרמרקט בודד

אחרי הכבדה לא מועטה של הרגולציה על הרשתות והספקים, רשות ההגבלים העסקיים עושה פניית פרסה בסוגיות נקודתיות המתייחסות הן לחוק המזון והן לחוק ההגבלים.

הרשות הודיעה היום (ב') על פרסום טיוטת נוסח למדיניות חדשה, שנועדה "למנוע הכבדה שלא לצורך על החברות הפועלות בשוק המזון ולייעל את ההליכים שהן מנהלות מול הרשות". ההנחיות החדשות מוצגות בשלב זה להערות הציבור.

לפי ההנחיות החדשות, ספקים שמחזור מכירותיהם השנתי אינו עולה על 300 מיליון שקל, יוכלו לסדר את הסחורה ברשתות השיווק שופרסל ומגה, מבלי שהדבר ייחשב להסדר כובל.

גורם ברשות מביא כדוגמה את חברת ויסוצקי, שעד כה נאסר עליה לסדר סחורה בשופרסל ומגה, ולפי ההנחיות החדשות היא תוכל לעשות זאת הן עבור עצמה והן עבור חברות אחרות העונות על אותו התנאי; ובתנאי שהיא מעניקה להן שירותי הפצה. ויסוצקי, למשל, לא תוכל להעניק שירותי סדרנות בלבד.

בנוסף, הספקים הגדולים בישראל, ובהם תנובה, שטראוס ואסם, יוכלו לבצע סדרנות של סחורה ברשתות שיווק, שמחזור מכירותיהן נמוך מ-250 מיליון שקל בשנה. ברשות ההגבלים אומרים כי עד כה היה מדובר בסוגייה משפטית פתוחה שמקבלת כעת הבהרה.

שינוי נוסף שמבצעת הרשות נוגע לדרישה לקבל אישור מוקדם של הממונה על ההגבלים העסקיים לרכישה של כל סניף סופרמרקט על-ידי מתחרה. לפי ההנחיות המוצעות, רכישה של סניף סופרמרקט בודד לא תצריך אישור של הממונה, בתנאי שהרוכש אינו נחשב לריכוזי באותו אזור, קרי מחזיק בנתח שוק של 30% מהמכירות באזור; וכן בתנאי שרכישת הסניף הבודד לא תהפוך את הרוכש לבעל מונופולין, קרי נתח השוק שלו בעקבות הרכישה יגיע ל-50% ומעלה באותו האזור.

עוד כתבות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי