אילן פלד, דניס /צילום:רון קדמי
באומן-בר-ריבנאי הוא משרד הפרסום של השנה בדירוג מגזין "פירמה". באומן הצליח השנה להציג הישגים בכל הפרמטרים שהמדד מודד: בפרמטרים הכלכליים הוא מציג הצלחה בגיוס לקוחות חדשים ושמירה על לקוחות ותיקים. בפרמטרים המקצועיים הוא מציב רף גבוה לענף, כמי שזכה במקום הראשון בתחרות קקטוס הזהב והתמקם גבוה בדירוג האהובות והזכורות ובמדד יו-טיוב.
באומן הוכיחו השנה סופית כי ההימור שלהם על דיגיטל הוכיח את עצמו, לפחות בכל הקשור בבניית היכולת המקצועית של המשרד. קמפיינים שהם עשו כמו למשל "מוק", קמפיין סכין הגילוח של לייף (סופר-פארם), וכמובן המשך הסרטונים עם דניס זמרת החתונות לברנפלקס, זכו לתהודה עצומה בארץ ובעולם.
ההישג של באומן מתחדד על רגע המשבר העמוק אליו נכנס השנה ענף הפרסום, גם בפרמטרים כלכליים וגם בפרמטרים מקצועיים. 2015 הייתה השנה שבה נפל האסימון בענף הפרסום בישראל - הגענו לצומת דרכים שחייבים לפנות בו, או לרדת מהמסלול.
בצירוף מקרים חברו זו לזו התרחשויות שונות: משבר כלכלי, קטגוריות מאותגרות רגולציה, פרסום שהכלים החדשים בו מוכחים כאפקטיביים אך כסף עבורן עדיין אין - והכול מתנקז יחד להכרח אמתי להשתנות. להיות יותר מקצועיים, יותר יעילים ויותר כלכליים.
עוגת הפרסום הולכת ומצטמקת, מה שמשפיע בעיקר על המשרדים הגדולים המטפלים בתקציבים הגדולים. מנגד, המפרסמים מפנימים שהעידן החדש כבר כאן ודורשים מהמשרדים עבודה ברמת מקצועיות שרובם לא מסוגלים לתת באופן קבוע. גם בענף מפנימים סופית שדיגיטל הוא לא רק מושא לסיסמאות שאפשר להפריח, אלא זירה אמיתית שצריך להיות נוכח בה - אבל היעדר מודל כלכלי שיאפשר לא להפסיד על עבודות מסוג זה, מכניס אותו למלכוד.
מתחת לפני השטח מחלחל משבר כלכלי עמוק. כמיטב המסורת בענף הפרסום, חלק מהמשרדים עסוקים בלשמור על ארשת של "עסקים כרגיל", אך גל הפיטורים העצום באדלר-חומסקי, פשיטת-הרגל של פוגל-אוגילבי והמיזוגים של דרורי-שלומי עם ארועטי-ברמן, מעלים את האמת מעט מעל לפני השטח.
אבל יש גם בשורות טובות: גיתם (מקום 2) ראובני-פרידן (3) ויהושע (5) שומרים על יציבות מרשימה. הם שומרים על לקוחותיהם ונותנים תוצרים ראויים.
חלק מהמשרדים הבינוניים, כמו ברוקנר-יער-לוי (מקום 4 בדירוג), פרסום AVRAHAM (מקום 6), ענבר-מרחב (7) ו-LEAD (מקום 9), מנסים כל אחד בדרכו לעשות קפיצת מדרגה מקצועית וליישר קו עם המשרדים הגדולים. לעתים בהצלחה רבה. משרדים אלה מצליחים לגדול, להשביח כוח-אדם ולשפר תוצרים קריאטיביים. עם זאת, אף אחד מהם לא מאגף עדיין את המשרדים הגדולים האחרים מלמעלה ומציע אלטרנטיבה שונה ממה שיש היום בשוק.
משרדים כמו אדלר-חומסקי (מקום 10), גליקמן-שמיר-סמסונוב (11) ומקאן (12) רושמים שנה פחות מוצלחת. כל משרד עם האתגרים שלו: אדלר-חומסקי, שהתמודד השנה עם לקוחות שהורידו דרמטית רגל מהגז והצורך לעשות קפיצת מדרגה בכל הקשור לפרסום בעידן החדש; גליקמן, שלא הצליח לגדול השנה ואפילו נאלץ להתמודד עם פרידה ממספר לקוחות; ומקאן, שהוא עדיין המשרד הגדול בישראל, עם זרוע חזקה במדיה ובדיגיטל, אך חולשה בכל הפרמטרים המקצועיים של פרסום קלאסי. אבל נראה שאיש במשרדים אלה לא עוצם כעת עיניים אל מול המציאות, ובשלושתם נעשית עבודה כדי לטפל בנקודות התורפה.
לדירוג נכנסו השנה שני משרדים חדשים, "מנצ'" (מקום 15) ו-"4" (מקום 16). שניהם הוקמו לפני שנים בודדות וכבר עשו קפיצה מרשימה וניכרת.
לציונים לשבח מיוחדים זכו משרד הפרסום של גדעון עמיחי והמשרדים חוליגנס, אלנבי ו-teenk, שאמנם אינם נמצאים ברשימת 30 המשרדים הגדולים, אך מספקים תוצרת קריאטיבית מרשימה.
נראה כי על ענף הפרסום עברה שנת התפכחות כואבת. צומת דרכים לא פשוט אבל הכרחית כדי לשרוד, להשתפר ולתת תוצרים טובים יותר.