גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המדינה והרשויות המקומיות תורמות להתחדשות העירונית

לצד היזמים הפרטיים פועלים בתחום ההתחדשות העירונית גם גופים ממשלתיים ומוניציפאליים, הלוקחים אף הם חלק במשחק ■ כיצד ניתן לרתום אותם לטובת התחום והיכן טמון החשש מפני תחרות לא הוגנת בשוק

בניין בשיפוץ לפי תמ"א 38 / צילום: תמר מצפי
בניין בשיפוץ לפי תמ"א 38 / צילום: תמר מצפי

 *** הכתבה בשיתוף נדל"ן אורבני

על פניו נראה כי בתחום ההתחדשות העירונית, הממשלה קובעת את הכללים, אך נותנת לשוק הפרטי לעשות את העבודה בשטח וליהנות במידת האפשר מהרווחים. אולם מסתבר כי הממשלה עצמה היא שחקנית משמעותית במשחק ההתחדשות העירונית לצד היזמים הפרטיים. ולא זו בלבד, יש גם צלע נוספת למשולש בדמותן של הרשויות המקומיות. הללו נכנסות לתחום ההתחדשות העירונית לא רק כאחראיות על התכנון, אלא גם כשחקניות לכל דבר באמצעות חברות כלכליות, חברות ניהול ועוד פלטפורמות ההופכות את העיריה ליזמית בשטח למטרות רווח. וכאן מסתתרת בעיה מובנת.

לדברי עו"ד ארנון יהב שותף במשרד עורכי הדין "יהב ושות'", ומנכ"ל חברת  up to A capital, העוסקת בתחום ההתחדשות העירונית, למרות ההנחה הרווחת כי הערוץ הפרטי הוא הנכון ביותר לשוק  ישנם מקומות בהם הפיכתה של הממשלה, באמצעות גופים שבבעלותה, ליזמית בשטח, נכונה וראויה. הוא מסביר כי מאחר וישנם מתחמים רבים בישראל אשר חלק מהבעלות על הדירות בהם היא של עמידר הרי שקל לגוף זה לקדם פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38. "הממשלה, באמצעות עמידר, יכולה כך לקצר הליכים בצורה מהותית ולהוציא לדרך פרויקטים של התחדשות עירונית גם באזורים בהם יזם פרטי לא היה נכנס מלכתחילה מהיעדר כדאיות כלכלית. יש בידה של הממשלה להפוך לקטר באזורים אילו ולקדם פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38 בפריפריה הקרובה והרחוקה".

 עו"ד יהב מוסיף כי  כי גם האזרח מרוויח מן המהלך: "שאלת החוסן הכלכלי איננה רלוונטית כאן מכיוון  שהדייר בטוח כי היזמית - המדינה עצמה - לא הולכת לשום מקום ועל כן מדובר במנוע ראוי למימוש פרויקטים. גם משום  שלהבדיל מהיזם הפרטי, המדינה מחזירה את רווחיה לציבור".

"בפועל הממשלה הופכת ליזם גדול במדינה בתחום ההתחדשות העירונית באמצעות עמידר", מסביר עו"ד יהב, "מדובר בגוף ממשלתי שהופך עורו בשנים האחרונות מכזה שתכליתו העיקרית שיכון ותפעול זכאים לגוף שמקדם פרויקטים של התחדשות עירונית וביכולתו לעשות זאת בצורה מהירה הרבה יותר מיזם רגיל".

האינטרס של העיריות

עד כאן הכל טוב, יפה וידוע, אבל לדעת עו"ד יהב בנוגע לשחקן השלישי בתחום ההתחדשות העירונית - הרשויות המוניציפליות -  כלל  לא נעשה דיון ציבורי: "לכאורה, הרשויות אמורות בעיקר לטפל בכל הקשור לפן התכנוני, לקבוע את כללי המשחק ולהפעיל שיקול דעת נרחב בדבר זכויות תכנון,  עם השנים,  העיריות והרשויות הקימו או ירשו מנגנונים אשר מייצרים בעבורם הכנסה, כדוגמת עזרה וביצרון, החברות הכלכליות העירוניות, חברות מנהלות מוניציפאליות ועוד. וכך ברגע שהרשות מחד נותנת היתרים ומאידך מתחרה באותו (או כמעט אותו) שוק הרי שיש בכך קושי מסויים, שכן קיים סיכוי לתחרות לא שוויונית. זאת  מאחר שבאופן תאורטי, מעצם היותה הגוף המתכנן והגוף המאשר, הרשות עלולה שלא לתת את הפרויקט ליזם מסוים - מכיוון שהיא מעוניינת לקדם את הפרויקט או את התכנון שלו בעצמה".

 "אינני טוען כי דברים כאלו נעשים", מדגיש עו"ד יהב, "אך כל עוד קיימת האפשרות זה עלול להיות כשל שוק ופוטנציאל לבעיה, שכן ברגע שהעירייה מקימה בתוכה גוף אשר 'חייב להרוויח כסף' זה מאוד בעייתי לשוק הפרטי ועלול לפגוע בתחרות ההוגנת".

"כמובן שניתן לראות גם את הצד השני של המטבע בסיפור המוניציפאלי" , הוא מוסיף, "הרי יכול להיות מקום נרחב יותר לשיקולי הציבור, על חשבון שיקולי הרווח הקר".  אולם לדברי יהב קיים שוני מהותי בין הצד הממשלתי לזה המוניציפאלי, "מאחר והממשלה אינה אחראית על מתן אישורים ואינה אמונה על הנושא התכנוני, הרי שהחשש מתחרות שאינה הוגנת בין חברות פרטיות לבין חברות מטעם הממשלה הוא נמוך ומוקדי הפעילות של החברות האלו שונים. זאת בניגוד לועדות התכנון או החברות הכלכליות העירוניות, שכאמור, מתחרות, או יכולות להתחרות באופן תאורטי, ביזמים הפרטיים על אותם פרויקטים וכאן מצויה הבעיה".

שיעורי מימוש נמוכים

זאת ועוד, לדברי עו"ד יהב אחת הסוגיות המרכזיות בהן קשורה הרשות, המשפיעות באופן ישיר על הבשלתם של פרויקטים, עוסקת במועד יידוע ושיתוף הציבור: "על פי רוב, שיתוף ציבור בעלי הקרקע  בפרויקטים הנעשים על ידי יזמים פרטיים מוקדמת יותר, מאשר בפרויקטים המנוהלים על ידי הרשות המקומית.או חברה ציבורית מטעמם מכאן ששיעור מימושי פרויקטים הנעשים על ידי העיריות עשוי להיות נמוך מדי". הוא נותן כדוגמה לכך את תחום הפינוי הבינוי בו ישנם שני מסלולים מרכזיים - מסלול המיסוי, המקודם על ידי היזמים הפרטיים ומסלול הרשויות המקודם על ידי העיריות.

עו"ד יהב טוען כי קיים  אבסורד במבנה הפעילות הזו: "דווקא במסלול הרשויות, במסגרתו הרשות המקומית מקבלת תקציב לפרויקטים מהמדינה, הציבור מעורב בשלב מאוחר מדי, בין היתר, משום שלקידום השלבים הראשוניים אין צורך בהסכמת הבעלים. זאת בניגוד למסלול המיסוי בו היזמים נדרשים הלכה למעשה להסכמת בעלי הקרקע על מנת להתקדם בהליך תכנון הפרויקט. זו אחת מהסיבות לשיעור הבשלה נמוך של הפרויקטים". הוא מוסיף כי "יכול להיווצר מצב בו הרשות מקדמת תוכנית באזור מסוים, כאשר דיירי אותו אזור מקדמים במקביל פרויקט עם יזם פרטי, מבלי לדעת על תוכניות הרשות והדבר מוביל לכפילות ובמקרים קיצוניים אף לחוסר אמון בין הדיירים לרשות".

"נושא שיתוף הציבור בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית הוא הכרח, שכן מדובר על קניין קיים של בעלי הדירות, ולכן ככל שהוא נעשה מוקדם יותר, שיעורי המימוש גבוהים יותר. יש כאן סוגייה  כלכלית גדולה - האם נכון יותר שגוף פרטי או גוף ציבורי יובילו מהלכים של התחדשות עירונית? יש כאן שאלה של נקודות מבט אך מה שבטוח הוא ש-2 המערכות פועלות במקביל - המטרה היא להמשיך את השיח הציבורי בכדי להעלות את שיעורי המימוש. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתקציב שכולנו כאזרחי המדינה משלמים עליו - ושיתוף ציבור בעלי הקרקע בשלב מוקדם יותר במסלול רשויות בהחלט ישפר את אחוזי המימוש", הוא מסכם.

עוד כתבות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שמפילים את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס מפילים את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שיורד במעל 2% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר