סיפור הסתבכותו של חבר הכנסת והשר לשעבר בנימין (פואד) בן-אליעזר מתחיל וגם נגמר (לפי שעה) בסיפורו פנטהאוז יפואי, לא צנוע במיוחד, שרכש בן-אליעזר לפני יותר מ-4 שנים בסכום של 8.5 מיליון שקל. עם רכישת הדירה רחבת-הידיים החלו הלחשושים בקרב מכריו, "בשביל מה הוא צריך שכולם יידעו שיש לו כל-כך הרבה כסף?".
הרחשים הפכו לכותרות עם פתיחת החקירה נגד בן-אליעזר, שהפכה הבוקר (ג') לכתב אישום, במסגרתו מבוקש (עם כל הצער שבדבר) גם חילוטה של אותה דירת פאר.
כשנה וחצי לאחר שפרש מהמירוץ לנשיאות המדינה - התמודדות שהובילה לחשיפת החשדות נגדו - יועמד בן-אליעזר לדין באשמת שוחד, איסור הלבנת הון, מירמה והפרת אמונים ועבירות מס - לאחר שטענותיו נדחו בשימוע שנערך לו.
כתב האישום הוגש הבוקר על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
יחד עם בן-אליעזר יועמדו לדין איש העסקים ג'קי בן-זקן, שנידון לאחרונה ל-3 שנות מאסר בתיק הרצת מניית מנופים פיננסים; שותפו של בן-זקן ואיש העסקים המיליארדר אברהם נניקשווילי; איילת אזולאי, עוזרתו של בן-אליעזר בשני העשורים האחרונים עד לפרישתו מהחיים הפוליטיים; איש העסקים רוי מוצפי; וצ'רלי יהודה, מכר של בן-אליעזר.
הלוואה פיקטיבית
האישום הראשון נגד בן-אליעזר נוגע לסכום שהוגדר כ"הלוואה" בסך 400 אלף דולר שקיבל מנניקשווילי לצורך רכישת הפנטהאוז ביפו. בתמורה לאותה "הלוואה", על-פי החשד, קידם בן-אליעזר את ענייני חברת שמן שבשליטת נניקשווילי ושותפו בן-זקן.
בן-אליעזר חשוד שכשר התמ"ת פעל יחד עם העוזרת שלו, איילת אזולאי, בהפעלת לחצים על מועצת הנפט ובפנייה לגופים פרטיים שונים כדי לקדם את סיכויי חברת שמן לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד".
"בן-זקן קיבל מאזולאי מידע שלא פורסם לציבור על עמדתם של חברי המועצה, והחל לפעול בכל ערוץ אפשרי - הן באמצעות פניית באי-כוחו במכתבים לחברי המועצה, הן על-ידי הנעת אזולאי לפעולה מול חברי המועצה והן על-ידי הפעלת לחץ פסול בעצמו על חלק מחברי המועצה - והכול על-מנת שתתקבל החלטה בעד העברת זכויות רישיון הקידוח", נטען בכתב האישום.
בקשר להלוואה שקיבל בן-אליעזר מננקשווילי מואשמים השניים בכך ש"במטרה להסוות את היות המתת שוחד, חתמו בן-אליעזר וננקשווילי על הסכם הנחזה להיות הסכם הלוואה ביניהם בקשר לרכישת נכס מקרקעין - מגרש בנס-ציונה".
"בניגוד לתנאי הסכם ההלוואה", נטען, "ועל אף שמדובר בסכום גבוה ביותר, בן-אליעזר לא החזיר לנניקשווילי את סכום הכסף שקיבל ממנו במועדי הפירעון הקבועים בהסכם ההלוואה, ונניקשווילי לא דרש את פירעון החוב במועדי הפירעון הקבועים בהסכם ההלוואה, ולא עד מועד פתיחת החקירה".
בן-אליעזר אף מסר בהמשך עדות מטעמו של נניקשווילי בהליך שניהל איש העסקים מול רשות המסים, ובגין כך מואשם השר לשעבר בעבירה של מירמה והפרת אמונים.
"בן-אליעזר חתם על תצהיר בו העיד כי הכיר את נניקשווילי במסגרת תפקידו כשר התשתיות, כי הוא מצוי עמו בקשרי ידידותף וכי למיטב ידיעתו והיכרותו עם נניקשווילי, מרכז חייו של האחרון אינו בישראל", נטען בכתב האישום. "התצהיר הוגש לבית המשפט מטעמו של ננישקווילי, ובהמשך הגיע בן-אליעזר להעיד בבית המשפט מטעמו של נניקשווילי על תוכן התצהיר. הן בתצהיר שהגיש לטובת נניקשווילי והן בעדותו בבית המשפט, רתם בן-אליעזר את מלוא משקל מעמדו הציבורי לצורך תמיכה בטענת נניקשווילי בדבר תושבותו".
לבסוף נדחה ערעורו של נניקשווילי, ובית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים, לפיה נניקשווילי הוא תושב ישראל לצורכי מס.
ג'סטות במצרים
בן-אליעזר היה ידוע לאורך השנים בקשריו הקרובים עם צמרת זרועות הביטחון ושלטונו של חוסני מובארק במצרים. קסמו של האישי של בן-אליעזר, האיש שמדבר "דוגרי", שנמנע מגינונים פורמליים, פעל יפה על עמיתיו המצרים, ומסתבר שהועיל גם לכמה אנשי עסקים ישראלים שניהלו עסקים במצרים.
באישום השני מואשם בן-אליעזר שפנה לקונסול מצרים מספר פעמים, בין היתר כשכיהן כשר התשתיות, כדי להשפיע על השלטון המצרי להעניק אשרות לעובדים של חברה העוסקת בתחום הכימיקלים לטקסטיל בבעלות איש העסקים רוי מוצפי. לפי החשד, מוצפי שיחד את בן-אליעזר בכ-760 אלף שקל בתמורה להפעלת קשריו החמים בצמרת המצרית.
"בן-אליעזר פנה לקונסול מצרים בתל-אביב מספר פעמים. בעקבות פניותיו חידש קונסול מצרים את מתן האשרות לעובדי החברה באופן מיידי וכל אימת שהיה בכך צורך, עד לפרוץ המהפכה המצרית בינואר 2011", נטען בכתב האישום.
עוד מואשם בן-אליעזר בכך שלחץ על מוצפי שיעביר לו סכום נוסף של 1.2-1.3 מיליון שקל כדי לסייע ברכישת דירת היוקרה ביפו, אך סכום זה לא הועבר לבסוף.
הלבנת הון והתחמקות ממס
במסגרת סעיף האישום הנוגע להלבנת הון, מואשם בן-אליעזר בכך שבתקופה שבין תחילת 2012 לבין אמצע אותה שנה החזיק בן-אליעזר סכומי מט"ח במזומן העולים במצטבר לסך של 2.1 מיליון שקל. לפי החשד, בן-אליעזר פנה למכר שלו, הנאשם צ'רלי יהודה, וביקש ממנו ללכת ולהמיר את הכסף לשקלים, כדי למנוע את זיהוי הכסף עם בעליו האמיתיים.
סעיף הפרת האמונים שבו נחשד בן-אליעזר נוגע לדיווח כוזב במסגרת הצהרות הון שהגיש מתוקף חובתו כחבר כנסת, כשהשמיט את נכסיו "המזומנים", לכאורה.
עבירות המס המיוחסות לו נוגעות לכך שעל-פי החשד, בין השנים 2011-2013 לא הגיש בן-אליעזר דוחות שנתיים למס הכנסה מתוך כוונה להתחמק ממס לכאורה.
בשולי כתב האישום מצוינים נכסים שונים שמבקשת המדינה לעקל במסגרת ההליך, ובראש הרשימה, דירתו של בן-אליעזר ביפו. 8.5 מיליון שקל הוא מחיר יקר לשלם על דירה אחת, אך בן-אליעזר יכול היום רק לקוות, שבזה יתמצה מחירה הסופי של רכישת הדירה.
תגובות: "מאמינים בחפותו של בן-אליעזר"
בא-כוחו של בנימין בן-אליעזר, עו"ד יעקב וינרוט, מסר: "אנו מאמינים בחפותו של בן-אליעזר, נלמד את החומר ונתמודד עם הטענות בבית המשפט".
באי-כוחו של אברהם נניקשווילי, עורכי הדין נתי שמחוני ויואב סננס, מסרו: "אין לנו אלא להצר על החלטתה של הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד מרשנו. ההלוואה (בסך 400 אלף דולר מנניקשווילי לבן-אליעזר - ג'מ') ניתנה על רקע מערכת יחסים קרובה של חברות אמיתית וכנה, לאחר שנקלע בן-אליעזר למצוקה בריאותית חמורה והיה על סף מוות. נניקשווילי לא ביקש מעולם - וממילא גם לא קיבל - דבר מבן-אליעזר ו/או מי מטעמו. אנו חדורי אמונה כי חפותו של מרשנו תוברר במסגרת ההליך המשפטי, ובסופו של יום יזוכה הוא בדין".
בא-כוחו של ג'קי בן-זקן, עו"ד ירון קוסטליץ, מסר: "צר לנו מאוד שהוגש כתב אישום נגד בן-זקן בעבירה הצדדית והתקדימית של סיוע לעבירה של הפרת אמונים מצידה של איילת אזולאי (עוזרתו של בן-אליעזר - ג'מ'), בכך שמסרה לו מידע שפורסם ימים לאחר מכן. איש לא הועמד לדין עד כה בעניין דומה; ולא בכדי. חברי מועצת הנפט שקיבלו את ההחלטה הסופית בעניין שמן מונו לתפקידם זמן רב לאחר שבן-אליעזר סיים את תפקידו כשר התשתיות, ללא קשר כלשהו לבן-אליעזר או לאזולאי. גם הפרקליטות אינה חולקת שההחלטה שקיבלו חברי מועצת הנפט היא מקצועית-כלכלית, ולא נפל בה רבב, וגם הפרקליטות לא טענה כי בן-אליעזר או אזולאי או בן-זקן פנו לאותם חברי מועצה. חבל מאוד אפוא שהוחלט להגיש כתב אישום נגד בן-זקן, ואנו משוכנעים כי הוא יזוכה מכל אשמה".
בא-כוחו של רוי מוצפי, עו"ד ששי גז, מסר: "כתב האישום הוגש היום בטעות. מדובר באדם חף מפשע שלא נתן שום שוחד, אדם נקי-כפיים, שכל חטאו בחברותו הקרובה עם נבחר ציבור, כפי שיוכח בהמשך בבית המשפט".
באי-כוחו של צ'רלי יהודה, עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג, מסרו: "מרשנו לא נטל חלק במסכת הנטענת בכתב האישום ביחס לנאשמים האחרים. שרבוב שמו לפרשה זו עושה לו עוול ניכר, ואנו משוכנעים כי בית המשפט יעשה עימו צדק".