מאז החל גל הטרור הנוכחי בחודש אוקטובר האחרון, הגיעו לנציב תלונות הציבור של הרשות השנייה לא פחות מ-60 תלונות נגד מה שנתפס כ"שידורים בלתי הולמים לצפייה לילדים".
על-פי נתונים שהציג הנציב, דוד רגב, לוועדת הכנסת לזכויות הילד, שבראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), הציבור חש מוטרד לנוכח הסרטונים השונים, המציגים רגעי פיגועים מרחבי הארץ.
הצופים שבוחרים להלין על התופעה, שהלכה והתמתנה בינתיים, מציגים טיעון מרכזי בולט - "הדברים אינם הולמים לצפיית ילדים". זאת, כשהם מתייחסים בעיקר לשעות השידור שבהן מוצגים הסרטונים, אז לא אחת ילדים עדיין מצויים מול המסך.
"ילד לא יכול לחמוק מזה", אומר רגב ל"גלובס". "העברתי את זה לטיפול הזכייניות, אני מבין את החשיבות הציבורית שקיימת בלהראות את ההתרחשויות בזמן אמת, במיוחד לנוכח התחרות בין הערוצים, אבל יש לטשטש את השידורים ולתת סימני אזהרה ולהזהיר מראש שהולכים להראות קטע שאינו הולם לצפייה - גם באמירה וגם בסימון. היו מקרים שאני מייחס אותם למהירות ולתחרות, שבהם הראו קטעים מאוד קשים של דקירה בפועל, ואשר כמה רגעים אחר כך, הם כבר טושטשו".
אלה לא התלונות היחידות הנוגעות לתכנים שאינם הולמים לצפייה או להאזנה של ילדים בטלוויזיה המסחרית וברדיו האזורי. רק הבוקר (א') הגיעו לרשות השנייה 8 תלונות לאחר השידור של "הכוכב הבא לאירוויזיון" אתמול; ותלונות הגיעו גם בכל הקשור לסדרות כמו "המדרשה", שם התלוננו הצופים על מיניות בוטה; או על האלימות ב"כפולים". בסך-הכול בנוגע לסדרות הדרמה הגיעו 10 תלונות.
"ככל שהזמן עובר, המשקל על התלונות הנוגעות לתכנים שאינם הולמים לילדים הולך ונהיה גדול מאוד", אומר רגב. "הציבור הופך ונהיה חסר סבלנות לתכנים פוגעניים, ואני רואה בזה תופעה מבורכת. בנושא החדשותי ובתקופה מתוחה אנשים מיד מגוננים על ילדיהם הרבה יותר".
- האם הדבר לא משקף אוזלת-יד, לאור העובדה שההורים לא מצליחים באמת לפקח על התוכן שאליו נחשפים הילדים באינטרנט או בוואטסאפ הפרטי?
"לא. טלוויזיה היא עדיין גורם שיש עליו פיקוח. אינטרנט ו-וואטסאפ, אין על זה פיקוח אובייקטיבי, וההורים פחות יכולים לעקוב. אבל כשהצפייה היא משותפת, אנחנו רואים את התלונות מגיעות".
"ההורים מגלים רגישות"
למעשה, חמישית מכלל התלונות שהגיעו לרשות השנייה במהלך 2014 עסקו בתכנים פוגעניים הנוגעים לילדים ולנוער בטלוויזיה המסחרית וברדיו האזורי - 1,138 תלונות מתוך 5,000 שהגיעו בסך-הכול.
על-פי הדוח שהגיש רגב לוועדה, 82% מהן נמצאו מוצדקות. רגב מציין כי ישנה עלייה של ממש במספר הפניות בשנת 2014, לעומת השנה שקדמה לה. בשנת 2013 נשלחו 483 תלונות שעסקו בילדים, ורק כמחצית מהן נמצאו מוצדקות. ב-2015 נראה כי המספר אף עולה.
על-פי פילוח התלונות בשנת 2014, 305 תלונות עסקו בתכנים מיניים פוגעניים, ו-216 תלונות עסקו בגזענות כלפי ילדים. זכורה במיוחד תלונה נגד התוכנית "אמא מחליפה" של קשת, אשר במהלכה כינה משתתף בתוכנית משתתפת אחרת "רוסיה מסריחה". ביוזמת הנציבות, הרשות השנייה פתחה בהליך הפרה, שבעקבותיו הוטל קנס כספי בגובה עשרות אלפי שקלים על הזכיינית.
במקרה אחר שודר ריאיון בתוכנית "צינור לילה" בערוץ 10 עם ילדה שהותקפה מינית. השידור גרר לא פחות מ-106 תלונות על הפגיעה בילדה. בעקבות התלונות יזמה הנציבות הליך גישור בין הערוץ לבין מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
"מניתוח סוגי התלונות העוסקות בילדים ובנוער, שהוגשו בשנת 2014, עולה כי הדברים המטרידים ביותר את הצופים, שרובם הורים לילדים, הם תכנים הנושאים אופי אלים מילולית ופיזית וכן תכנים בעלי אופי מיני המשודרים כמעט בכל שעות היום, בין היתר בשעות שבהן צופים ילדים", כתב רגב. "עולה כי ההורים מגלים רגישות גדולה יותר באשר לתכנים המשודרים בשעות שבהן ילדים צופים".
